גרפיטי באינדונזיה / צילום: דיטה אלאנגקרה, AP
קופים לא נדבקו בקורונה פעם שנייה
מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מצא שכחמישה שבועות אחרי ההדבקה הראשונה בווירוס הקורונה, ולאחר החלמה ממנו, קופי מקאק לא נדבקו שוב בווירוס. קופי מקאק נחשבים מודל דומה יחסית לבני אדם מבחינת דפוסי ההידבקות בקורונה. החוקרים חשפו את הקופים לווירוס מחדש אחרי שהחלימו, אך הם הציגו מעט מאוד תסמיני מחלה, או לא הציגו תסמינים כלל. חוקרים שבחנו את המחקר טענו כי מדובר במידע שימושי וברור, אולם טענו שהשאלה החשובה יותר היא אם החיסוניות שורדת גם שנים אחרי ההדבקה הראשונה, או שהיא שורדת רק כמה חודשים, כמו בנגיפים אחרים ממשפחת הקורונה. כמובן, התשובה תהיה גם ברורה יותר כאשר היא תגיע מבני אדם. החוקרים מדגישים כי גם השגה של חיסוניות מסוימת אך לא מושלמת היא חדשות טובות מבחינת ניהול המחלה.
כמה פעמים באמת אפשר להשתמש במסכת N95 חד-פעמית
מחקר חדש שנערך על ידי המכון הלאומי האמריקאי למחלות מזהמות ואלרגיות, NIAID, בחן אם ניתן לחטא מסכת N95 חד-פעמית (המסכה המגינה גם על העוטה אותה ולא רק על סביבתו), כדי שניתן יהיה להשתמש בה שוב. מסכות אלה נמצאות היום במחסור ורופאים המשתמשים בהם בעולם מצאו עצמם מחטאים את המסכה לצורך שימושים חוזרים, בלית ברירה.
מהמחקר עולה שתהליך של חיטוי באדי מי חמצן (VHP) או בקרינה אולטרה סגול מעלים את הווירוס מהמסכה ומאפשר להשתמש בה עד שלוש פעמים. חום יבש בטמפרטורה של 70 מעלות ומעלה, גם הוא מעלים את הווירוס אך מאפשר שימוש במסכה פעמיים במקום שלוש. השימוש במי חמצן היה המהיר ביותר, ודרש רק 10 דקות לסלק את הווירוס. חום יבש וקרינת UV דרשו 60 דקות. גם שימוש באתנול העלים את הווירוס, אך פגע במסכה ולכן לא מומלץ להשתמש בו. החיסרון במחקר הוא שתפקוד המסכה נבחן לאורך שעתיים בלבד, זמן השימוש המומלץ, בעוד שבפועל משתמשים במסכות אלה בבתי החולים לפרקי זמן ארוכים בהרבה.
שליש מסרטוני הקורונה עם מידע מטעה - מאתרי חדשות
מחקר שפורסם בכתב העת BMJ Global Health הראה שאחד מכל ארבעה הסרטונים הפופולריים ביותר ביוטיוב באנגלית העוסקים בסוגיית הקורונה מכיל מידע מוטעה. אלה חדשות רעות, או אולי טובות אם חשבתם שהמספר גבוה הרבה יותר. הנתון הבא קצת יותר מטריד: הסרטונים הלא נכונים זכו במצטבר ליותר מ-62 מיליון צפיות.
החוקרים הגדירו מידע מוטעה את הדברים הבאים: הכרזה שלחברות התרופות או למדינות מסוימות כבר יש תרופה לקורונה אבל הן לא מוכנות למכור אותה, המלצות לא נכונות להתנהלות מונעת הדבקה, טענות הקושרות מגזרים מסוימים של הציבור לקורונה באופן מוטעה, ועוד תיאוריות קוספירציה.
יש סרטוני קורונה ביוטיוב המופצים על ידי גופים רפואיים רשמיים, והם ברובם מדויקים וגם שימושיים. אבל הם זכו במחקר זה לציונים נמוכים מבחינת העניין, הנגישות לאדם שאינו בעל השכלה רפואית, ובאופן לא מפתיע, רובם לא התברגו לרשימת הסרטונים הפופולריים. המקורות לסרטונים הפופולריים ביותר היו רשתות חדשות (29%), תוכן גולשים שאינם אנשי מקצוע (22%), רשתות בידור (21%), אתרי אינטרנט חדשותיים (12%), אנשי מקצוע (7%), סרטונים מאתרים של עיתונים מודפסים (5%), גורמים חינוכיים (2%) וגורמים ממשלתיים (2%). כשליש מהסרטונים שהכילו מידע מטעה הגיעו מאתרי החדשות, ורק 13% מגולשים שאינם אנשי מקצוע.