נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון סבור כי אין למקום להעלאות מסים ולקיצוצים שעשויים לפגוע בפעילות הכלכלית במשק בשנת 2021 וכי יש לדחות את הדיון בצעדים אלה לתקציב 2022, כך עולה מדברים שאמר היום הנגיד בישיבת הממשלה. ירון אמר כי חשוב להמנע "מלהפעיל כלים פיסקאליים מצמצמים שעלולים לפגוע בהתאוששות המשק עד שנשתכנע שחזרנו לתוואי צמיחה ולפעילות ברמה נאותה". הוא הוסיף כי "ייתכן שתהליך אישור תקציב 2022 המתוכנן לתחילת שנת 2021 עשוי להיות נקודה מתאימה לתחילת תהליך כזה (של צמצום הגירעון ע"ב)". בבנק הבהירו כי בהזדמנות זו ניתן גם לעדכן את תקציב 2021, בחודשי ינואר-פברואר.
הממשלה אישרה היום (א') את הצעת החוק של האוצר לתקציב חירום נוסף של כ-14 מיליארד שקלים, שיתווסף להוצאה של 50 מיליארד שאושרה במסגרת התכנית לחילוץ המשק (תכנית ה-80 מיליארד).
התקציב הנוסף נועד לממן תכנית מענקים בהיקף 6 מיליארד שקלים לתמרוץ החזרה לתעסוקה של עובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו במהלך המשבר, הקמת קרן בהיקף של 4 מיליארד שקלים שתספק אשראי עם ערבות מדינה משמעותית לענפים שנפגעו בצורה קשה במיוחד מתחילת המשבר, ולהרחבת קרנות האשראי האחרות בערבות המדינה. ירון אמר בישיבת הממשלה היום כי "הפעלת העסקים והאצת מהלכים לצמצום האבטלה הם חלק חשוב מאסטרטגיית היציאה מההסגר, וככל שהעובדים יחזרו מהר יותר לעבודה כך יקטן הסיכון שפגיעת הקורונה במשק תתמשך".
ברמז שכוון לאוצר המסתייג מחלק מפרטי התוכניות הדגיש ירון כי "יש להכריז מיידית על פרטי התכנית, ולהפעילה בהקדם גם אם העיצוב אינו מושלם. הסיכויים שהמודל שייושם יצליח לתרום לתעסוקה יעלו ככל שהוא יוכרז ויופעל מהר יותר".
בהמשך דבריו ציין ירון כי הגירעון התקציבי צפוי להגיע השנה "לרמות שלא היכרנו שנים רבות, ולהעלות בשיעור ניכר את יחס החוב לתוצר" ואמר כי "המשבר יצר מציאות חדשה בה נכון להגדיל באופן זמני את הגירעון והחוב כדי למנוע נזק מתמשך לכלכלה בגין הפגיעה במשקי הבית ובשרידות העסקים". עם זאת הנגיד הבהיר כי "לאחר אישור התכנית יהיה נכון לנהוג בזהירות ולהימנע לזמן מה מהרחבה תקציבית נוספת, עד שיושלם יישומם של הצעדים שכבר אושרו ותתבהר מידת השפעתם".