גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחדל כפל הקצבאות: האם במשרד האוצר יצליחו למצוא 100 מיליון שקל עבור החלשים ביותר בחברה?

שר האוצר הנכנס ישראל כ"ץ התחייב למצוא פתרון תקציבי למקבלי קצבאות שנכנסו למעגל האבטלה בעקבות הקורונה, ואינם זכאים ל"כפל קצבאות", אך לא ידוע כמה כסף יוקצה ומתי ● ייתכן שמקבלי קצבאות הבטחת הכנסה וקצבאות מזונות יידרשו אפילו להשיב את מענק הקורונה

זוג קשישים בקניות בשוק / צילום: Oded Balilty, Associated Press
זוג קשישים בקניות בשוק / צילום: Oded Balilty, Associated Press

100 מיליון שקל בחודש - זה הסכום שנדרש כדי לאפשר ל-40 אלף איש בישראל - מהאוכלוסיות המוחלשות ביותר, להתמודד עם משבר הקורונה. אלו הן אותן אוכלוסיות שגם בימי השגרה נאבקות כדי להתקיים בכבוד, עובדות בשכר נמוך ונעזרות בקצבאות מדינה.

אף שמדובר בסכום לא גבוה ובזמן שהממשלה אישרה תוכנית של 14 מיליארד שקל לחילוץ המשק ממשבר הקורונה, נעמד משרד האוצר על הרגליים האחוריות והתנגד להענקת דמי אבטלה מלאים לאוכלוסיות הזכאיות בימי שגרה לקצבה מהמדינה. לפי עמדתו אין בנמצא מקור תקציבי, והענקת "כפל קצבאות" עלולה לגרום למפוטרים שלא לחפש עבודה. אותם מפוטרים, נזכיר, שמתקיימים מקצבאות זקנה, מזונות, השלמת הכנסה ותוספת תלויים לקצבת הנכות, שאיבדו את הכנסתם ויכולתם להתקיים.

הנושא מונח על שולחן שר האוצר ומשרדו מאז מרץ, ולמרות זאת, בזמן שדנו בפתרונות לעידוד המגזר העסקי, סיוע למפוטרים, עידוד חברות הייטק וקבוצות שונות במשק - דווקא אותה אוכלוסייה, אשר תקציב עבורה עומד על פחות מ-1% מחבילת הסיוע למשק, לא זכתה לתשומת הלב הראויה ונאלצה לבחור לאחר שהוצאו לחל"ת בין קצבת הסיוע לבין דמי האבטלה. רק ביום חמישי האחרון, לאחר כתבה בנושא של העיתונאי ציון נאנוס בחדשות 12 שהכתה גלים, שר האוצר הנכנס, ישראל כ"ץ, הנחה את הדרג המקצועי במשרד האוצר לגבש כבר בשבוע הקרוב מתווה שיביא לפתרון במקרים שבהם קוזזו קצבאות ממי שפוטרו בתקופת הקורונה ומקבלים קצבה נוספת מביטוח לאומי מעבר לקצבת אבטלה.

הצעד של שר האוצר ננקט לאחר תקופה ארוכה שבה ניסו הביטוח הלאומי וארגונים חברתיים לפעול בנושא ולהתריע מפני היווצרות עוני קיצוני בקרב אוכלוסיות אלה. "יש כ-90 אלף מקבלי קצבאות שגם עובדים. אנחנו מעריכים כעת שכ-25% מהם במצב של חל"ת. הגשנו בראשית המשבר הצעה שדמי האבטלה ייחשבו כשכר, אך לצערנו הרב, זה לא התקבל על ידי האוצר ונוצר מצב שבו המשפחה הענייה ביותר היא זו שנפגעת", אומרת ארנה ורקוביצקי, סמנכ"לית קצבאות בביטוח הלאומי .

"חשבו שאנשים ירצו להישאר בתת העוני שלהם בגלל שיקבלו גם-וגם. אם לא די בכך, משפחה שקיבלה הבטחת הכנסה או מזונות, ונכון למרץ הייתה עדיין זכאית לכך, קיבלה גם מענק חד פעמי של 500 או 1000 שקל. כששללנו לה את הבטחת ההכנסה, והיא עברה לדמי אבטלה - נשללו הגמלה להבטחת הכנסה ונשללו גם המענקים. אם החוק לא ישונה, לא רק שהם נזרקים מהבטחת הכנסה, הם יצטרכו להחזיר לנו את המענק שקיבלו. גם ככה קצבאות הקיום שלנו הן ברמה מאוד נמוכה. עכשיו, המצב שגם ככה לא מניח את דעתנו, הוחמר. השכבות החלשות חייבות לצוף מעל פני המים, לא יכול להיות שנזרוק אותן בחוסר אחריות לחיות בתת מינימום של קיום. התיקון לא צריך להיות הוראת שעה, אלא תיקון חקיקה קבוע".

