יוסי זינגר וארז בלשה / צילום: אייל טואג
בזמן שמשבר הקורונה גרם לביטולן של לא מעט עסקאות שעמדו על הפרק בשוק ההון המקומי, ממשיכה קרן התשתיות ג'נריישן קפיטל לייצר עסקאות ברצף, ובמסגרת זו עדכנה תוך שבועות ספורים על רכישות בהיקף מצרפי של קרוב ל-900 מיליון שקל שבכוונתה לבצע, במידה שייצאו לפועל כמתוכנן במלואן.
שתי העסקאות הבולטות של ג'נריישן העומדות על הפרק (חלקן עם שותפים), הן לרכישת נתחים ממתקן ההתפלה בפלמחים ולרכישת תחנות כוח לייצור חשמל בשורק ובאשקלון. עסקה נוספת היא כניסה לשותפות בחברה המטפלת בפסולת ובקרקעות מזוהמות, ועסקה אחת שהושלמה באחרונה היא לרכישת חברת הטיפול במים ושפכים GES מידי ענקית הנדל"ן המניב עזריאלי.
ארז בלשה, מנכ"ל ג'נריישן קפיטל ואחד מצמד יזמי הקרן, מסביר, כי "אנחנו עוסקים בתקופה הנוכחית בהעמקת הפורטפוליו והגיוון שלו, עם דגש על נכסים פעילים של תשתיות לאומיות. בתקופה שכזו המשקיעים מחפשים השקעות סולידיות שלא מושפעות מתנודות השוק, והנכסים שלנו הם מאוד יציבים".
עוד הוסיף בלשה, כי "אמנם בצל המשבר יש בתקופה הנוכחית בעלי נכסים ששמחים לממש, ואנחנו נמצאים שם כדי לבדוק את הנכסים שבבעלותם ולראות מה מהם מעניין, אבל על חלק מהעסקאות שדיווחנו באחרונה אנחנו עובדים כבר זמן ממושך, והן עכשיו מבשילות כחלק מתהליך".
לדברי בלשה, "בעסקאות האחרונות שמנו דגש גדול על תחום איכות הסביבה והמים, ולמעשה אנחנו בונים פלטפורמה משמעותית מאוד בתחום, שאנחנו מאמינים בו מאוד ומכירים אותו היטב".
ירידת שווי של מניית סולגרין
למרות הדפנסיביות המאפיינת את פעילות הקרן שאותה מזכיר בלשה, ג'נריישן צפויה לסכם את הרבעון הראשון של השנה בהפסד של כ-14 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-21 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2019 (שנה שאותה סיכמה הקרן ברווח נקי שנתי של כ-67 מיליון שקל).
מקור ההפסד הרבעוני הוא בעיקר ירידת שווי מנייתה של חברת האנרגיה הירוקה סולגרין, ובעניין זה אומר בלשה, כי "כתוצאה מירידות השערים החדות שהיו מוקדם יותר השנה בבורסה רשמנו הפסד בשער המניה, אבל מאז היא כבר מציגה ריקברי של יותר מ-70% ונמצאת בערך גבוה יותר מהערך שבו רכשנו אותה".
מניית ג'נריישן מציגה מתחילת השנה שחיקה של כ-8% בערכה, ומשקפת לחברה שווי נוכחי של כ-770 מיליון שקל. בעניין זה אומר בלשה, כי "ייתכן והשוק עדיין לא מבין מספיק טוב את הנכסים שבהם אנחנו משקיעים, כי הם לא נפגעו מהמשבר והמשיכו לייצר את תזרים המזומנים שצפינו. לכן, הקורלציה למתרחש בשוק אמורה להיות נמוכה משמעותית בענף התשתיות הלאומיות שבו אנחנו פועלים".
במבט קדימה, לפי התוכניות של ג'נריישן, היא צפויה תוך כשנה להגדיל את היקף השקעותיה בכ-30%-40% ולהגיע עד סוף השנה לשווי השקעות בהיקף של כ-1 מיליארד שקל, לעומת כ-630 מיליון שקל בסוף שנת 2019 (השקעות ושערוכים). להגדלת היקף ההשקעות נלווים גם גיוסים גדולים שביצעה הקרן (כולל הנפקת מניות של כחצי מיליארד שקל בסוף 2019 וגיוס חוב של 125 מיליון שקל שהושלם בתקופה האחרונה).
הגידול בהיקף נכסיה של ג'נריישן תומך בהגדלת דמי הניהול לחברת הניהול בראשות זינגר ובלשה, הנגזרים משווי נכסי החברה. זאת כאשר בטווח שווי נכסים של 550 עד מיליארד שקל שיעור דמי הניהול השנתיים עומד על 1.25%, ומעל 1 מיליארד שקל הוא יורד ל-1%.
חברת הניהול מספקת לקרן מגוון שירותים, ובהם איתור השקעות, ייעוץ, פיקוח, מיחשוב, משרדים, נושאי תפקידים ועוד. ב-2019 שילמה לה ג'נריישן יותר מ-15 מיליון שקל - סכום שכלל דמי ניהול של כ-7 מיליון שקל ותגמול מנייתי של קרוב ל-8.5 מיליון שקל, בגין הקצאת אופציות.
"מהשחקנים הגדולים בייצור חשמל"
על אחת מהעסקאות המשמעותיות שמקדמת כעת ג'נריישן היא עדכנה בתחילת השבוע, עם חתימתה על מזכר הבנות מול קרן תשתיות ישראל (תש"י) לרכישת החזקות במתקן ההתפלה בחוף פלמחים - בהשקעה של עד כ-300 מיליון שקל (ראו מטה).
עסקה גדולה נוספת שג'נריישן מקדמת בשבועות האחרונים, יחד עם חברת רפק תקשורת ותשתיות (באמצעות החברה המשותפת רפק אנרגיה) היא לרכישת שתי תחנות כוח מידיה של קבוצת דלק, תמורת כ-400 מיליון שקל, בכפוף להתאמות ולבדיקות.
עסקה זו, שטרם גובשו בגינה הסכמות סופיות, כוללת את רכישת שתי תחנות הכוח הממוקמות בשורק ובאשקלון, בעלות יכולת אספקה מצרפית של עד 227 מגוואט, ומכירתן הנמצאת על הפרק נעשית כחלק מצעדיה של קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה למימוש נכסים מרכזיים שבהם היא מחזיקה.
לדברי בלשה, "כמו שאמרנו כל הזמן, אנחנו מתכננים להפוך לאחד משחקני ייצור החשמל הגדולים בישראל, ובהתאם לכך אנחנו ממשיכים לנסות לאתר הזדמנויות - הכוללות רכישה של תחנות כוח פעילות, כמו העסקה שעליה דיווחנו, לצד ייזום תחנות כוח חדשות".
עסקה נוספת שבמסגרתה מנצלת ג'נריישן את הצורך של הצד המוכר במזומנים היא כניסה לשותפות בפעילות המיחזור והטיפול בפסולת של חברת הפרויקטים אחים יעקובי, בהשקעה של כ-60 מיליון שקל.
זאת, אחרי שבאחרונה השלימה רכישה בתמורה של כ-105 מיליון שקל מידי עזריאלי, של חברת GES, העוסקת בטיפול במים, שפכים, אוויר, פסולת וכימיקלים לתעשייה, תכנון, הקמה ותפעול מתקני טיהור וטיפול במים ובשפכים, וכן ייצור והפצת כימיקלים לטיפול במים ולשימושים תעשייתיים.
לדברי בלשה, "שתי עסקאות אלה, יחד עם המתקן בפלמחים, יתכנסו לפעילות תחת חברה אחת בתחום איכות הסביבה והמים, שתהיה מובילה ומגוונת, כש-GES תהיה הפלטפורמה ואליה נחבר גם את מתקן ההתפלה, גם את פעילותה של חברת דקל של האחים יעקובי, וגם נמשיך לפתח עוד פעילויות".
לגבי העסקה מול יעקובי הוסיף בלשה, כי "נוסף לטיפול בפסולת של ירושלים שהיא פעילות עובדת ופעילה כבר כמה שנים, יש לחברה הזו שטח של טיפול בקרקעות מזוהמות - בעוד שיש מחסור בשטחים לטיפול שכזה, לכן זהו נכס אסטרטגי".
תשואה שלילית של 10% מאז ההנפקה
ג'נריישן קפיטל, שהוקמה ב-2018 על-ידי יוסי זינגר וארז בלשה, מתמקדת בהשקעות בתחומי התשתיות והאנרגיה - ובהם חשמל, גז טבעי, תחבורה, סביבה, מים ועוד.
בין פעילויותיה המרכזיות כיום היא שותפה (49%) בחברת התחבורה בון תור, מחזיקה בשליטה (58%) בחברת סולגרין הבורסאית, הפועלת בתחום האנרגיה הירוקה, בתחום ייצור חשמל היא שותפה בחברת רפק אנרגיה (50%) - ושותפה (33%) בפעילות של חלוקת גז טבעי בדרום הארץ. מאז ההנפקה בבורסה במרץ 2019 הסבה המניה למשקיעים תשואה שלילית של 10%.
זינגר ובלשה "סוגרים מעגל" במתקן ההתפלה שהסתבך לאחרונה בחקירת משטרה
השבוע דיווחה קרן ג'נריישן קפיטל על חתימת מזכר הבנות מול קרן תשתיות ישראל (תש"י) לרכישת החזקות במתקן ההתפלה בחוף פלמחים - בהשקעה של עד כ-300 מיליון שקל. העסקה נעשתה לפי שווי של כ-420 מיליון שקל למתקן ההתפלה, ובמסגרתה נקבע כי ג'נריישן תרכוש את מלוא החזקותיה של תש"י (כ-23%) בשותפות, והיא צפויה להיות אחראית על ניהולו.
לתש"י - שהשותפים המייסדים שלה הם קבוצת הראל, ירון קסטנבאום ויהודה רווה - ניתנה זכות לצרף את יתר שותפיה בהחזקות במתקן ההתפלה - לאומי פרטנרס, חברת קיסריה אלקטרוניקה, שבבעלות צבי ברק, וקבוצת הראל, כך שג'נריישן תוכל להגיע עד להחזקה של 70% בנכס הנרכש, בהשקעה של עד כ-300 מיליון שקל. לפי הנתונים שמציגה ג'נריישן, במתקן ההתפלה המדובר מותפלים מים בהיקף של כ-90 מיליון קוב בשנה.
מתקן ההתפלה בפלמחים עלה לכותרות במהלך השנה שעברה, עם חשיפת כתב "גלובס" עמירם ברקת, שלפיה ועדה ציבורית שמונתה לבדוק חריגות באיכות המים במתקני התפלה בישראל מצאה חריגות שיטתיות בריכוז רמות המלחים (כלורידים) במים המותפלים שסיפק המתקן.
זאת, בנוסף לעשרות מקרים שבהם הנתונים שהעביר המתפיל למדינה, ביחס לריכוז הכלוריד במים בבדיקות המעבדה, לא תאמו את תוצאות הבדיקות בפועל. בעקבות הממצאים הללו פתחה לאחרונה המשטרה בחקירת חשדות לדיווחים כוזבים מצד הגורמים המפעילים את מתקן פלמחים.
העסקה הנוכחית, שבמסגרתה ניתנה התחייבות של תש"י לג'נריישן, לתקופת נון-שופ של 60 יום, דורשת השלמת בדיקות נאותות "טכניות, חשבונאיות, כלכליות ומשפטיות", ובשלב הנוכחי אין ודאות "כי המגעים האמורים יבשילו לכדי חתימת הסכם מחייב".
במידה והעסקה של ג'נריישן תצא לפועל כמתוכנן, תהיה זו סגירת מעגל עבור שני ראשיה ומייסדיה - היו"ר יוסי זינגר והמנכ"ל ארז בלשה, שלפני כמה שנים עמדו בצד המוכר של המתקן בפלמחים, בעת שניהלו את חברת גרנית הכרמל עבור קבוצת עזריאלי (זינגר כמנכ"ל ובלשה כסמנכ"ל תשתיות וזכיינות).
לגבי פלמחים אמר בלשה, כי "גם אני וגם יוסי מכירים היטב את הנכס אותו ניהלנו במסגרת תפקידנו בגרנית הכרמל. זה נכס מאוד תזרימי ויציב, ומאוד מעניין גם גופים מוסדיים וגם את המשקיעים, ויכול להיות אחד מנכסי העוגן שלנו. אחד הדברים הייחודיים במתקן בפלמחים הוא שבתום תקופת הזיכיון, בשנת 2029, הוא נשאר בידי הבעלים ולא חוזר לידי המדינה".
מתקן ההתפלה בפלמחים הוקם ע"י חברת דרך הים (Via Maris) של גרנית הכרמל ב-2005 והוא החל לפעול ב-2008 כמתקן קטן בעל הספק של כ-30 מיליון מ"ק לשנה. במהלך השנים אישרה רשות המים לזכיינים להרחיב את המתקן להספק של כ-90 מיליון מ"ק. מדובר באחד מחמשת המתקנים הגדולים שנבנו בשנים האחרונות בישראל, לצד מתקנים באשקלון, אשדוד, שורק וחדרה.