גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פיקדון קורונה: כיצד הקמפיינים של הבנקים במשבר השפיעו על תדמיתם?

משבר הקורונה תפס את העולם הכלכלי בהפתעה ואילץ את הבנקים לקבל בזריזות החלטות שקשורות בשיווק, בפרסום ובאופן התקשורת עם הצרכנים ● מחקר שערכה סאפיו בקרב כ-100 מותגים מעלה תוצאות מעניינות ביחס לאסטרטגיות השונות שהבנקים נקטו ● מי המנצח הגדול?

לא לעיתים קרובות מזדמן לבחון הבדלים בהתנהלות של חברות שפועלות באותה קטגוריה ביחס לשינוי מהותי בשוק. שינויים, גם כשהם באים הם נמשכים, ונדיר שנדרשת תגובה נחרצת בטווח זמן זה. משבר הקורונה היה מסוג הדברים האלה. הוא תפס את העולם הכלכלי בהפתעה, מאלץ חברות גדולות וקטנות לקבל בזריזות החלטות שקשורות בשיווק ופרסום ובאופן התקשורת עם הצרכנים. ההדממה הפתאומית של המשק, מחיקת המפגש הפיזי, המצב הכלכלי שהשתנה והאי-ודאות לגבי משך הזמן שהמשבר יימשך, הביאו להתנהלות שונה של חברות המשחקות באותה קטגוריה. אולם נראה שאין קטגוריה בה הייתה שונות כה מובהקת באופן בו בחרו חברות להתמודד כמו בקטגוריית הבנקים.

המסרים של בנק הפועלים היו תכליתיים

באופן טבעי, הבנקים כמו המזון והקמעונאות הם קטגוריות בעלות חשיבות מכרעת בחיי הצרכנים, בוודאי בתוך משבר שהחל כבריאותי אך התברר במהירות גם כמשבר כלכלי בהתהוות. כמו במשברים אחרים, גם כאן ברור היה שהאש תכוון בהמשך גם לבנקים. להבנה הזו ששורשיה עוד בימי מחאת הקוטג', לצד רמת המוכנות של השחקנים בכל הנוגע לשירותים דיגיטליים ולשמרנות של הדמויות שיושבות בראש הפירמידה, היה חלק בעיצוב ההתנהלות התקשורתית הכה שונה שאפיינה את שלושת הבנקים הגדולים. כמעט מרגע תחילת המשבר מבין כל הבנקים היה זה בנק הפועלים ששמר על הפרופיל התקשורתי הגבוה ביותר. פרסומיו היו אומנם עטופים באלמנטים תדמיתיים, למשל בקמפיין הטלוויזיוני כיכבה השחקנית סנדרה שדה, אבל המסרים היו פרקטיים, תכליתיים, תוך התמקדות בשירותים ובהצעות הערך.

בנק לאומי נקט אסטרטגיה הפוכה לחלוטין - לאורך כל תקופת המשבר הבנק דמם לחלוטין, וכל תקשורת שיצר עם הלקוחות גם אם הייתה בה הצעת ערך, הייתה מולם ולא במדיה. בלאומי העריכו שהאש תכוון אל הבנקים דווקא בתום המשבר, והעדיפו להישאר עם הראש מתחת למים מתוך הנחה שאם לא יבטיחו הבטחות, האש תכוון למי שבלט יותר - לא למי שנמנע מלהפגין נוכחות. בנק מזרחי טפחות הלך על דרך האמצע, והעלה קמפיין מז'אנר הקמפיינים המחבקים - אלה שנועדו לשדר לצרכנים שלו "אתכם בשעתכם הקשה". רק השבוע, לאחר שמערכת החינוך חזרה למתכונת מלאה - מה שסימן רשמית את סיום החלק הבריאותי של המשבר לעת הזאת - העלה מזרחי קמפיין חדש שהפעם דיבר כבר על מהלכים מעשיים.

מחקר שערכה חברת איסוף המידע סאפיו העריך את ההתנהלות של כ-100 מותגים בשיא המשבר באמצע חודש אפריל, ושוב עם תחילת החזרה לשגרה. המחקר מעלה תוצאות מעניינות ביחס לאסטרטגיות השונות שבהן נקטו מותגי הבנקים הגדולים. במחקר, התבקשו הצרכנים לציין אילו מותגים הפגינו במהלך משבר הקורונה את הרוח והאחדות הישראלית ונתנו מענה מתאים לציבור.

בגל המחקרי הראשון שבוצע כאמור בשיא המשבר, דורגו מותגי הבנקים הגדולים בצורה דומה - אם כי לבנק הפועלים היה יתרון קטן, כאשר 18% סברו שהוא נתן מענה מתאים לציבור, את בנק לאומי בחרו 14% ובמזרחי טפחות 13%.

במחקר שנערך לקראת תום הקורונה, כבר התגלו פערים משמעותיים יותר ובנק הפועלים פתח פער של 10% ויותר על המתחרים. הפרסום והמהלכים השיווקיים שנקט אומנם לא שינו את התפיסות אליו באופן משמעותי, ובסבב השני הוא הוגדר על-ידי 19% כמי שנותן מענה מתאים, אבל לעומתו רשמו בנק לאומי שדמם ומזרחי טפחות, ירידה משמעותית. לאומי ירד ל- 8% ומזרחי טפחות ל-7%.

הנבדקים נשאלו גם מאילו חברות ומותגים הם מצפים לעשות יותר ממה שהם עושים כיום למען החברה והצרכנים הישראלים בתקופת משבר הקורונה. גם בשאלה זו הפער בציפיות הנשאלים השתנה פחות בציון של הפועלים: 50% בסבב השני לעומת 44% בסבב הראשון. כמות הנשאלים שחשבה שבנק לאומי צריך לעשות יותר גדלה בחודש שבין הסבב הראשון לשני ב 10% מ-37% ל-47%. הציפיות בנוגע למזרחי טפחות השתנו הכי פחות: 44% בסבב השני לעומת 40% בראשון. 

תעודת שליש: הערכת המותגים ביחס  לתפקודם בשיא המשבר והיום

 

חלון הזדמנויות פסיכולוגי

גלי הרשנזון, מנכ"לית חברת סאפיו סבורה כי הממצאים מראים עדיפות ברורה לאסטרטגיה של בנק הפועלים שהתמקדה בתקשור שוטף של פתרונות מעשיים של מוצרים ושירותית. לדבריה אסטרטגיה זאת אף סייעה לבנק להתמודד עם הבאזז התקשורתי השלילי מול הבנקים שהתעצם בשבועות האחרונים, שכן הוא הצליח לשמר את הציון לו זכה בגל הראשון של המחקר אל מול ירידה משמעותית שניכרת בציוני לאומי ומזרחי טפחות. הירשנזון מציינת שבעוד שהציונים של רוב הבנקים דומים לממוצע של כלל המותגים בכל מגוון הקטגוריות שנבחנו במחקר, הציון של בנק הפועלים נותר גבוה ממנו כמעט בפי 2.5.

לדבריה "תקופות של משבר מהוות עבור מותגים "חלון הזדמנויות פסיכולוגי" בו הרגישות הצרכנית לתחומים ומסרים רלוונטיים נמצאת בשיאה, דבר המאפשר להטביע שינויים בתפיסות ולייצר יתרון תחרותי שבזמנים של שגרה לוקח שנים ארוכות להשיג".

לדברי היועצת האסטרטגית איילת תורן דובר, בתקופת משבר יש הרבה דברים שאפשר לעשות ברמה התדמיתית שגורמים לאנשים להתחבר כי רובם נמצאים במצב פסיכולוגי שבו הם צריכים חיזוק ועידוד. ואכן, היו מותגים שעשו את זה יפה בתקופת הקורונה. אלא שבנקים לא נמצאים במקום שבו הם יכולים לחבק את הצרכן: "בנקים זאת קטגוריה שהציבור מגיע אליה מראש חשדן, ולכן החיבור לאמוציות לא מתחבר מהמקום הפסיכולוגי הנכון. לכן בנקים שאומרים 'אנחנו אתכם, מבינים ומחבקים אתכם', לא רלוונטיים ומזרחי דיברו בדיוק מהמקום הזה - האנושי והמחבק. זה לא היה רע, אבל זה לא החזיק להם".

