מתוך מליאת הכנסת / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
העברת תקציב 2021 בממשלה ובכנסת תהיה המבחן הגדול של הצמד בנימין נתניהו-ישראל כ"ץ בשנה הקרובה. התקציב הזה ייאלץ אותם להתמודד עם שרי ממשלה מתנגדים וחברי כנסת סוררים, ויצריך כנראה גם מאבק גדול מול ההסתדרות על הפחתת שכר במגזר הציבורי. מאבק כזה עלול להעמיד את ראש הממשלה נתניהו ואת שר האוצר כ"ץ בעימות פנימי בממשלה, ששניים מהשרים בה - עמיר פרץ ואבי ניסנקורן - הם יושבי ראש הסתדרות לשעבר.
תקציב 2021 צפוי להיות אחד המאתגרים ביותר שנעשו בישראל עד היום. כדי להבין עד כמה, נצטרך לחזור אחורה בזמן לא יותר משלושה-ארבעה חודשים במונחים קלנדריים, לא פחות מעידן במונחי תודעה.
המהפך: הלך התקציב המרסן
שר האוצר היוצא משה כחלון השאיר את המשק עם גירעון מבני גבוה. תקציב המדינה הבא, התקציב הראשון של ממשלה נכנסת, היה אמור להיות "תקציב מרסן" - כלומר תקציב של צמצום וגזירות שיטפל בהקטנת הגירעון. באוצר הכינו רשימות של מסים שצריכים לעלות והוצאות שחייבים לקצץ.
הייתה שם חבילה פשוטה ואפקטיבית של העלאת המע"מ, מס חברות ומס הכנסה - כל אחד באחוז. והייתה חבילה חלופית ומתוחכמת יותר של תיקון עיוותים, ביטול פטורים וסתימת פרצות מס שנוצרו ברשת, למשל על רכישות באינטרנט או אפליקציות במובייל.
אבל אז הגיעה הקורונה וטרפה את כל הקלפים מחדש. הממשלה שהתחילה את השנה עם תקציב זמני, מרסן, עברה למצב של שפיכת כסף כדי לסייע לכלכלה להיחלץ מהמיתון.
במספרים זה אומר, שבמקום להוציא השנה 400 מיליארד שקל הממשלה תוציא 465 מיליארד. מדובר, אם תרצו, בתקציב ביטחון שלם שנוסף להוצאה בתוך שנה אחת.
הגירעון יזנק מסביבות ה-3% לסביבות ה-10%. וזו רק ההתחלה. המשק נכנס למשבר בגירעון גבוה מדי והבעיה הזו תישאר איתנו גם אחרי המשבר ותחכה לפיתרונה, אבל כל עוד המשבר נמשך - הטיפול בגירעון יחכה. כרגע הכלכלה הישראלית נראית כמו מכונית שירדה לשוליים. הנהג חייב ללחוץ על דוושת הדלק כדי שהמכונית תחזור לכביש ותמשיך בנסיעה. המשך הנהיגה יחייב שמירת איזון עדין בין ברקס לגז.
לוח זמנים: 100 ימים להגשה
שעון העצר מתחיל לרוץ מסוף השבוע הנוכחי. בתוך 55 יום מרגע השבעתה של הממשלה החדשה, אמור שר האוצר להניח את הצעת תקציב 2020-2021 על שולחנה. לפי לוח השנה הנוכחי זה יוצא בסביבות ה-8 ביולי. אחרי אישור התקציב בממשלה יזדקק האוצר ל-45 יום נוספים כדי להכין את התקציב המפורט להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת. משם יעבור התקציב לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
כ"ץ שמר את הקלפים צמודים חזק לחזה. הוא לא דיבר על תוכניותיו ולא נקב בשמות האנשים שיביא איתו לתפקיד החדש. אבל הכל צפוי להשתנות מרגע שייכנס ללשכת שר האוצר - בין אם זה יהיה כבר בסוף השבוע או בתחילת השבוע הבא. אנשי אגף התקציבים יבקשו להציג לשר האוצר את תמונת המצב הכלכלית, את מסגרות התקציב של 2021 ואת רשימת ההמלצות לצעדים הנגזרים ממנה. כ"ץ ישלח את הפקידים להשלמות ותיקונים, ולאחר שמסגרת התקציב תגובש היא תוצג לראש הממשלה בסדרת דיונים שייערכו לקראת האישור בממשלה.
השיטה: הולכים על הגדלת החוב
תמונת המצב הכלכלית שתוצג לכ"ץ היא הגרועה ביותר שהוצגה לשר אוצר נכנס, אולי מאז 1985. האבטלה שהגיעה בשיא המשבר ל-26% מכוח העבודה במשק, איננה צפויה לרדת לרמות סבירות לפני סוף 2021. שנת 2020 שהתחילה עם שפל של 3.4% באבטלה תסתיים כנראה עם אבטלה של 8%. הגירעון התקציבי יעמוד על כ-10% תוצר, כ-140 מיליארד שקל במספרים מוחלטים, והמשק יסיים את 2020 בצמיחה שלילית יותר מ-5% תוצר.
שנת 2021 כבר אמורה להיראות הרבה יותר טוב, אבל בדרך לשם יש קאץ’ לא-קטן. התחזיות המקרו-כלכליות אינן מביאות בחשבון תרחיש של התפרצות שנייה ונרחבת של הקורונה בתחילת החורף. התפרצות כזו עלולה לגרור את המשק לגל סגרים שני, שידרדר את מצבו הכלכלי עמוק למטה. גם אם תרחיש האימים הזה לא יתממש, ההיערכות אליו עלולה לגבות תקציבים נוספים, והחששות ממנו עלולים לפגוע בציפיות שמניעות את הכלכלה ולעכב את התאוששות מהמשבר הנוכחי.
תקציב 2021 יהיה תקציב של משבר, שבו ההוצאה תגדל, הגירעון יישאר גבוה ויחס החוב של ישראל יזנק בחזרה לרמות של לפני עשור. ב-2020 הכסף הממשלתי הוזרם לרשתות ביטחון. לחמצן לעסקים ולעזרה ראשונה למפוטרים וליוצאים לחל"ת. ב-2021 המדינה תצטרך להשקיע גם בתמיכה בפעילות הכלכלית כדי לעזור למשק לחזור כמה שיותר מהר למסלול הצמיחה. זה אומר הגדלת ההשקעה בתשתיות, לא רק בתשתיות תחבורה, מים ואנרגיה אלא גם למשל בבניית כיתות לימוד או של שיפוץ בתי מלון מיושנים.
ההשקעה בהכשרות מקצועיות תורחב בצורה ניכרת, והמדינה תידרש להעניק ערבויות ביד רחבה. ייתכן שנראה גם צעדים לא-שגרתיים לעידוד הצריכה, כמו היתר למשיכת חסכונות בקרנות השתלמות וצעדים לא-שגרתיים לעידוד התעסוקה, כמו ויתור זמני על הפרשות המעסיק לפנסיה ולביטוח הלאומי של עובדיו.
מאיפה יגיע הכסף? הרוב מהגדלת גירעון, כלומר מהלוואות וגיוסי חוב, אבל גם מהפחתות שכר וקיצוצים בהוצאות לא חיוניות של משרדי הממשלה. במסמך ההמלצות שגיבשה ועדת המומחים שייעצה למועצה הלאומית לכלכלה מדובר על קופסה תקציבית של כ-35-40 מיליארד שקל, למימון תוכניות הממשלה להחזרת הצמיחה.
המומחים שכתבו את הפרק הזה במסמך, בכירי האוצר לשעבר אודי ניסן וירום אריאב, העריכו כי שני שלישים מהכסף בקופסה יגיע מהגדלת חוב, אך היתר יחייב את הממשלה לבצע "הסטות" בתוך התקציב עצמו, כלומר קיצוצים בתקציבי משרדים וביטול פעילויות לא חיוניות. זה אומר למשל צמצום הרכש הממשלתי בחו"ל, כולל רכש ביטחוני. זה אומר קיצוצי שכר זמניים כפי שהיו ב-2003 - אז הסכימה ההסתדרות להפחתת שכר מדורגת שבמסגרתה ויתרו בעלי שכר גבוה על שיעור משכרם.
מאבקים כאלה לא יוכלו להצליח ללא התגייסות מלאה של ראש הממשלה ושר האוצר. כרגע נראה שהממשלה החדשה משדרת מסר הפוך: במקום צמצום - הרחבה. מספר שיא של שרים ומשרדי ממשלה. עד אמצע יולי לא יישאר הרבה מהחגיגיות של מעמד השבעת הממשלה, ותמונות המובטלים יכניסו את השרים לאווירה אחרת.
כ"ץ מסתמן כשר האוצר החזק ביותר מבחינה פוליטית שהתמנה לתפקיד בשנים האחרונות, אך הוא יזדקק למלוא הגיבוי של ראש הממשלה כדי להעביר את התקציב בממשלה. בהמשך כ"ץ יידרש להטיל את כובד משקלו לצורך העברת התקציב בכנסת, ולוודא שאף חבר כנסת מהקואליציה לא מתכנן לו מארב. אם הכל יעבור כמתוכנן, יהיה לישראל תקציב מדינה מאושר לשנים 2020-2021 לקראת סוף חודש נובמבר.
אירוע דומה היה לקודמו של כ"ץ משה כחלון שאישר את התקציב הראשון שלו ל-2015-2016 בנובמבר 2015 - אבל זו תהיה כנראה נקודת הדמיון היחידה.