גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: זו כבר מסורת ישראלית - להזניק את הרכבת המדינית, כשהרכבת הפלילית דוהרת

נתניהו מצטרף לשני ראשי ממשלה קודמים, אולמרט ושרון, שקידמו תהליכים מדיניים לצד הסתבכויותיהם בחקירות משטרה ובמשפטים פליליים ● להבדיל מקודמיו בתפקיד, נתניהו רוצה לספח שטחים חד–צדדית ● אנשי ביטחון בכירים במיל' דורשים משאל עם על סיפוח שטחים, כמו על ויתור

חיילים על גבול ירדן בבקעה  / צילום: Ammar Awad, רויטרס
חיילים על גבול ירדן בבקעה / צילום: Ammar Awad, רויטרס

השעון המשפטי מתקתק. ביום א’ יפתחו משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובישראל, כך זה נראה, הליכים פליליים תמיד ילוו בהכרעות מדיניות והיסטוריות.
למשל, במקביל לגל החקירות הפליליות נגד אריאל שרון, טווה ראש הממשלה דאז את תוכנית ההתנתקות. תהיות מלוות את המהלך מאז, והוויכוח הציבורי-פוליטי איתנו עד היום. מה הביא את שרון, שנתפס כאבי ההתנחלויות וחברם הקרוב של ראשי גוש אמונים, לשנות מסלול ולהוביל את מהלך הנסיגה מעז , תוך פינוי כ-8,600 מתנחלים.

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הגה את תוכנית ההתכנסות, שמטרתה הייתה פינוי מדורג של רוב היישובים היהודיים ביו"ש, כדי לבצע הפרדה בין האוכלוסייה היהודית לפלסטינית, תוך שיישובי יו"ש יישארו בשלושה גושים עיקריים: מעלה אדומים, אריאל וגוש עציון.

להגנתו של אולמרט ייכתב בדברי ימי המדינה, שהוא הציג את התוכנית ב-2006 לפני מערכת בחירות ולא הפתיע את הקהל בימין או במרכז הפוליטי, כפי שעשה שרון. אולמרט, איש ליכוד בעברו, התמודד על ראשות הממשלה בראש מפלגת קדימה. בליכוד, מפלגת נעוריו, שם התנגדו לפינויים ופתרון עם הפלסטינים, לא שכחו לו זאת לעולם. בעיניהם הוא עבר לשמאל.

עכשיו מגיע תורו של נתניהו. הרכבת המדינית דוהרת במקביל לרכבת הפלילית. התדמית הציבורית של נתניהו על הפרק. בעוד רוב הציבור הישראלי (65 מנדטים בספמטבר 2019, 62 מנדטים במארס 2020) הצביע נגד המשך כהונתו, הנושא המדיני לא היה בלב השיח הציבורי. השלכות הסיפוח, של הבקעה, של יישובים ביו"ש, לא הוצגה בפני הציבור.

תזכורת קצרה: נתניהו הוא המנהיג שבנאום בר-אילן אמר, "נהיה מוכנים בהסדר שלום עתידי להגיע לפתרון של מדינה פלסטינית מפורזת לצד המדינה היהודית". הוא גם הצביע שלוש פעמים בעד ההתנתקות, בכל שלבי החקיקה, עד ששבוע לפני הביצוע, באוגוסט 2005, באקט עבור תדמיתו, שינה כיוון והתפטר מהממשלה. הוא המנהיג שהיה חתום על מימוש הסכם חברון.

כעת המנהיג הזה מבקש לספח שטחים, להחיל ריבונות, החל מיולי הקרוב. כלומר, העיקרון נשמר - הליך מדיני לצד הליך פלילי, אך הפעם הכיוון הפוך - סיפוח.
נתניהו עומד למשפט פלילי וחשוב לו לייצר מורשת של עשייה מדינית, ולכן ילחץ למימוש ריבונות ישראלית בבקעת הירדן וביו"ש. כך מי שעומד לדין, יהיה גם מי שיקבע ויוביל תוכנית מדינית שתשנה את פני המדינה, לעד.

הפרק בתוכנית טראמפ, שבו אמורה ישראל להיכנס למו"מ עם הפלסטינים, לא יגיע לעולם. הפלסטינים מצידם מסרבים לתוכנית, שגם אינה מתנה את הסיפוח בהתנהלות כלשהי מול הצד השני.

