גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההוצאות בגין הפסדי אשראי נסקו וחברת כאל עברה להפסד ברבעון הראשון

חברת כרטיסי האשראי שבבעלות דיסקונט והבינלאומי רשמה גידול בהכנסותיה ובמחזור העסקאות בכרטיסיה ברבעון הראשון, אך הפסידה 7 מיליון שקל בשל השלכות משבר הקורונה ● על השותפות עם אל על: "אין מקום לבצע מחיקה"

לוי הלוי, מנכ"ל כאל / צילום: איל יצהר
לוי הלוי, מנכ"ל כאל / צילום: איל יצהר

בשבועות האחרונים פרסם בנק ישראל כמה סקירות על השינויים ברכישות באמצעות כרטיסי אשראי בשל משבר הקורונה, כשהוא הציג ירידה חדה בשימושים בכרטיסים, בעיקר בכמה תחומים. היום מפרטת חברת כרטיסי האשראי כאל שבבעלות בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי כיצד השפיע המשבר על תוצאותיה לרבעון הראשון השנה, כשהיא מדווחת על פגיעה של ממש שעדיין לא ניתן לראות את הפיכתו להיסטוריה.

את הרבעון הראשון השנה סיימה כאל עם הפסד חריג וראשון מבחינתה, שהסתכם בכ-7 מיליון שקל לעומת רווח של כ-37 מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2019. את המעבר להפסד יש לשייך למשבר הקורונה כשבדוחות מצוין כי "ברבעון הראשון של 2020 חוותה החברה ירידה בהיקפי הפעילות במחצית השנייה של חודש מרץ, וכן ירידה מהותית בהיקפי הפעילות של ישראלים בחו"ל, בשל התפשטות נגיף הקורונה והשלכותיו.

כיצד השפיע המשבר על התוצאות של כאל, באופן שאמור לקרות גם בתוצאות המתחרות מקס וישראכרט? "תוצאות הרבעון הושפעו בעיקר מגידול בהפרשה להפסדי אשראי, לאור הגידול הצפוי בהפסדי האשראי הגלומים באשראי הצרכני והעסקי. כמו כן, התוצאות הושפעו לרעה ברבעון זה, וצפויות להיפגע גם ברבעון השני של 2020 כתוצאה מקיטון בגביית עמלות מפעילות של ישראלים בחו"ל, מקיטון בהכנסות מעמלה צולבת הנובעת מהיקפי הפעילות, ומקיטון בהכנסות סליקה של תיירים בישראל", מציינת החברה תוך שהיא מבהירה ביחס לקיטון בפעילות בכרטיסי האשראי של החברה בחו"ל משום עצירת התיירות בעולם מציינת החברה כי "תיתכן אי עמידה ביעדי הארגונים הבינלאומיים, כתלות בהיקף הפגיעה".

כמו כן, כאל, שבניהולו של לוי הלוי, מציינת כי "בשלב זה לא ניתן לאמוד את המועד בו תשוב החברה להיקפי הפעילות והרווח כפי שהיו עד לפרוץ המשבר", כשהיא מתריעה כי "להתפשטות הנגיף והשלכותיו עלולה להיות השפעה מהותית על פעילות החברה בתחום מועדוני הלקוחות בענפי התיירות והתעופה, ובפרט על מועדון הפלייקארד (שבו היא שותפה עם אל על, ר"ש)".

"דוחות הרבעון הראשון משקפים את השפעות משבר הקורונה על תוצאות החברה"

על פניו השורה העליונה בדוחות החברה אינם משקפים את המשבר כפי שהוא ניבט מהשורה התחתונה. הכנסות החברה מעסקאות בכרטיסי אשראי הסתכמו ברבעון הראשון השנה בכ-330 מיליון שקל, המהווים גידול של 5.4% ביחס לרבעון המקביל, בעוד שההכנסות ריבית נטו גדלו בשיעור חד יותר של 11.7% לסך של 134 מיליון שקל. מאחר שמשבר הקורונה פרץ במלוא עוזו רק לקראת סופו, במהלך מרץ, הרי שהכנסות החברה ברבעון הראשון השנה צמחו בסך הכל 9.3% לסך של 472 מיליון שקל, כשקודם למשבר היא אף הציגה גידול במחזור העסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי האשראי שלה.

מנכ"ל החברה הלוי מסר בהקשר זה כי "דוחות הרבעון הראשון משקפים את השפעות משבר הקורונה על תוצאות החברה" והם "הושפעו בעיקר מגידול דרמטי בהפרשות להפסדי אשראי לאור אי הודאות השוררת בשווקים. עם זאת, בנטרול השפעת משבר הקורונה, רשמה כאל צמיחה בכל הפרמטרים העסקיים, זאת לצד פעולות רבות שביצענו על מנת להקל על לקוחותינו בתקופת המשבר. בימים האחרונים, אנו עדים להתאוששות הדרגתית של המשק, שבאה לידי ביטוי בגידול במחזורי העסקאות ואנו מקווים שמגמה זו תימשך". בדברים אלה מכוונים בחברה לכך שבימים האחרונים ניכרת, בין היתר, התאוששות ברכישות מאתרים בחו"ל באמצעות כרטיסי האשראי של החברה, לאחר שגם רכישות אלה נחלשו משמעותית בשיא המשבר. בחברה מזהים הסטה בתשלומים ממזומן וצ'קים לתשלום בכרטיסי אשראי, כשינוי חיובי עבורם בעקבות הקורונה.

ואולם, החברה גם רשמה גידול חד של 26.7% לסך של 484 מיליון שקל בעיקר בשל זינוק של יותר מפי 3 בהוצאות בגין הפסדי אשראי שנסקו לסך של 105 מיליון שקל, כשהיא גם רושמת מעבר להפסד ב"מגזר הסליקה". למעשה, משבר הקורונה, שחתך את הפעילות במשק ומכאן שגם את הפעילות הגדולה והמסורתית של החברה - הנפקה ותפעול של כרטיסי אשראי - מאמצע מרץ ועד לימים האחרונים, הביא לעלייה תלולה מאוד בסיכון במנוע הפעילות השני בחשיבותו - מתן אשראי.

בשנים האחרונות כאל, כמו גם מתחרותיה הישירות ויתר גופי האשראי החוץ בנקאיים, ראו בתחום האשראי כמנוע צמיחה, כשהחברות הללו הציגו גידול די עקבי בתיק האשראי, ורווחיות נאה מהתחום. עתה הגיע שינוי הכיוון בשוק זה, כשהוא צפוי להיות מורגש בתוצאות של כל נותני האשראי. בהקשר זה מפרטת כאל כי "העלייה בהוצאות בכין הפסדי אשראי נובעת בעיקר מהשלכות משבר הקורונה, ובפרט מגידול בהפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי", כשהיא מגלה כי ההפרשה על בסיס קבוצתי ללקוחות פרטיים - כלומר בהלוואות קמעונאיות לציבור הרחב, נסקה בשיעור אדיר מ-9 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד לסך של 55 מיליון שקל השנה.

דבר זה מלמד על חשש ממשי בחברה מהרעה ניכרת בהחזרי ההלוואות. בנוסף החברה מדווחת על התרחבות הסיכון גם בתחום האשראי לעסקים, כשהיא מדווחת על "הוצאות להפרשה בגין אשראי עסקי בסך של 20 מיליון שקל לעומת מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2019". לדברי החברה זה קרה בשל הפרשה קבוצתית בגין עסקים הפועלים בענפים שנפגעו מהמשבר (שנעשית בשל חשש להרעה גורפת, כמו גם בשל הפרשה פרטנית בהיקף מצומצם בגין מספר לווים שנפגעו מהמשבר.

"הביקוש לאשראי העסקי והצרכני בעתיד תלוי בעוצמת השפעת המשבר, ובשלב זה קיימת אי וודאות באשר להיקפיו"

עוד מפרטת החברה על כך שבשל מה שקרה החל ממרץ האחרון יש "קיטון בצריכה הפרטית" דבר ש"הביא לצמצום בביקושים גם באשראי נושא הריבית, ובעקבות כך חלה ירידה בהיקף האשראי הצרכני לאחר תאריך המאזן". עוד כותבת החברה בדוחותיה כי "הביקוש לאשראי העסקי והצרכני בעתיד תלוי בעוצמת השפעת המשבר, ובשלב זה קיימת אי וודאות באשר להיקפיו". אגב זאת נזכיר כי כאל הצטרפה לקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה שהוקמה בשל משבר הקורונה, כשהיא תעמיד במסגרת זו אשראי בהיקף 50 מיליון שקל. עם זאת, הגם שהקרן כבר פועלת זמן ניכר וניתנו במסגרתה הלוואות רבות, הרי שבכאל מציינים כי החברה "מצויה בשלבי התארגנות והטמעה לשם מתן אשראי במסגרת הקרן".

עוד מפרטת החברה כי ברבעון הראשון של 2020 נרשם גידול ביתרת האשראי לאנשים פרטיים, לסך של 5.66 מיליארד שקל כאשר "הפסדי האשראי בגין אנשים פרטיים הסתכמו ברבעון הראשון לשנת 2020 ב-85 מיליון שקל בהשוואה ל-33 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד". מנגד, האשראי המסחרי של החברה, לעסקים - בעיקר קטנים - עמד על 955 מיליון שקל, שמהווה ירידה 7.4% ביחס ליתרה שהייתה בסוף 2019.

בסוף הרבעון הראשון השנה היו לחברה 2.9 מיליון כרטיסים פעילים, שמתוכם 43.2% מהכרטיסים הינם כרטיסים חוץ בנקאיים. אגב, שיעור הכרטיסים החוץ בנקאיים מסך הכרטיסים הפעילים קטן מרמה של 45.1% שהייתה ברבעון הראשון אשתקד, וגם מרמה של 43.8% שהייתה בסוף 2019.

כרטיסים אלה שימשו לעסקאות במחזור של 27.05 מיליארד שקל שנעשו ברבעון הראשון ב-2020, גידול של כ- 10.1% ביחס למחזור העסקאות ברבעון הראשון אשתקד. בכרטיסים הבנקאיים המחזור החודשי הממוצע קטן ברבעון הראשון השנה בכ-1.1% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, כאשר בכרטיסים החוץ בנקאיים חלה עלייה במחזור העסקאות החודשי לכרטיס, בשיעור של 6.1%.

לסיום נציין כי מותג דיינרס רשם רווח של 3 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה, כמחצית מהרווח שרשם ברבעון המקביל ב-2019. ביחס לשותפות עם חברת התעופה אל על, שנקלעה לקשיים משמעותיים בעקבות משבר הקורונה, מציינת כאל כי לפי שעה היא "הגיעה לכלל מסקנה כי בשלב זה אין מקום לבצע הפחתה בגין סכומים מהותיים ששולמו לאל על במסגרת ההסכם". בכך היא מכוונת לתשלומי עתק ששילמה לאל על על הזכות לנהל את מועדון הפלייקארד, ושתלוי ישירות בהמשך קיומה של אל על.

עוד כתבות

פרויקט המגורים Riverside של איה במנהטן. בעיגול: אמיר שריקי, בעל השליטה באיה / צילום: מצגת החברה

עם הלוואות בריבית של 17%: יזם הנדל"ן הישראלי מניו יורק שמגייס חוב בת"א

הנהירה לשוק החוב נמשכת: חברת הנדל"ן המניב איה ניו יורק שבשליטת אמיר שריקי, רוצה להנפיק אג"ח בכ–550 מיליון שקל בבורסה המקומית ● תמורת ההנפקה צפויה לשמש לפירעון חובות יקרים עבור שלושה נכסים, בהיקף של כ–140 מיליון דולר

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: גיא סידי

קיצור הדוחות והארכת המועד לדיווחים מיידים: אלה השינויים המרכזיים שמתכננת רשות ני"ע

ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, הכריז כי הרפורמה לגבי מבנה הדיווח של חברות ציבוריות תושלם עד סוף השנה הבאה ● השינוי המרכזי יהיה בדוח הדירקטוריון: "כיום הוא מזמין רשימת מכולת ארוכה. מהות הדוח תהיה פרק חד, ממוקד וקצר"

ראש האופוזיציה יאיר לפיד שבע תשע, ,103FM י02.12.25 / צילום: כדיה לוי

יאיר לפיד התגאה בגיוס חרדים. האם הוא צודק?

במאבק על גיוס החרדים לצבא, ראש האופוזיציה לפיד טוען שכבר יש לו הצלחה מוכחת ● אבל כשמרחיבים קצת את הפריזמה, מגלים שהנתונים של לפיד הרבה פחות מרשימים ● המשרוקית של גלובס

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

אוניברסיטאות העילית האמריקאיות שקיבלו ציון נכשל בהתמודדות עם אנטישמיות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חמאס ממשיך להתחזק בעזה, ניתוח חדש של האו"ם קובע כי "בעזה יש 68 טון של פסולת בניין", והדוח שמעניק ציונים למוסדות אקדמיים בארה"ב על התמודדות עם אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

כנס החירום של ארגון העיתונאים: ''בלי תקשורת חופשית – אין דמוקרטיה'' / צילום: אלעד גוטמן

עשרות עיתונאים נכחו בכנס החירום: "קרעי מאיים גם על ערוץ 14"

ברקע הצעות החוק של הממשלה, בכירי התקשורת הישראלית התכנסו הבוקר לכנס חירום של מועצת העיתונות וארגון העיתונאים ● "הממשלה הזו לא אוהבת אמת, אבל מי שמתעסק, מתרסק. אנחנו ננצח אותם", אמר יו"ר הארגון חיים הר זהב ● וגם: מגיש ערוץ 14 שלקח חלק באירוע

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

עסקת הענק עומדת לצאת לדרך: הושגו הסכמות על מתווה יצוא הגז למצרים

השותפות במאגר לוויתן ומשרד האנרגיה הגיעו לסיכום שיאפשר יצוא גז למצרים בתמורה ל-35 מיליארד דולר ● ראש הממשלה נתניהו צפוי לחתום על ההסכם ביממה הקרובה ● לגלובס נודע כי טראמפ ובכירים נוספים בממשל האמריקאי היו מעורבים בניסיונות להביא את ההסכם לאישור

שמאי רז אברהם / צילום: רון כהן

שמאים מכריעים נגד ועדות מקומיות: מעכבות תשלומים עבורנו

מספר ועדות מקומיות מעכבות תשלומים לשמאים מכריעים, בנוגע להכרעות של היטלי השבחה, ובכך מעכבות את ההליך ופוגעות ביזמים ובאנשים פרטיים, כך לפי כמה משרדי שמאים • השמאי רז אברהם: "הוועדות המקומיות מתעשרות על חשבון הנישומים"

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

אחרי 15 שנה: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

אד ירדני, נשיא חברת ייעוץ ההשקעות Yardeni Research, צופה כי התגברות התחרות בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות תאט את קצב הצמיחה של הרווחים שלהן בעתיד, וממליץ לתת משקל־יתר לסקטורים כמו ביטוח בריאות ותעשייה ● "בפועל, עמדתנו היא שכל חברה מתפתחת להיות חברת טכנולוגיה", כתב ירדני

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

הג'יהאד האיסלאמי: "מסרנו את כל החטופים שהיו בידינו"

ארגון הטרור חמאס מגייס מחדש פעילים, מחזיר נוכחות חמושה למרחבים הציבוריים ומבסס מחדש שליטה באמצעות סחיטה, מעצרים והפחדה ● מקורות בחמאס: מתקיימות שיחות רציניות לסלילת הדרך למו"מ על השלב השני ● חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● עדכונים שוטפים

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

ארכיון / צילום: Shutterstock

כוננות לסופת "ביירון": צפי לכמויות גשמים גדולות והצפות

יחד עם כמות המשקעים צפויים להיות גם פרצי רוח של עד 80 קמ"ש ● בארגוני החירום מזהירים כי אין לחצות שיטפונות או אזורי הצפה בכביש, גם אם נראה שהדבר אפשרי, ולא לטייל באפיקי נחל ● בחברת החשמל תגברו את צוותי השטח

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל