אנשים מבלים בים בתל אביב בזמן גל החום שפקד את המדינה / צילום: Oded Balilty, AP
שרב כבד שורר בכל רחבי ישראל מאז יום שבת. באזורים רבים בארץ נמדדות טמפרטורות של יותר מ-40 מעלות, ובעמקי המזרח מטפסת הטמפרטורה עד כדי 45 מעלות צלזיוס. בשרב הכבד ועומס החום קיפחו את חייהם שלושה אזרחים - שניים מתוכם רק אתמול. לפי מגן דוד אדום, עומס החום הכבד אשר פקד את ישראל בימים האחרונים הוביל לעלייה קיצונית במספר הפונים למוקד מד"א, בשל תלונות על התייבשות, סחרחורות, עילפון ומכות חום. מלבד הנפטרים, נרשמו מקרי חירום נוספים ובהם פגיעות קשות, ובמשך שבוע, טיפולו אנשי מד"א בכ-1,000 פניות הנוגעות לגל החום.
גל החום צפוי להימשך בימים הקרובים, ולפי השירות המטאורולוגי, צפוי להיות חסר תקדים באורכו ובערכי הטמפרטורה הקיצוניים עם רצף של 6 ימים בהן תשרור טמפרטורה של מעל 38 מעלות במישור החוף, ו-36 מעלות בהרים, או מעל 42 מעלות באזור הכנרת.
ככלל, רצף ימים של שרב כבד אינו נדיר בחודשי האביב, אולם רצפים של ימי שרב באביב היו בעבר קצרים יותר או שאופיינו בטמפרטורות פחות גבוהות. גל החום הנוכחי, לפי התחזיות, עשוי לשבור שיאי עבר. "אנחנו חווים כעת שרב אביבי שנובע מנוכחותה של רמה ברומטרית מעלינו. זו תופעה שכיחה שמאפיינת את עונות המעבר, אך מה שחריג בשרב הזה זה האורך והעוצמה שלו", מסבירה פרופ' שלומית פז, קלימטולוגית מאוניברסיטת חיפה. "זו תופעה שאנחנו רואים בעולם ובאגן הים התיכון; יותר גלי חום ששכיחותם, משכם והעוצמה שלהם במגמת עלייה. התופעה הזו היא חלק משינויי האקלים, הגורמים לשינויים אטמוספריים, שמובילים לשינויים במזג האוויר".
2019 הייתה השנה השנייה החמה ביותר מאז החלו מדידות הטמפרטורה ב-1850, כך לפי נאס"א, והעשור החולף היה החם ביותר שידע העולם. חודש אפריל החולף, אגב כך, היה השני החם ביותר מאז החלו המדידות. על פי תחזית הטמפרטורה השנתית של NCEI, לשנת 2020 יש סיכוי של מעל 99.9% להיות מדורגת בין חמש השנים החמות ביותר בהיסטוריה, וסיכוי של 69% להיות השנה החמה ביותר שבהן.
מספר אירועי החום והלחות הקיצוניים הכפיל את עצמו ב-40 השנים האחרונות, ומדענים צופים כי משבר האקלים ההולך ומחריף יוביל ליותר גלי חום ארוכים וממושכים, עד כדי קיץ בלתי נסבל, שלא יאפשר מחייה באזורים מסוימים בעולם. עליית הטמפרטורות בישראל כמעט כפולה מהממוצע העולמי - שתי מעלות מאז תחילת המדידות. על פי התרחיש הפסימי, אם פליטת גזי חממה תמשיך במגמה הנוכחית, הטמפרטורות יעלו בעוד 1.2 מעלות עד 2050, ומספר הימים שבהם הטמפרטורה בארץ תעלה על 30 מעלות, תגדל בעשורים הקרובים ב-40 ימים בשנה.
"אלו הם פני העתיד. זו טעימה קטנה מדברים שיהפכו להיות נפוצים יותר, ככל שנכנס עמוק יותר לתוך המאה הזאת. גלי חום כאלו יהפכו שכיחים וחזקים יותר, לפי התחזית שלנו", מסביר ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי. "אנשים מדברים על בכמה תעלה הטמפרטורה בממוצע, אך הממוצע מורכב מאירועים של תנודות ופיקים. אם נסתכל על הממוצע של מאי הנוכחי, אולי לא נבחין בשום דבר דרמטי - השבוע הראשון היה קר מהרגיל, אמצע החודש לוהט, סוף החודש כנראה מתחת לממוצע. השיאים ואירועי הקיצון יהיו קשים יותר, גם אם הממוצע לא יהיה קיצוני בסופו של דבר. צריך להתחיל להבין שזה לא סתם יותר חם, אלא יכול לשנות את צורת החיים שלנו. במקום להתרגש מטמפרטורה של 40 מעלות, אנחנו נדבר עוד בימי חיינו על שבירת שיאים שמעל 50 מעלות. טמפרטורה כזוכ כבר נמדדה בשנה שעברה, וזה עוד יחזור. בעתיד הלא רחוק, בעונה החמה כנראה שלא נתרגש מטמפרטורה מתחת ל-50 מעלות".
"אין ולא יהיה חיסון למשבר האקלים"
"בעתיד זה יהיה הרבה יותר גרוע. כל המודלים צופים החמרה משמעותית של התופעה", אומרת פז. "יש אשליה שאנחנו מורגלים לחום ושהבתים ממוזגים, אך זו שאננות. בישראל יש אוכלוסיות רגישות - קשישים שנמצאים בסיכון לתמותה מגלי חום, ואנשים שסובלים מ'עוני אנרגטי' - אין להם כסף לרכוש מזגנים או להפעיל אותם. הסיכון השלישי הוא סיכון לשריפות; הן מסכנות חיים ורכוש, והן פולטות מזהמי אוויר רבים, והם נשארים גם אחרי שמכבים את השריפה. התקופה הזו היא מאוד מסוכנת מהבחינה הזו".
לאחר חודשים רבים שבהם מהדורות החדשות ותשומת הלב הציבורית הופנתה למגפת הקורונה באופן מוחלט, פז מדגישה שהשפעותיו הבריאותיות של משבר האקלים על בני האדם הן הרסניות, ויהפכו גרועות יותר ככל שלא יופנו תשומות להתמודדות עם הבעיות הגוברות. "ההתייחסות למשבר הקורונה הייתה מאוד רצינית. במקביל, הגיע הזמן להתייחסות רצינית ולהפנמה של הסכנות לבריאות שיש בסיכוני אקלים. בגל חום ב-2003 נהרגו במערב אירופה 70 אלף בני אדם בתוך שבועיים-שלושה, במדינות חזקות כלכלית כמו צרפת, בלגיה וספרד. רוב המתים היו קשישים, מעל גיל 65. יש הנחות של ארגון הבריאות העולמי, שבשנים 2030 עד 2050, ימותו 250 אלף איש נוספים בשנה, בשל השלכות של משבר האקלים - מכות חום, מלריה, מחלות שקשורות בתזונה ומחסור במים. זה, בנוסף ל-7 מיליון בני אדם שנהרגים כיום מזיהום אוויר ברחבי העולם מדי שנה.
"מדינות העולם הוכיחו שהן יכולות להוריד את השלטר כשצריך. ודאי שהתנהלות כזו לא יכולה להמשיך לאורך זמן, אבל צריך לקוות שייקחו את הסיכונים לבריאות האדם ברצינות רבה יותר עכשיו, ושהחזרה לשגרה תיקח בחשבון התנהלות שתפחית גזי חממה ופליטת מזהמי אוויר".
עד כה, מדגישה פז, לא נעשה די. בניגוד להתגייסות העולמית למאבק בקורונה, מתוצאות משבר האקלים, ממשיכים בני אדם רבים למות בשקט. "רק בשנים האחרונות, מאות מיליוני בני אדם הושפעו מאסונות טבע אקלימיים. מגלי חום בצרפת לשיטפונות בסין, שריפות ענק באוסטרליה, וסופות טרופיות קיצוניות בארה"ב ובאפריקה. ההתייחסות לבריאות האדם וביטחונו היא לא רצינית, בלשון המעטה. השפעות של שינויי אקלים אי אפשר לפתור בכך שיושבים בבית ומסתגרים. אין ולא יהיה חיסון למשבר האקלים. אם לא ננקוט באמצעים מידיים להפחתה של פליטות של גזי חממה, אנחנו נגיע למצב שיהיה קשה מאוד להתקיים כאן. העונה החמה תהפוך להיות בלתי נסבלת, עם טמפרטורה מסכנת חיים. הימים האלו, הם נורת אזהרה רצינית ביותר".
האם ישראל תצליח להתמודד עם גלי החום הגוברים והממושכים? גם סתיו מציע לראות בשבוע הנוכחי קריאה לפעולה. "התשתיות שלנו לא מוכנות לזה. איך, למשל, בעידן שבו צריך לעבור לתחבורה ציבורית - אדם יכול לעמוד בתחנת האוטובוס ולחכות במזג אוויר כזה? יש לנו עכשיו גל חום וקורונה, ואנחנו מבינים את המורכבות של השינויים. אנחנו רוצים לפתוח את הכיתות ולאוורר אותן, וכדי למנוע העברה של מגפות - צריכים להימנע ממיזוג מרכזי. בגל חום, אנחנו רוצים מיזוג בעוצמה מקסימלית וחלונות סגורים. זה הרי לא ייגמר בקורונה, כשלא תהיה קורונה, תבוא מגפה אחרת. המגפות הן בילד-אין במשבר הסביבתי והקיומי שאנחנו נמצאים בו. מדובר בחיים בצפיפות גדולה יותר, בחיכוך גדול יותר עם בעלי חיים שמצליחים לשרוד על הפלנטה הזו. שינויי האקלים יגרמו לשינויי דפוסים, מגפות יהיו נפוצות יותר ובגלל הגלובליזציה יקפצו ממקום למקום. יש מחלות רבות שאנחנו עדיין לא מכירים, ויהיו להן תנאים אקלימיים נהדרים לשגשג בהם. צריך להסתכל על הימים האלו, ולחשוב על כך שהם יכולים להפוך להיות הסטנדרט. אנחנו בדעיכה של הקורונה, אבל כשדבר כזה מגיע יחד עם גל חום - צריך לתת עליו את הדעת. המערכות שלנו צריכות להגיע למצב שיש להן בו אוויר לנשימה, כי עוד משברים יבואו".
ובכל זאת, האנושות הצליחה להתגייס באופן חוצה גבולות למאבק בקורונה. למרות מחאת האקלים שסחפה מיליונים ברחבי העולם, ההתגייסות של המנהיגים - כמעט ולא נראית בשטח. פרופ' פז מדגישה שהמנהיגים והציבור גם הוא - לא יכולים להמשיך להתייחס לנושא כעניין זניח. "בקורונה יש משהו מאיים ומוחשי. הנושא של שינויי האקלים נראה ערטילאי, אך יש תזוזה בשנים האחרונות. מקבלי ההחלטות הראו עכשיו שכשהם רוצים לשים דגש על בעיה ולמצוא לה פתרון מהיר, כל התשומות, התקציבים והמחקר הולכים לשם. אבל בזמן הזה, מזניחים משהו שמסכן אוכלוסייה הרבה יותר גדולה. זה מאוד מדאיג. אם היינו מתעוררים מוקדם יותר, ומשקיעים משאבים לאומיים בהפחתת פליטת גזי חממה ומציאת פתרונות רחבים לשימוש באנרגיות מתחדשות, היינו היום במצב יותר טוב. כרגע, אני מקווה שלא איחרנו את הרכבת".
כשיש מיליון מובטלים במשק, אולי זה הזמן לגרין ניו דיל.
"זה הזמן לחשיבה מחודשת, ברמה לאומית. מה אפשר וצריך לעשות אחרת. יש בישראל מנהלת שינויי אקלים, גם אני חברה בה. היו לנו כמה פגישות, אבל זה לא רציני. צריך להוביל ליישום החלטת הממשלה למאבק בשינויי האקלים ולהפחת הפליטות, ההתקדמות שנעשתה עד היום, לא מספיקה. אנחנו צריכים לחזור לשגרה מאוזנת. לא צריך, למשל, לנסוע לעבודה כל יום, אם אפשר לעבוד מהבית באופן לא פחות יעיל".