ההחלטה לצרף לישראל אזורים מסויימים, לפי מפות שיידונו בין לשכת נתניהו לבית הלבן - יכולה להיערך בהצבעת ממשלה. אולם לפי ההסכם הקואיליציוני לנתניהו אין רוב בממשלה, אלא חצי מן הקולות. גנץ ואשכנזי, ככל הידוע כעת, דורשים שהמהלך יהיה תוך תיאום עם ירדן והקהילה הבינלאומית. לפיכך, נתניהו יהיה זקוק להעברת המהלך בכנסת, בהצבעה או בחקיקה. בכנסת יש לו רוב ליעדים המדיניים, בזכות ישראל ביתנו, שרוב חבריה יתמכו במהלך.

אם הסיפוח יכול להתבצע בחקיקה של הכנסת, הרי שהחזרת המצב לאחור בעתיד תהיה סבוכה פי כמה. חוק יסוד משאל עם יחול על המהלך ויחייב הצבעה ציבורית על שאלה ממוקדת: פינוי אזורים למען הסכם שלום. לסיכום, סיפוח השטח הוא סינדול כמעט מוחלט של התהליך המדיני, שזו הרי הייתה מטרתם של מנסחי חוק יסוד משאל עם.

קצינים בכירים נגד סיפוח חד-צדדי

תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל", מובלת כיום על ידי מתן וילנאי, אלוף במיל’ ומי שהיה שר מטעם מפלגת העבודה ולאחר מכן שגריר ישראל בסין. ראשי התנועה מנהלים קמפיין ציבורי נגד מהלך הסיפוח החד-צדדי. בראש התנועה עומדים אישי ציבור רבים, בין השאר תא"ל במיל’ רחל דולב, מי שהייתה הסנגורית הצבאית הראשית והצנזורית; אריה פלמן, ממלא מקום ראש השב"כ בדימוס. עוד בין חברי התנועה נמצאים עוזי ארד,

המפכ"ל לשעבר שלמה אהרונישסקי, ראשי המוסד לשעבר שבתי שביט ותמיר פרדו ושמות רבים של אלופים במיל’ ובכירי שב"כ ומוסד.

מפקדים למען ביטחון ישראל פעילים מאז מלחמת צוק איתן, במטרה להשפיע על דעת הקהל הישראלית בנוגע לצורך בפתרון מול הפלסטינים. גישתם היא כדלקמן: ביטחון לפני הכול ולכן הם מאמינים בהמשך השליטה הצבאית של צה"ל בגדה המערבית. הם אף תומכים במהלכים חד-צדדיים ישראלים, בלי המתנה לפרטנר הפלסטיני הנכון. עם זאת, בדומה לתוכנית ההתכנסות ז"ל של אולמרט, הם חושבים שיש לחתור לצמצום נקודות החיכוך בין ישראלים לפלסטינים בגדה. לשם כך הם רוצים שישראל תכריז שאין לה דרישות ריבוניות מעבר לגדר הביטחון, מתוך תקווה שניתן יהיה ליישם הסדר קבע עם הפלסטינים בעתיד.

אחד הרעיונות העולים בקרב אנשי מפקדים למען ביטחון ישראל הוא לדרוש עריכת משאל עם על השאלה של החלת הריבונות, הסיפוח. אם כולם מסכימים שבמקרה של הסרת ריבונות הנושא צריך להיות מוכרע על ידי העם, מדוע מצב ראי של הוספת אזורים לשטחי המדינה לא יוכרע על ידי הציבור הרחב? היכן ההגיון? אם יש רוב לסיפוח במליאת הכנסת, יתכן שיש לכך גם רוב בקרב הציבור, השינוי, מהלך לקיום משאל עם לקראת סיפוח, יכול להיעשות בתיקון מילולי פשוט לחוק יסוד משאל עם.

הפרומו לחיי הממשלה ה-35

החוק הנורווגי, שאמור להכניס 4-5 ח"כים חדשים לשורות כחול לבן ולאפשר לסיעה להיות חלק מן הממשלה ובו זמנית להמשיך ולעבוד ברשות המחוקקת - אמור היה להעלות להצבעה ביום רביעי האחרון. אך בסיעת הליכוד שמעו את גנץ מספר בתוכנית "עובדה" שהוא לא קיבל כיבוד בשעות הרבות שישב בפטיו בבלפור עם נתניהו - ורתחו. באופן רשמי אומרים לנו בסיעת הליכוד, שהחוק לא עלה להצבעה מכיוון שעוד לא הוקמה ועדת חוק חוקה ומשפט. ייתכן.

בנוסף, הראיון של יועצו לשעבר של גנץ, רונן צור, בגלי צה"ל, שבו רמז שגנץ ייכנס לתפקיד ראש הממשלה מוקדם מן המתוכנן, לא הוסיף. ברקע נמצאים דיבורים על האפשרות של הגעה לעסקת טיעון עבור נתניהו, אך בלשכת נתניהו טוענים בכל תוקף, שאין סיכוי לכך. הוא חף מפשע, ולא יתפשר ובטח לא יפרוש מתפקידו לפני הזמן, כך אומרים.

בין אם הראיון ב"עובדה" או רמזים על עסקת טיעון, הובילו לאי-קידום החוק, ובין אם הסיבה הייתה טכנית, ביום חמישי בבוקר התחילו כחול לבן והליכוד להתגושש בשידור חי.
שר הסייבר והדיגיטל החדש דוד אמסלם אמר בגלי צה"ל: "אין מחלוקת שמנדלבליט הוא לכאורה עבריין, שלב ההפיכה לא נעצר". לכך הגיב שר המשפטים החדש אבי ניסנקורן: "יש לי אמון מלא ביועץ המשפטי לממשלה. שרי ממשלה רשאים להביע ביקורת עניינית, אבל מתקפות נטולות רסן הן חציית קו אדום".

חבר כנסת מטעם הליכוד, שלמה קרעי, שפך שמן למדורה: "חציית קו אדום זה יועץ משפטי, שקיבל ממך גם את תפקיד המבקר על עצמו ומסתתר מאחורי חומה גדולה של צווי איסור פרסום, שהבטחת להמשיך ולבצר אותה. נמשיך להדהד את העובדה הזו לציבור עד שמנדלבליט יתמוך בחופש המידע גם כשזה נוגע בו ויבקש להסיר את צא"פ או שיילך הביתה". קרעי התכוון לכך שמנדלבליט ממשיך לכהן כפרקליט המדינה, לאור המהומה שנוצרה עם מינוי דן אלדד למינוי ממלא המקום תחת השר אוחנה.

המהלומות הללו, סביב היום הראשון במשפטו הפלילי של נתניהו, יימשכו ויימשכו. כך יראו חייה של הממשלה ה-35.

כולם ידעו שהחתונה בין נתניהו לגנץ, לא תתחיל בירח דבש. ישיבת הממשלה הראשונה ביום א’ הקרוב, עשויה להיות סצינה מסרט אימה, לא רומן מתוק. גנץ עשוי לדרוש, ביתר תוקף, שהחוק הנורווגי יקודם, הרי ההסכמים הקואליציוניים מחייבים זאת. ויש בידיו גם מאזן אימה: אם לא יקודם החוק הנורווגי, לא יאושרו בממשלה הקמת משרדים חדשים ל 4 שרי הליכוד.

אחרי שיעבור החוק הנורווגי, הבאים בתור ברשימת כחול לבן לכנסת ה 23, הם יוראי להב הרצנו (יש עתיד), מיכל וונש (תל"ם), עינב קבאלה (חוסן), תהילה פרידמן (יש עתיד) והילה וזאן (חוסן).

מפלגות המקור של המועמדות לכהן כחברות כנסת, אינן רלבנטיות, כך נראה. להב הרצנו יחבור לספסלי האופוזיציה וישאר איש יש עתיד, אך וונש ופרידמן, עשויות לדלג ולהיות חלק מן הקואליציה. כך גם מועמדות אלמוניות, שהשתתפו בקמפיין רק-לא-ביבי, יהיו לחלק אינטגרלי מקואליציה המובלת על ידי נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. ביש עתיד-תל"ם, לא יחזיקו אותן בכוח. האפיזודה הזו מלמדת, עד כמה החבירה לגופים פוליטיים לפני הבחירות היא משחק כסאות מוזיקלי, נטול משמעות. 

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח