גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחדל כפל הקצבאות: האם במשרד האוצר יצליחו למצוא 100 מיליון שקל עבור החלשים ביותר בחברה?

שר האוצר הנכנס ישראל כ"ץ התחייב למצוא פתרון תקציבי למקבלי קצבאות שנכנסו למעגל האבטלה בעקבות הקורונה, ואינם זכאים ל"כפל קצבאות", אך לא ידוע כמה כסף יוקצה ומתי ● ייתכן שמקבלי קצבאות הבטחת הכנסה וקצבאות מזונות יידרשו אפילו להשיב את מענק הקורונה

זוג קשישים בקניות בשוק / צילום: Oded Balilty, Associated Press
זוג קשישים בקניות בשוק / צילום: Oded Balilty, Associated Press

100 מיליון שקל בחודש - זה הסכום שנדרש כדי לאפשר ל-40 אלף איש בישראל - מהאוכלוסיות המוחלשות ביותר, להתמודד עם משבר הקורונה. אלו הן אותן אוכלוסיות שגם בימי השגרה נאבקות כדי להתקיים בכבוד, עובדות בשכר נמוך ונעזרות בקצבאות מדינה.

אף שמדובר בסכום לא גבוה ובזמן שהממשלה אישרה תוכנית של 14 מיליארד שקל לחילוץ המשק ממשבר הקורונה, נעמד משרד האוצר על הרגליים האחוריות והתנגד להענקת דמי אבטלה מלאים לאוכלוסיות הזכאיות בימי שגרה לקצבה מהמדינה. לפי עמדתו אין בנמצא מקור תקציבי, והענקת "כפל קצבאות" עלולה לגרום למפוטרים שלא לחפש עבודה. אותם מפוטרים, נזכיר, שמתקיימים מקצבאות זקנה, מזונות, השלמת הכנסה ותוספת תלויים לקצבת הנכות, שאיבדו את הכנסתם ויכולתם להתקיים.

הנושא מונח על שולחן שר האוצר ומשרדו מאז מרץ, ולמרות זאת, בזמן שדנו בפתרונות לעידוד המגזר העסקי, סיוע למפוטרים, עידוד חברות הייטק וקבוצות שונות במשק - דווקא אותה אוכלוסייה, אשר תקציב עבורה עומד על פחות מ-1% מחבילת הסיוע למשק, לא זכתה לתשומת הלב הראויה ונאלצה לבחור לאחר שהוצאו לחל"ת בין קצבת הסיוע לבין דמי האבטלה. רק ביום חמישי האחרון, לאחר כתבה בנושא של העיתונאי ציון נאנוס בחדשות 12 שהכתה גלים, שר האוצר הנכנס, ישראל כ"ץ, הנחה את הדרג המקצועי במשרד האוצר לגבש כבר בשבוע הקרוב מתווה שיביא לפתרון במקרים שבהם קוזזו קצבאות ממי שפוטרו בתקופת הקורונה ומקבלים קצבה נוספת מביטוח לאומי מעבר לקצבת אבטלה.

הצעד של שר האוצר ננקט לאחר תקופה ארוכה שבה ניסו הביטוח הלאומי וארגונים חברתיים לפעול בנושא ולהתריע מפני היווצרות עוני קיצוני בקרב אוכלוסיות אלה. "יש כ-90 אלף מקבלי קצבאות שגם עובדים. אנחנו מעריכים כעת שכ-25% מהם במצב של חל"ת. הגשנו בראשית המשבר הצעה שדמי האבטלה ייחשבו כשכר, אך לצערנו הרב, זה לא התקבל על ידי האוצר ונוצר מצב שבו המשפחה הענייה ביותר היא זו שנפגעת", אומרת ארנה ורקוביצקי, סמנכ"לית קצבאות בביטוח הלאומי .

"חשבו שאנשים ירצו להישאר בתת העוני שלהם בגלל שיקבלו גם-וגם. אם לא די בכך, משפחה שקיבלה הבטחת הכנסה או מזונות, ונכון למרץ הייתה עדיין זכאית לכך, קיבלה גם מענק חד פעמי של 500 או 1000 שקל. כששללנו לה את הבטחת ההכנסה, והיא עברה לדמי אבטלה - נשללו הגמלה להבטחת הכנסה ונשללו גם המענקים. אם החוק לא ישונה, לא רק שהם נזרקים מהבטחת הכנסה, הם יצטרכו להחזיר לנו את המענק שקיבלו. גם ככה קצבאות הקיום שלנו הן ברמה מאוד נמוכה. עכשיו, המצב שגם ככה לא מניח את דעתנו, הוחמר. השכבות החלשות חייבות לצוף מעל פני המים, לא יכול להיות שנזרוק אותן בחוסר אחריות לחיות בתת מינימום של קיום. התיקון לא צריך להיות הוראת שעה, אלא תיקון חקיקה קבוע".

"כשעבדתי הסתדרתי, אבל עכשיו אי אפשר"

א', בת 65 מירושלים, ספונה בביתה מהיום שבו סגרו גני הילדים את שעריהם. היא עובדת למחייתה כסייעת בגן, ובשל המשבר, הוצאה לחל"ת. היא חשה בדידות קשה בעת הסגר, כשהיא חיה בגפה ללא אדם קרוב, וכעת נאלצת להתמודד עם קיצוץ חד בשכר הקיום הנמוך שלה. "עד שאני אוכל לעמוד על הרגליים, אני אעבוד. אין לי הכנסה, אין לי פנסיה, אין לי כלום. אני לא רוצה להיות נזקקת", היא מספרת ל"גלובס". "אני לא מבקשת נדבה. קצבת הוותיק והנכות מגיעים לי לפי חוק. אנחנו המגזר הכי חלש. אם העצמאיים לא יכולים להסתדר, אז למגזר שלי בוודאי שאין כוח להתמודד. אנחנו מתביישים ואנחנו לא יכולים לצאת לרחובות ולהפגין. אומרים שישראל היא מדינה סוציאלית, אבל היא רחוקה מזה. בחודש שעבר היו לי 4,000 שקל של שכר שהתקיימתי מהם, ועכשיו אין לי כסף. יש אנשים שעבורם זה כלום, בשבילי זה הרבה. ובגלל שאני בבית כל היום, אז כל התשלומים עולים: חשמל, מים, אוכל. ועם כל זה, אני צריכה עוד לשלם על תרופות. כשעבדתי הסתדרתי, אבל עכשיו אי אפשר".

מניתוח מדיניות הממשלה שביצעו הארגונים "121 - מנוע לשינוי חברתי" וה"קבינט האזרחי", עולה בין היתר כי כ-20 אלף נשים עובדות בגילאי 66-62 יפסידו כ-2,000 שקל בחודש המהווים עד מחצית מהכנסתן: כעת מי שהעסקתה הופסקה, תצטרך לבחור בין קצבת הזקנה בהיקף של כ-2,300 שקל ובין דמי אבטלה, בהיקף של עד 2,300 שקל בחודש. כ-5,500 אזרחים המקבלים השלמת הכנסה, וכעת הוצאו לחל"ת או פוטרו, יפסידו כ-2,000 שקל בחודש משום שיצטרכו לבחור בין דמי האבטלה לבין קצבת הבטחת ההכנסה שלהם - כרבע עד מחצית מהכנסתם, וכ-4,200 אנשים עם מוגבלויות שהוצאו לחל"ת ומתגוררים עם בן משפחה נוסף, ייאלצו לוותר על קצבת התלויים שלהם, וכך יפסידו כ-2,000 שקל בממוצע בחודש, המהווים כרבע מהכנסתם.

טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי, שהעלתה את הנושא לסדר היום יחד עם קואליציה של ארגוני החברה האזרחית, מזהירה מפני עיכוב נוסף בטיפול בתחום: "המפוטרים מקבלי הקצבאות נמצאים במצוקה נוראית ולא יכולים לחכות יותר להבטחות. הזנחתם יותר מחודשיים היא שיא של ניתוק, שנובע מכך שאלו אנשים ללא קול וללא מנופי לחץ. היו חייבים לטפל בהם עוד לפני המגזר העסקי. הצעת החוק כבר מוכנה, וחייבים להצביע עליה ולקבלה עוד השבוע. אין שום סיבה נוספת לדחיית סיום העוול".

לפי דוח של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, מאז תחילת משבר הקורונה נרשמו לקבלת דמי אבטלה מעל מיליון עובדים, 88% מהם בגין הוצאה לחל"ת. הנפגעים העיקריים הם דווקא משתכרי שכר נמוך. לפי הדוח, השכר הממוצע של העובדים המושבתים אצל מעסיקם האחרון עמד על 6,342 שקל, לעומת השכר הממוצע שעמד ב-2019 על 10,481 שקל. באותה נשימה, העמותות החברתיות מספרות על הצפה של פונים לסיוע בהשגת מזון וצרכים אחרים הנדרשים לקיומם.

לפי נתוני ביטוח לאומי, כ-2,000 נשים שמקבלות מזונות שעשויות להיפגע אם הן זכאיות לדמי אבטלה. "זה אבסורד, מדובר בכסף שמיועד בכל מקרה לילדים", אומרת נגה דגן בוזגלו, מנכ"לית מרכז אדוה. "הקצבאות בישראל הן בכל מקרה מאוד נמוכות בהשוואה למדינות רווחה בעולם. לא קצבת זקנה, לא הבטחת הכנסה. במצב של אבטלה המונית, הפגיעה הקשה ביותר היא בעובדים החלשים ביותר במשק. מעבירים שישה מיליארד למעסיקים, אבל מתעלמים מהאוכלוסייה הכי חלשה".

"מציאות של צמצום בלתי נסבל"

עו"ד ורדית דמרי-מדר, המנהלת המקצועית של המרכז לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מסבירה את חומרת המצב: "אני עורכת דין קהילתית 17 שנה, ובכל הקריירה שלי לא נתקלתי בתקופה שבה המצוקה כל כך גדולה. אם חד הורית אשר השתכרה 3,000 שקל מעבודה, וקיבלה קצבת מזונות דומה, הכנסתה פחתה בכמעט חצי. קשה מאוד להתקיים מ-6,000 שקל, גם עם עזרה. זוהי מציאות של חיים בעוני ויצירת חובות. את לא יכולה להעניק לילדים שלך קיום מינימלי בכבוד. בתקופת הקורונה העובדים החלשים ביותר מצאו את עצמם בוקר אחד בחל"ת, וההכנסה שלהם צנחה בסכום משמעותי. המחיר הוא עצום. מדובר במשקי בית ללא רזרבות, הבנק לא מעניק מסגרת אשראי והרשתות החברתיות שלהם מצומצמות. הם גם ככה חיים במציאות של צמצום בלתי נסבל. זו דרגת עיוורון שאני לא יכולה ליישב אותה. פשוט לקחו את האנשים הכי עניים בחברה הישראלית שעשו את כל מה שהם יכולים, קרעו את התחת כדי בכל זאת להתקיים, ובתקופת אחד מהמשברים הגדולים ביותר, שמטו את רשת ההגנה מתחת לרגליהם".

לפי דוח הביטוח הלאומי, שיעור העוני בישראל הוא מהגבוהים ביותר במדינות המפותחות. שיעור העוני גדל ב-2018 בקרב ילדים (שכ-30% מהם עניים) וקשישים (18.8% מהם עניים). גם שיעור העוני בקרב משפחות שבהן שני בני הזוג מועסקים עלה. האי-שוויון בחלוקת ההכנסות גדל לראשונה זה שנים.

עוד כתבות

איך נראים חייו של שופט בהאג שהחליט להוציא צו מעצר לנתניהו?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: השלכות הסנקציות האמריקאיות על שופטי ההאג הפעילים בהליכים נגד ישראל, סקר חדש בגרמניה מצביע על שינוי שלילי בעמדות כלפי ישראל וסימנים להיחלשות שיתוף הפעולה הביטחוני עם בריטניה ● כותרות העיתונים בעולם

פול דונובן / צילום: UBS

מה הקשר בין מחירי הדיור לביטקוין? ההסבר של הכלכלן הבכיר מ-UBS

במהלך יותר מ־30 שנה ב־UBS, פול דונובן, הכלכלן הראשי של חטיבת ניהול ההון הגלובלי בבנק, ראה לא מעט משברים היסטוריים ● בראיון לגלובס הוא מציע לשמור על גישה זהירה בנוגע ל־AI, מעריך שהזהב מיצה את העליות, וגם: הקשר בין הקושי לקנות דירה להשקעה בביטקוין

מנכ''ל קבוצת הפניקס, אייל בן סימון, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

אייל בן סימון: "הפניקס היא מחוללת התחרות המרכזית בעולם הפיננסי"

מנכ"ל הפניקס אמר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי עוד לפני הכלכלה, "אנו חייבים להבין שמדינת ישראל צריכה תוכנית ארוכת-טווח" ● לגבי החוסן של הכלכלה הישראלית הוא טוען: "הרבה מדינות היו רוצות יחס חוב-תוצר כמו שלנו" ● וגם: מה הוא חושב לגבי הכוח של המתווכים הפיננסיים בישראל?

בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב

הקרב על הצעירים: הפועלים יממן את המסחר בניירות ערך לגילאי 35 ומטה

בנק הפועלים משיק חבילת הטבות לצעירים ולסטודנטים, והוא יממן להם החזר מלא של עמלות המסחר בניירות ערך בארץ ובחו"ל ● כמו כן, לקוחות אלו שיצטרפו לבנק הפועלים, ייהנו מהחזר מלא של עמלות מסוף נובמבר 2025 עד לסוף חודש יוני 2026

פרופ' רוני גמזו, יו''ר מגדל אחזקות, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: שלומי יוסף

פרופ' רוני גמזו: "תמיד ארגיש החמצה שלא הייתי מנכ"ל הכללית"

יו"ר מגדל אחזקות, מנכ"ל בית החולים איכילוב בעבר, אמר עוד בוועידת ישראל לעסקים של גלובס: "הפער בין שיבא לאיכילוב הוא רק בכותרות; ברמת הרופאים והרפואה לא רק שאין פער - איכילוב מוביל"

מנכ''ל קבוצת חיפה, מוטי לוין, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

מוטי לוין: "ביטחון תזונתי הוא עניין קיומי, זה האיום שמבפנים"

מנכ"ל קבוצת חיפה אמר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי "אפשר להגיע למצב של ביטחון מזון ברוב הגידולים; הרבה מהמצוקות יכולות להיפתר ע"י יישום מסקנות הוועדה של משרד החקלאות וביטחון המזון, דרך מענקים, הקצאות מים ורגולציה"

נדב חנין, סמנכ''ל שיווק וחדשנות באל על, בוועידת ישראל / צילום: כדיה לוי

סמנכ"ל אל על: "יש אנומליה בין ביקוש והיצע בעולם התעופה"

נדב חנין, סמנכ"ל השיווק והדיגיטל של אל על, הסביר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי מחסור עולמי במטוסים ובמנועים ● על הביקורת שהופנתה נגד החברה במהלך המלחמה: "שעות הטיסה שלנו טובות יותר, הצוותים כחול־לבן - ויש לזה ערך" ● על הקמת בסיס פעילות מקומי לוויזאייר אמר כי כללי הרגולציה השונים יוצרים אי־שוויון

ענת לוין, ליאת חזות ולימור בקר בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

מה יקרה לכסף שלכם ב-2026? שלוש מנהלות השקעות בכירות עונות

פאנל המנכ"ליות הבכירות בוועידת ישראל לעסקים של גלובס סימן את 2026 כשנה של הכרעות ● לימור בקר מהמילטון ליין צופה שחלק גדול מהצמיחה העתידית בכלל לא יקרה בבורסה - אלא בחברות הפרטיות ● ענת לוין מבלקרוק סבורה שבקרוב נבין באילו מחברות הבינה המלאכותית הסיכון עולה על כדאיות ההשקעה ● וליאת חזות מהפועלים אקוויטי חושבת שדווקא העובדה שהרבה רוכשים ישבו על הגדר בשוק המגורים מייצרת הזדמנות

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' עירן הלפרין / צילום: פרטי

חוקר השנאה שמצהיר: "אנחנו נוסעים ב-300 קמ"ש לעבר הקצנה"

שיחה עם פרופ' עירן הלפרין, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ● על הקיטוב שהפך לנורמה, הסיבות לכך ומה ישראל צריכה לעשות כדי לעצור את הדהירה

מנכ''ל בזק, ניר דוד, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל בזק: "ביטול ההפרדה המבנית יעשה שינוי משמעותי וישפיע על יוקר המחיה"

ניר דוד, מנכ"ל בזק, אמר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי "ישראל יכולה להפוך לצומת תקשורת עולמי, וזו הזדמנות גדולה" ● הוא הוסיף כי המשקיעים הזרים חוזרים לישראל: "הפוטנציאל עומד להתפוצץ"

אלונה בר און בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: "גלובס, כמו הכלכלה הישראלית, הוא סיפור של חוסן מול האתגרים"

מו"ל גלובס אלונה בר און דיברה בוועידת ישראל לעסקים של גלובס על ימיו הראשונים של העיתון ב-1983 זמן קצר לאחר קריסת הבורסה, על האתגרים במציאות שמשתנה ללא הרף ועל ההתמקדות בסיקור מקצועי ואמין ● "הכלכלה הישראלית חשובה לנו מאוד, וזו גם התמה של גלובס", אמרה

דרור בין בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "נדרשת עליית מדרגה בהשקעות דיפטק, הן גל הצמיחה הבא של ההייטק בישראל ובעולם"

בהרצאה בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, אמר דרור בין מנכ"ל רשות החדשנות, כי 2025 רושמת כבר עתה את שיא האקזיטים בישראל בהיקף של 71 מיליארד דולר ● לצד זאת, בין הזהיר מפני הירידה במספר הסטארט-אפים החדשים וקרא לגוון את ההשקעות בהייטק כך שלא יתמקדו רק בסייבר ובתוכנה

מימין: אלה לוי וינריב, שרית זוסמן ושירה שפירא / צילום: רמי זרנגר

"להחליט לשים זרקור על הדברים הטובים": שירה שפירא ושרית זוסמן בשיחה על שכול והכוח להמשיך הלאה

חברי הילדות ענר שפירא ז"ל, רס"ל בן זוסמן ז"ל והירש גולדברג פולין ז"ל, הפכו לסמל לגבורה בעקבות אירועי 7.10 ● האימהות של שניים מהם, שירה שפירא ושרית זוסמן, הגיעו לוועידת ישראל לעסקים של גלובס כדי לספר עליהם, על הדרך להמשיך הלאה ועל החשיבות של עשייה חיובית בחברה

מימין: הילה ויסברג, ענבל קרייס, פרופ' אסנת לב ציון קורח, קרן כהן חזן / צילום: כדיה לוי

"הגיים צ'יינג'ר לעתיד": שלוש בכירות מדברות על מנועי הצמיחה של התעשייה

בפאנל "תעשייה, חדשנות ובריאות - האבנים הגדולות של כלכלת ישראל", שהתקיים במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס, דיברו שלוש בכירות בתעשייה הישראלית על הצלחה והמנוע להוביל, על מהפכת ה-AI ויישומה, ועל תחזיות לעתיד ● וגם: מה ישמור על העליונות הטכנולוגית שלנו?

אל''מ במיל' ניצן אלון בוועידת ישראל / צילום: כדיה לוי

"שנתיים של סערת רגשות": האלוף ניצן אלון מדבר לראשונה על מפקדת השבויים והנעדרים

ראש מפקדת השבויים והנעדרים סיפר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס על מאמצי שחרור החטופים בשנתיים האחרונות, המתיחות מול הדרג המדיני והתוכניות שלו להתחלה החדשה באזרחות ● "למדינת ישראל יש אחריות לתקן את מה שאפשר. אנחנו נמצאים בתחילתו של ריפוי ושיקום שממנו אפשר לצמוח"

הישראליות בוול סטריט / צילום: באדיבות נאייקס, אלן צצקין, נאבן

הישראלית שצנחה במעל 20% בעקבות הדוחות, וזו שהתאוששה מהשפל

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● פלטפורמת בניית האתרים Wix נפלה בכ-24% מאז שפרסמה את דוחותיה, על רקע ירידה שנרשמה בשולי הרווח ● מנגד, נאייקס קפצה בשיעור דו־ספרתי לאחר הדוחות ● נאבן התאוששה מעט, לאחר שנפלה במעל 40% מאז הנפקתה בחודש שעבר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

הצהרת רה"מ נתניהו על חיסול רמטכ"ל חיזבאללה: "לא נאפשר לחיזבאללה להוות איום על מדינת ישראל"

צה"ל תקף מהאוויר את המחבל עלי טבטבאי, רמטכ"ל חיזבאללה בפועל • לשכת רה"מ: "ישראל נחושה לפעול להשגת מטרותיה בכל מקום ובכל זמן" ● האחריות למחדל 7 באוקטובר: ראש אמ"ן שלומי בינדר יסיים את תפקידו לבקשתו, ובנוסף, האלופים עודד בסיוק, אהרון חליוה וירון פינקלמן הודחו • גם מפקד 8200 לשעבר יוסי שריאל וקמ"ן אוגדת עזה במלחמה סא"ל א' יודחו ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א־נפט וגז נפל במעל 3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.2% ● טאואר צנחה במעל 8%, נייס עלתה בכ-4% ● וול סטריט מסכמת סוף שבוע מטלטל נוסף, ודברים שנשא אחד מבכירי הפד הזניקו את ההסתברות להורדת ריבית בארה"ב ● מחר, בשוק מצפים לראות הורדת ריבית של בנק ישראל ● וגם: האנליסט שמעריך - "שוק המניות האמריקאי לא יציב"

עו''ד ג'ייסון גרינבלט / צילום: תמר מצפי

האם הפסקת האש תחזיק מעמד ומה הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה? יועצו של טראמפ לשעבר מדבר

ג’ייסון גרינבלט, לשעבר שליחו של הנשיא דונלד טראמפ למזרח התיכון ומאדריכלי הסכמי אברהם, הגיע כאורח מיוחד לערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים ● הוא מסביר כיצד 7 באוקטובר שינה את האזור, מה ישראל תיאלץ לעשות מול חמאס ועד כמה ריאלי חידוש המגעים עם סעודיה

פרופ' יצחק קרייס בוועידת ישראל לעסקים / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שיבא: "זו המהפכה הכי גדולה בבריאות מאז ימי היפוקרטס"

במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס אמר פרופ' יצחק קרייס כי הבינה המלאכותית יכולה "לשנות את כל הדרך שבה תחום הבריאות פועל" • לדבריו, אחוזי הצלת החיים בבתי החולים בישראל עומדים על יותר מ־99% • על השת"פ עם אנבידיה אמר: "פרויקט שיאפשר לנו לפצח 98% מה־DNA"