גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: זו כבר מסורת ישראלית - להזניק את הרכבת המדינית, כשהרכבת הפלילית דוהרת

נתניהו מצטרף לשני ראשי ממשלה קודמים, אולמרט ושרון, שקידמו תהליכים מדיניים לצד הסתבכויותיהם בחקירות משטרה ובמשפטים פליליים ● להבדיל מקודמיו בתפקיד, נתניהו רוצה לספח שטחים חד–צדדית ● אנשי ביטחון בכירים במיל' דורשים משאל עם על סיפוח שטחים, כמו על ויתור

חיילים על גבול ירדן בבקעה  / צילום: Ammar Awad, רויטרס
חיילים על גבול ירדן בבקעה / צילום: Ammar Awad, רויטרס

השעון המשפטי מתקתק. ביום א’ יפתחו משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובישראל, כך זה נראה, הליכים פליליים תמיד ילוו בהכרעות מדיניות והיסטוריות.
למשל, במקביל לגל החקירות הפליליות נגד אריאל שרון, טווה ראש הממשלה דאז את תוכנית ההתנתקות. תהיות מלוות את המהלך מאז, והוויכוח הציבורי-פוליטי איתנו עד היום. מה הביא את שרון, שנתפס כאבי ההתנחלויות וחברם הקרוב של ראשי גוש אמונים, לשנות מסלול ולהוביל את מהלך הנסיגה מעז , תוך פינוי כ-8,600 מתנחלים.

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הגה את תוכנית ההתכנסות, שמטרתה הייתה פינוי מדורג של רוב היישובים היהודיים ביו"ש, כדי לבצע הפרדה בין האוכלוסייה היהודית לפלסטינית, תוך שיישובי יו"ש יישארו בשלושה גושים עיקריים: מעלה אדומים, אריאל וגוש עציון.

להגנתו של אולמרט ייכתב בדברי ימי המדינה, שהוא הציג את התוכנית ב-2006 לפני מערכת בחירות ולא הפתיע את הקהל בימין או במרכז הפוליטי, כפי שעשה שרון. אולמרט, איש ליכוד בעברו, התמודד על ראשות הממשלה בראש מפלגת קדימה. בליכוד, מפלגת נעוריו, שם התנגדו לפינויים ופתרון עם הפלסטינים, לא שכחו לו זאת לעולם. בעיניהם הוא עבר לשמאל.

עכשיו מגיע תורו של נתניהו. הרכבת המדינית דוהרת במקביל לרכבת הפלילית. התדמית הציבורית של נתניהו על הפרק. בעוד רוב הציבור הישראלי (65 מנדטים בספמטבר 2019, 62 מנדטים במארס 2020) הצביע נגד המשך כהונתו, הנושא המדיני לא היה בלב השיח הציבורי. השלכות הסיפוח, של הבקעה, של יישובים ביו"ש, לא הוצגה בפני הציבור.

תזכורת קצרה: נתניהו הוא המנהיג שבנאום בר-אילן אמר, "נהיה מוכנים בהסדר שלום עתידי להגיע לפתרון של מדינה פלסטינית מפורזת לצד המדינה היהודית". הוא גם הצביע שלוש פעמים בעד ההתנתקות, בכל שלבי החקיקה, עד ששבוע לפני הביצוע, באוגוסט 2005, באקט עבור תדמיתו, שינה כיוון והתפטר מהממשלה. הוא המנהיג שהיה חתום על מימוש הסכם חברון.

כעת המנהיג הזה מבקש לספח שטחים, להחיל ריבונות, החל מיולי הקרוב. כלומר, העיקרון נשמר - הליך מדיני לצד הליך פלילי, אך הפעם הכיוון הפוך - סיפוח.
נתניהו עומד למשפט פלילי וחשוב לו לייצר מורשת של עשייה מדינית, ולכן ילחץ למימוש ריבונות ישראלית בבקעת הירדן וביו"ש. כך מי שעומד לדין, יהיה גם מי שיקבע ויוביל תוכנית מדינית שתשנה את פני המדינה, לעד.

הפרק בתוכנית טראמפ, שבו אמורה ישראל להיכנס למו"מ עם הפלסטינים, לא יגיע לעולם. הפלסטינים מצידם מסרבים לתוכנית, שגם אינה מתנה את הסיפוח בהתנהלות כלשהי מול הצד השני.

ההחלטה לצרף לישראל אזורים מסויימים, לפי מפות שיידונו בין לשכת נתניהו לבית הלבן - יכולה להיערך בהצבעת ממשלה. אולם לפי ההסכם הקואיליציוני לנתניהו אין רוב בממשלה, אלא חצי מן הקולות. גנץ ואשכנזי, ככל הידוע כעת, דורשים שהמהלך יהיה תוך תיאום עם ירדן והקהילה הבינלאומית. לפיכך, נתניהו יהיה זקוק להעברת המהלך בכנסת, בהצבעה או בחקיקה. בכנסת יש לו רוב ליעדים המדיניים, בזכות ישראל ביתנו, שרוב חבריה יתמכו במהלך.

אם הסיפוח יכול להתבצע בחקיקה של הכנסת, הרי שהחזרת המצב לאחור בעתיד תהיה סבוכה פי כמה. חוק יסוד משאל עם יחול על המהלך ויחייב הצבעה ציבורית על שאלה ממוקדת: פינוי אזורים למען הסכם שלום. לסיכום, סיפוח השטח הוא סינדול כמעט מוחלט של התהליך המדיני, שזו הרי הייתה מטרתם של מנסחי חוק יסוד משאל עם.

קצינים בכירים נגד סיפוח חד-צדדי

תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל", מובלת כיום על ידי מתן וילנאי, אלוף במיל’ ומי שהיה שר מטעם מפלגת העבודה ולאחר מכן שגריר ישראל בסין. ראשי התנועה מנהלים קמפיין ציבורי נגד מהלך הסיפוח החד-צדדי. בראש התנועה עומדים אישי ציבור רבים, בין השאר תא"ל במיל’ רחל דולב, מי שהייתה הסנגורית הצבאית הראשית והצנזורית; אריה פלמן, ממלא מקום ראש השב"כ בדימוס. עוד בין חברי התנועה נמצאים עוזי ארד,

המפכ"ל לשעבר שלמה אהרונישסקי, ראשי המוסד לשעבר שבתי שביט ותמיר פרדו ושמות רבים של אלופים במיל’ ובכירי שב"כ ומוסד.

מפקדים למען ביטחון ישראל פעילים מאז מלחמת צוק איתן, במטרה להשפיע על דעת הקהל הישראלית בנוגע לצורך בפתרון מול הפלסטינים. גישתם היא כדלקמן: ביטחון לפני הכול ולכן הם מאמינים בהמשך השליטה הצבאית של צה"ל בגדה המערבית. הם אף תומכים במהלכים חד-צדדיים ישראלים, בלי המתנה לפרטנר הפלסטיני הנכון. עם זאת, בדומה לתוכנית ההתכנסות ז"ל של אולמרט, הם חושבים שיש לחתור לצמצום נקודות החיכוך בין ישראלים לפלסטינים בגדה. לשם כך הם רוצים שישראל תכריז שאין לה דרישות ריבוניות מעבר לגדר הביטחון, מתוך תקווה שניתן יהיה ליישם הסדר קבע עם הפלסטינים בעתיד.

אחד הרעיונות העולים בקרב אנשי מפקדים למען ביטחון ישראל הוא לדרוש עריכת משאל עם על השאלה של החלת הריבונות, הסיפוח. אם כולם מסכימים שבמקרה של הסרת ריבונות הנושא צריך להיות מוכרע על ידי העם, מדוע מצב ראי של הוספת אזורים לשטחי המדינה לא יוכרע על ידי הציבור הרחב? היכן ההגיון? אם יש רוב לסיפוח במליאת הכנסת, יתכן שיש לכך גם רוב בקרב הציבור, השינוי, מהלך לקיום משאל עם לקראת סיפוח, יכול להיעשות בתיקון מילולי פשוט לחוק יסוד משאל עם.

הפרומו לחיי הממשלה ה-35

החוק הנורווגי, שאמור להכניס 4-5 ח"כים חדשים לשורות כחול לבן ולאפשר לסיעה להיות חלק מן הממשלה ובו זמנית להמשיך ולעבוד ברשות המחוקקת - אמור היה להעלות להצבעה ביום רביעי האחרון. אך בסיעת הליכוד שמעו את גנץ מספר בתוכנית "עובדה" שהוא לא קיבל כיבוד בשעות הרבות שישב בפטיו בבלפור עם נתניהו - ורתחו. באופן רשמי אומרים לנו בסיעת הליכוד, שהחוק לא עלה להצבעה מכיוון שעוד לא הוקמה ועדת חוק חוקה ומשפט. ייתכן.

בנוסף, הראיון של יועצו לשעבר של גנץ, רונן צור, בגלי צה"ל, שבו רמז שגנץ ייכנס לתפקיד ראש הממשלה מוקדם מן המתוכנן, לא הוסיף. ברקע נמצאים דיבורים על האפשרות של הגעה לעסקת טיעון עבור נתניהו, אך בלשכת נתניהו טוענים בכל תוקף, שאין סיכוי לכך. הוא חף מפשע, ולא יתפשר ובטח לא יפרוש מתפקידו לפני הזמן, כך אומרים.

בין אם הראיון ב"עובדה" או רמזים על עסקת טיעון, הובילו לאי-קידום החוק, ובין אם הסיבה הייתה טכנית, ביום חמישי בבוקר התחילו כחול לבן והליכוד להתגושש בשידור חי.
שר הסייבר והדיגיטל החדש דוד אמסלם אמר בגלי צה"ל: "אין מחלוקת שמנדלבליט הוא לכאורה עבריין, שלב ההפיכה לא נעצר". לכך הגיב שר המשפטים החדש אבי ניסנקורן: "יש לי אמון מלא ביועץ המשפטי לממשלה. שרי ממשלה רשאים להביע ביקורת עניינית, אבל מתקפות נטולות רסן הן חציית קו אדום".

חבר כנסת מטעם הליכוד, שלמה קרעי, שפך שמן למדורה: "חציית קו אדום זה יועץ משפטי, שקיבל ממך גם את תפקיד המבקר על עצמו ומסתתר מאחורי חומה גדולה של צווי איסור פרסום, שהבטחת להמשיך ולבצר אותה. נמשיך להדהד את העובדה הזו לציבור עד שמנדלבליט יתמוך בחופש המידע גם כשזה נוגע בו ויבקש להסיר את צא"פ או שיילך הביתה". קרעי התכוון לכך שמנדלבליט ממשיך לכהן כפרקליט המדינה, לאור המהומה שנוצרה עם מינוי דן אלדד למינוי ממלא המקום תחת השר אוחנה.

המהלומות הללו, סביב היום הראשון במשפטו הפלילי של נתניהו, יימשכו ויימשכו. כך יראו חייה של הממשלה ה-35.

כולם ידעו שהחתונה בין נתניהו לגנץ, לא תתחיל בירח דבש. ישיבת הממשלה הראשונה ביום א’ הקרוב, עשויה להיות סצינה מסרט אימה, לא רומן מתוק. גנץ עשוי לדרוש, ביתר תוקף, שהחוק הנורווגי יקודם, הרי ההסכמים הקואליציוניים מחייבים זאת. ויש בידיו גם מאזן אימה: אם לא יקודם החוק הנורווגי, לא יאושרו בממשלה הקמת משרדים חדשים ל 4 שרי הליכוד.

אחרי שיעבור החוק הנורווגי, הבאים בתור ברשימת כחול לבן לכנסת ה 23, הם יוראי להב הרצנו (יש עתיד), מיכל וונש (תל"ם), עינב קבאלה (חוסן), תהילה פרידמן (יש עתיד) והילה וזאן (חוסן).

מפלגות המקור של המועמדות לכהן כחברות כנסת, אינן רלבנטיות, כך נראה. להב הרצנו יחבור לספסלי האופוזיציה וישאר איש יש עתיד, אך וונש ופרידמן, עשויות לדלג ולהיות חלק מן הקואליציה. כך גם מועמדות אלמוניות, שהשתתפו בקמפיין רק-לא-ביבי, יהיו לחלק אינטגרלי מקואליציה המובלת על ידי נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. ביש עתיד-תל"ם, לא יחזיקו אותן בכוח. האפיזודה הזו מלמדת, עד כמה החבירה לגופים פוליטיים לפני הבחירות היא משחק כסאות מוזיקלי, נטול משמעות. 

עוד כתבות

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא מתרסקת ב-10% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, היכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר