גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההקלות ששלחו מיליון ישראלים לחל"ת עומדות להסתיים, אבל באוצר עדיין לא טרחו לגבש מדיניות חדשה

בשבוע הבא יסתיימו ההקלות שהעניקה הממשלה למי שאיבד את עבודתו בתקופת הקורונה, אבל האוצר מעדיף לחכות ולא ליזום הטבות נוספות • מומחים לשוק התעסוקה מזהירים ממדיניות שתגרום לכך ששיעור האבטלה יישאר גבוה מאוד גם אחרי משבר הקורונה

לשכת התעסוקה בתל אביב בחודש שעבר / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות
לשכת התעסוקה בתל אביב בחודש שעבר / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

בשבוע הבא יפוג תוקף ההקלות למובטלים שיזמה הממשלה הקודמת בתחילת משבר הקורונה. הקלות כמו הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה עבור מובטלים שהגיעו לתום תקופת דמי האבטלה שלהם בתוך המשבר - לא יוארכו בחודש נוסף. הקלה אחרת, תקופת האכשרה המקוצרת, כבר פגה בסוף החודש שעבר, לרווחתם של שומרי הקופה.

משיחות עם גורמים העוסקים בכך עולה כי למשרד האוצר אין שום כוונה ליזום הסדר חדש לטיפול בגל האבטלה במשק. המניע הוא כמובן חיסכון בתקציבים ורצון שלא לבזבז כסף על מובטלים שיצליחו במילא למצוא עבודה. לכן מעדיפים באוצר לחכות להשלמת תהליך הפתיחה מחדש של המשק כדי שתמונת האבטלה "תתבהר" מתוך תקווה שיישארו מספר מוקדי אבטלה שבהם ניתן יהיה לטפל נקודתית, ללא צורך בהקלות נוספות לכלל המובטלים.

האינטרס של האוצר הוא להגן בכל הכוח על ההסדר הקיים וכל המוסיף - גורע. לדעת מומחים לשוק התעסוקה זו מדיניות קמצנית שמעכבת את חזרתם לעבודה של עשרות אלפי עובדים, ועלולה להשאיר מאחוריה בעיית אבטלה קשה הרבה אחרי שיסתיים המשבר. בנוסף הם מזהירים כי לאוצר אין שום תוכנית לקראת התמודדות עם משבר דומה או גל שני של קורונה שעלול להגיע כבר בחורף הקרוב.

ביטוח האבטלה בישראל עבר שינויים גדולים בתקופתו של שר האוצר בנימין נתניהו. הוא נבנה עבור משק שיש בו אבטלה נמוכה יחסית ומתוך השקפה שצריך לתמרץ את המובטלים לחפש עבודה. משום כך זהו הסדר "קמצני" בכל השוואה למקובל בעולם. כל עוד שיעור האבטלה בישראל היה באזור החד ספרתי הנמוך, ההסדר הזה עבד לא רע. אלא שהוא אינו מתאים כלל למצב שבו כל עובד רביעי או חמישי במשק מחפש עבודה. הוא אינו מתאים למצב שבו הרוב המוחלט של המובטלים רוצים מאד לעבוד, אבל אינם יכולים למצוא עבודה. מכיון שבמגירות באוצר אין תכנית מגירה להתמודדות תעסוקתית עם משברים עולמיים כמו הקורונה, התמלא הוואקום שנוצר בתחילת המשבר בצורה בלתי מתוכננת ובלתי מתואמת על ידי הסדר אחר, שנועד למטרות אחרות לגמרי.

דוגמאות לחורים ברשת הביטחון

"צריך הסדר שמתאים לכוח עליון"

ההסדר שמאפשר לעובדים בחל"ת לקבל דמי אבטלה, לא התחיל עם הקורונה אלא נולד לפני 16 שנים בפסק דין של בית הדין לעבודה. הוא מיועד למקרים חריגים כמו סגירה זמנית של עסק ואיש לא חלם שישמש מאות אלפי עובדים שיישלחו הביתה בהתראה קצרה. אבל זה קרה בגלל החלטה אחת שקיבל בתחילת המשבר מנכ"ל הביטוח הלאומי מבלי לעדכן מראש את האוצר או את הממשלה - היא זו שהכתיבה את מדיניות הממשלה.

נייר עמדה שכתבה פרופ' לאה אחדות במסגרת "צוותי המומחים של המשבר" התארגנות עצמאית של אנשי אקדמיה יהודים וערבים, מנתח את הליקויים בהסדר של החל"ת וממליץ על לקחים לקראת המשבר הבא. בשורה התחתונה סבורה אחדות, לשעבר סמנכ"לית למחקר ולתכנון במוסד ביטוח לאומי, כי יש לשקול הסדר שיאפשר לעובדים להישאר במקומות העבודה בסבסוד של המדינה, בנוסח המודל הגרמני או מודל אחר שמקובל באירופה. אבל הבעיה אומרת אחדות "שהאוצר לא רוצה בכלל הסדר אחר".

פרופ' אחדות, נתחיל דווקא מהסוף אלו לקחים לדעתך צריכים להיות מופקים מהמשבר הזה ולקראת המשבר הבא?
"בטווח הקצר הביטוח הלאומי, שתפקד לדעתי טוב מאד בסך הכל, צריך להסתכל על עצמו ולראות איפה היו אנשים שנפלו בין הכיסאות. מבחינת המעסיקים אפשר ללמוד משהו מאד מעניין ממה שנעשה באנגליה - שם פרסמו בתחילת המשבר דף הנחיות למעסיק שמסביר לו מה האופציות, מבחינת יחסי עובד מעביד. שהמעסיק יוכל לבחור מה המסלול שמתאים לו. לטווח הארוך צריך לחשוב איך להשתמש בדמי האבטלה כחלק מהשכר".

למה את מתכוונת כשאת מדבר על הסדר חדש?
"כל ההחמרות שיש היום בנושא האבטלה הן מתחילת שנות האלפיים ונעשו על ידי מי שהיום ראש הממשלה ואז היה שר האוצר, מתוך תפיסה שמובטלים הם פרזיטים. אבל בשיעורי אבטלה של מעל 10% אי אפשר לומר שום דבר על המובטלים. ברור שאלה אנשים שרוצים לעבוד וחשוב להחזיר אותם למעגל העבודה כמה שיותר מהר, כי ככל שעובר הזמן אנשים מאבדים מיומנויות. לכן צריך הסדר שמתאים לאירועים של מעין כוח עליון כמו הקורונה. אני חושבת למשל על צמצום תקופת האכשרה (תקופת העבודה המינימלית שמזכה בדמי אבטלה) באופן קבוע ל-9 חודשים מתוך 18. בנושא השתתפות של המדינה בעבודה יש כבר היום אפשרות כזו - מי שמצא עבודה בשכר נמוך יותר יכול לקבל מהמדינה השלמה - וצריך אולי להרחיב אותה".

החל"ת שהפכה לכוכבת משבר הקורונה בשוק העבודה היא תופעה שלא הייתה מוכרת קודם לכן בציבור הרחב. רק מעטים יודעים שהאפשרות של עובדים בחל"ת לתבוע דמי אבטלה קיימת עוד מ-2004. "בית הדין קבע שהתכלית של ביטוח אבטלה היא לפצות את העובד על אובדן שכר בגלל הפסקת עבודה - ולעניין הזה אין הבדל בין פיטורים ליציאה לחל"ת" אומרת אחדות .

עד למשבר האחרון היה שיעור העובדים בחל"ת בין מקבלי דמי האבטלה בקושי 2% או 3% אומרת אחרות. "זה היה ערוץ שולי ולא ניתנה עליו בכלל הדעת. כשהגיע משבר הקורונה, הביטוח הלאומי החליט שמי שיוצא לחל"ת יוכל לקבל את דמי האבטלה ללא צורך לנצל קודם לכן את ימי החופשה שעומדים לרשותו. ברגע שהממשלה ויתרה על הסייג הזה - ראית שזה קורה בבת אחת. עכשיו זה פרץ לתודעה הציבורית אבל אנשים שעבדו בביטוח הלאומי אומרים שזה לא הסדר טוב לקורונה".

אז למה החל"ת לא מתאים לקורונה?
"מצד אחד זה מזל גדול שהיה פתרון זמין שאפשר לתת דמי אבטלה כמעט מהיום הראשון. מצד שני החל"ת יש לו רציונל מאד כלכלי בימי שגרה. הוא מתאים למפעלים או מעסיקים אחרים שנכנסים למצוקה זמנית ולא רוצים להיפטר מהעובדים שלהם. אבל לחל"ת יש גם חסרונות מבחינת העובד, הוא לא מקבל הפרשות לפנסיה במהלך החל"ת ואחרי חודשיים הוא צריך להתחיל לשלם ביטוח לאומי. הוא גם לא יודע אם לחפש עבודה בתקופת החל"ת - זה מהותי כי אם הוא יפוטר בתום החל"ת או זמן קצר אחרי שיחזור לעבודה הוא יוכל לקבל שוב את דמי האבטלה שכבר ניצל במהלך החל"ת".

ומצד שני באוצר טוענים שהיו הרבה חברות חזקות שהוציאו עובדים לחל"ת רק כדי לעשות סיבוב על המדינה.
"היו מקומות עבודה שהיו יכולים להיות יותר לארג'ים ולהמשיך להעסיק את העובדים שלהם. חברות ביטוח המשיכו לעבוד - הן לא היו צריכות להוציא עובדים לחל"ת. על-הרקע הזה יש חשש שהאוצר ינסה לבטל את החל"ת, אולי בחוק ההסדרים הבא. זה ערוץ לגיטימי, שעוזר לאנשים - כמו שהשופטים פסקו אין הבדל בין זה שפיטרו אותך לזה שיצאת לחל"ת. צריך לראות איפה התגלו הכשלים ולטפל בהם ולא לשפוך את המים עם התינוק".

"ההקלה נעשתה בקמצנות גדולה"

החל"ת הוא הבולט אבל ממש לא היחיד מבין הצעדים שננקטו לסיוע למי שנותרו ללא פרנסה. הממשלה אישרה בתחילת המשבר סל של הקלות למובטלים. השכירים קיבלו קיצור של תקופת האכשרה והארכת תקופת הזכאות עבור אלה שזכאותם נגמרה בתוך המשבר. סיוע משלים הובטח לכל מי שאינם זכאים לדמי אבטלה: פיצוי של 1,000 עד 4,000 שקלים לבני 67 ומעלה ופיצוי של עד 20 אלף שקל בשלוש פעימות לעצמאים. הבעיה שהמדינה נתנה ביד אחת אבל לקחה ביד השנייה.

אחדות אומרת שמעטים מבין מכריה העצמאיים הצליחו לקבל את הפעימה הראשונה מרשות המסים. "זה היה שיגעון. היו שם 20 אלף תנאים - כשאתה עושה תוכנית כזאת ברור שאתה לא רוצה לשלם. זה לא הגישה האמריקאית של קודם ניתן לכם כסף ואח"כ נתחשבן אתכם. מעבר לזה ציפיתי מרשות המסים ליכולת דיגיטלית ברמה הרבה יותר גבוהה".

אבל גם בסיוע לשכירים לא היו חסרות אותיות קטנות - ודוגמה בולטת לכך היא קיצור תקופת האכשרה (פרק הזמן המינימלי שעובד חייב לעבוד כדי להיות זכאי לדמי אבטלה) - מ-12 חודשים ב-18 החודשים האחרונים ל-6 חודשים ב-18 החודשים האחרונים.

"לכל חודש של קיצור בתקופת האכשרה יש משמעות תקציבית גדולה מאד מבחינת המדינה" אומרת אחדות "ב-2002 למשל המדינה חסכה המון כסף, המון, כשהאריכה את תקופה האכשרה מ-6 חודשים (ב-12 החודשים האחרונים) ל-12 חודשים (ב-18 החודשים האחרונים)".

אז מה רע בזה שקיצרו עכשיו ל-6 חודשים?
"כי ההקלה הזו נעשתה בקמצנות גדולה. נקבע שמי שניצל את ההקלה היה זכאי לקבל רק 50% ממספר הימים שהיה מקבל אילו היה מובטל 'רגיל'. מובטל שזכאי למשל עד 100 יום אבטלה - יקבל רק 50 ימים. וזה כשהמדינה יודעת שיש ענפים במשק כמו המסעדות או התיאטראות שהפתיחה שלהם תיקח עוד הרבה מאד זמן. דבר נוסף ההקלה הזו לא הוארכה מעבר ל-30 באפריל, כך שתקופה האכשרה של מי שיגיש תביעה היום חזרה להיות 12 חודשים. שאר ההקלות הוארכו עד סוף מאי. למה לא להאריך את ההקלות מעבר לך-31 למאי עד ליוני או יולי? למה לא לעזור?".

מה שאולי לא ידעת על חל"ת

● כבר ב-2004 פסק דין איפשר לעובדים שיצאו לחל"ת לקבל דמי אבטלה
● הביטוח הלאומי חייב עובד בחל"ת לנצל את יתרת ימי החופשה שלו לפני שיתחיל לקבל דמי אבטלה
● בתחילת משבר הקורונה הודיע מנכ"ל הביטוח הלאומי כי תבוטל הדרישה לניצול ימי החופשה
● ב-2008 המדינה והמעסיקים הקימו קרן פיצויים לעובדים בחל"ת בסך 150 מיליון שקל, שלא נוצלה
● בשגרה 2%-3% מהתביעות לדמי האבטלה הן של עובדים בחל"ת
● בשיא משבר הקורונה היו 900 אלף עובדים בחל"ת
● עובד שיצא לחל"ת, חזר לעבוד ופוטר (לפני שצבר ותק מספיק לתביעת אבטלה חדשה) - לא יוכל לקבל שוב את דמי האבטלה שכבר קיבל בחל"ת
● בעת החל"ת העובד לא זכאי להפרשות פנסיוניות, ולאחר חודשיים הוא מחוייב להתחיל לשלם דמי ביטוח לאומי

עוד כתבות

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר