גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: העלויות המתנפחות של ממשלת הכפולים

להרחבת האבטחה לכלל ילדי ראשי הממשלה יש עלות ניכרת, אך היא מתגמדת לעומת האדישות או העיוורון לבזבוז כספי משלמי המסים שנלווה לפירוק משרדי ממשלה והמצאת משרדים חדשים, רק כדי לרצות את כולם, לפחות לכמה חודשים ● ולמה באמת ביקר פה מייק פומפיאו

בני גנץ (מימין) ומייק פומפיאו, השבוע בירושלים. בא לדבר על סין ולא על סיפוח / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press
בני גנץ (מימין) ומייק פומפיאו, השבוע בירושלים. בא לדבר על סין ולא על סיפוח / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

בעת המשבר הכלכלי הגדול ביותר שידעה המדינה מזה עשורים, לאט לאט מתבהרות העלויות הכבדות של הממשלה הכפולה. טור זה נכתב שעות לפני השבעת הממשלה הדו-ראשית, כפי שנשיאת העליון כינתה אותה לפני כעשרה ימים. בחוק היסוד שהותאם לצורכי בנימין נתניהו ובני גנץ, השם הוא "ממשלת חליפים", אך ברוב ההיבטים היא אינה "חליפים", אלא ממשלת כפולים ומכופלים.

כך למשל, לידי "גלובס" הגיעה המשמעות התקציבית הכבדה של האבטחה המרובה הנלווית לראשי הממשלה הכפולים: 35 מיליון שקל בשנה. מצד אחד, בית ראש הממשלה, שני בניו ואשתו, שימשיכו להיות מאובטחים. מצד שני, משפחת גנץ, בני, רויטל וארבעת ילדיהם, שלושה מתוכם בגירים, ולכולם תעמוד אבטחה צמודה 24/7. בצד של גנץ, לא מאושרים מהסידור החדש וגורמים בסביבתו אמרו ל"גלובס" שילדיו לא יסתובבו עם מאבטחים.

מדובר במאבטח אחד או שניים, של חברת אבטחה אזרחית (לא מאבטחי שב"כ), האמורים להיות צמודים לכל אחד משבעת בני דור ההמשך: נעה, יאיר ואבנר נתניהו, ונדב, נגה, ניר ונעם גנץ. סידור האבטחה איננו כולל רכב צמוד, אך כן מאבטח האמור להתלוות למאובטחים בכל עת.

בממשלה קיימת ועדת שרים לענייני שב"כ, בראשה עומד ראש הממשלה. הוועדה נסמכת על המלצות של ראשי רשויות הביטחון, כולל ראש שב"כ - אך מי שמכתיב את הקריטריונים לאבטחה הוא יו"ר הוועדה, כלומר נתניהו.

עד 2014, סידורי האבטחה חלו על ילדים קטינים של ראש הממשלה, שממילא מתגוררים עמו. אך אז עלה איום ספציפי על בניו של נתניהו, יאיר  ואבנר - ככל הנראה מפרסום באחת ממדינות ערב, בו ראו את פניהם בכוונת נשק - וועדת השרים לענייני שב"כ החילה את סידורי האבטחה גם על ילדים בגירים של ראש ממשלה, בתנאי שהם ממשיכים להתגורר בבית ראש הממשלה. עכשיו, חלה הרחבה נוספת - גם אלה הגרים מחוץ לבית, וגם ילדיו של ראש הממשלה החלופי.

כך לפחות לפי הכללים. כאמור, בצד של גנץ מנסים להתנער, אולם מבירור שערכנו ב"גלובס" עלה שהבקשה להרחבת האבטחה לשבעת ילדיהם של ראשי הממשלה הוגשה למשרד האוצר.

ברקע עומדים גם שני אירועים הנוגעים לבניו של נתניהו. האחד, יאיר, הוא בן 29 ומתגורר עם ההורים, ולפיכך נכלל בסידורי האבטחה גם לפני השינוי. השני, אבנר, הוא בן 26 ואינו מתגורר בבית ראש הממשלה.

לפני שבוע הגישו בני משפחת נתניהו תלונה למשטרה נגד חיים שדמי, מפגין שקרא לעברו של יאיר נתניהו: "יאיר, אנחנו יודעים למה אתה צריך מאבטחים, אנחנו יודעים יופי, יום אחד אתה תהיה בלי מאבטחים... אין לדעת". שדמי נחקר במשטרה בעקבות דבריו, שאף צולמו והועלו לרשתות החברתיות. בשביל לשנות את הכללים צריך סיבה, והאירוע הזה עשוי לספק אותה.

באשר לאבנר, בערב ליל הסדר התעוררה סערה ציבורית בנושא שמירת כללי הריחוק החברתי, ותקנות שעת החירום שאסרו על מפגשים משפחתיים, אבנר הסתובב בשכונתו בירושלים, בסופר ובפיצה, ובמקביל הגיע לבית ראש הממשלה לצילומי ליל הסדר בערוץ 12. רק כמה ימים קודם לכן, ביקש נתניהו בטון חמור ועצוב מן הישראלים להקפיד שלא להיפגש, גם לא עם הבן הסטודנט המתגורר מחוץ לבית, אך תוך כמה ימים הפר בעצמו את הדרישה. נתניהו טען אז שאבנר מתגורר במתחם ראש הממשלה, אך למרות שדירתו נמצאת ברחוב בלפור, היא מחוץ לבית ראש הממשלה. העניין הזה, הציף גם את סוגיית האבטחה. לפי הכללים הקודמים, בן בגיר של ראש הממשלה אשר הפסיק להתגורר בבית ראש הממשלה, לא אמור להיות מאובטח.

עתה, כאמור, ועדת השרים לענייני שב"כ תרחיב את הכללים ואזרחי ישראל יחלו לממן באמצעות מסיהם, שירותי אבטחה נרחבים למספר רב של "בנים של".

כדי להרכיב ממשלה מפרקים משרדים וממציאים תפקידים

הבזבוז בצמרת, האדישות באשר לכספי משלמי המסים והעיוורון בנוגע לגירעון, קשים מלהכיל. בין לילה הומצאו במדינת ישראל תיקים, תפקידים ומשרדי ממשלה - שמלכתחילה יכלו לשמש כאגף או מחלקה במשרד ממשלתי - פוצלו ופורקו ואף נמסרו לידי רוטציות מצחיקות.

למשל, בכחול לבן הודיעו שח"כ מיקי חיימוביץ תהיה מועמדת לתפקיד שרת הגנת הסביבה או שרת האנרגיה ("תיק הקשור בתחומי עיסוקה שיימסר לכחול לבן בעוד שנה וחצי", לשון הודעתם). חיימוביץ לא תהיה שרת הגנת הסביבה או שרת האנרגיה במשך שלוש שנים, במקום ארבע כפי כל ממשלה נורמלית, אלא רק ל-18 חודשים, ולא עכשיו אלא בעתיד.

גם בצד של הליכוד, מפצלים, חותכים ונוגסים. מה אפשר לעשות בתור מועמד לשר חוץ בעוד 18 חודשים (לא עכשיו) ולמשך תקופה כה קצרה? מה קורה עם משרד הביטחון, התיק הכי חשוב במדינת ישראל, לכאורה, שימשיך לעבור ידיים כמו כדור שמכדררים? נתניהו לפחות מ-12 חודשים, אחר כך בנט לשבעה חודשים, ואז גנץ ל-18 חודשים ובסוף גבי אשכנזי ל-18 חודשים.

על כך יש להוסיף את פירוקי התיקים. בתום שבע-שמונה שנים בהן משרד החוץ פורק לגורמים, נמסר למשרדי BDS תחת השר לביטחון פנים, רוקן מתקציבים והפך לכלי ריק - השבוע החל פירוקו של המשרד לביטחון פנים. כדי לרצות את אורלי לוי-אבקסיס, שדילגה מצד לצד למענו של נתניהו, הוא החליט לנגוס במשרד לביטחון פנים ופורר לה משם חלקים. אגפים הקרויים עיר ללא אלימות, הרשות לביטחון קהילתי, אחריות על מניעת אלימות במשפחה, פרויקט של מצלמות ערים, הקרן לחילוט מסמים ופרויקט העצמה בחברה הערבית. כל הפזורה הזו תכונס תחת משרד ממשלתי ממוצא בשם "המשרד לחיזוק וקידום קהילתי", הכל כדי שלוי-אבקסיס תוכל להכריז שהיא שרה.

מה יהיה תקציב משרד שכזה, בעידן בו הגירעון הממשלתי צפוי להיות 12% בשנת 2020? ויש להבין, משרד ממשלתי מחייב מנכ"ל, נהג, דובר, יועצים, מזכיר ויועץ משפטי. רוב העבודה שלהם היא לרדוף אחרי משרדי ממשלה אמיתיים ולנסות לשכנע לאפשר להם לנהל פרויקטים כלשהם, וגם להצטלם לכלי התקשורת מפעם לפעם, כדי להדגיש את העשייה. בקיצור, הישראבלוף חזר.

"אפשר לשוחח גם נושאים קשים, המסר הועבר היטב"

שר החוץ האמריקאי מייק פומפיאו שהה כאן השבוע למשך כשבע שעות והספיק להיפגש עם ראש הממשלה נתניהו, ראש הממשלה החלופי המיועד בני גנץ ושר החוץ המיועד גבי אשכנזי, כל אחד בנפרד. בהודעות הרשמיות אל מול פני המצלמה, נאמרו דברים מנומסים, אך זמן קצר אחרי שעלה פומפיאו על המטוס, תדרכו סגנו, דיוויד שנקר ואדם נוסף את העיתונאים המלווים ופירטו את הדברים נכוחה.

"הגיע הזמן לפזר את התובנה שאנחנו טסנו סביב חצי עולם עד לכאן רק כדי לדבר על סיפוח. זה דווח, אבל זה לא נכון", אמר שנקר. המסר הזה, הועבר אולי עבור מי שרצה לייצר ספין מן הפגישה הזו, כאילו נושא הסיפוח התקדם. בינתיים, זה עוד לא קרה.

בתדרוך שתומלל והופץ על ידי שגרירות ארה"ב בישראל, מאוזכר שנקר בשם הקוד "גורם רשמי בכיר במחלקת המדינה". אולם, בדבריו בתדרוך מפנה שנקר לראיון שנערך עמו כאן ב"גלובס" לפני כמה חודשים, ושם הוא מציב את התעדוף הברור בימים אלה, מבחינת הממשל האמריקאי: סין לפני יו"ש. סין במקביל לאיראן. היא בוערת להם, ומטרידה אותם, וזאת בלי להפחית מעוצמת האיום האיראני באזור.

"למזכיר המדינה אין קושי עם כך שלמדינות יש יחסי מסחר עם סין", נאמר בתדרוך, "אבל הסיפור של הקורונה ממחיש את הסכנה שבקיום יחסיים עסקיים עם מדינות שאינן שקופות, שלא מקפידות על נורמות סחר הוגנות, שממנפות את תחום הסחר כדי להשיג דברים מסוימים".

הוא נמנע מלהפנות אצבע מאשימה כלפי ישראל ומספק דוגמה ממקום אחר. "אנחנו רואים מה הולך בג׳יבוטי (מזרח אפריקה), שם נותנים לסין הסכם חכירה ל 99 שנים לנמל... זה מוביל למלכודת חוב ובעיות כלכליות קשות", אמר. בישראל, וזה כבר עניין גמור, הסינים נמצאים בתוך הנמל החדש בחיפה. הרכבת הזו כבר יצאה מן התחנה (והסינים גם בתוך הרכבות שלנו).

והמתדרכים, שנקר ואדם נוסף ממשיכים: "בסין אין כזה דבר חברות פרטיות ועצמאיות, אם אתם משתמשים במוצרים של וואווי, אתם נותנים גישה לחברה שתגיע לדי-אן-איי שלכם, מידע שהופך לרכוש של המפלגה הקומוניסטית הסינית… אני חושב שזה חשוב שבנות הברית שלנו יבינו את הצורך לדון באיומים מן הסוג הזה ואת הדרכים לצמצם את האיום".

המתדרך הנוסף שהשתתף בשיחה, נשאל מפורשות על המסרים שהועברו לישראל, הן בנוגע למעורבות הסינית במתקן התפלת המים שורק וגם באשר לפרויקטים אחרים עתידיים (כמו השקעות בחברת אגד). הוא לא נכנס למקרים פרטניים אלא אמר: "ישראל וארה"ב הן בנות ברית ותיקות. היחסים האסטרטגיים מתקרבים מדי יום, מבחינה כלכלית או ביטחונית או גם בנוגע לשיתוף מודיעין. היחסים בינינו בוגרים מספיק כדי לשוחח גם על נושאים קשים, ואני חושב שהמסר שלנו הועבר היטב". 

עוד כתבות

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-35%

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים