לילי בן עמי, מארגנת ההאקתון ע"ש מיכל סלה ז"ל / צילום: מארק ניימן, לע"מ
מאות מתכנתים שקדו במהלך שלושת האחרונים על פיתוח של עשרות רעיונות למיזמים טכנולוגיים שנועדו להצליח להציל חיים ולמנוע אלימות במשפחה. זאת במסגרת האקתון מיכל סלה - ההאקתון הראשון בישראל שעוסק במציאת פתרונות טכנולוגיים למיגור אלימות נגד נשים ובכלל, תחת הכותרת Safe@Home. שבעה מהמיזמים התחרו בגמר שהתקיים אמש ושודר בשידור חי מבית הנשיא.
את ההאקתון יזמה לילי בן עמי, לזכר אחותה, מיכל סלה ז"ל, שנרצחה בביתה בשנה שעברה על ידי בעלה ואבי בתם התינוקת. זאת במסגרת עמותת "פורום מיכל סלה", אותה הקימה לאחר הרצח, במטרה למנוע את מקרה הרצח הבא ולהיאבק באלימות במשפחה על ידי חשיבה חדשנית מסוגים שונים. "אנחנו זקוקים לתכנית פעולה דחופה, לא מתפשרת. אנחנו חייבים לעשות הכול כדי שנשים תרגשנה בטוחות ומוגנות. כדי שהטרור נגד נשים ייפסק", אמר נשיא המדינה ראובן ריבלין.
"ישראל היא מעצמה עולמית של סטארט אפ ומעצמה של לוחמה בטרור. היום, יחד, עשינו צעד קטן ראשון לעתיד. היעד: להפוך את ישראל למעצמה עולמית בלוחמה בטרור בתוך הבית. המטרה: אפס נרצחות בשנה", אמרה בן עמי בנאומה בגמר ההאקתון. היא כתבה בעמוד הפייסבוק של פורום מיכל סלה לפני תחילת האירוע כי "זה לא סיפור של נשים חלשות אלא סיפור של נשים חזקות כמו מיכל שנתונות לאלימות שקטה אך קטלני. זה גם סיפור של ערבות הדדית והצעדים שעלינו לנקוט כחברה כדי להעלות מודעות ולהכניס את הטכנולוגיה לתמונה על מנת לייצר פתרונות ארוכי טווח".
ההאקתון נועד לרתום את אנשי ונשות תעשיית ההייטק הישראלית לנושא המאבק באלימות במשפחה, ולמנף טכנולוגיות חדשניות לטובת המאבק הזה, כדי לשנות את המציאות בה כ-20 נשים נרצחות בכל שנה. הוא התקיים בהשתתפות נשיא המדינה ראובן ריבלין, שר העבודה איציק שמולי, והשר לשתוף פעולה אזורי גלעד ארדן, שגם שימש כשופט בגמר. בין השופטים בהאקתון גם רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, איריס פלורנטין, סמנכ"לית בכירה במשרד הרווחה, ועדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. המיזמים נשפטו על התאמה לחזון העמותה, חדשנות טכנולוגית, והיתכנות. שלושת המיזמים הזוכים יקבלו מענק כספי (למקום הראשון), וכן ליווי ותמיכה לפיתוח של מוצר סופי.
המיזם שזכה במקום הראשון הוא Stay Tuned של גאיה זולטי והדס דניאל. אפליקציה שנועדה לזיהוי מוקדם של אלימות במשפחה. האפליקציה מוסוות כאפליקציית חדשות ומאפשרת ביצוע פעולות שונות באמצעות אמירת מילות קוד סודיות, שיפעילו אחת משלוש פעולות: שליחת הודעה למוקדי חירום, שליחת הודעת מצוקה לאנשי קשר שהוגדרו מראש והקלטת אודיו ווידיאו, כל זאת ללא חיווי על גבי המכשיר. על ידי שימוש באפליקציה ניתן יהיה לשלוח התרעה למשטה בצירוף מיקום המכשיר והקלטת הסיטואציה מרגע ההתרעה ועד להגעת המשטרה לדלת הבית.
במקום השני זכה המיזם Safe&Sound - אפליקציה שמותקנת על המכשיר הנייד, באופן סמוי, ומאפשר לקבוע "מילות קסם" שאם הן נאמרות לצד הטלפון, ניתן לגשת לאפליקציה באופן דיסקרטי. האפליקציה יכולה להקליט את הצלילים שבסביבתה, לספק גישה לשירותים ומידע שמסייעים להתמודדות עם אלימות במשפחה, ולפנות למוקדי חירום. האפליקציה יכולה לבצע פנייה אוטומטית למוקדי חירום שכוללת מידע רלוונטי על מיקום וראיות מוקלטות שנאספו מסביבתה.
דבר לשכן ( Hear-Me ), הוא המיזם שזכה במקום השלישי. מדובר במערכת עזר עירונית שנועדה לאשר לאזרחים לדווח על מקרי אלימות באנונימיות. האפליקציה המוצעת תעשה שימוש בבינה מלאכותית לזיהוי קול, תוך שימוש במידע על מיקום ומידע נוסף, ותאפשר להקליט קולות מצוקה, לענות על כמה שאלות ולתת למערכת לקבוע את מידת הסכנה שהיא מזהה בקולות המוקלטים. לפי זה, המערכת מעבירה קריאות למשטרה, לבתי חולים לרווחה, או לרשות המתאימה, לפי רמת הסכנה שהיא מזהה.
עוד השתתפו Med-Flag - המיזם מציע שימוש באלגוריתמים של למידת מכונה לניתוח מאגרים רפואיים, כדי לזהות מקרי פציעה כתוצאה מאלימות שכיום עובדים מתחת לרדאר, ובכך לסייע להציל חיים; Salvatio push , המציעה התקן לביש העשוי מסיליקון, שמעדכן אנשי קשר שנבחרו מראש אודות מיקום הלובשת וסוג מקרה החירום, בהתראות הנשלחות דרך אפליקצייה יעודית; רצועת ביטחון - רצועה חכמה, אותה ניתן לחבר לשעון או לענוד כצמיד, הכוללת חיישנים שיכולים למדוד מאפיינים גופניים וביולוגיים המעידים על מצבי מצוקה; ו- WeHearYa - מכשיר הקלטה סמוי, שמופעל אוטומטית כשלידו עוצמת קול של מעל ל-60 דציבלים.
שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, פרסמה אתמול פוסט בעמוד הפייסבוק שלה, בו כתבה: "יום שני האחרון צריך היה להיות יום הולדתה ה-33 של מיכל סלה. אישה ישראלית צעירה וחברותית ממשפחה קרובה, עם ילדה יפה בת שמונה חודשים, היא הייתה אמורה להיות מסוגלת להביט קדימה לעתיד מבטיח - אבל העתיד הזה נגדע באיבו בדרך ברוטלית אך נפוצה מדי. היא נרצחה על ידי בעלה מול בתם התינוקת. איש מבני משפחתה לא ידע שהיא בסכנה, עד שהיה מאוחר מדי".
"לילי בן עמי, אחותה של מיכל, תיארה את מותה כ"רעם ביום בהיר", אך היא נחושה שמשהו טוב צריך לצאת מהטרדיה האיומה הזו. היא הקימה את פורום מיכל סלה והתחילה לתכנן את ההאקתון, במטרה להעלות מודעות לאלימות במשפחה, ולהביא אנשים יצירתיים לפתח דרכים חדשות להשתמש בטכנולוגיה כדי לעזור בעתות משבר, ולמנוע קורבנות נוספים", היא כתבה. "אלפי נשים ברחבי העולם סובלות מהתעללות ומאלימות במשפחה. זו הייתה מגיפה עוד לפני הקורונה - אבל עכשיו האו"ם מזהיר שעשויים להיות 31 מיליון מקרים נוספים של אלימות מגדרית בששת החודשים הקרובים בשל מצבים של סגר. זהו מצב חירום שמצריך פעולה דחופה".
כמו בעולם, גם בישראל, נושא האלימות במשפחה הפך לדחוף במיוחד בתקופת הקורונה: חמש נשים נרצחו מאז תחילת המשבר, ועשר נרצחו מאז תחילת השנה. שלושה מקרי רצח התרחשו בחודש האחרון בלבד, כאשר מקרה הרצח האחרון של מאיה ווישיניאק ז"ל, התרחש ביום שישי האחרון.
במקביל ישנן פעולות שונות למיגור האלימות ולמניעת הרצח הבא, הן במישור האזרחי והן הפרלמנטרי: בשבת, הפגנה בקריאה למיגור האלימות נגד נשים התקיימה בכיכר הבימה בתל אביב, עם למעלה מ-1,000 משתתפים. אתמול בבוקר הכנסת אישרה הקמה של וועדת משנה בנושא רצח נשים, בעקבות הצעה של ח"כ תמר זנדברג. זאת, תחת אישור הוועדה לקידום מעמד האישה, שטרם הוקמה בשל מחלוקות בקואליציה בעניין הרכב וועדות הכנסת.
האקתון מיכל סלה התמקד בפיתוח של פתרונות טכנולוגיים מסוגים שונים, כאשר בן עמי ופורום מיכל סלה הציעו כמה אתגרים ראשוניים והקהל הרחב הציע עוד עשרות נוספים. האתגרים הם בעצם קריאה לפיתוח של פתרונות טכנולוגיים שיכולים להתמודד עם סוגיות כמו מתן מעטפת תומכת, איסוף נתונים, הנגשה של כלים ומידע, יצירת מאגרים, איסוף ראיות דיגיטליות ועוד.
כמה מהאתגרים מתייחסים לטכנולוגיות שמשמשות כיום להצגת פרסומות מותאמות אישית, שיכולות לסייע לנשים להגיע לעזר במצבי חירום. למשל, בינה מלאכותית בטלפון הנייד, שמסוגלת להאזין למתרחש סביב המכשיר ולהזעיק עזרה ממוקדי חירום או אנשי קשר שהוגדרו מראש, במידה והיא מזהה סכנה.
הצעה אחרת שעלתה בכיוון הזה היא ניבוי אלימות באמצעות ניתוח פעילות של נשים ברשתות חברתיות ובמנועי חיפוש, ומציאת דפוסים שיכולים להעיד על הימצאות במערכת יחסים מתעללת. למשל, אישה שמנתקת בבת אחת את הקשרים עם כל חבריה הגברים בפייסבוק, עשויה להעיד על דפוס של בן זוג קנאי. פעילות כזו, כמו גם חיפוש של הצירוף "קנאה בזוגיות בגוגל" למשל, יכולים להוביל להצגה של פרסומות לאתרים ושירותים שנועדו לסייע במניעת אלימות במשפחה.
בנוסף, הוצע השימוש בטכנולוגיה לטובת הנגשה ואוטומציה של כלי הערכה לניבוי של סיכון לאלימות במשפחה כלפי נשים וילדים. כלי הערכת המסוכנות הנמצאים כיום בידי הרווחה והמשטרה, יכולים להיות מונגשים לציבור ברשת, ולאפשר לנשים לזהות אם הן נמצאות במערכת יחסים מסוכנת עם דפוסים של אלימות במשפחה. הנגשה של הכלים האלה באופן דיגיטלי, באמצעות שאלוני "בחנ/י את עצמך", גם לגברים, יכולים לסייג גם לגבר שמגלה דפוסי אלימות להבחין בכך בזמן ולקבל טיפול. כך גם שימוש בלמידת מכונה כדי ללמוד דפוסים של אלימות במשפחה ממשובי ילדים במערכת החינוך, יכול לסייע לנבא מקרים כאלה בעתיד, באופן אוטומטי.
כיוון נוסף שהוצע הוא שימוש בפלטפורמות דיגיטליות לצורך איסוף מידע על גברים אלימים, ואזהרת נשים מפני גברים שגילו אלימות כלפי נשים אחרות. מלשינון אלימות, בדומה למלשינון מס ההכנסה במשרד האוצר, או ביקורות על נותני שירות, יכול לאפשר לנשים להתלונן בזהירות על גבר אלים, תוך שמירה על פרטיות. בנוסף, פרסום והפצה של דוגמאות להתבטאויות והתנהגויות של גברים אלימים ברשת, יכולים לסייע לנשים לזהות אם מערכת היחסים בה הן נמצאות היא אלימה.
הרתימה של טכנולוגיות לטובת מיגור התופעה של אלימות במשפחה ואלימות נגד נשים, מגיעה לאח שבשנה האחרונה עולה המודעות לשימוש שנעשה בטכנולוגיה גם למעקב ולפגיעה: הטרדה באמצעות הודעות או שיחות תכופות באופן שפוגע בשגרת החיים; שימוש בטכנולוגיות מעקב לניטור שיחות או פעולות במחשב ובטלפון; מעקב אחרי מיקום הטלפון הנייד; התקנת מצלמות ברחבי הבית וצפייה בבת הזוג; הפעלה מרחוק של מצלמת המכשיר הנייד; הפצה או איום בהפצה של מידע אישי או צילומים אינטימיים ברשת; פריצה לחשבונות המייל או הרשתות החברתיות, התחזות לבת הזוג ומענה בשמה; הטרדה באמצעות פרופילים מזויפים; פרסום פוסטים שמעודדים אחרים להטריד, להתעלל ולצחוק עליה, ועוד.
הפעולות הללו נופלות תחת ההגדרה של "אלימות טכנולוגית", וקיימים גם ביטויים מחוץ למסגרת הזוגית, למשל בהטרדה מינית בפלטפורמות מקוונות שונות. כיום, במדינות שונות בעולם נעשים מאמצים לחקיקה יעודית נגד סוג כזה של אלימות, שמופנית לרוב כלפי נשים, ופעמים רבות מתרחשת לצד גילויים נוספים של אלימות במשפחה. לצד חקיקה, שימוש בכלים טכנולוגיים לזיהוי האלימות הזו ולמניעה שלה, יכולים להיות יעילים במיוחד כאשר חלק מהאלימות עצמה מתרחשת באמצעים דיגיטליים וטכנולוגיים.