לדבריה של תורן דובר "אנשים רגילים שבנקים נותנים ערך שאפשר לכמת. והיחידים שדיברו בשפה יישומית של לתת ערך היו בנק הפועלים. כשהם העלו את הקמפיין עם סנדרה שדה שדיבר על שירותים למבוגרים. זה הרגיש נכון כי הם לא ניסו לעטוף את זה אמוציונלית ולהתרחק מהמוצרים של הקטגוריה. הם נשארו באותו DNA אבל נתנו פתרון מעשי" .

עוד היא סבורה כי הבחירה שלא לתקשר עם צרכנים איננה נכונה למותגי על ולמותגים מובילים. "בנק לאומי הוא מותג על. גם הדרך של לדבר ישירות רק עם הלקוחות לא מוצלחת - המדיה היא הכלי שאיתו מתקשרים עם הצרכנים. זו כבר לא מדיה שמתקשרים דרכה אלא כלי שצרכנים גם מגיבים דרכו", אומרת תורן דובר.

את סוג התגובה של לאומי היא דווקא מכירה היטב: "בגל מחאת האוהלים הייתי סמנכ"לית באסם והגישה שלנו הייתה להשאיר את הראש מתחת לגלים ולא לפרסם בלי פרזנטורים בחזית. אבל אז הרשתות החברתיות היו בחיתוליהן, ואנחנו לא שם היום. בנק בסדר גודל של לאומי לא יכול להרשות לעצמו בתקופה כזאת לא לתקשר עם צרכנים. הם יכלו למנף את העובדה שהם היו לפני כולם דיגיטליים, הם היו ערוכים לתקופה הזאת של תקשור מרחוק הכי טוב, הבחירה לא לעשות את זה לא משחקת לטובתם ורואים זאת בתוצאות המחקר", היא אומרת.

היועץ האסטרטגי אלון ברנר מאמין שעדיף שלא לעשות כלום מאשר לעשות רק פרסום ותקשורת. "כבני אדם יש לנו ציפיות כל הזמן, והתפיסות שלנו מתגבשות לפי האם הציפיות התממשו או לא. כשעושים רק עבודה תקשורתית נטו, האפקט יכול להיות שלילי. מזרחי טפחות עשו וירדו, לאומי לא עשו וירדו באותה המידה. הפועלים היה עסוק בעשייה ובייצור כלים שמתאימים לסיטואציה. אנשים מעריכים מעשים ולא דיבורים ולכן פועלים זכה לנקודות ובעיקר לא ירד".

חבר טוב אבל שנוא

אומנם זאת לא סיטואציה שבה אנשים עוברים בנק אבל הם בעיקר בוחנים את מערכת היחסים שלהם איתו. מה שעשו בתחילת המשבר אולי ייתן נקודות אבל לטווח קצר. המבחן הגדול הוא כשאנשים מבקשים הלוואה ויש ערבות מדינה אבל הבנק לא נותן. וזה קורה כעת להרבה עצמאים".

ברנר מעריך כי הקרב התדמיתי הגדול עדיין לפני הבנקים: "הם יחטפו אש כי עזרה לעסקים מהמדינה זה בעיקר ערבות להלוואות, לא כסף, ובכך חלק מהאחריות מתגלגל לבנקים. הקרב הגדול הוא על איזה תפקיד הבנקים ממלאים בחיי המגזר העסקי והאם מערכת היחסים המצוינת שהייתה עם עסקים, כשהעסקים היו במצב נהדר, תענה בנכונות לעזור, לקחת יותר סיכונים מושכלים ולא להיות מאוד שמרן. זה המבחן שיגבש את התפישות לגבי הבנקים בעתיד - בוודאי בהיבט המותגי. כל גוף עסקי, גם הבנקים, צריך לעמוד ביעדים עסקיים. בתקופה הזאת הבנקים, בדיוק כמו כל עסק אחר, חטפו. יש הרבה שיקולים אבל ברמה עסקית לטווח ארוך, זה זמן להיות יותר אמפתיים ללקוחות ולסייע". לדבריי ברנר "אנחנו תלויים בבנק כמו אוויר לנשימה, לכן הוא חבר טוב אבל שנוא. והאתגר הוא להפוך לגוף שגם מעריכים. כעת באמת זקוקים לבנקים, וזה יותר גדול מכל פרסומת או עבודת תוכן. ובעוד שנה כשנסתכל על מעמד המותגים מי שיצלח את האתגר הזה טוב יותר יתחזק".

תורן דובר: "הסוגיה הגאו-פוליטית יותר משמעותית מרק איך המותג יתנהל. השאלה היא האם הקטגוריה הולכת להיות תחת אש ובאיזה מידה, וזה תלוי בעד כמה יגלגלו לפתחם את האחריות. אנשים ועסקים שנמצאים במצב כלכלי קשה כועסים, והשאלה למי מפנים את הכעס. כרגע חלק ניכר מגלגל את האשמה לפתחו של משרד האוצר. כל עוד זה שם לבנקים יהיה יותר קל, אבל האוצר מגלגל את זה לכיוון הבנקים., ואז זה עניין של משחק כוחות. אם תתחיל שיחה על כמה הם היו רווחיים, ועל העמלות, ועל זה שהם נהנו מהצמיחה הכלכלית וכשהמצב קשה הם לא נרתמים - אז הם יהיו בבעיה".

אורי לברון, יועץ אסטרטגי לארגונים וחברות, רואה במשבר הנוכחי עוד לבנה בקיר האמון שעל הבנקים לבנות במציאות של היום: "התחרות שיש לבנקים היום בישראל ובעולם היא עצומה. והיא לא רק ביניהם ולא רק מול חברות הביטוח וחברות האשראי ומול בנקים חדשים שקמים, אלא גם מול אמזון, גוגל, פייסבוק, אפל, פייפאל, וכל גוף שנמצא במגע ישיר וקבוע עם הכיס של הלקוח ומחזיק בדאטה על ההתנהגות הצרכנית שלו. כל הגופים האלה מתחרים על דבר אחד - לקחת חלק יותר גדול ביומיום הפיננסי של הצרכנים".

אמון הוא הנכס היקר ביותר

לברון מבהיר כי "השאלה היא לא רק לאיזה גוף פיננסי נכנסת המשכורת, אלא גם ממי קונים ביטוח, או לוקחים אשראי והלוואה. ושני הגורמים המרכזיים שמשפיעים על החלטות הצרכנים הם אמון והצעת ערך, כל השאר זה קישוטים. מתן הערך משמעותי, אבל קשה לייצר שם פערים ותחרות אמיתית. לכן האמון נשאר המנוף המרכזי איתו ניתן ליצור העדפה. בעולם שבו סניפים הולכים ונסגרים ומערכת היחסים האישית עם הבנקאי הולכת ונעלמת, האמון הוא הנכס היקר ביותר שיכול להיות לגוף פיננסי שאמור להתעסק בכסף והנכס שהכי קשה לרכוש והכי קל לאבד. ואמון נמדד בעיקר בזמני משבר. כי אם אני כלקוח בבעיה והבנק בא לקראתי ברגע הזה, כנראה לעולם לא אשכח לו את זה. להערכתי, אם לא יהיה גל שני דרמטי, רובנו נחזור לשגרה מאוד דומה לזו שהייתה לנו. אבל הצלקות והמשקעים יישארו. אחד המשקעים שרבים מדברים עליו בכל מיני ענפים הוא 'לחזור למה שחשוב באמת', מבחינת משפחה, חברים מה עושים בחיים וכדומה. וגם מבחינת הגופים ש עובדים איתם ועבורם. לדעתי, הבנקים שלא פעלו בתקופת המשבר, אחרו את הרכבת, אבל אף פעם לא מאוחר לחזק את האמון, אבל חייבים לעשות מעשים אמתיים. אנשים לא עוברים בקלות בנק, אבל הם כן יכולים להפחית את הפעילות העסקית שהם עושים בו ולכן המשימה המרכזית של הבנקים היא להגדיל את האמון. אפשר לעשות את זה באמצעות הגינות אמיתית וניכרת, שקיפות, שירות יוצא דופן וכמובן עשייה פרקטית שיוצרת ערך אמיתי עבור הלקוחות".

עוד כתבות

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"