1. אתה תעבוד הרבה עם עט ומספריים. לכן, הצעתי לך היא להקפיד ולבחור לך את הטובים ביותר, גם אם המחיר שלהם מעט יקר יותר. אני מבטיח לך שההשקעה במספרים איכותיים ועט נובע יוקרתי תחזיר את עצמה כמה פעמים. בשלוש השנים הקרובות אתה עתיד להסתובב ממקום למקום, להציג את עצמך כמי שעומד בראש משרד המשפטים, אך מה שתעשה בפועל יהיה דומה לרוב קודמיך (בניכוי החריגים המפורסמים לטובה): גזירת סרטים בהשקתם של פרויקטים שלא אתה יזמת, וחתימה על הצעות חוק שלא אתה קידמת. קביעת מדיניות על ידך היא אופציה פחות ריאלית.
2. אתה האחרון שאני צריך לומר את זה, ובכל זאת - הגן על הפרקליטים והיועצים המשפטיים כמו שיושב ראש ועד מגן על עובדי מפעל. באגרסיביות. בלי היגיון. באופן הכי הסתדרותי שניתן להעלות על הדעת. זה מה שאתה מכיר. וזה בדיוק מה שהם מצפים לו ממך. בדיוק כך הם סיכלו את חוק היועמ"שים. ובדיוק כך הם גם סיכלו את הקמתה של נציבות אפקטיבית לביקורת על הפרקליטות. כמי שבא מההסתדרות בוודאי תתחבר לרעיון הבא: המטרה אינה לשפר את משרד המשפטים, או לתת שירות משפטי מוצלח יותר לאזרח. אלה ערכים חביבים, אבל רק אם אתה מרצה בבית ספר למדיניות ציבורית. במשרד שתעמוד בראשו המטרה היא להגן על העובדים. על "עצמאותם". על ניתוק הקשר המחייב בינם לבין המעסיק שלהם. לעיתים גם על הפנסיה המוגדלת שלהם. דבר עם שי ניצן. הוא כבר יסביר לך על שינוי נוהל הפנסיה שלו בימיו האחרונים במשרד המשפטים.
3. כשתקבל חוות דעת מהייעוץ המשפטי שמתעלמת ממילות החוק ועוסקת כל כולה בשאלות של סבירות - הנהן והסכם. אני כבר אומר לך - אין לך שום סיכוי להבין כיצד מטקסט חוקי מאוד ברור שאומר א’ הגיעו בייעוץ המשפטי לתוצאה ב’. יותר מזה. גם בקרב הייעוץ המשפטי מבינים שהכלי הזה לביקורת על מעשי הממשלה הוא כחומר ביד היוצר. במשרד הזה קרה לא פעם שפעולות מסוימות הוכרזו כלא סבירות בעליל ביום א’, ונעצרו בבלימת חירום מחרישת אוזניים, וביום ד’, כשהנסיבות הפוליטיות (ולא המשפטיות!) השתנו מעט - הוכרזו כקבילות. לעתים גם ההפך התרחש. בוודאי נתקלת בחוות הדעת בעניין דן אלדד שקבעה כי מינויו מייצר מניעה משפטית. ואז חזרה בה. ואז שבה וקבעה אותה. כחומר ביד היוצר, כבר אמרתי לך. ולכן, אדוני השר - הנהן.
4. אל תפסיק לדבר על שלטון החוק. גם כשהדיבור הזה בא להכשיר מכרזים לכאורה תפורים בפרקליטות. גם כשהדיבור הזה סותר את דגם הפרדת הרשויות המוכר בכל דמוקרטיה אחרת. גם כשהוא מבקש למנוע בדיקות חיוניות לטובת שיפור השירות המשפטי שהממשלה והציבור ראויים לקבל ממשפטני המגזר הציבורי. על כל העוולות האלה מצופה ממך להגן, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא למתג אותן ככאלה המקדמות ערכים של שלטון החוק. בעשרות השנים האחרונות זה הצליח. אין סיבה להאמין שדווקא אצלך הדיבור הזה ישכנע פחות.
5. והנה נקודה קריטית בתחום הנימוסין וההליכות. לעולם אל תשאל את אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה מי הלקוח שלהם. זו נקודה מאוד רגישה עבורם. מבחינתם הם עובדים אצל האמת. הלוואי על כולנו לקוח כזה. לעולם אין הוא מתלונן. תמיד מרוצה. כמו אליהו הנביא בליל הסדר - גם הלקוח של היעוץ המשפטי לממשלה - אף פעם לא מגיע לביקור. כשיבקשו במחלקת הבג"צים להציג לבית המשפט את עמדת הלקוחה שלהם - הממשלה, ואתה תדע שזו סותרת את העמדה האמיתית של שרי הממשלה - אל תאמר דבר. רק תביך את עצמך. אתה חייב להפנים: הרעיון לפיו ייצוג עמדת הממשלה אמור לבטא את עמדת שריה הוא רעיון מופרך שפשט רגל בעשרים השנים האחרונות.
