גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתשתיות אינטרנט רעועות ועד עומס על מוקדי שירות: המשימות הדחופות שמחכות ליועז הנדל במשרד התקשורת

תשתיות האינטרנט מתקשות לתפקד, חברות הסלולר לא בונות מספיק אנטנות, והעומס על מוקדי השירות מקשה על חברות התקשורת לספק שירות מוצלח • זה מה ששר התקשורת החדש והמנכ"לית שמינה חייבים לעשות בהקדם, לפני התפרצות נוספת של נגיף הקורונה

שר התקשורת החדש, יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
שר התקשורת החדש, יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן סיים השבוע את תפקידו בעקבות החלטתו של שר התקשורת החדש יועז הנדל למנות לתפקיד מנכ"ל מטעמו. הנדל צפוי למנות את לירן אבישר בן חורין, שעבדה עימו בעבר במשרד ראש הממשלה והיא גם זוגתו של איתי בן חורין, יועץ תקשורת שעבד עם בני גנץ בסבב ראשון בחירות 2019. המינוי של הנדל, הגם שהוא רשאי ותקין, תופס את המשרד בתקופה רגישה ומורכבת, לאו דווקא בגלל התהליכים המשמעותיים שהמשרד נדרש להשלים, אלא דווקא מסיבות אחרות.

השיח סביב האתגרים של המשרד בדרך כלל נסוב סביב שני צירים מרכזיים: השוק הסלולרי והשוק הנייח. עיתונאי התקשורת אוהבים לחזור ולהדגיש את המגה-אירוע בכל תחום - מתווה הסיבים האופטיים והשלמת מכרז הדור החמישי בסלולר. אי אפשר להמעיט בחשיבות הנושאים וכמובן שכדאי לסיימם, אבל הטיפול במשבר הקורונה בתחום התקשורת יותר חשוב כרגע. אם התחזיות יתממשו ואנו צפויים בחורף לקבל גל נוסף וחזק של קורונה, בתוספת מאיץ שפעת שתיאלץ להכניס את כולנו שוב לסגר, לא כדאי לסמוך על מה שראינו מבחינת איתנות תשתיות התקשורת. להלן כמה נקודות, שנדרש בהן טיפול מיידי לקראת המשבר הבא וכאן אין למנכ"לית החדשה זמן לעקומת למידה ארוכה.

1. מי עומד בעומס האינטרנט?

החוליה החלשה שהתגלתה בשרשרת האספקה של שירותי תקשורת בישראל היא חברות ה-ISP. רוב הקשיים באספקת תקשורת נייחת נוצרו בשל העובדה שבישראל, וכנראה רק בישראל, המפעילים מספקים אינטרנט באמצעות ספקיות אינטרנט שלא היו מסוגלות לעמוד בעומסים ותוך כדי משבר תיקנו ושיפרו ביצועים. בחיבור בין ישראל לשדרת האינטרנט העולמית לא הייתה בעיה, ושם גם מדובר במקטע שקל מאוד לטפל בו. הבעיה הייתה אצל מפעילים בחיבורים מול בזק ומול הוט, שאותם נאלצו לתגבר תוך כדי המשבר.

בטעות חושבים שרק עניין התמסורות בין ה-ISP לתשתיות הנייחות היווה צוואר בקבוק. חלק מספקיות האינטרנט לא היו ערוכות פנימית למשבר ומרכיבים שונים ברשתות לא תפקדו גם כאשר החיבורים לחברות התשתית הורחבו. אין מנוס וצריך לטפל בבעיה הזו כעת. ישראל לא יכולה להמשיך ולספק אינטרנט בצורה שלא קיימת בשוק מקום בעולם, דרך חברות ISP. השוק הישראלי בוגר ותחרותי וחייבים לאפשר אספקת אינטרנט מקצה לקצה לכל מפעיל.

2. מה עם אנטנות חדשות?

בשוק הסלולרי הבעיות שהתגלו בקורונה דומות למה שראינו בשוק הנייח בהיבט ההשקעות. מפעילים ש"חיים על הקשקש" ובקושי מרוויחים, משקיעים את המינימום ההכרחי. ואז, כשמתרחש משבר, כמאמרו המפורסם של וורן באפט, "אחרי שהגאות נעלמת, אפשר לראות מי שחה ערום".

במהלך התפרצות הקורונה התגלתה בשוק הסלולרי תופעה מדהימה. חברות הסלולר פתאום קיבלו טלפונים בהולים מראשי רשויות, שביקשו מהן להתקין אנטנות ששבוע קודם אותן רשויות סירבו בתוקף לאפשר להן להקים. בישראל כמו בישראל, המושג תכנון פוגש אותנו רק בנקודות כשל. האם מישהו מתאר לעצמו מה יקרה כאן לרשתות במקרה של מלחמה כאשר ייפגעו כאן אתרים סלולריים, או שייווצר עומס חריג על כל הרשתות?
תארו לעצמכם תקלה באחת הרשתות הסלולריות בזמן משבר הקורונה. יהיה כאן אסון. ישראל כשלה כישלון חרוץ בבניית ההכרה שתשתיות תקשורת אינטרנט הן משאב לאומי כמו מים וחשמל.

בקורונה ראינו עד כמה המצוקה גדולה באזורים ללא קליטה. ראשי רשויות מקומיות גורמים כאן לעוול גדול לתושבים שלהם כאשר הם לא מתירים הקמת אתרים. צדק דודי אמסלם, שר התקשורת היוצא, כאשר אמר באומץ שחייבים לחשוב כיצד מתקינים אתרי סלולר על בנייני מגורים כדי להתמודד עם הבעיה.

בישראל כמעט ולא נוספו אתרי סלולר חדשים בשנים האחרונות למרות הגידול באוכלוסייה ולמרות הבנייה הרבה. זה אומר שאם לא יתירו בניית אתרים חדשים, לא ניתן יהיה לקבל שירותי סלולר. ישנן שכונות בישראל שלא מקבלות תקשורת סלולרית עד היום, בגלל סירוב של ראשי רשויות. אותם תושבים שמתנגדים לבניית האתרים, בוכים כשאין להם סלולר בתקופת הקורונה ופתאום לא מצליחים להוציא שיחה או לצפות בווידאו. ואז מתקשרים לראשי הערים שרק קודם דרשו מהם שלא לבנות אתרים בשכונה שלהם.

הטיפול באתרים הוא משימה שאי אפשר להתיר בידי הרשויות. חייבים לחשוב על פתרון דרך הכרזה עליהם כעל תשתית תקשורת לאומית, ולהקל בהקמתם. אם המשרד להגנת הסביבה מנסה לשכנע ראשי רשויות להפסיק עם הפופוליזם, אפשר להירגע.

3. המגזר החרדי - קושי מקוון מגוון

כמו תמיד, המגזרים החלשים בחברה הם גם אלה שהכי סובלים בתקופת משבר. מה שקרה כאן במגזר החרדי בקורונה בהיבט התקשורת, הוא פשוט עצוב וכואב. זה לא רק עניין של תשתיות תקשורת ביישובים ובשכונות החרדיות שעכשיו חייבים לטפל בזה, זה האופן שבו המגזר החרדי מתקשר ולומד.

משפחה מרובת ילדים שצריכה לאפשר לכמה ילדים ללמוד מרחוק במקביל, זה חתיכת אירוע. לא רק תשתיות התקשורת כשלו כאן, אלא כל האופן שבו הם צורכים תקשורת דרך קווי תוכן וכל המחלוקות מול ועדת הרבנים לענייני תקשורת וחסימות הקווים. כל זה חייב להיפתר לקראת המשבר הבא. ישיבה שהמרכזייה שלה לא יכולה לאפשר חיבור המוני, או אתרים שלא מחוברים בתשתיות רחבות מספק, כל אלה יצרו כאן משבר קשה.

ואם כבר מדברים על המגזר החרדי, צריך להזכיר את המגזר הערבי ואת העובדה שהוט לא פרסה שם תשתיות וכל החלומות של פריסת סיבים אופטיים באותם מגזרים כנראה שלא נכללים בתוכניות של המשרד. כשהתקשורת צעקה והזדעקה על כך שהוט אינה מקיימת את חובותיה בחוק ולא פורסת תשתיות, משרד התקשורת עמד לצידה של הוט וגיבה אותה. היום אנחנו רואים את נמיכות הקומה של מקבלי ההחלטות, שעל תשתיות הוט לא מדברים בכלל. בושה.

4. מוקדי השירות - של מי האחריות?

אין מפעיל שיכול בזמן משבר לעמוד בלוחות הזמנים של 6 דקות מענה שקבע המחוקק. המשרד הקל על המפעילים בלוחות הזמנים, אבל עדיין לקוחות זועמים חיכו שעות למענה. וכאן בדיוק הבעיה. ההתערבות הגסה של המדינה בנושא השירות היא טעות אחת גדולה. צריך לאפשר למפעילים להתחרות גם בשירות. מפעיל שרוצה לספק שירות ולבדל את עצמו מול המתחרים, שיעשה זאת ויגייס אנשי שירות.

במקביל, יש לאפשר ללקוחות לבחור בעצמם מפעיל גם על פי רמת השירות שהוא נותן. למה המדינה צריכה להתערב אם יש לקוחות שלא רוצים שירות אנושי ורוצים רק מחיר נמוך? הניסיון בעולם מלמד שלא תמיד אלה שנתנו מענה אנושי ויקר דרך מוקדים, זכו להערכת הלקוחות. להיפך. יש דוגמאות ששירותים דרך הדיגיטל הועדפו בעיקר על-ידי צעירים בשל המחיר הנמוך של החבילות. בקיצור, צאו למפעילים מהווריד. 

עוד כתבות

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00