גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משק בפיצול אישיות: הישראלים חזרו לכבישים ולקניות, מיליון איש עדיין מובטלים

נתוני בנק ישראל מעידים על זינוק בשימוש בכרטיסי אשראי לקניית ביגוד ומוצרי חשמל ●
החשש: שיעורי האבטלה הגבוהים יורידו מחדש את הצריכה לרמה נמוכה מזו שהייתה לפני המשבר

סניף של אורבניקה לאחר ההקלות במגבלות. הקונים חזרו להסתער על החנויות / צילום: Amir Cohen, רויטרס
סניף של אורבניקה לאחר ההקלות במגבלות. הקונים חזרו להסתער על החנויות / צילום: Amir Cohen, רויטרס

הצריכה הפרטית במשק מתאוששת במהירות וכבר מתקרבת לרמות של לפני המשבר - כך עולה מניתוח נתוני השימוש בכרטיסי אשראי שמפרסם היום (ד') בנק ישראל.

בבנק מציינים כי "ניכרת התאוששות בפעילות בחלק מהענפים, על רקע ההקלות". בענפי הביגוד, מוצרי החשמל, והריהוט הישראלים כבר מוציאים כסף בהיקף דומה לזה שהוציאו ערב המשבר, וגם ברכישות דלק וכלי תחבורה ניכרת התאוששות חזקה. בענפי המסעדות, החינוך והפנאי מורגשת התאוששות חלשה יותר, ורק בענפי התיירות לא מורגשת עדיין התאוששות (אם כי התמונה צפויה להשתנות עם פתיחת בתי המלון בימים הקרובים). 

בנוסף, בנק ישראל מפרסם היום ניתוח של צריכת החשמל, המעלה כי זו עדיין נמוכה בכ-10% מרמתה מלפני משבר הקורונה (אם מתעלמים מגל החום שהביא השבוע לזינוק חד-פעמי בצריכת החשמל).

ההוצאה של הציבור על צריכה של מוצרים ושירותים שונים מהווה כמחצית מהפעילות הכלכלית במשק. מדובר בנתונים שמתקבלים ברמה היומית משב"א (שירותי בנק אוטומטיים), שהיא מערכת התשלומים לעסקאות בכרטיסי חיוב בישראל, ומעובדים ומנותחים בבנק ישראל בהתאם לענפים הכלכליים השונים.

חשוב לציין כי למרות הנתונים המעודדים, עדיין מוקדם לקבוע כי ההתאוששות בקניות בכרטיסי אשראי ובצריכה הפרטית היא קבועה ולא זמנית. גם בבנק ישראל מודעים ל"אפקט המספרות" או ההתנהגות של צרכנים רבים שנאלצו לדחות קניות של מוצרים או שירותים לא דחופים ולא חיוניים לאחרי המשבר, וממהרים כעת לגהץ את כרטיסי האשראי.

בנוסף, יש להביא בחשבון את מצבו העגום של שוק התעסוקה, שם ההתאוששות עדיין אינה מורגשת. לפי נתונים שפרסם אתמול (ג') שירות התעסוקה, מתחילת החזרה לשגרה ב-19 לאפריל ועד אתמול נוספו כ-100 אלף דורשי עבודה חדשים למשק. 

מאות אלפי הישראלים שפוטרו או הוצאו לחופשות ללא תשלום וישראלים רבים נוספים שחוששים לאבד את מקום עבודתם בחודשים הקרובים, צפויים להוציא בתקופה הקרובה פחות כסף על צריכה ויותר על חסכונות. משום כך בהחלט ייתכן כי לאחר שיחלוף גל הקניות (הנדחות) של אחרי המשבר - נראה את הצריכה הפרטית שוב חוזרת לרדת ומתייצבת ברמה נמוכה מזו שהייתה בה ערב המשבר.

עלייה של 18% בהוצאות על מוצרי החשמל

מהנתונים עולה כי ההוצאה הכוללת של הישראלים בכרטיסי אשראי ב-18 למאי הייתה קטנה ב-12% בלבד בהשוואה להוצאה בכרטיסי אשראי לפני המשבר. מדובר על התאוששות משמעותית, בתוך חודש בלבד, משיא המשבר: ההוצאה הנמוכה ביותר, שנרשמה ב-17 לאפריל, הייתה נמוכה בכ-42% ביחס לרמתה בתחילת השנה.

הוצאות בכרטיסי אשראי מתחילת המשבר

הזינוק המרשים ביותר בהיקף הקניות, מבין הענפים שנבדקו, נרשם במוצרי החשמל, שם קצב הרכישות הממוצע בשבוע האחרון גבוה ב-18% לעומת הממוצע בשבוע הראשון של חודש מרץ (52 מיליון שקל במאי, לעומת 44 מיליון שקל בתחילת מרץ). גם בענף הביגוד היקף הקניות של הישראלים בשבוע האחרון היה גבוה ב-10.5% מרמתו בערב המשבר (63 מיליון שקל ליום בממוצע במאי, לעומת 57 מיליון שקל בתחילת מרץ).

לעומת זאת, בענף המסעדנות היקף הרכישות באשראי בימים האחרונים נמוך עדיין בכ-64% מהיקף הרכישות ערב המשבר (27 מיליון שקל במאי , לעומת 75 מיליון שקל בתחילת מרץ). ירידה בשיעור דומה נרשמה (64%) בענף סוכנויות הנסיעות (כ-5 מיליון שקל במאי, לעומת 14 מיליון שקל בתחילת מרץ).

"כאשר בוחנים את הוצאות לפי הענפים, ניתן לראות כי בענפי מוצרי החשמל, הביגוד והריהוט, סכומי ההוצאה שבו לרמות שלפני תחילת המשבר", מציינים בבנק ישראל. בנוסף מציינים בבנק את הגידול בהוצאה על דלק וכלי תחבורה, ומוסיפים כי מורגשת "מגמה חיובית" בהוצאה על מסעדות, חינוך ופנאי. לעומת זאת, ההוצאה בתחומי התיירות השונים טרם התאוששה.

בבנק ישראל מוסיפים כי "כחלק מהתמודדות עם משבר נגיף הקורונה, הבנק מגבש באופן שוטף תמונת מצב של הכלכלה הישראלית, הן בצד הריאלי והן בצד הפיננסי. לצורך כך הוקמה תשתית מידע ייעודית בבנק ישראל שמנטרת אינדיקטורים מעולמות תוכן שונים. החל מהיום יפרסם ויעדכן הבנק את נתוני האינדיקטורים השונים בתדירות שבועית בדף ייעודי באתר".

צריכת החשמל נמוכה ב-10% ביחס לשנתיים הקודמות

בימים האחרונים אומנם נשבר שיא בצריכת החשמל בשל גל החום הכבד, אך בהתעלם מאירוע מזג האוויר הקיצוני של הימים האחרונים, ניכרת ירידה בצריכת החשמל במשק כחלק מהירידה הכוללת בפעילות הכלכלית בתקופת משבר הקורונה.

הירידה החלה עם התפרצות הנגיף ותחילת השבתת המשק במחצית השנייה של חודש מרץ והגיעה לשיא בחודש אפריל. על-פי הניתוח של בנק ישראל, צריכת החשמל בשעות הבוקר של חודש אפריל הייתה נמוכה ב-13% מהממוצע בשנתיים קודמות. הירידה בצריכת החשמל ממוקדת בימי עבודה (ולא בשבתות וחגים) ובולטת יותר בשעות היום והערב. גם לאחר חזרת המשק לפעילות, צריכת החשמל - כאמור בהתעלם מהצריכה הנוספת שנגרמה עקב גל החום הנוכחי - עדיין לא חזרה לרמות שלפני המשבר.

על-פי בנק ישראל, צריכת החשמל בשבועיים האחרונים עדיין נמוכה בכ-10% ביחס לשנתיים הקודמות. הניתוח של הבנק המרכזי המתייחס גם למאפייני צריכת החשמל ומעלה כי במהלך המשבר הנוכחי הירידה בצריכת החשמל ביום הרבה יותר משמעותית מאשר הירידה בצריכה בלילה, דבר המעיד, להערכת החוקרים בבנק, כי היא נובעת בעיקר מצמצום הפעילות העסקית הסדירה (משרדים, קניונים וכו').

"אנו משערים כי הירידה שבכל זאת התרחשה בלילה גם במשבר הנוכחי, נובעת מצמצום פעילות בתעשייה, בנתב"ג, בפעילויות תרבות (מסיבות, תאטרון, קולנוע, מועדונים) ואולי גם בתאורת כבישים", מוסיפים בבנק ישראל.

עוד כתבות

טסלה, אקספנג וטויוטה. ''דגמי בסיס'' מוזלים / צילום: יח''צ

הדגמים המוזלים של טסלה והחשמלית החדשה של טויוטה מגיעים לישראל. כמה הם יעלו?

יצרניות הרכב החשמלי החלו להשיק "דגמי בסיס" חדשים ומוזלים שפונים לקהל יעד רחב יותר ● חברת טלקאר החלה לשווק את הטנדר החשמלי החדש של חברת KMG ● "שגריר" מכניסה לישראל מסחריות חשמליות ● ומותג הרכב השלישי במספר בישראל של קבוצת צ'רי הסינית הושק רשמית ● השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: shutterstock

אלי לילי פרסמה את תוצאות הניסוי הטובות ביותר של תרופת הרזיה עד היום

למרות שהשקה עדיין לא באופק, הנתונים מהניסוי הקליני המוצלח מציבים את אלי לילי בעמדת זינוק מול המתחרות בתחום ההרזיה ● בממוצע, המטופלים איבדו כשליש ממשקל גופם, וחלקם אף הפסיקו את הטיפול עקב ירידה מוגזמת במשקל

עץ האשוח בכיכר המעיין בנצרת / צילום: יזיד חמיס

ביקרנו בשלושה יישובים שחוגגים כריסמס. אלה האטרקציות המרכזיות

שוק לילה במלון מיתולוגי, מאפייה מטריפה, ארוחה אותנטית בבית אבן עתיק, מסעדת שף וגם יקב ● ביקרנו בשלושה יישובים נוצריים בגליל שיציינו בשבוע הבא את חג המולד ● חגית אברון תופרת יום

מחבלי חמאס בעזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

האזהרה הדחופה של חמאס למחבלים אחרי חיסול סעד

שני לוחמים במילואים נפצעו קל בפיצוץ מטען בדרום רצועת עזה ● גורם ביטחוני אמר כי גוברת ההערכה שראאד סעד, מספר 2 בחמאס, חוסל בתקיפה במערב העיר עזה ● ברויטרס דווח כי בשלהי כהונת ביידן, גורמי מודיעין אמריקאים השעו זמנית חלק משיתוף המודיעין עם ישראל, בשל חשש בנוגע להתנהלותה במלחמה ברצועת עזה ● עדכונים שוטפים 

אילוסטרציה: shutterstock

שתי המניות שמדאיגות את וול סטריט, ואיך זה ישפיע מחר על ת"א?

לאחר שבוע שיא נוסף בבורסה בתל אביב, המסחר צפוי להיפתח בצל סגירה מעורבת בוול סטריט ● בעוד דאו ג'ונס ו-S&P 500 עלו לשיאים חדשים, נאסד"ק נחלש עקב האכזבה מדוחות אורקל וירידה במניות ה-AI • מניות דואליות, ובראשן טאואר, נובה וקמטק, יחזרו למסחר בת"א עם פערי ארביטראז' שליליים • ברקע: חדשות מהזירה הגיאופוליטית ופרסום מדד המחירים לצרכן

מפעל של יצרנית הרכב צ'רי בווהו, סין / צילום: Reuters, Xiao Benxiang/VCG

בתעשיות הביטחוניות כבר מודאגים: האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על הרכבים הסיניים?

כלי הרכב החכמים תוצרת סין מצוידים במצלמות, חיישנים ומערכות מקושרות לרשת, ומסוגלים לאסוף כמויות עצומות של מידע לאורך זמן ● בעוד שגופי הביטחון בישראל הולכים אחרי ארה"ב ומטילים מגבלות שימוש, כרבע מיליון כלי רכב סיניים כבר נוסעים בכבישי ישראל ● האם אובדן הפרטיות הוא מחיר סביר לנוחות טכנולוגית, או שמא מדובר בסיכון ביטחוני?

כלב-רובוט בדמות אילון מאסק / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

הלהיט הוויראלי חדש: כלב-רובוט עם פרצוף של מאסק ב-100 אלף דולר

לאמן ביפל, שהצית את טירוף ה־NFT ונחשב לאחד האמנים החיים היקרים בעולם, יש אטרקציה חדשה במחיר מופקע: רובוט דמוי כלב, שלגופו פרצוף אמיתי להפליא של מיליארדי טק כמו אילון מאסק, מארק צוקרברג וג'ף בזוס ● ביפל: "זה לא נגד אף אחד, גם אני אחד מהכלבים"

איך נקראת סופה טרופית שמתרחשת במזרח התיכון? / צילום: Shutterstock

איך נקראת סופה טרופית שמתרחשת בים התיכון?

היכן נמצא הפארק הלאומי ביג בנד, מיהו האסטרונום הראשון שגילה כי פני הירח אינם חלקים ובאילו מדינות יתקיים המונדיאל ב–2026? ● הטריוויה השבועית

מערכת החיסון נלחמת חזרה / צילום: Shutterstock

מערכת החיסון נלחמת חזרה: 3 מחקרים שיעזרו למנוע את מחלות העתיד

פרופ' יפעת מרבל, שנבחרה השבוע על ידי כתב העת Nature לאחת המשפיעות במדע, גילתה אוצר של אנטיביוטיקות פוטנציאליות ומתקדמת לשלב הבא במחקר ● פרופ' פמלה ביורקמן, כלת פרס וולף, עובדת על חיסון אחד למחלות שעוד לא נולדו ● ופרופ' רון דיסקין מכין מלכודות משוכללות לווירוסים ● כשהמגפה הבאה אורבת בפינה ומחקרי חיסונים מקוצצים, שלושה חוקרים נותנים סיבה לאופטימיות

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

פרשת "יד לוחצת יד": ביהמ"ש ידון בבקשת המשטרה להרחיק את ארנון בר דוד מההסתדרות עד מרץ 2026

לפי המשטרה, יו"ר ההסתדרות "רקם מנגנון שוחדי", וחזרתו לתפקיד עלולה לאפשר ביצוע עבירות זהות ושיבוש חקירה ● בר דוד, המורחק מההסתדרות מאז נעצר בנובמבר, מסכים להרחקה נוספת לשבועיים בלבד – ומציע כי אז יחזור לתפקיד, אך לא יעסוק במינוי דירקטורים ובמכרזים, וייפגש עם מעורבים בפרשה רק בנוכחות יועץ משפטי או מבקר ההסתדרות

נשיא סוריה אל־ג'ולאני / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

שנה אחרי המרד של א-שרע: סוריה מתפוררת ובינתיים יש רק מנצחת אחת

מחליפו של אסד קיבל לידיו מדינה מוכת בעיות: 90% מתחת לקו העוני, מיעוטים שמסרבים להתיישר וטרוריסטים שמתבססים ● טורקיה ניצלה את שעת הכושר לבסס את מקומה במדינה באמצעות הזרמת נשק, כסף וגדודי ג'יהאדיסטים ● כעת היא מכוונת בין היתר לקידוחים במים הכלכליים שלה: "לטורקים יש תוכנית לחנוך בסיסים צבאיים במרכז סוריה, ואם יתאפשר - גם לרדת דרומה"

אודי כגן בקמפיין ביטוח 9 / צילום: צילום מסך יוטיוב

ענף הפיננסים משתלט על הפסקת הפרסומות: דיסקונט הזכורה ביותר, ביטוח 9 האהובה

הפרסומת של דיסקונט היא הזכורה ביותר זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה● ביטוח 9 מחזירים לאוויר פרסומת ישנה לרגל סוף השנה ● וחברת התקשורת פרטנר מתברגת גבוה כבר בשבוע הראשון באוויר

ניר ברקת ובצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

השר ברקת נגד החלטת השר סמוטריץ' להכפיל את הפטור ממע"מ: "לא נערכה בחינה כלכלית. יפגע בצמיחה"

שר הכלכלה טוען במכתב ששלח הערב לשר האוצר שהכפלת תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי אינה מבוססת נתונים ועלולה לפגוע בעסקים קטנים ובצמיחה של המשק ● בין החלופות שהוא מונה: הפחתת מע"מ על חשמל ומים או קביעת מע"מ דיפרנציאלי על ירקות ופירות

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם פרופ' יוסי מן / צילום: גלעד קוולרציק

למה יורש העצר הסעודי כל כך פוחד מנורמליזציה עם ישראל?

שיחה עם פרופ' יוסי מן, מומחה למפרץ הערבי מאוניברסיטת בר אילן ● על הצפי לכינון היחסים עם סעודיה, הכיוון המתון שאליו היא הולכת, השינויים שחווה הכלכלה והתפקיד הבא שלה בעזה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה שלישית בסדרה

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

כדי להתחמק ממס הרווחים הכלואים: חברות רבות מחפשות תכנון מס יצירתי

רפורמת הרווחים הכלואים מאלצת בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2% ● בשוק יודעים לספר כי בעלי חברות רבים לא נערכו לכך ומחפשים תכנוני מס יצירתיים ● "החוק תפס רבים לא מוכנים, וכולם בלחץ"

הפקולטה. על משפיענים פיננסיים / צילום: Shutterstock

היינו רוצים לחשוב שמשפיענים פיננסיים פועלים בעיקר ממניעים מקצועיים. בפועל הם יעשו הכול בשביל עוקבים

מחקרים שופכים אור לא מחמיא על המשפיענים הפיננסיים הפועלים ברשתות החברתיות ● ההמלצות של רובם מונעות מחשש מהחמצה (FOMO) ומהיצמדות לעדר ומתברר שדווקא הפחות מיומנים זוכים ליותר עוקבים ● וגם, הטייה בלתי מודעת פוגעת בהזדמנות לפצות על ייצוג מגדרי חסר בתחום

בודקים את המיתוס. על היוונים וחנוכה / צילום: אייל פישר

בחנוכה הבסנו את היוונים? זו לא הייתה ממש תבוסה, ואלה לא היו ממש יוונים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: אנטיוכוס בכלל לא מלך ביוון, והממלכה שלו לא הסתלקה בגלל החשמונאים

איל פז, מנכ''ל מאסטרקארד ישראל / צילום: יח''צ

עם מאות עובדים וכבר בגיל 37: הקידום המטאורי של מנכ"ל חברת התשלומים

"התגייסתי לקורס טיס, אבל אחרי תשעה חודשים הבנתי שזה לא מתאים לי וחתמתי ויתור. עברתי לתותחנים. בהתחלה זה היה הלם של בוץ ותותחים, אבל בסוף יצאתי לקצונה" ● שיחה קצרה עם איל פז, מנכ"ל מאסטרקארד ישראל

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

כך הפך השקל לאחד המטבעות החזקים מול הדולר - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

למרות אי־הוודאות הביטחונית, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● האנליסט שרואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● וגם: אלו התחזיות של מנהלי בתי ההשקעות הגדולים

התוכנית הסודית של גרמניה למלחמה עם רוסיה / צילום: Reuters, Thomas Imo

במשך שלוש שנים התכוננה גרמניה למלחמה עם פוטין. ואז הכול קרס

הפלישה לאוקראינה ב–2022 הניעה מרוץ חימוש שאירופה לא ידעה כמותו מאז מלחמת העולם השנייה ● גרמניה שמה את כל הז'יטונים על מתווה בן 1,200 עמודים שהגתה ושמרה בחשאיות - למקרה של עימות עם רוסיה ● הוא כלל השקעה של 166 מיליארד אירו בתשתיות, גיוס חובה ורענון שיטות מימי המלחמה הקרה ● אלא שכשהגיע הרגע לתרגיל מבצעי שיוכיח שהיא מוכנה - הכול קרס