עופר סלע, בעלים משותף של "המרכז הארצי לוידאו תרפיה" / צילום: מתן כצמן
עופר סלע ודניס וילספו למדו קולנוע במכללת ספיר. לאחר מספר שנים, הם החליטו להקים יחד עסק לוידאו תרפיה, ולהתמקד בנוער בסיכון ובאוכלוסיות מוחלשות. העסק שלהם מאפשר לנוער בסיכון ליצור סרט בליווי מנחים ומטפלים, ודרך העשייה הקולנועית, להתחבר לקהילה, לבטא את הקשיים והחוזקות, ולהרגיש בעלי ערך. ההורים שותפים לתהליך ומקבלים כלים להתמודדות חיובית עם הילדים, ולבסוף, מתבצעת הקרנה חגיגית, "בה הילדים מרגישים כמו כוכבים, בזכות זה שהם יצרו משהו בעל ערך. זה משנה את ההערכה העצמית שלהם. הם רואים שיש להם מה לתת לסביבה, וזה משנה חיים", מספר סלע.
זהו עסק חברתי. הוא צמח והפך מצליח, והיום השניים עובדים עם מוסדות ברחבי הארץ. "אין לנו הון מהבית, הקמנו שיתוף פעולה בין אנשי קולנוע למטפלים וגייסנו כסף רק על בסיס הצלחה. יש עיריות שעובדות איתנו בעשרות פרויקטים, אבל ביום אחד, הכול נפסק והפרויקטים הוקפאו", אומר סלע. "פרויקטים שהיו אמורים להסגר בתקופה הכי חזקה בשנה, הוקפאו".
העסק של סלע נפגע משיטת ה"שוטף פלוס", ועל המצב המשברי אליו נקלע, חתומה לא אחרת מאשר המדינה. "מאות אלפי שקלים לא הועברו אלינו על פרויקטים שעשינו עבור העיריות. ביום שבו התחילה הקורונה, בתי הספר והעיריות סגרו את השערים ואמרו לנו: 'סליחה, אין גזבר בשביל לשלם'. יותר מ-90% מהתשלומים שהיינו אמורים לקבל מאז ה-15 במרץ, לא הועברו עד עכשיו. עצרנו את כל המערכת עד לשנה הבאה, כדי לוודא שנוכל לשלם חובות. יש לנו עובדים שמפרנסים את המשפחה שלהם ולא קיבלו כסף על חודשי עבודה כי לא שילמו לנו.
"העסקים החברתיים עובדים על אחוזי רווח נמוכים. לבוא לעסק חברתי ולעכב לו תשלומים, זה גזר דין מוות. אם אנחנו, עסק שעובד במצב טוב בשוטף נמצא במצב כזה, זה לא נורמלי לחשוב על עסקים אחרים בשוק. המדינה מנותקת מהשטח, אלפי עובדי עמותות ועסקים חברתיים ימצאו את עצמם בלי עבודה בשנה הקרובה, דווקא בתקופה שבה הם הכי נדרשים. כדי להתאושש, כשהעסק יחזור, נאלץ להעסיק פחות עובדים ולעשות יותר בעצמנו. אנחנו התייעלנו ונשרוד. לצערנו, פיטרנו עובדים וסגרנו את המשרד. היום אנחנו עובדים רק מהבית בכלים הדיגיטליים, כמו חברות ההייטק".
ניסיתם לקבל מענק או הלוואה מהמדינה?
"אנחנו אמורים לקבל מענק. הכסף הזה יעזור לנו, אבל זה אבסורד. קודם כל תשלמו על מה שאתם צריכים כבר לשלם. הפרויקטים שנעצרו עם משרד החינוך יתחדשו רק בנובמבר, והכסף יגיע רק בינואר-פברואר. לעסקים שעובדים עם משרד החינוך נוצר בור עצום. ובנוסף, שוב ושוב משרד האוצר והאגף התקציבי של משרד החינוך פועלים לפי מנגנון ישן ולא רלוונטי, מנותקים מהשטח, מעכבים תקציבים, ומסתכלים על כולם כגנבים. האוצר לא איפשר לנו מעבר לעבודה בזום בזמן הקורונה. אנחנו, שפועלים מהר כי אין לנו משכורת בטוחה כמו לממשלה, לא יכולנו לעבוד בגלל עיכובים תקציביים".
מה אתם עושים בתקופה הזו?
"אנחנו עובדים יום ולילה כדי לנסות להנשים את הפעילות שלנו, וכדי לשמור על השם הטוב שלנו ולהניע את הגלגלים שוב בספטמבר. אנחנו בכל הכוח מנסים להישאר מעל המים, וזה דורש מאמץ אדיר. הבן שלי היה לאורך התקופה הזו בבית, והוא למד איתי בבית בזמן שאמא שלו, עובדת סוציאלית, עבדה. מהבחינה הזו זכיתי. היה לי זמן להיות עם הבן שלי מהבוקר עד הערב. אחד הדברים היפים שקרו בזכות הקורונה, זה שעשיתי ליל סדר עם אמא של הבן שלי ובת הזוג שלי".
כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il