גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה גרם למשרד הבריאות לפרסם נתונים חלקיים לגבי הדברה של פירות וירקות

משרד הבריאות לא פרסם בשנים האחרונות נתונים לגבי תחום ההדברה • במקביל לפרסום דוח מבקר המדינה החליטו במשרד להקדים תרופה למכה ולהציג דוח שעוסק בנושא • הבעיה: הדוח כולל נתונים ישנים, חלקיים ומדאיגים • משרד הבריאות: "התהליך מצריך זמן"

שוק פתח תקווה / צילום: גיא ליברמן, גלובס
שוק פתח תקווה / צילום: גיא ליברמן, גלובס

בזמן שמשבר הקורונה כובש את הכותרות, דוח מבקר המדינה שפורסם באחרונה ובדק את תפקוד משרד הבריאות בפיקוח על שאריות חומרי הדברה בפירות ובירקות, נבלע בין ענייני היום. בין היתר, מצא מבקר המדינה כי חומרים רעילים ושאריות חומרי הדברה נמצאים במזון ולא מפוקחים כראוי, שבמשך תקופות ארוכות בוצע דיגום חלקי או לא בוצע כלל, ולשירות המזון הארצי לא הייתה תמונה מלאה על החשיפה של הצרכנים לחומרי הדברה במזון.

עוד עלה מהביקורת כי שירות המזון הארצי פרסם באתר האינטרנט שלו סיכום של תוצאות הסקרים שביצע לשאריות חומרי הדברה לכל אחת מהשנים 2013-2016 ומאז הוא חדל מהפרסומים. במשך תקופה ארוכה היעדר השקיפות ופרסום הנתונים העסיק מומחים ואנשי בריאות בישראל, אך רק בסמוך לדוח המבקר עלה לאתר האינטרנט של משרד הבריאות דוח שירות המזון לשנים 2017-2018 - וממנו מצטיירת תמונה מדאיגה, ובעיקר תמונת חסר; המידע נמסר לציבור באיחור של שנתיים, והמצב בשטח כיום איננו ידוע.

ביקורת על האכיפה

מהדוח שפורסם לאחרונה עולה כי בישראל ישנן חריגות גבוהות של חומרי הדברה עד פי שלושה לעומת האיחוד האירופי. הממצאים של השנתיים האחרונות גרועים יותר מבשנים קודמות; אם ב-2013 היו 4% חריגות וב-2016 היו 7% חריגות, ב-2017-2018 שיעור החריגות עומד על כ-13%. באיחוד האירופי, לשם השוואה, עומד ממוצע החריגות על כ-4% בלבד. רק 37% מהפירות והירקות שנדגמו בסקר משרד הבריאות היו נקיים משאריות חומרי הדברה. זאת בניגוד לנתון האירופי שעומד על 55%.

ב-11% מהפירות שצורכים ילדים, כגון ענבים, תותים, אגסים ותפוחים, נמצאו שאריות של מספר חומרי הדברה. "אמנם ייתכן כי כמות כל חומר וחומר עמדה בתקן הקבוע בחוק, אך אין התייחסות להשפעתם המצטברת של חומרי הדברה שונים על גופם של ילדים המהווים אוכלוסייה רגישה לחומרים אלו", אומרת ברנדט באור, מדענית בריאות וסביבה של אדם טבע ודין. "בניגוד לאירופה, בישראל לא מתבצעת הערכת סיכונים שמתחשבת בהשפעתם המצטברת של חומרי הדברה שנמצאים בחריגה, ביניהם חומרים שנאסרו לשימוש באירופה כבר לפני שנים רבות".

המרוססים ביותר

שאריות חריגות של חומרי הדברה במזון יכולות לנבוע משני מקורות; חומר מותר לשימוש בגידול אשר השארית גבוהה מהרמה המותרת, או שימוש בחומר אסור לגידול, בניגוד להוראות התווית. כלומר; החקלאי עבר על החוק. החריגות מהכמות המותרת של חומרי הדברה ב-49% מהפירות והירקות נובעות משימוש בחומרי הדברה האסורים באותם גידולים. מכך עולה למעשה ביקורת קשה על יעילות הפיקוח והאכיפה של משרד החקלאות. בין חומרי ההדברה שחרגו מערכי הסף הקבועים בחוק, ישנם חומרי הדברה אשר נאסרו לשימוש באיחוד האירופי אך עדיין נמצאים בשימוש בישראל. חומר הדברה שחרג במיוחד הוא הכלורופיריפוס (23% חריגות), אשר נאסר לאחרונה באירופה בשל החשש לפגיעה בהתפתחות המוח של ילדים ועוברים. בישראל טרם התקבלה החלטה לגבי השימוש בו.

איחור של שנתיים


מן הדברים עולה השאלה המתבקשת; מדוע התפרסם הדוח שנתיים לאחר דגימת הנתונים, ודאי כאשר מדובר רק ב-1,958 דגימות? "יש ציבור גדול שדואג ונמנע מאכילת פירות וירקות בשל החשש משאריות חומרי הדברה. כל תוצאות המעבדה ממוחשבות, לכן לא ברור מדוע נדרש כל כך הרבה זמן לפרסם את הנתונים", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה. "ככל שהחומר לא מתפרסם, החקלאים לא יודעים על מה לשים דגש, והציבור לא יודע במה להמעיט ואיך להתמודד. לא ברור למה הדוח מוצא אחת לשנתיים, באיחור של יותר משנה, ולא כל חצי שנה עד שנה. מדובר בנתונים החיוניים לבריאות הציבור, וכששואלים אותי איך ניתן לאכול ירקות ופירות ללא שאריות משמעותיות של חומרי הדברה, אני צריכה להשיב על פי הנתונים שפורסמו מלפני כמה שנים".

הדוח מתפרסם לראשונה בצימוד של שנתיים, ולא כדוח של שנה בודדת. "זה גורם לי לחשוב שאולי באחת השנים הייתה קפיצה גדולה שרצו לטשטש. זה גורם לציבור לא לבטוח באכילת פירות וירקות, אף שערכם התזונתי קריטי, ולמרות שאין להם כל תחליף. סוגי הפירות והירקות שבהם יש חריגה משתנה משנה לשנה, ולכן מהותי במיוחד להקפיד על מעקב ופרסום תדיר. תוכנית הדיגום עצמה אף היא לא חשופה, ואנחנו לא יודעים אם השוני הוא משום שהחקלאים שינו את חומרי ההדברה, או שמספר הדגימות השתנה".

אחריות הפיקוח על שאריות חומרי ההדברה במזון מתחלקת בין משרד הבריאות למשרד החקלאות. גם האחרון פרסם לאחרונה את הדוח שלו ל־2018. מן הדוח עולה כי מ-1,500 הדגימות שנלקחו לכל סוגי הפירות והירקות בכל הארץ, ב-55% נמצאו שאריות הדברה, 16% מהדגימות הכילו שאריות הדברה מעל התקן. חריגה גבוהה נמצאה במנגולד, בצל ירוק, פטרוזיליה, חסה, כוסברה, כרפס, שמיר, מלפפון ותפוח.

"למעט עשבי תיבול שתמיד יש בהם חריגות, בכל שנה אין חפיפה מספקת בין תוצאות הדיגום של משרד החקלאות לתוצאות הדיגום של משרד הבריאות, וזה אומר שלא דוגמים מספיק" מסבירה אולנובסקי. "מספר הדגימות הגבוה שמשרד החקלאות מתגאה בהן - פי שלושה מהשנה הקודמת - מתחלק על פני כל סוגי הירקות והפירות של כל המגדלים. הדוח תמציתי ומעובד וכולל בעיקר את השיפורים והתוצאות החיוביות, אולם לא כולל את התוצאות עצמן. כך למשל - אף שאין חריגות באבטיחים, לא ידוע כמה כאלו נדגמו בפועל, וייתכן שמדובר באבטיח אחד או שניים בלבד".

איך צריך הציבור לנהוג לאור הממצאים?
"מומלץ לאכול ירקות ופירות עם קליפתם ולגוון באכילת פירות וירקות בצבעים שונים. יש לשטוף את הפירות והירקות במים ואפשר גם עם מעט סבון לפני צריכתם, כאשר החלק החשוב בשטיפה הוא השפשוף של קליפת הפרי או הירק בספוג או סקוץ’ רך. בקליפת המזון יש ויטמינים ומינרלים, ומנגד קילוף שלה למען הימנעות מחומרי הדברה לא יהיה משמעותי כיוון שחומרי הדברה רבים חודרים לתוך הפרי או הירק. מומלץ לצרוך פירות וירקות עונתים - בעונה עצמה משתמשים בפחות חומרי הדברה".

באדם טבע ודין עוקבים אחר הנושא זה שנים רבות. "ישראל היא אחת הצרכניות הכבדות של חומרי הדברה לחקלאות בעולם", אומר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין. "אנחנו נפעל לחייב את המשרד הבריאות לפקח על שימוש בחומרי ההדברה בחקלאות לטובת הציבור בישראל. הגיע הזמן לנער את שירות המזון במשרד הבריאות".

"תנאי הסף מחמירים"


תגובת משרד הבריאות: "תוכנית הדיגום לוקחת בחשבון מוצרים שצריכתם גבוהה על ידי ילדים ולכן חלקם היחסי בתוכנית הדיגום גבוה. ניתוח התוצאות וכתיבת הדוחות מצריכים עבודה רבה ואורכים זמן. חומרי הדברה המורשים נבחנים על ידי הוועדה הבינמשרדית לאישור תכשירי הדברה. חלק מהמלצות הוועדה לביטול חומרים לא אומצו על ידי משרד החקלאות. תוצרת חקלאית מהרשות הפלסטינית נדגמת במעברים, ובימים אלה אנו עובדים על צמצום התוצרת החריגה הנכנסת לישראל".

תגובת משרד החקלאות: "ישראל מחמירה בערכי הסף לשימוש בחומרי הדברה. ברוב המקרים, יותר מאשר באירופה. מממצאי סקרי השנים האחרונות עולה כי כ-90% מהדגימות בישראל עומדות בתקן. אחוז הדגימות שנדגמות מדי שנה ביחס למספר התושבים - גבוה בהשוואה לאירופה. השימוש בכלורפיריפוס מאושר בכ-150 מדינות לרבות ארה"ב. במסגרת הערכה מחודשת שנערכה בשנים האחרונות, לה היו שותפים כלל המשרדים, לרבות משרד הבריאות, אושר השימוש מחדש בחומר זה. גם ארגון הבריאות העולמי וארגון החקלאות העולמי מתירים שימוש בו. תוכנית הדיגום של משרד החקלאות כוללת כל הגידולים המשקפים את החקלאות בארץ, וכוללים את הגידולים שנמצאו חריגים בהתאם לסיכום של משרד הבריאות".

עוד כתבות

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו