עליבאבא / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
בשנת 1995 ביצעו ג'ושוע אפשטיין ורוברט אקסטל ממכון ברוקינג ניסוי מרתק: החוקרים יצרו סימולציית מחשב המדמה את התפתחותה של חברת רועי צאן לחברה קפיטליסטית מודרנית. סימולציית ה-Sugarscape מתארת לוח ממוחשב שעליו יצורים מתוכנתים והררי סוכר. הדמויות המופשטות בסימולציה יכולות לזוז ממקום למקום ולאכול את הסוכר כדי לשרוד. בהדרגה העשירו החוקרים את הסימולציה. הם אפשרו לדמויות לצבור סוכר, להוריש אותו לצאצאים ואפילו לסחור בו. אחת מהתוספות האחרונות אפשרה ליצורים עשירים דיים להלוות סוכר לאחרים.
התוצאות חיקו את החיים: העשירים התעשרו, העניים התרבו, מעמד הביניים נמחק כמעט כולו, נוצרו חיקויים לדרכי הסחר העתיקות, והמעניין מכל - מתוך הנחות היסוד הפשוטות של כלכלת השוק החופשי נוצרו כמו באופן טבעי רשתות של מתווכים פיננסיים. כלומר, שרשראות של יצורים מתוכנתים שתפקידם היחידי היה לתווך בין מלווים ללווים.
המסקנה ברורה: תיווך פיננסי הוא אכן כלי מהותי וטבעי העולה מההגדרות והפרקטיקה של כלכלת שוק. אם כך, האם עתידם של בנקים כפי שאנו מכירים אותם מובטח ויציב?
סביבת הפינטק, בצירוף הכיוונים שמתווה הפיקוח על הבנקים בארץ ובעולם, עומדים לפרק את המוסדות הבנקאיים כפי שאנו מכירים אותם לאוסף פונקציות שיחולקו בין מוסדות שונים או נותני שירותים קטנים. האם המגמה טובה ללקוחות או לבנקים?
מוזמנים להאזין ולעקוב אחרינו בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, בגוגל פודקאסטס או באפליקציה האהובה עליכם.
■■
ד" ר אושי שהם-קראוס הוא דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בלימודי עתידים בתחום הפיננסי. לימד במשך שנים בבתי הספר לכלכלה ולמינהל עסקים במכללה למינהל. מרצה ויועץ בתחומי ה-Fintech ,Wealthtech ,Insurtech. מרצה על התפתחויות טכנולוגיות קרובות והשפעתן על סקטורים שונים בתעשייה ומדריך בשימוש בסכמות חשיבה מתחום לימודי העתידים לטובת עבודה ארגונית. ניתן להשיג את אושי באתר הבית או במייל.