"כשעבדתי הסתדרתי, אבל עכשיו אי אפשר"

א', בת 65 מירושלים, ספונה בביתה מהיום שבו סגרו גני הילדים את שעריהם. היא עובדת למחייתה כסייעת בגן, ובשל המשבר, הוצאה לחל"ת. היא חשה בדידות קשה בעת הסגר, כשהיא חיה בגפה ללא אדם קרוב, וכעת נאלצת להתמודד עם קיצוץ חד בשכר הקיום הנמוך שלה. "עד שאני אוכל לעמוד על הרגליים, אני אעבוד. אין לי הכנסה, אין לי פנסיה, אין לי כלום. אני לא רוצה להיות נזקקת", היא מספרת ל"גלובס". "אני לא מבקשת נדבה. קצבת הוותיק והנכות מגיעים לי לפי חוק. אנחנו המגזר הכי חלש. אם העצמאיים לא יכולים להסתדר, אז למגזר שלי בוודאי שאין כוח להתמודד. אנחנו מתביישים ואנחנו לא יכולים לצאת לרחובות ולהפגין. אומרים שישראל היא מדינה סוציאלית, אבל היא רחוקה מזה. בחודש שעבר היו לי 4,000 שקל של שכר שהתקיימתי מהם, ועכשיו אין לי כסף. יש אנשים שעבורם זה כלום, בשבילי זה הרבה. ובגלל שאני בבית כל היום, אז כל התשלומים עולים: חשמל, מים, אוכל. ועם כל זה, אני צריכה עוד לשלם על תרופות. כשעבדתי הסתדרתי, אבל עכשיו אי אפשר".

מניתוח מדיניות הממשלה שביצעו הארגונים "121 - מנוע לשינוי חברתי" וה"קבינט האזרחי", עולה בין היתר כי כ-20 אלף נשים עובדות בגילאי 66-62 יפסידו כ-2,000 שקל בחודש המהווים עד מחצית מהכנסתן: כעת מי שהעסקתה הופסקה, תצטרך לבחור בין קצבת הזקנה בהיקף של כ-2,300 שקל ובין דמי אבטלה, בהיקף של עד 2,300 שקל בחודש. כ-5,500 אזרחים המקבלים השלמת הכנסה, וכעת הוצאו לחל"ת או פוטרו, יפסידו כ-2,000 שקל בחודש משום שיצטרכו לבחור בין דמי האבטלה לבין קצבת הבטחת ההכנסה שלהם - כרבע עד מחצית מהכנסתם, וכ-4,200 אנשים עם מוגבלויות שהוצאו לחל"ת ומתגוררים עם בן משפחה נוסף, ייאלצו לוותר על קצבת התלויים שלהם, וכך יפסידו כ-2,000 שקל בממוצע בחודש, המהווים כרבע מהכנסתם.

טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי, שהעלתה את הנושא לסדר היום יחד עם קואליציה של ארגוני החברה האזרחית, מזהירה מפני עיכוב נוסף בטיפול בתחום: "המפוטרים מקבלי הקצבאות נמצאים במצוקה נוראית ולא יכולים לחכות יותר להבטחות. הזנחתם יותר מחודשיים היא שיא של ניתוק, שנובע מכך שאלו אנשים ללא קול וללא מנופי לחץ. היו חייבים לטפל בהם עוד לפני המגזר העסקי. הצעת החוק כבר מוכנה, וחייבים להצביע עליה ולקבלה עוד השבוע. אין שום סיבה נוספת לדחיית סיום העוול".

לפי דוח של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, מאז תחילת משבר הקורונה נרשמו לקבלת דמי אבטלה מעל מיליון עובדים, 88% מהם בגין הוצאה לחל"ת. הנפגעים העיקריים הם דווקא משתכרי שכר נמוך. לפי הדוח, השכר הממוצע של העובדים המושבתים אצל מעסיקם האחרון עמד על 6,342 שקל, לעומת השכר הממוצע שעמד ב-2019 על 10,481 שקל. באותה נשימה, העמותות החברתיות מספרות על הצפה של פונים לסיוע בהשגת מזון וצרכים אחרים הנדרשים לקיומם.

לפי נתוני ביטוח לאומי, כ-2,000 נשים שמקבלות מזונות שעשויות להיפגע אם הן זכאיות לדמי אבטלה. "זה אבסורד, מדובר בכסף שמיועד בכל מקרה לילדים", אומרת נגה דגן בוזגלו, מנכ"לית מרכז אדוה. "הקצבאות בישראל הן בכל מקרה מאוד נמוכות בהשוואה למדינות רווחה בעולם. לא קצבת זקנה, לא הבטחת הכנסה. במצב של אבטלה המונית, הפגיעה הקשה ביותר היא בעובדים החלשים ביותר במשק. מעבירים שישה מיליארד למעסיקים, אבל מתעלמים מהאוכלוסייה הכי חלשה".

"מציאות של צמצום בלתי נסבל"

עו"ד ורדית דמרי-מדר, המנהלת המקצועית של המרכז לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מסבירה את חומרת המצב: "אני עורכת דין קהילתית 17 שנה, ובכל הקריירה שלי לא נתקלתי בתקופה שבה המצוקה כל כך גדולה. אם חד הורית אשר השתכרה 3,000 שקל מעבודה, וקיבלה קצבת מזונות דומה, הכנסתה פחתה בכמעט חצי. קשה מאוד להתקיים מ-6,000 שקל, גם עם עזרה. זוהי מציאות של חיים בעוני ויצירת חובות. את לא יכולה להעניק לילדים שלך קיום מינימלי בכבוד. בתקופת הקורונה העובדים החלשים ביותר מצאו את עצמם בוקר אחד בחל"ת, וההכנסה שלהם צנחה בסכום משמעותי. המחיר הוא עצום. מדובר במשקי בית ללא רזרבות, הבנק לא מעניק מסגרת אשראי והרשתות החברתיות שלהם מצומצמות. הם גם ככה חיים במציאות של צמצום בלתי נסבל. זו דרגת עיוורון שאני לא יכולה ליישב אותה. פשוט לקחו את האנשים הכי עניים בחברה הישראלית שעשו את כל מה שהם יכולים, קרעו את התחת כדי בכל זאת להתקיים, ובתקופת אחד מהמשברים הגדולים ביותר, שמטו את רשת ההגנה מתחת לרגליהם".

לפי דוח הביטוח הלאומי, שיעור העוני בישראל הוא מהגבוהים ביותר במדינות המפותחות. שיעור העוני גדל ב-2018 בקרב ילדים (שכ-30% מהם עניים) וקשישים (18.8% מהם עניים). גם שיעור העוני בקרב משפחות שבהן שני בני הזוג מועסקים עלה. האי-שוויון בחלוקת ההכנסות גדל לראשונה זה שנים.

עוד כתבות

מגדלי ב.ס.ר שרונה / צילום: באדיבות בסר

היטל ההשבחה של בסר שרונה יופחת בעקבות תיקון דרכי החישוב

לאחר דרישת היטל של 127 מיליון שקל על תוספת זכויות הבנייה בפרויקט המגדלים במתחם שרונה, ועדת הערר המחוזית קבעה כי נפלו פגמים בשומת ההשבחה – והורתה לשמאי המכריע לערוך חישוב מחודש הצפוי להביא להפחתת ההיטל

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

כפול מהתחזית: היקף המס מהרווחים הכלואים צפוי להגיע ל-20 מיליארד שקל ב־2025

על פי הערכות של בכירים ברשות המסים, ההכנסות מרווחים צבורים צפויות להסתכם בשנת 2025 בעד 20 מיליארד שקל ● מדובר בגבייה כפולה מגביית מס ממוצעת בגין חלוקת דיבידנדים בשנה רגילה ● בינואר אשתקד רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף ואילצה בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2%

חניה בכחול־לבן / צילום: עינת לברון

קיבלתם דוח חניה ממצלמה? כל מה שצריך לדעת על הפסיקה שמשנה את הכללים

פסק דין חדש קבע כי לעיריות אין סמכות להשתמש במצלמות LPR אוטומטיות לאכיפת חניה בכחול־לבן, בשל הפגיעה בפרטיות והיעדר הסמכה בחוק ● כעת, כשרשויות מקומיות כבר עוצרות את האכיפה ומבטלות מכרזים, עולה השאלה: האם ביטול המוני של קנסות בדרך?

ענף האופנה העמיק מבצעים, והמכירות עלו / אילוסטרציה: איל יצהר

אחרי המהלך של סמוטריץ': ענף האופנה העמיק מבצעים, והמכירות עלו

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עליות ברוב הענפים - באופנה נרשמו מבצעים אגרסיביים במיוחד

אילו הרגלים קטנים עושים הבדל בבריאות שלנו? / צילום: Shutterstock

במעבדה בבר אילן חוקרים מגלים איך תוכלו להאריך חיים עם שינוי אחד קטן

פרופ' יונתן רבינוביץ' הקים באוניברסיטה מכון מחקר לאריכות ימים ואיכות חיים, שמטרתו לבחון אילו שינויים בשגרת היומיום ישיגו את ההשפעה הכי גדולה על הבריאות לטווח ארוך ● למכון כבר יש תובנות ממחקרים הנוגעים לשתיית מים, שינה והליכה

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

כפי שנחשף בגלובס: משלחת ישראלית תצא לקפריסין לקדם את הסכם אפרודיטה-ישי

במשרד האנרגיה ציינו כי במסגרת ההסכמות, את פיתוח המאגר יבצעו בעלי הזכויות בצד הקפריסאי, ואילו בעלי חזקת ישי ומדינת ישראל יקבלו תגמול בגין חלקם במאגר, שיקבע מומחה בינלאומי ● מי שעלולה לזעום על המהלך היא טורקיה, שאינה מכירה בגבולות המים הכלכליים באזור בהתאם למשפט הבינלאומי

בית חולים יוספטל, אילת / צילום: שלומי יוסף

המל"ג אישרה, בן גוריון נסוגה: אוניברסיטה זרה בדרך לאילת

בהחלטה חריגה המל"ג אישרה שתי תוכניות להקמת בית ספר לרפואה באילת: של אוניברסיטת בן גוריון ושל קבוצה פרטית בהובלת ד"ר משה כהן ובשיתוף אוניברסיטת דברצן מהונגריה ● בבן גוריון הודיעו: אם הם בפנים, אנחנו לא מעוניינים

ריקי בש / צילום: כפיר סיון

יועצת ההשקעות הבכירה שמציעה: כך תבחרו את הסקטורים המנצחים לשנה החדשה

ריקי בש, ראש ענף ייעוץ השקעות בבנק לאומי, מדגישה כי ב־2026 חשוב עוד יותר פיזור גלובלי ● היא ממעיטה בחשיבות הבחירות בישראל ובארה"ב להתנהגות השווקים בטווח הארוך, ומציעה חשיפה למט"ח דווקא משום שהשקל התחזק כל כך ● ואילו סקטורים מצדיקים בחינה

שר הכלכלה ניר ברקת. ''סופשבוע'', ערוץ 14, 08.01.26 / צילום: איל יצהר

ברקת צודק: הפטור ממע"מ ליבוא מנוגד למגמה בעולם

שר הכלכלה ניר ברקת התנגד להעלאת הפטור ממע"מ ליבוא, וציין כי מדינות אחרות עושות את ההפך ● בחינת המצב בארה"ב, באיחוד האירופי ובבריטניה מראה שהוא צודק ● המשרוקית של גלובס

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

ביהמ"ש המחוזי: ארנון בר-דוד יוכל לחזור להסתדרות בתוך שבועיים

המחוזי קיצר את הרחקתו של יו"ר ההסתדרות בר-דוד מהארגון ל-60 יום, שייספרו החל מתחילת דצמבר, וזאת בניגוד להחלטת בימ"ש השלום להרחיקו ל-90 יום ● השופט דרור ארד-איילון ציין כי דרישת המשטרה להרחיק את בר-דוד מ"גופי ההסתדרות" היא עמומה מדי, וחלק על קביעת בימ"ש השלום כי חזרתו לתפקיד מהווה "סכנה לביטחון הציבור"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: הפטור מהסדר כובל לא יחודש, עלולה להידרש למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות הודיעה לוולט כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל במתכונתו הנוכחית, והציבה לחברה תנאים חדשים שעליה לקבל בתוך חודש ● אם המו"מ בין הצדדים לא יגיע לכדי הסכמות, וולט תיאלץ למכור את פעילותה הקמעונאית

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: Studio Alterego, יח''צ

ההצעה הנמוכה שזכתה והקשר למועדון הלקוחות: הוט מובייל בדרך לידי דלק ישראל

הקבוצה שבשליטת להב אל.אר מסתמנת כמנצחת במרוץ לרכישת חברת הסלולר שמחזיקה בכ-15% מהשוק ● בכך היא עוקפת את פלאפון, חרף הצעה הנמוכה ב-400 מיליון שקל ● מה השיקולים שהכריעו, ולמה בדלק ישראל הצליחו היכן שנכשלו בפעמיים הקודמות?

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק. ומה לגבי ישראל?

מדד ראסל 2000, הכולל את מניות השורה השנייה בארה"ב, רושם את פתיחת השנה הטובה ביותר שלו מאז 2021, ובשוק מאמינים שהראלי יימשך ● האם גם בת"א המניות הקטנות יתפסו את קדמת הבמה? "מי שאופטימי על ישראל זה מדד טוב להיחשף אליו"

הטבות מס / איור: Shutterstock

כמה שווה הטבת המס על קרנות ההשתלמות?

עפ"י פרק הטבות המס בדוח הכנסות המדינה ממסים שפרסם האוצר, הטבות המס לשנה החולפת עמדו על כ-94 מיליארד שקל ● הטבת המס הגדולה ביותר היא לפנסיה, השנייה היא נקודות הזיכוי להורים והשלישית בגודלה הייתה לקרנות ההשתלמות ● בדוח צוין כי היקף הטבות המס בישראל אינו חריג בהשוואה בינלאומית, אך יש הצדקה לצמצם את חלקן

מיסטר ביסט / צילום: Represented by ZUMA Press, Inc

האימפריה של היוטיובר המצליח בעולם

הישרדות בארון קבורה והימלטות מלוחמי קומנדו הם רק חלק מהאתגרים בתוכנית המציאות של מיסטר ביסט ● עכשיו היא חוזרת לעונה שנייה עם פרס של 5 מיליון דולר ● איך נראים מאחורי הקלעים בהפקה השנויה במחלוקת? ● וגם: הצצה למפעל הענק של היוטיובר, שכולל חברת סלולר, ליין חטיפים ופארק שעשועים בערב הסעודית

רשות המסים / צילום: איל יצהר

חשד: מכרו 8 דירות ב-11 מיליון שקל - וחמקו ממסי שבח ורכישה

מוכרי ורוכשי מקרקעין חשודים בדיווח כוזב על מכירת 4 דירות בבניין בתמורה לכ-6 מיליון שקל - כאשר בפועל נמכרו 8 דירות בשווי של כ-11 מיליון שקל ● עפ"י החשד, המוכרים התחמקו מתשלום מס שבח בסכום כולל של כ-1.9 מיליון שקל, והרוכשים התחמקו מתשלום מס רכישה של 400 אלף שקל

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"איום על היציבות": בנק ישראל נגד ענף ההשקעות הצומח. ואיך הגיב צבי סטפק?

בדיון סוער בוועדת הכספים נציג בנק ישראל הביע חשש מהסיכון בפעילות הקרנות ● בבתי ההשקעות תקפו: "כשהטיעון נשלף בנושא כל כך איזוטרי, איך נתייחס בפעם הבאה לאיום בנק ישראל?" ● בינתיים, ענף שמנהל מיליארדים נותר תלוי באוויר ומחכה להסדרה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

לצד טורקיה וקטאר: נתניהו יצטרף ל"מועצת השלום" של טראמפ

ראש ממשלת שוודיה: לא נשתתף במועצת השלום של טראמפ ● דיווח: נשיא ארה"ב לוחץ על יועציו להציג תוכנית צבאית "מכריעה" באיראן; מאיים: אם איראן תנסה לפגוע בי, "נמחה אותה מעל פני האדמה" ● על החטוף האחרון רן גואילי אמר טראמפ: "נראה שאנחנו יודעים איפה הוא נמצא"; בחמאס הכחישו: "סיפקנו את כל המידע" ● שר החוץ האיראני: "אם נותקף שוב, נשיב אש בכל האמצעים העומדים לרשותנו" ● עדכונים שוטפים

פרויקט חלוציות של אנלייט / צילום: אנלייט

מהגדולים בישראל: מתקן אגירת אנרגיה ייפתח בעוטף עזה

המתקן, שצפוי להיפתח בסמוך למושב אוהד, יכלול תחנת משנה שתיקרא על שם סרן יפתח יעבץ ז"ל ● איגוד השיווק הישראלי ערך לראשונה תחרות אימפקט חברתי, מי זכה? ● וזה המינוי החדש לסגנית נשיא קרן ההון-סיכון Cyberstarts ● אירועים ומינויים

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בתי המשפט כבר מתחילים להטמיע את התיקון להלכת אפרופים

בתוך שבוע ניתנו שני פסקי דין ברוח התיקון להלכת אפרופים, הקובע כי ברירת המחדל בחוזים עסקיים היא כי הם יפורשו לפי לשונם ● באחד מהם נקבע כי "ללשון החוזה שמורה בכורה בהליך הפרשני"