גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המתמחים מוחים ובצדק: מה עושה משמרת של 26 שעות לגוף?

מחקרים מהשנים האחרונות מצאו כי מחסור בשעות שינה גורם נזקים קוגניטיביים וגופניים - מקושי בעיבוד מידע ונטייה לכעסנות ועד סיכון מוגבר לסרטן, כל הדברים שעלולים לקרות לאדם שלא ישן 26 שעות

רופא מהצוות הרפואי יוצא לשאוף אויר מתוך מחלקות הטיפול הנמרץ בבית החולים בברונקס, ניו יורק / צילום: Mary Altaffer, Associated Press
רופא מהצוות הרפואי יוצא לשאוף אויר מתוך מחלקות הטיפול הנמרץ בבית החולים בברונקס, ניו יורק / צילום: Mary Altaffer, Associated Press

אם תחפשו בכתבי העת הרפואיים מידע על ההשפעות של מחסור בשינה או של הפרעות חמורות למחזור השינה התקין, תרגישו כאילו נתקלתם בתיאור של מגפה חדשה, איומה ונוראה, שפוגעת בכל חלקה טובה בגוף ובמוח האנושיים. קריאה רציפה במקורות הללו תשכנע אתכם שלא הייתם מאחלים חוסר שינה לאף אחד שיקר לכם או שאתם רוצים בטובתו, ואתם בטח לא רוצים שמישהו שסובל מחוסר שינה יקבל החלטות שהבריאות או החיים שלכם תלויים בהן. אפילו לא תרצו שהאדם הזה יתקרב אליכם.

המתמחים נאבקים: "משמרות קצרות יותר יעזרו לנו לספק רפואה טובה יותר" 

לא ברור כיצד קרתה התקלה ההיסטורית שקיבעה דפוס של חוסר שינה דווקא במקצוע שדורש את התפקוד הגבוה ביותר. לפחות זה לא מידבק.

1. מתקשים לתעדף מידע

חוסר שינה מתמשך או אפילו של כמה ימים מוביל לעלייה בעצבנות, בכעסנות, באימפולסיביות ובחרדתיות. בנוסף, הוא פוגע ביכולת קבלת ההחלטות. רוב המחקרים בחנו מניעת שינה למשך לילה אחד, או קיצור השינה ל-4-5 שעות במשך כמה לילות רצופים. זה לא זהה למשמרת של 26 שעות שאחריה עשוי להגיע לילה מלא (או עוד משמרת), אבל הגיוני ששיבוש קבוע של דפוסי השינה הטבעיים יכול לפגוע בתפקוד בכיוונים דומים.

הסימפטומים המבהילים של חוסר שינה

בניסוי שנערך באוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ' תלמה הנדלר והחוקרת אתי בן סימון, נמצא כי לילה יחיד של חוסר שינה פגע ביכולת של נבדקים לזהות את כיוון התנועה של נקודות הנעות מעל תמונה נייחת. החוקרות בחנו את ההשפעה של תוכן התמונה על התפקוד, וגם מדדו את התגובות הרגשיות של הנבדקים ב-EEG. המתנדבים שלא ישנו ייחסו לתמונות שהיו אמורות להיות ניטרליות ערך רגשי דומה לתמונות שהיו אמורות להיות בעלות ערך רגשי חיובי או שלילי. לדברי החוקרות, נראה שהנבדקים עצבניים בגלל חוסר השינה, ומגיבים לכל דבר בעוצמה רגשית, כלומר, הם איבדו משהו מיכולת הוויסות הרגשי שלהם.

"עצם היכולת להבדיל בין מה שאמור להוביל לרגש עז לבין מה שניטרלי נפגע במצבים של חוסר שינה. פגיעה כזו עלולה למנוע מאיתנו לתעדף מידע ולכן לעבד את המידע החשוב, והתוצאה היא שיפוט לקוי ועצבנות", אמרה הנדלר בהודעה לתקשורת שליוותה את פרסום המחקר ב-2016. ניסוי נוסף אישש את שתי המסקנות הללו, וגם מצא כי קל יותר להסיח את דעת הנבדקים לאחר שלא ישנו.

ניסוי נוסף, שבחן אנשים שישנים פחות מ-8 שעות בלילה, מצא אצלם נטייה גבוהה יותר למחשבות שליליות חוזרות ונשנות (רומינציות) וחוסר יכולת להסיט את המבט מתמונה מטרידה.

מצפים מהרופאים להיות נחמדים אליכם? מהמחקר נראה שזה כמעט בלתי אפשרי כשהם לא ישנים היטב. למעשה, כולנו יודעים שזה אפשרי, כי פגשנו רופאים נחמדים לצד לא נחמדים, אך נראה כי נדרשו מהם תעצומות נפש אינסופיות לשם כך. 

2. דפוסים של חרדה חברתית

חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצאו שמחסור בשינה מגביר את הנטייה שלנו לסוג של חרדה הנקרא Anticipatory Anxiety, כלומר חרדה מפני העומד לבוא, או פשוט - דריכות. הדפוס הזה דומה לפעילות המוחית המתגלה בסינדרומים פתולוגיים של חרדה. אנשים שהם מלכתחילה יותר עצבנים רגישים יותר לתופעה הזאת. השילוב בין עצבנות כזו לבין סביבה דרוכה ממילא כמו בית חולים עלול להיות נפיץ במיוחד. התופעה הזאת מתרחשת אפילו לאחר לילה אחד ללא שינה, וגם בבני נוער וצעירים, גילאים שנוטים לחשוב שניתן להתנסות בהם בחוסר שינה ללא פגע. 

בניסוי נוסף שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה התברר שמניעת שינה פוגעת אנושות בכישורים חברתיים. אנשים שלא נחים היטב, שנבחנו במכשירי הדמיה פונקציונלית, הציגו יותר פעילות באזורים שנועדו לאמוד אימום מבני אדם אחרים ופחות פעילות באזורים שמתווכים אינטראקציה חברתית. אותם נבדקים באמת נמנעו מחברה, והתנהלו כמעט כמי שלוקים בחרדה חברתית.

זאת ועוד, כאשר הראו לאנשים שישנו היטב סרטוני וידיאו של אנשים שלא ישנו היטב, האחרונים עוררו בצופים יותר תחושות של ריחוק וניכור. משהו בהבעות הפנים או בשפת הגוף של חסרי השינה שידר את האיום החוצה, והצופים הגיבו בהתאם. אחרי מפגש פיזי קצר עם אדם שלא ישן, האחרים שפגשו אותו ציינו כי הם מרגישים בודדים. "בני אדם הם יצורים חברתיים אבל חוסר שינה הופך אותנו למצורעים חברתיים", אמר פרופ' מתיו ווקר מאונבירסיטת UCLA, ממובילי המחקר.

3. כועסים בקלות רבה יותר

חוקרים מאוניברסיטת איווה, ארה"ב איששו את מה שהיה די ברור אינטואיטיבית לכולנו, והוא שאנשים שנמנעה מהם שינה כועסים בקלות רבה יותר, אם יש סיבה לכעוס. הנבדקים שלא ישנו הגיבו בכעס רב יותר לרעש לבן, וגם לתסכול בביצוע משימה, ובמיוחד לאינטראקציה בין שניהם - רעש לבן בעת ביצוע משימה מתסכלת. החוקרים מצאו שכמחצית מהנבדקים ששנתם קוצצה לכ-4.5 שעות דיווחו על עייפות רבה והיו מאוד עצבניים, אבל על כ-50% ההשפעה הייתה קטנה יותר, כלומר בכל זאת ייתכן שיש מי שסובל במשמרות של 26 שעות, ויש מי שסובל מאוד.

4. מתקשים לעבד פחמימות

ומה לגבי ההשפעה הגופנית של חוסר שינה על הרופאים? אפשר לצטט אינסוף מחקרים בנושא הזה. נביא כאן מבחר מהם. ראשית, ישנו קשר מתאמי בין השמנה לבין מחסור בשינה. מחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת שיקגו ומחקרים רבים נוספים שתמכו בו הראו כי פגיעה בשינה מובילה להשמנה ולמחלות מטבוליות. החוקרים מצאו כי שדרים של המוח המאותתים לגוף על הצורך במזון (שדרי רעב ותיאבון) מוגברים במצבים של חוסר שינה.

מחקר נוסף מאוניברסיטת שיקגו שפורסם בכתב העת היוקרתי The Lancet, הראה כי חוסר שינה משפיע על היכולת של הגוף לעבד ולאחסן פחמימות. בניסוי זה, אחרי שבוע של שינה בת ארבע שעות אצל אנשים שרגילים לישון כשמונה שעות בלילה, החלו חלק מהנבדקים להציג מדדים מטבוליים הדומים לאלה של חולי סוכרת. זאת למרות שהנבדקים היו כולם צעירים ורזים. כל המדדים חזרו לעצמם כאשר ניתן לנבדקים לישון כאוות נפשם.

5. סיכון מוגבר לחטוף סרטן

אם מחסור בשינה גורם למחלות מטבוליות, הגיוני שהוא מגביר את הסיכון למחלות לב ושבץ. אבל מה הקשר לסרטן? מתברר שיש. אנשים שישנו פחות משש שעות בלילה היו בסיכון גבוה ב-50% ללקות בסרטן המעי הגס מאנשים שישנו יותר מ-7 שעות בלילה, על פי מחקר של רשת בתי החולים האוניברסיטאית Case Medical Centers. אותה קבוצת חוקרים מצאה גם סיכון מעט מוגבר לחזרה של סרטן השד אצל נשים אחרי גיל הפוריות שישנו מעט. מחקר נוסף של אוניברסיטת שיקגו מצא כי לאחר פחות משבוע של הפחתת שינה ל-5 שעות בלילה, ירדו רמות הטוסטסטרון של הנבדקים באופן מובהק.

והרשימה נמשכת: סיכון מוגבר לפציעות ספורט, נטייה מוגברת לדלקת, שכיחות גבוהה יותר של מחלות מידבקות כמו צינון ושפעת, ובתחום הקוגניטיבי גם פגיעה בזיכרון, נטייה לנטילת סיכונים, ביצועים לקויים בספורט ועוד.

במחקר כלכלי מקיף שנערך ב-2016 אוחד כל המידע הזה כדי לגלות שמחסור בשינה עולה לכלכלה האמריקאית כ-411 מיליארד דולר בשנה, כ-2.28% מהתל"ג באותו זמן. סיכון התמותה בשנה הקרובה בקרב אנשים שישנים פחות מ-6 שעות בלילה היה גבוה ב-13% מאשר זה של אנשים שישנים 8 שעות ביום. במאמר נכתב כי על רופאים להציע עזרה לכל החולים שלהם באימוץ דפוסי שינה בריאים. אך מי יעזור לרופאים?

עוד כתבות

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● מהוט מסרו כי התקלה נקודתית ונמצאת בטיפול

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

הפגנת תמיכה בעם האיראני במינכן, אתמול / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

בנו של השאה קרא: "להתערב צבאית"; הפגנות ענק באירופה ובצפון אמריקה

הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות