בוטיק השלוש בפ"ת ומכון E-Skin בפלורידה / צילום: תמונה פרטית
דור פרגר, "בוטיק השלוש", פ"ת
לפני המשבר:
מספר עובדות: 6
לקוחות: כ-50-60 ביום
מחזור שנתי: 1.5-1.6 מיליון שקל בשנה
סגירה: 15 במרץ
מה קיבלה מהמדינה:
● 6,000 שקל מענק במסגרת "הפעימה הראשונה" בגין נזקי מרץ (הכסף עבר)
● 8,000 שקל מענק במסגרת "הפעימה השנייה" בגין נזקי אפריל (הכסף עבר)
לפני המשבר: המכון הוקם בראשית 2018 על ידי שלוש בנות משפחת פרגר העוסקות בתחום הקוסמטיקה והיופי שנים רבות. הן שכרו חלל בן כמה חדרים במרכז מסחרי, השקיעו בשיפוץ, עיצוב ובציוד ומיכשור חדשניים ופתחו מכון קוסמטיקה, שכולל מגוון רחב של שירותים תחת חלל אחד, וכן אקדמיה ללימודי ציפורניים.
"לפני המשבר עבדנו פול-טיים, עם 5 עובדות מניקור, שלושה חדרי טיפול שעובדים במקביל, ופקידה קבלה. קיבלנו 50-60 בנות ביום", מספרת דור פרגר. "עבדנו ברצף משמונה בבוקר עד שמונה בערב. היה לנו מקום עובד ופורה והמחזור שלנו עמד על כ-1.5-1.6 מיליון בשנה".
המשבר: "נסגרנו בין רגע, ב-15 במרץ", משחזרת פרגר, "לא היה שטח אפור, כי ההוראה הייתה מאוד ברורה לכל תחום הקוסמטיקה. שלחנו מיד הודעה לכל הבנות שכל התורים מבוטלים עד להודעה חדשה, ומיד הוצאתי את העובדות לחל"ת כדי לשמור להן על מקום העבודה. הכול אצלנו במגע אז גם לא יכולנו לעשות שום דבר מרחוק, אז זה פשוט לשבת בבית חודשיים, ללא הכנסות. ניסינו להיות יצירתיות ולהנעים את הזמן ללקוחות, אז עשינו סרטונים של ‘עשי זאת בעצמך בבית’ וכל מיני דברים שישמרו את הקשר עם הלקוחות, אבל הכנסות לא היו וקורסים ששולמו מראש בוטלו".
בינתיים, ההוצאות, בהיקף כ-20 אלף שקל בחודש, המשיכו לרדת מהחשבון. "שילמנו מסים כרגיל. בעל המרכז המסחרי שאנחנו שוכרות בו את המכון, נעתר לבקשת כל העסקים במתחם ולא גבה שכירות על התקופה בה היינו סגורים, אלא רק דמי ניהול בסך כ-2,000 שקל, וזה קצת עזר, אבל יש לנו מיכשור מאוד יקר שרכשנו לפני המשבר ונטלנו הלוואות כדי לממן אותו והתשלומים ממשיכים לרדת כרגיל".
התמיכה מהמדינה: "בפעימת הסיוע הראשונה" לעסקים קיבלה פרגר 6,000 שקל ו"בפעימה השנייה" קיבלה 8,700 שקל. אחותה ואמה קיבלו סכומים דומים. מדובר בסכומים הקרובים לתקרת המענקים, אך לדברי פרגר "קיבלנו את כל המענקים רק עכשיו כי בהתחלה היה כתוב לנו שאנחנו לא זכאיות כלל. עברתי מדורי גיהינום ולפחות 15 שעות המתנה בטלפון לנציג שישנה את מה שהיה כתוב במחשב של רשות המסים, כי משום מה לא הייתי רשומה כתושבת ישראל. לקחת את הכסף מהחשבון שלי הם יודעים באופן אוטומטי, אבל כשמחלקים כסף אני פתאום לא מופיעה במאגרים".
למענק "הפעימה השלישית" פרגר ובנות משפחתה כבר קיבלו הודעה שהן לא זכאיות. פרגר: "המדינה לא דואגת לנו. התסכול מאוד גדול כי אתה יודע מה הסכומים שאתה משלם להם באופן חודשי. כל המלחמה לקבל את המענקים הייתה מגוחכת, והמענק עצמו ברמת הסכומים לא משקף במעט את מדרג המסים שאנחנו משלמות על בסיס קבוע. לכן הצטרפנו לכל ההפגנות והמחאות שהתקיימו בתקופה הזאת".
אחרי המשבר: המכון של פרגר חזר לעבודה, תחת מגבלות ("ההכנסות נחתכו ב-40-50% וההוצאות תפחו"), אך היא לא מתכוונת להפסיק להיאבק עבור זכויות העצמאים. פרגר: "הפעם אנחנו לא מוכנים להירדם שוב, נמשיך להיאבק כדי לקבל את הזכויות הסוציאלית המגיעות לנו".
אחד הדברים שפרגר לא תשכח מהחזרה לשגרה הוא הבלבול ששרר כשהודיעו על פתיחת מכוני היופי והמספרות. פרגר: "ההודעה ניתנה בשבת, ולאף אחד לא היה ברור מה ההנחיות המדויקות. התקשרתי לכל מי שרק עלה בדעתי - מהעירייה, דרך פיקוד העורף והמשטרה ועד רישוי עסקים פתח תקוה ושם היה נציג שאמר ’תעשי מה שאומרים בחדשות’. זו הייתה בדיחה עצובה"..
אלינור זוגיר פנופסקי, מכון קוסמטיקה E-Skin, פלורידה
לפני המשבר:
מספר עובדות: 6
מחזור שנתי: כ-400 אלף דולר
סגירה: 15 במרץ
מה קיבלה מהמדינה:
● 4,300 דולר שנועדו למשכורות ולדמי שכירות לחודשיים (הכסף עבר)
● 1,200 דולר + 1,500 דולר = מענק לכל תושב + מענק לכל ילד (אושר, טרם עבר)
לפני המשבר: לפני משבר הקורונה, התור למכון הקוסמטיקה של אלינור זוגיר פנופסקי עמד על בין שבועיים לשלושה חודשים. שבועיים אם רצית ללכת לאחת מחמש הקוסמטיקאיות שעבדו במכון, הממוקם לא רחוק ממיאמי; שלושה חודשים אם רצית ללכת לטיפול אישי אצל אלינור, שעברה לארה"ב לפני שני עשורים וחיה כיום עם שלושת ילדיה לא רחוק מהמכון. "העסקים פרחו", היא מספרת בשיחת טלפון מביתה. "יש לנו הרבה לקוחות ישראליות ויהודיות, אבל גם אמריקאיות. זה מיקס".
את המכון, שכולל חמישה חדרים, פתחה לפני כשנתיים. לפני כן עבדה כקוסמטיקאית עצמאית והחליטה להתרחב. עד המשבר עבדה כל יום - משמונה בבוקר עד שש בערב - מלבד שבת וראשון.
המשבר: אלינור סגרה את המכון כשבוע לפני שהרשויות הודיעו על ההכרח לעשות זאת, באמצע מרץ. היא עשתה זאת בגלל הדאגה לבריאות העובדות והלקוחות. "זה היה איום ונורא", היא אומרת, "המזל שלי הוא שאני לא חיה ממשכורת למשכורת, יש לי ממה לחיות, אבל חשבתי על כל השכירות שאני צריכה לשלם, על הביטוחים, על ההפסדים - לא ידעתי איך אני אתמודד עם זה".
היא הוציאה את העובדות לחל"ת, ביקשה מבעלת הבית לדחות את השכירות והסכימה להצעות חברות האשראי להימנע בשלב זה מתשלומים, ולשלם מאוחר יותר, כשהעסקים ייפתחו בלי ריבית.
התמיכה מהמדינה: אלינור מספרת כי פנתה לשתי התוכניות העיקריות העוזרות לעסקים קטנים בארה"ב במהלך המשבר. האחת נועדה למנוע אבטלה, ונקראת Paycheck Protection Program. היא משלמת למעסיק את שכר העובדים לחודשיים, ואם נשאר לו משהו לאחר מכן, הוא יכול להשתמש בסכום לכיסוי השכירות. במקרה שלה, היא גילתה שהדרך שבה קוסמטיקאיות לרוב מועסקות במיאמי - כעצמאיות שהן חלק ממכון אבל מרוויחות עמלה על מכירת מוצרים וטיפולים - לא מאפשרת לה לקבל פיצוי גדול.
בסך הכל, קיבלה כ-4,300 דולר "שלא מספיקים להרבה", אמרה. לתוכנית אחרת, שמאפשרת מענק של עד 10,000 דולר, הגישה בקשה אך היא טרם קיבלה תשובה. בנוסף, המענק לכל תושב שהבטיח הנשיא דונלד טראמפ - 1,200 דולר לבוגר ועוד 500 דולר לכל ילד - גם עדיין לא הגיע. "אני בודקת אונליין, והמערכת רושמת שאני זכאית, אבל עדיין לא קיבלנו את הצ’קים", היא אומרת.
אחרי המשבר: כדי לנסות ולהמשיך להתפרנס, אפילו באופן חלקי, מספרת אלינור כי בשבועות האחרונים לקחה את האוטו וסיפקה מוצרי קוסמטיקה ללקוחות שלה שהתקשרו. "הייתי מוצפת בטלפונים, מתי את פותחת, איך אני יכולה להשיג את המוצר הזה... אז פשוט לקחתי את הרכב ונסעתי להעביר מוצרים ללקוחות שביקשו". היא מספרת שגם ביצעה "יעוץ אונליין" לנשים, ומכרה חלק מהמוצרים באופן מקוון ושלחה בדואר. "זה לא מצליח לכסות חלק משמעותי מההוצאות, אולי רק את החשבונות השוטפים, אבל זה משהו".
בימים אלה מחכה אלינור להכרעה של המחוז שבו ממוקם המכון שלה, לגבי החזרה לעבודה. "באזורים אחרים ליד מיאמי כבר נפתחו מחדש מכוני הקוסמטיקה, אבל ייתכן שכאן, בגלל שיש מספר מקרים גבוה, המושל יחליט לסגור את העסקים הלא-חיוניים לעוד חודשיים. זה יהיה אסון לעסק". בינתיים, היא בבית עם שלושה ילדים, שכבר הוחלט על ידי המדינה שלא ישובו ללימודים עד השנה הבאה. "הפכתי גם למורה ולמחנכת, ואנחנו משקיעים הרבה ב-Home Schooling".