גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היציאה ממשבר הקורונה עוברת בהשקעה בתשתיות

למי שמחפש תיק השקעות שאולי יכול להיות תנודתי במשברים פיננסיים, אבל לאורך זמן יקנה שקט נפשי ויציג תשואה סבירה - מומלץ לגוון את התיק עם חברות התשתיות

עבודות תשתית באזור כרמיאל / צילום: איל יצהר, גלובס
עבודות תשתית באזור כרמיאל / צילום: איל יצהר, גלובס

כשאזרחי העולם יצאו בספטמבר 1945 בתופים ומחולות עם סיומה של מלחמת העולם השנייה, ניתן היה בקלות להיכנס למיתון ממושך ולתקופה דיכאונית, שבה רק סופרים את הזמן לקראת מלחמת עולם שלישית. בפועל, התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה אופיינה בצמיחה מהירה ובעלייה חדה ברמת ובאיכות החיים.

אחת הסיבות לצמיחה המהירה לאחר שהאנושות כמעט השמידה עצמה לדעת, הייתה השקעה מאסיבית בתשתיות. אפשר היה להסתובב בלונדון או בברלין ההרוסות מההפגזות ולהיכנס לדיכאון על עולם שהיה ואבד - או לבחור באפשרות להתחיל לבנות את אירופה מחדש, ואז יש מנופים וטרקטורים ומיכון כבד בכל מקום. אם בונים הכל מחדש, יבנו טוב יותר - וצפוי עתיד טוב יותר.

כשהמחשבה הזאת היא הלך הרוח השולט, האזרחים גם מרגישים נוח יותר לקנות ולהשקיע, כי הם מאמינים שיהיה טוב יותר - ואם יהיה טוב יותר, אפשר להשקיע במקום לחסוך ליום סגריר - וזה מסייע לצמיחה ולתעסוקה. מבחינות רבות, השפעתה של מגפה אינה שונה מהותית מהשפעות של מלחמה עולמית, ולעתים מגפות אף משמעותיות יותר לכלכלה. כדי לייצר צפי לצמיחה ולעתיד טוב יותר, יש צורך לנקוט שיטות דומות לאלה שננקטו לאחר מלחמת העולם השנייה.

עם התפרצות מגפת הקורונה, נכון היה בשלב הראשון להזרים כסף ישירות לאזרחים ולעסקים, כדי למנוע מצוקת נזילות שעלולה הייתה להוביל להיקפים משמעותיים של פשיטות רגל וחדלויות פירעון. אבל כעת אנו נמצאים במרבית מדינות העולם לאחר הגל הראשון של המגפה, וצריך להתחיל לתכנן את היום שאחרי ואת המעבר מקרב בלימה נגד קריסה כלכלית לקרב התקדמות לטובת צמיחה כלכלית.

השקעה בתשתיות מייצרת בטווח הקצר מקומות עבודה, אבל חשוב מכך, מדובר בהשקעה שאמורה לשפר את רמת ואיכות החיים בעתיד. כך למשל, אם בישראל יתחילו להשקיע בשיפור משמעותי של מערך התחבורה הציבורית (רכבת ואוטובוסים) וביצירת חיבור מהיר למרכז עם תדירות נסיעות גבוהה, אזרחים ירגישו בנוח לגור מחוץ לאזורי הביקוש. אזרח שיודע שהוא יכול לעבוד במרכז ולגור קצת יותר רחוק מהמרכז, ובאופן הזה לחסוך על הוצאות דיור, ירגיש נוח יותר להגדיל את ההוצאות השוטפות כיום, כי מבחינתו מחר הוצאות הדיור יהיו נמוכות יותר.

כדי לייצר את האופטימיות הזאת, צריך להתחיל בפרויקטים ארוכי טווח של מחלפים ומסילות רכבת, וייתכן אף שהגיע היום שבו "רכבת לאילת" אינה ביטוי גס.

צווארי הבקבוק בעולם התשתיות

הבעיה עם השקעה בתשתיות היא שזה מצריך הירתמות של כמעט כל גופי הממשל והתכנון. כך למשל, גם אם רכבת ישראל תקבל מחר בבוקר תקציב של 10 מיליארד שקל לטובת פרויקטים של תשתיות לטובת שיפור השירות והאיכות של הרכבת, היא לא תצליח לבצע השקעות מיידיות ותזדקק לכ-10 שנים כדי לבצע בפועל את כל ההשקעות.

הביורוקרטיה והסרבול הממושך מרגע שמחליטים לדון על פרויקט תשתיות ועד לרגע שהוא מיושם בפועל, יוצרים בזבוז זמן משווע בנקודת הזמן שבו יש צורך בהתאוששות כלכלית מהירה - זמן רב ויקר. יש צורך להאיץ, בכפוף להליכי בקרה סבירים, את משך הזמן הנדרש להוצאת פרויקט מהכוח אל הפועל, מהרגע שמתחילים לדבר על הפרויקט ועד שטרקטור עולה על הקרקע. כפי שידעו להעביר כסף במהירות כדי למנוע משבר כלכלי, כך יש צורך לאשר פרויקטים במהירות כדי להאיץ את הצמיחה הכלכלית.

ואולם המגבלות הטכניות הן לא המגבלות היחידות - יש פער גם בכסף. לא פעם נתיבי ישראל (מע"צ לשעבר), רכבת ישראל וחברות ממשלתיות אחרות מעוניינות בהוצאת פרויקט אל הפועל ומציגות תקציב של 3 מיליארד שקל על פני חמש שנים, ואז מגיע משרד האוצר ואומר: "בסדר, אבל אני מקציב רק 1.5 מיליארד שקל". המשמעות היא שהפרויקט יגרר זמן יותר, ונוסף על כך, כפי שכל ישראלי יודע - מה שזול עולה בסוף ביוקר.

כדי לצלוח את המשוכה הפיננסית צריך לפעול להחזרת קרנות המנוף וקרנות התשתיות, שהממשלה הקימה לאחר משבר 2008. מדובר בכספי משקיעים שיושקעו בפרויקטים של תשתיות, שלהן תהיה ערבות ממשלתית לפחות בשלב הינוקא (בדומה לכביש 6).

אם המדינה אכן מעוניינת שהפרויקטים יצאו לפועל, אז ניתן להקים חברת תשתיות מיוחדת, שכל תפקידה להשקיע בפרויקטים והתקציב שלה מגיע מהמשקיעים, בתמורה למשל לשיעבוד של הגידול הצפוי בהכנסות כתוצאה מהגידול בשימוש בתחבורה.

מבחינות רבות, למשקיע הישראלי עדיף אסטרטגית להשקיע בתשתיות בישראל מאשר במאגרי גז ונפט ביבשות רחוקות. בנקודת הזמן הנוכחית, יש צורך קריטי בשילוב ידיים של המגזר הציבורי עם המגזר הפיננסי. יש צורך להפעיל מחדש את קרנות המנוף וקרנות התשתיות, שיוכלו גם להשקיע ישירות בתשתיות, וחשוב לא פחות, לתמוך בחברות הישראליות כדי שלחברות יהיה מספיק הון כדי לבצע את הפרויקטים האלה.

חברות תשתיות - לגיוון תיק ההשקעות

מכיוון שלא יהיה מופרך להניח שבשנים הקרובות אנו צפויים לחוות גידול משמעותי בהיקף ההשקעות בתשתיות ברחבי העולם, ובישראל בפרט, המשקיעים צריכים להתחיל ולגוון את תיק ההשקעות עם חברות תשתית.

כמה שוות חברות התשתיות

בישראל אפשר לגוון את תיק ההשקעות עם חברות כמו שיכון ובינוי, הנסחרת בשווי שוק נוכחי של כ-5.3 מיליארד שקל לאחר ירידת המניה בכ-33% מהשיא; או שפיר הנדסה, עם שווי שוק של כ-8.4 מיליארד שקל ויציבות יחסית בתקופת הקורונה, עם ירידה של כ-13% מהשיא.

ניתן גם להשקיע בחברות רב-לאומיות כמו VINCI, הנסחרת בשווי של 46.6 מיליארד אירו לאחר ירידה של כ-28% מהשיא במנייתה; חברת ACS, הנסחרת בשווי של 6.2 מיליארד אירו, לאחר ירידה של כ-45% מהשיא; או חברת JACOBS האמריקאית , בשווי שוק של 10 מיליארד דולר, לאחר ירידה של כ-30%.

לא מדובר במניות שיעלו באלפי אחוזים, אבל למי שמחפש תיק השקעות שאולי יכול להיות תנודתי במשברים פיננסיים, אבל לאורך זמן יקנה שקט נפשי ויציג תשואה סבירה - מומלץ לגוון את התיק עם חברות התשתיות.

השקעה בתשתיות היא צו השעה, והשקעה בחברות תשתית היא החלטה מושכלת של משקיעים. כולנו תקווה שממשלת האחדות שהוקמה השבוע, תממש את המנדט שבשמו הוקמה - טיפול בנזקי הקורונה הבריאותיים, ולא פחות חשוב, הכלכליים. הצלחתם - הצלחתנו. 

הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"