גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחדל כפל הקצבאות: האם במשרד האוצר יצליחו למצוא 100 מיליון שקל עבור החלשים ביותר בחברה?

שר האוצר הנכנס ישראל כ"ץ התחייב למצוא פתרון תקציבי למקבלי קצבאות שנכנסו למעגל האבטלה בעקבות הקורונה, ואינם זכאים ל"כפל קצבאות", אך לא ידוע כמה כסף יוקצה ומתי ● ייתכן שמקבלי קצבאות הבטחת הכנסה וקצבאות מזונות יידרשו אפילו להשיב את מענק הקורונה

זוג קשישים בקניות בשוק / צילום: Oded Balilty, Associated Press
זוג קשישים בקניות בשוק / צילום: Oded Balilty, Associated Press

100 מיליון שקל בחודש - זה הסכום שנדרש כדי לאפשר ל-40 אלף איש בישראל - מהאוכלוסיות המוחלשות ביותר, להתמודד עם משבר הקורונה. אלו הן אותן אוכלוסיות שגם בימי השגרה נאבקות כדי להתקיים בכבוד, עובדות בשכר נמוך ונעזרות בקצבאות מדינה.

אף שמדובר בסכום לא גבוה ובזמן שהממשלה אישרה תוכנית של 14 מיליארד שקל לחילוץ המשק ממשבר הקורונה, נעמד משרד האוצר על הרגליים האחוריות והתנגד להענקת דמי אבטלה מלאים לאוכלוסיות הזכאיות בימי שגרה לקצבה מהמדינה. לפי עמדתו אין בנמצא מקור תקציבי, והענקת "כפל קצבאות" עלולה לגרום למפוטרים שלא לחפש עבודה. אותם מפוטרים, נזכיר, שמתקיימים מקצבאות זקנה, מזונות, השלמת הכנסה ותוספת תלויים לקצבת הנכות, שאיבדו את הכנסתם ויכולתם להתקיים.

הנושא מונח על שולחן שר האוצר ומשרדו מאז מרץ, ולמרות זאת, בזמן שדנו בפתרונות לעידוד המגזר העסקי, סיוע למפוטרים, עידוד חברות הייטק וקבוצות שונות במשק - דווקא אותה אוכלוסייה, אשר תקציב עבורה עומד על פחות מ-1% מחבילת הסיוע למשק, לא זכתה לתשומת הלב הראויה ונאלצה לבחור לאחר שהוצאו לחל"ת בין קצבת הסיוע לבין דמי האבטלה. רק ביום חמישי האחרון, לאחר כתבה בנושא של העיתונאי ציון נאנוס בחדשות 12 שהכתה גלים, שר האוצר הנכנס, ישראל כ"ץ, הנחה את הדרג המקצועי במשרד האוצר לגבש כבר בשבוע הקרוב מתווה שיביא לפתרון במקרים שבהם קוזזו קצבאות ממי שפוטרו בתקופת הקורונה ומקבלים קצבה נוספת מביטוח לאומי מעבר לקצבת אבטלה.

הצעד של שר האוצר ננקט לאחר תקופה ארוכה שבה ניסו הביטוח הלאומי וארגונים חברתיים לפעול בנושא ולהתריע מפני היווצרות עוני קיצוני בקרב אוכלוסיות אלה. "יש כ-90 אלף מקבלי קצבאות שגם עובדים. אנחנו מעריכים כעת שכ-25% מהם במצב של חל"ת. הגשנו בראשית המשבר הצעה שדמי האבטלה ייחשבו כשכר, אך לצערנו הרב, זה לא התקבל על ידי האוצר ונוצר מצב שבו המשפחה הענייה ביותר היא זו שנפגעת", אומרת ארנה ורקוביצקי, סמנכ"לית קצבאות בביטוח הלאומי .

"חשבו שאנשים ירצו להישאר בתת העוני שלהם בגלל שיקבלו גם-וגם. אם לא די בכך, משפחה שקיבלה הבטחת הכנסה או מזונות, ונכון למרץ הייתה עדיין זכאית לכך, קיבלה גם מענק חד פעמי של 500 או 1000 שקל. כששללנו לה את הבטחת ההכנסה, והיא עברה לדמי אבטלה - נשללו הגמלה להבטחת הכנסה ונשללו גם המענקים. אם החוק לא ישונה, לא רק שהם נזרקים מהבטחת הכנסה, הם יצטרכו להחזיר לנו את המענק שקיבלו. גם ככה קצבאות הקיום שלנו הן ברמה מאוד נמוכה. עכשיו, המצב שגם ככה לא מניח את דעתנו, הוחמר. השכבות החלשות חייבות לצוף מעל פני המים, לא יכול להיות שנזרוק אותן בחוסר אחריות לחיות בתת מינימום של קיום. התיקון לא צריך להיות הוראת שעה, אלא תיקון חקיקה קבוע".

"כשעבדתי הסתדרתי, אבל עכשיו אי אפשר"

א', בת 65 מירושלים, ספונה בביתה מהיום שבו סגרו גני הילדים את שעריהם. היא עובדת למחייתה כסייעת בגן, ובשל המשבר, הוצאה לחל"ת. היא חשה בדידות קשה בעת הסגר, כשהיא חיה בגפה ללא אדם קרוב, וכעת נאלצת להתמודד עם קיצוץ חד בשכר הקיום הנמוך שלה. "עד שאני אוכל לעמוד על הרגליים, אני אעבוד. אין לי הכנסה, אין לי פנסיה, אין לי כלום. אני לא רוצה להיות נזקקת", היא מספרת ל"גלובס". "אני לא מבקשת נדבה. קצבת הוותיק והנכות מגיעים לי לפי חוק. אנחנו המגזר הכי חלש. אם העצמאיים לא יכולים להסתדר, אז למגזר שלי בוודאי שאין כוח להתמודד. אנחנו מתביישים ואנחנו לא יכולים לצאת לרחובות ולהפגין. אומרים שישראל היא מדינה סוציאלית, אבל היא רחוקה מזה. בחודש שעבר היו לי 4,000 שקל של שכר שהתקיימתי מהם, ועכשיו אין לי כסף. יש אנשים שעבורם זה כלום, בשבילי זה הרבה. ובגלל שאני בבית כל היום, אז כל התשלומים עולים: חשמל, מים, אוכל. ועם כל זה, אני צריכה עוד לשלם על תרופות. כשעבדתי הסתדרתי, אבל עכשיו אי אפשר".

מניתוח מדיניות הממשלה שביצעו הארגונים "121 - מנוע לשינוי חברתי" וה"קבינט האזרחי", עולה בין היתר כי כ-20 אלף נשים עובדות בגילאי 66-62 יפסידו כ-2,000 שקל בחודש המהווים עד מחצית מהכנסתן: כעת מי שהעסקתה הופסקה, תצטרך לבחור בין קצבת הזקנה בהיקף של כ-2,300 שקל ובין דמי אבטלה, בהיקף של עד 2,300 שקל בחודש. כ-5,500 אזרחים המקבלים השלמת הכנסה, וכעת הוצאו לחל"ת או פוטרו, יפסידו כ-2,000 שקל בחודש משום שיצטרכו לבחור בין דמי האבטלה לבין קצבת הבטחת ההכנסה שלהם - כרבע עד מחצית מהכנסתם, וכ-4,200 אנשים עם מוגבלויות שהוצאו לחל"ת ומתגוררים עם בן משפחה נוסף, ייאלצו לוותר על קצבת התלויים שלהם, וכך יפסידו כ-2,000 שקל בממוצע בחודש, המהווים כרבע מהכנסתם.

טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי, שהעלתה את הנושא לסדר היום יחד עם קואליציה של ארגוני החברה האזרחית, מזהירה מפני עיכוב נוסף בטיפול בתחום: "המפוטרים מקבלי הקצבאות נמצאים במצוקה נוראית ולא יכולים לחכות יותר להבטחות. הזנחתם יותר מחודשיים היא שיא של ניתוק, שנובע מכך שאלו אנשים ללא קול וללא מנופי לחץ. היו חייבים לטפל בהם עוד לפני המגזר העסקי. הצעת החוק כבר מוכנה, וחייבים להצביע עליה ולקבלה עוד השבוע. אין שום סיבה נוספת לדחיית סיום העוול".

לפי דוח של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, מאז תחילת משבר הקורונה נרשמו לקבלת דמי אבטלה מעל מיליון עובדים, 88% מהם בגין הוצאה לחל"ת. הנפגעים העיקריים הם דווקא משתכרי שכר נמוך. לפי הדוח, השכר הממוצע של העובדים המושבתים אצל מעסיקם האחרון עמד על 6,342 שקל, לעומת השכר הממוצע שעמד ב-2019 על 10,481 שקל. באותה נשימה, העמותות החברתיות מספרות על הצפה של פונים לסיוע בהשגת מזון וצרכים אחרים הנדרשים לקיומם.

לפי נתוני ביטוח לאומי, כ-2,000 נשים שמקבלות מזונות שעשויות להיפגע אם הן זכאיות לדמי אבטלה. "זה אבסורד, מדובר בכסף שמיועד בכל מקרה לילדים", אומרת נגה דגן בוזגלו, מנכ"לית מרכז אדוה. "הקצבאות בישראל הן בכל מקרה מאוד נמוכות בהשוואה למדינות רווחה בעולם. לא קצבת זקנה, לא הבטחת הכנסה. במצב של אבטלה המונית, הפגיעה הקשה ביותר היא בעובדים החלשים ביותר במשק. מעבירים שישה מיליארד למעסיקים, אבל מתעלמים מהאוכלוסייה הכי חלשה".

"מציאות של צמצום בלתי נסבל"

עו"ד ורדית דמרי-מדר, המנהלת המקצועית של המרכז לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מסבירה את חומרת המצב: "אני עורכת דין קהילתית 17 שנה, ובכל הקריירה שלי לא נתקלתי בתקופה שבה המצוקה כל כך גדולה. אם חד הורית אשר השתכרה 3,000 שקל מעבודה, וקיבלה קצבת מזונות דומה, הכנסתה פחתה בכמעט חצי. קשה מאוד להתקיים מ-6,000 שקל, גם עם עזרה. זוהי מציאות של חיים בעוני ויצירת חובות. את לא יכולה להעניק לילדים שלך קיום מינימלי בכבוד. בתקופת הקורונה העובדים החלשים ביותר מצאו את עצמם בוקר אחד בחל"ת, וההכנסה שלהם צנחה בסכום משמעותי. המחיר הוא עצום. מדובר במשקי בית ללא רזרבות, הבנק לא מעניק מסגרת אשראי והרשתות החברתיות שלהם מצומצמות. הם גם ככה חיים במציאות של צמצום בלתי נסבל. זו דרגת עיוורון שאני לא יכולה ליישב אותה. פשוט לקחו את האנשים הכי עניים בחברה הישראלית שעשו את כל מה שהם יכולים, קרעו את התחת כדי בכל זאת להתקיים, ובתקופת אחד מהמשברים הגדולים ביותר, שמטו את רשת ההגנה מתחת לרגליהם".

לפי דוח הביטוח הלאומי, שיעור העוני בישראל הוא מהגבוהים ביותר במדינות המפותחות. שיעור העוני גדל ב-2018 בקרב ילדים (שכ-30% מהם עניים) וקשישים (18.8% מהם עניים). גם שיעור העוני בקרב משפחות שבהן שני בני הזוג מועסקים עלה. האי-שוויון בחלוקת ההכנסות גדל לראשונה זה שנים.

עוד כתבות

פתיחת שולחן ב''גריל 65'' / צילום: אנטולי מיכאלו

חוזר למגרש הביתי: חמודי עוקלה פותח שולחן, ואיזה שולחן מרהיב

"גריל 65", השיפודייה על כביש 65 מול פרדס חנה, עושה חסד לקונספט האהוב, עם חתימת היד המובהקת של השף והרבה כבוד לז׳אנר

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

מרחיבה את המשרדים ביקנעם: עסקת הענק של אנבידיה ומליסרון

ענקית השבבים חתמה על הסכם שכירות חדש מול מליסרון, ובכך ממשיכה במגמת ההתרחבות בישראל ובצפון בפרט ● מדובר בבניין חדש בעל 11 קומות, סמוך למטה הקיים של אנבידיה ביקנעם ולקמפוס הענק שיוקם בטבעון במרחק כמה דקות נסיעה

זום גלובלי / צילום: Reuters

מילה אחת מיותרת ברוסיה עלתה בשש שנות מאסר

ארה"ב והודו הגיעו להסכם מכסים חדש - לפחות לטענת טראמפ • גזר הדין החריג שהוטל על קומיקאי רוסי • ומי רצח את בנו של קדאפי? פרטים חדשים נחשפים • זום גלובלי, מדור חדש

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

הנפיקו בוול סטריט ונחתכו ביותר מחצי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נפלו במעל 50%: ייסורי המנפיקות הישראליות בוול סטריט

שלוש חברות ישראליות שהצליחו לצאת בהנפקה אשתקד, איטורו, ויה ונאבן, התעוררו למציאות שונה מזו שייחלו לה בעת הצילום המסורתי ביום הגדול בניו יורק ● הסיבות לכך: סנטימנט שלילי לחברות התוכנה, בשל חשש מהתחרות שיעוררו שחקנים מבוססי AI ● אצל מי מזהים האנליסטים אפסייד אפשרי?

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

המכה שתיפול על הבנקים, ומה יקרה ל"חוק הפיננסי החשוב ביותר"?

בעוד שחוק ההסדרים מתרוקן מרפורמות, משרד האוצר רשם ניצחון עם העברת החוק שיפתח את תחום הערבויות לגופים חוץ־בנקאיים ויגביר את התחרות ● לאחר דיון הכנסת בחבילת החוקים הפיננסיים הכלולה בחוק ההסדרים, רפורמת מאגר אשראי לעסקים פוצלה

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

השת"פ בין וולט לסיבוס בצומת דרכים: עשויים להיפרד ברבעון הבא

שיתוף הפעולה בין חברת המשלוחים לענקית כרטיסי ההסעדה נבחן מחדש ועשוי להסתיים כבר בחודשים הקרובים ● לגלובס נודע כי בעקבות שיחה בניהן הוחלט כי לעת עתה שיתוף הפעולה יימשך כסדרו

ערד / צילום: Shutterstock

חמישה זוכים מחסידות גור, והמכרז בערד שמרים גבות בשוק הנדל"ן

מכרז בערד שווק במלואו ליזמים ששמם נקשר בחסידות גור ● כעת, יש הסבורים בענף כי סכומי הזכייה מצביעים על תיאום מחירים - לכאורה בניגוד לכללי חוק התחרות הכלכלית ● האיש החזק בחסידות גור מוטי בבצ'יק: "מופרך לגמרי"

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מחקר אלצהיימר / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה מה הגורם שמכריע אם יהיה לכם אלצהיימר או לא

שני מחקרים חדשים מנסים לשפוך אור על השאלה - מדוע חלק מהאנשים מפתחים אלצהיימר וחלק לא, למרות שיש להם את אותם גורמי סיכון עיקריים למחלה ● הממצאים, שבין היתר מתייחסים לכמות חלבון TAU במוח, עשויים לעזור ביצירת תרופות חדשות

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

המדינה לא מסתפקת במניית זהב ומגבשת מודל חדש בצים

ברקע מגעים למכירת צים, רשות החברות מקדמת מעבר מ"מניית זהב" לצו אינטרסים חיוני ● הרגולציה שנבחנת תאפשר למדינה להשתלט על ניהול החברה במקרה של פגיעה באינטרס הלאומי

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

תשובה חושף את עסקיו בניו יורק ופלורידה לקראת גיוס אג״ח של 100 מיליון דולר

ארבע שנים אחרי שהגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, איש העסקים יצחק תשובה רוצה להחזיר את פעילות הנדל"ן שלו בארה"ב לבורסה המקומית ● החברה, המחזיקה בארבעה נכסי נדל"ן למגורים בהקמה, תבקש לגייס מהמוסדיים 100 מיליון דולר