6. ביקורת זה רע. החלוקה בין ביקורת בונה לביקורת הורסת מפורסמת אולי, אבל לא מחזיקה מים בשעה שעברת את שער הכניסה למשרדים ברחוב צלאח א-דין. כאן היא בונה רק צד אחד. את הצד המבקר. הצד המבוקר תמיד מתבאס ממנה, ולכן יכריז עליה, באופן הטבעי ביותר, כפגיעה ביסודות הדמוקרטיה. איזה אפשרות אחרת קיימת?
7. קטגוריה מיוחדת שמורה לביקורת כלפי הפרקליטות. הביקורת הזו היא כבר לא רק רעה, אלא גם ממש מיותרת. האם לא ידעת, אדוני השר, שיש לפרקליטות את מלוא הכלים לתקן את עצמה? הרי זה מה שמייחד אותה ביחס לכל מוסד אנושי אחר. אתה שואל על רות דוד? שאלה יפה שאלת, אבל אתה חייב להבין שהיא יוצאת הדופן שאינו מלמד דבר. אתה מבקש להעמיק בנושא? בשביל מה לך, אדוני השר? למה נעצרת דווקא כאן? אין פה מה לראות. תתקדם בבקשה, מכובדי.
8. הומוגניות זה טוב. הקפד כל שנותיך במשרד ליישר קו עם ועד הפרקליטות. היה אתה לראש החץ עבורם וסכל כל ניסיון מצד הכנסת, מימין ומשמאל, להכנסת כוחות חדשים ורעננים לפרקליטות. גיוון במכרזים רק הורס. כאן דוגלים בגילוי עריות רעיוני. כמו בבדיחה על החלפת תחתוני החיילים במלחמה - גם בתפקידים הבכירים במשרד המשפטים קיימת תחלופה, אבל בדרך כלל היא בין אותם החברים. התפיסה המוזרה הדוגלת בגיוון שורות הפרקליטות מתעלמת מהעובדה שכל האמת כולה מצויה בה כבר היום. לפיכך, הכנסת גורמים זרים שאינם מנכיחים את ערכי האמת הזו מדללת ומחלישה אותה. היא מוהלת אותה ברעיונות הקיימים בעולם החיצון. בנהלים המסוכנים המקובלים במוסדות חוק אחרים בעולם, כאלה שלא בהכרח גילו את האור שהתגלה במשרד שתחתיך.
9. אתה בטח חושב לעצמך מדוע לא להפריד את תפקיד התובע מתפקיד היועץ. ובנקודה הזו יש לכאורה הרבה מאוד היגיון. אבל אני מציע לך לא למהר עם הצעד הדמוקרטי הזה, חשוב ככל שייתפס בעיניך. לכל צעד חיובי עלולות להיות השלכות שליליות. עצתי לך היא להתייעץ מעט עם קודמיך בתפקיד. אולי תרצה לתפוס לשיחה את שר המשפטים לשעבר (ויו"ר ההסתדרות לשעבר) חיים רמון. כדאי לך לשאול אותו מה עשוי להיות האפקט של צעד כזה. הוא בוודאי ידע להכווין אותך בלבטים שלך. סגולה נוספת להצלתך מקבלת החלטה הרסנית בעניין זה היא עלייה לקברו של השר יעקב נאמן והדלקת נר על מצבתו. משהו בניסיון החיים שלו, כמו זה של רמון, ודאי יציף בך תחושות שיעזרו לך לקבל את ההחלטה הנכונה. אני סומך עליך שתבחר נכון. טעות בשיקול הדעת בעניין הזה עלולה להוביל ללא פחות מאשר טרגדיה. אם תגיע לצומת הזה אתה בוודאי תדע למה התכוונתי.
10. אגודות עותמניות. טוב, בזה אני ממש לא צריך לייעץ לך. המשך לעשות בדיוק את מה שעשית כיו"ר ההסתדרות. חבל בשקיפות. הרוס אותה. הרחק כל מידע מעיני הציבור לגבי הנעשה במליארדים שנגבו ממנו ומחוזקים בידי ארגון העובדים הגדול בישראל. הפוך את המגמה שהונהגה על ידי שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, וקדם את חשאיות המידע והסתרתו מעיני הציבור. מי כמוך יודע איזה אסון עתיד להתרחש אם הציבור ידע לאן הולכים כספי מסי ההסתדרות שנגבים מהעובדים החלשים ביותר. לא אסון למדינה, לה זה דווקא יעשה רק טוב. הצעד הזה עלול להתגלות כאסון עבור ההסתדרות. כדי להימנע מביקורת ציבורית על הגוף בראשו עמדת - אני ממליץ בחום על ניתוק מוחלט בין הציבור לבין המידע שלו הוא זכאי. ציבור שאינו מכיר את הנתונים - צייתן יותר ונוטה למעט בביקורת. זו משימה חשובה, אדוני השר. חבריך מן העבר (ומן הסתם גם בהווה) מצפים ממך לעבוד 24/7 בהסתרת המידע שעלול לפגוע בהסתדרות. זו היא חובתך הקדושה.
בהצלחה אדוני השר,
הצלחתך הצלחתנו.
הכותב הוא תלמיד לתואר שלישי בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. שימש בעברו בתפקידי ייעוץ שונים בכנסת ובממשלה בתקופתה של איילת שקד כשרת המשפטים. מעניק כיום ייעוץ משפטי ורגולטורי לגופים שונים, וביניהם בנק הפועלים
