גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: המנהיגים ייאלצו לשקם את האמון הציבורי לפני הגל השני

ממשלות נבחרות זקוקות ללגיטמציה כדי להוביל מהלכים, אך התנהלות מנהיגינו לא מעוררת אמון

צעיר עם מסכה ועם הטלפון שלו בתל-אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
צעיר עם מסכה ועם הטלפון שלו בתל-אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

כאזרחים במדינה דמוקרטית, יש לנו דמיון פוליטי וחברתי משותף שבבסיסו ניצב ההיגיון הבריא שאנו חולקים. יש לנו מערכת של אמונות, כללים וקווים אדומים. אנחנו יודעים מה אפשר לעשות במדינה דמוקרטית ומה אי אפשר לעשות. החוזה הזה בין האזרחים למדינה מבוסס בראש ובראשונה על אמון, שביסודו התפיסה שהשלטון פועל לטובת האינטרס הציבורי ופוגע פגיעה מינימלית הכרחית בחירותם של האזרחים ובזכויות האדם.

אבל ההתמודדות של מדינות דמוקרטיות עם משבר הקורונה ערערה את האקסיומה הזאת. ההוכחה לכך היא שהקורונה 'הצליחה' במקום שבו הטרור 'כשל'. אפילו בטרור מדינות דמוקרטיות נלחמות כשידן האחת קשורה לאחור, כמאמר אהרן ברק, ואילו בקורונה ידי השלטון היו חופשיות, והאזרחים אסירים בביתם. במדינות דמוקרטיות המלחמה בטרור אינה מקדשת את כל האמצעים. כך, יכול מאוד להיות שעינויים של חשודים בטרור עשויים למנוע פעולות טרור ולהציל חיים, ובכל זאת, מדינות דמוקרטיות אינן מאפשרות לנקוט בעינויים.

מה אפוא גרם לכך שההתמודדות עם נגיף הקורונה הובילה לחציית קווים אדומים וליצירת אווירה אוטוקרטית בלבן של המדינות הדמוקרטיות? אחת האפשרויות היא העובדה שהווירוס התפרץ לראשונה במדינה לא דמוקרטית שנהגה באמצעים שאינם חלק מארגז הכלים הדמוקרטי. בימים הראשונים, כשהגיעו דיווחים מצולמים מסין על שוטרים שמחייבים אנשים למדוד חום בבתיהם, ומוציאים בכוח את החולים, היה נדמה שדברים כאלה קורים רק בסין, שבה חירויות האזרח נרמסות ברגל קלה. אולם העובדה, שלפחות על פי הדיווחים, המדיניות הדמונית הזו של סגר וחדירה לפרטיותם של אנשים עצרה את התפשטות המגפה, עיוורה את עיניהם של מקבלי החלטות בקרב מדינות דמוקרטיות.

אפשר לתהות מה היה קורה אילו נגיף הקורונה היה מתפרץ במדינה דמוקרטית. ככל הנראה היו יוצאות הנחיות לשמירה על היגיינה, המלצה לאנשים בעלי מערכת חיסון מוחלשת או מחלות נשימה להישאר בבתים, הוראה לחבוש מסכות במרחב הציבורי, ולכל היותר הוראה האוסרת על התקהלויות גדולות. סביר שלא הרבה יותר מזה. אפילו אם היה נחוץ. בעיקר משום שמקבלי החלטות במדינות דמוקרטיות לא היו יכולים לדמיין עוצר על מדינה שלמה, סגר של מיליוני אזרחים, איכון טלפוני של כלל האזרחים על ידי ארגוני הביטחון - זה פשוט לא היה עולה על הדעת. אמצעים כאלה סותרים את הערכים הדמוקרטיים המשותפים שלנו. אבל כיוון שהמודל לחיקוי היה לא דמוקרטי, נגררנו לזה. אילו הקורונה הייתה מתפרצת לראשונה במדינה דמוקרטית, ייתכן שקולם של אלה שהיו קוראים לסגר ובידוד היה נדחק לקרן פינה, ומומחים אחרים היו זוכים לייעץ לממשלה.

הבעיה היא שעכשיו הדמיון הפוליטי הדמוקרטי שלנו הזדהם בנגיעות אוטוקרטיות. השלטון הבין שזה אפשרי. אבל בעוד שמדינות לא דמוקרטיות, שבהן הציות מבוסס על פחד, יוכלו להפעיל שוב את האמצעים הדרקוניים כדי לעצור גל שני ושלישי, הדמוקרטיות, ובפרט הדמוקרטיה הישראלית, יתקשו מאוד לעשות זאת. זאת משום שהציות בדמוקרטיות מבוסס על אמון שעומד ביסוד הלגיטימציה של המוסדות הפוליטיים והסכמת האזרחים להפעלת הכוח מצד המדינה. אמון הוא יסוד רעוע בהרבה מפחד: אמון קשה לבנות וקל להרוס, ופחד - קל לייצר וקל לשמר. התערערות האמון תוביל לאי ציות בקנה מידה נרחב.

ואצלנו - האמון של הציבור במקבלי ההחלטות, שגם ככה סובל מגירעון מתמשך, התערער בשל גורמים הקשורים להתמודדות עם הקורונה, כמו כאוס בתהליכי קבלת ההחלטות, מתן הנחיות לא עקביות ולא קוהרנטיות, אכיפה סלקטיבית, ומדיניות מהוססת בהקשר הכלכלי. נוספו על כך גורמים הקשורים למערכת הפוליטית - העדר הדוגמה האישית של המנהיגים, ובפרט - הרכבת ממשלה מנופחת ובזבזנית בעת משבר לאומי-כלכלי. כדי לשקם את אמון הציבור נדרשת מנהיגות נועזת ואמיתית, והממשלה הדו-ראשית לא מספקת זאת. 

הכותבת היא חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה

עוד כתבות

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

טראמפ הודיע כי יטיל מכס בגובה 25% על קוריאה ויפן; הירידות בוול סטריט מתחזקות

הנאסד"ק יורד בכ-1% ● ארה"ב הודיעה כי מספר הסכמי סחר לקראת חתימה ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● טסלה נופלת במעל 7%, לאחר שמאסק הכריז על הקמת מפלגה חדשה בארה"ב ● מניות האנרגיה המתחדשת יורדות ● שר האוצר האמריקאי אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● וגם: אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

נשיאת נציבות  האיחוד האירופי, אורסולה פון־דר־ליין ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Raa, Fritz Nordengren

רגע האמת של אירופה: ביבשת מתלבטים איזו עסקת סחר לסגור עם ארה"ב

מסתמן שהדדליין להטלת מכסים הוארך ל־1 באוגוסט. על הפרק עומדים יחסי סחר בהיקף 1.6 טריליון דולר ● הדעות באירופה חלוקות בין תמיכה בהסכם מהיר לחשש מוויתורים ● האפשרויות המרכזיות: רכישת אנרגיה מסיבית מארה"ב לצד ״מכס מינימלי״ של 10% על סחורה אירופית

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

בנק ישראל / צילום: אורית דיל

הנגיד צופה אינפלציה של 2% בשנה הבאה, ומסמן: נסללה הדרך להורדת ריבית

בהתאם לצפי המוקדם, בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה על רמה של 4.5%, בפעם ה-12 ברציפות ● ברקע ההחלטה: למרות התחזקות השקל והירידה בפרמיית הסיכון, בנק ישראל החליט כי האינפלציה לא מאפשרת עדיין להפחית את הריבית ● הנגיד פרופ' אמיר ירון אותת כי יהיו מספר הורדות ריבית בשנה הקרובה, אך ציין גורמים שעשויים לעכב זאת, בהם הגידול בביקוש לשכירות בשל המלחמה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך / צילום: אסף גלעד

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: מי מהן תורמת יותר לכלכלת ישראל?

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

פלסטינים ברצועת עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

מקורות בחמאס: "ייתכן שיוכרז על הסכם ביום חמישי"

מקורות בחמאס לעיתון א-שרק אל-אווסט הסעודי: המשא ומתן העקיף המתקיים עם ישראל בדוחה "רציני יותר מהפעמים הקודמות" ● דיווח: נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקאי לפירוק חיזבאללה מנשקו ● "מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

הספקולציות חוגגות כאילו אנחנו ב-2021: שובן של מניות המם וה־YOLO

הראלי הנוכחי בוול סטריט הציף מגמה שמזכירה נשכחות: מניות של חברות לא רווחיות הניבו מתחילת אפריל ביצועים עדיפים גם ביחס למניות רווחיות ואיכותיות ולמדדים מרכזיים ● בין אלה בולטות חברות מכירת והשכרת רכב ● מה מוביל לכך ואיך הטרנד צפוי להסתיים הפעם

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

הזמר עומר אדם (במרכז) עם המנכ''ל משה לארי ומנהל החטיבה העסקית אופיר מורד / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

מלאומי למזרחי טפחות: עומר אדם באירוע של הבנק המתחרה

הזמר עומר אדם הופיע באירוע של בנק מזרחי טפחות  - לאחר שרק לאחרונה, כיכב דווקא בפרסומת של המתחרה בנק לאומי ● ה-SUV החדש של מותג הרכב הסיני Zeekr הושק במתחם ה-VIP של אצטדיון בלומפילד ● וגם: דלויט ישראל מגייסת עובדים למשרות בתחום ה-AI ● אירועים ומינויים

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

אינטל חיפה. / צילום: Shutterstock

מאות עובדי אינטל יפוטרו בימים הקרובים. מה הם יקבלו בעזיבה?

עשרות עובדי אינטל ישראל קיבלו במהלך היום הזמנות לשימוע ● לפי ההערכה אינטל צפויה לפטר בין 15% ל-20% מעובדי חטיבת הייצור שלה בעולם ועוד אלפים רבים של עובדי מחקר ופיתוח ● אינטל מציעה חבילות פרישה מוגדלות לפורשים מרצון

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת התעופה הגדולה שחוזרת לטוס לישראל, הבשורה והכוכבית

ענקית התעופה לופטהנזה צפויה לחדש את טיסותיה לישראל ב-1 באוגוסט, אך תעשה זאת בצורה מדורגת

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

טלפון עם eSIM / צילום: Shutterstock

מתכננים לטוס לחו"ל? כך תבחרו חבילת אינטרנט

כדי לבחור חבילת אינטרנט שתתאים לכם בחו"ל, צריך לקחת בחשבון את נפח הגלישה הדרוש, האם יש צורך גם בשיחות, משך השהות ומספר המדינות שבהן תהיו ● לפניכם הפתרונות הזמינים לכל אפשרות

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

היועמ"שית: הליך הדחתי על־ידי הממשלה בלתי חוקי ופוליטי לגמרי

גלי בהרב־מיארה הגישה את עמדתה באשר לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הדחתה, בה קבעה כי ההליך הוא בלתי־חוקי ביסודו ● "השיקול המרכזי בבסיס ההחלטה - רצונה של הממשלה להסיר מגבלות על כוחה השלטוני, באמצעות הליך הפסקת כהונה פוליטי", כתבה היועמ"שית