גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההוצאות בגין הפסדי אשראי נסקו וחברת כאל עברה להפסד ברבעון הראשון

חברת כרטיסי האשראי שבבעלות דיסקונט והבינלאומי רשמה גידול בהכנסותיה ובמחזור העסקאות בכרטיסיה ברבעון הראשון, אך הפסידה 7 מיליון שקל בשל השלכות משבר הקורונה ● על השותפות עם אל על: "אין מקום לבצע מחיקה"

לוי הלוי, מנכ"ל כאל / צילום: איל יצהר
לוי הלוי, מנכ"ל כאל / צילום: איל יצהר

בשבועות האחרונים פרסם בנק ישראל כמה סקירות על השינויים ברכישות באמצעות כרטיסי אשראי בשל משבר הקורונה, כשהוא הציג ירידה חדה בשימושים בכרטיסים, בעיקר בכמה תחומים. היום מפרטת חברת כרטיסי האשראי כאל שבבעלות בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי כיצד השפיע המשבר על תוצאותיה לרבעון הראשון השנה, כשהיא מדווחת על פגיעה של ממש שעדיין לא ניתן לראות את הפיכתו להיסטוריה.

את הרבעון הראשון השנה סיימה כאל עם הפסד חריג וראשון מבחינתה, שהסתכם בכ-7 מיליון שקל לעומת רווח של כ-37 מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2019. את המעבר להפסד יש לשייך למשבר הקורונה כשבדוחות מצוין כי "ברבעון הראשון של 2020 חוותה החברה ירידה בהיקפי הפעילות במחצית השנייה של חודש מרץ, וכן ירידה מהותית בהיקפי הפעילות של ישראלים בחו"ל, בשל התפשטות נגיף הקורונה והשלכותיו.

כיצד השפיע המשבר על התוצאות של כאל, באופן שאמור לקרות גם בתוצאות המתחרות מקס וישראכרט? "תוצאות הרבעון הושפעו בעיקר מגידול בהפרשה להפסדי אשראי, לאור הגידול הצפוי בהפסדי האשראי הגלומים באשראי הצרכני והעסקי. כמו כן, התוצאות הושפעו לרעה ברבעון זה, וצפויות להיפגע גם ברבעון השני של 2020 כתוצאה מקיטון בגביית עמלות מפעילות של ישראלים בחו"ל, מקיטון בהכנסות מעמלה צולבת הנובעת מהיקפי הפעילות, ומקיטון בהכנסות סליקה של תיירים בישראל", מציינת החברה תוך שהיא מבהירה ביחס לקיטון בפעילות בכרטיסי האשראי של החברה בחו"ל משום עצירת התיירות בעולם מציינת החברה כי "תיתכן אי עמידה ביעדי הארגונים הבינלאומיים, כתלות בהיקף הפגיעה".

כמו כן, כאל, שבניהולו של לוי הלוי, מציינת כי "בשלב זה לא ניתן לאמוד את המועד בו תשוב החברה להיקפי הפעילות והרווח כפי שהיו עד לפרוץ המשבר", כשהיא מתריעה כי "להתפשטות הנגיף והשלכותיו עלולה להיות השפעה מהותית על פעילות החברה בתחום מועדוני הלקוחות בענפי התיירות והתעופה, ובפרט על מועדון הפלייקארד (שבו היא שותפה עם אל על, ר"ש)".

"דוחות הרבעון הראשון משקפים את השפעות משבר הקורונה על תוצאות החברה"

על פניו השורה העליונה בדוחות החברה אינם משקפים את המשבר כפי שהוא ניבט מהשורה התחתונה. הכנסות החברה מעסקאות בכרטיסי אשראי הסתכמו ברבעון הראשון השנה בכ-330 מיליון שקל, המהווים גידול של 5.4% ביחס לרבעון המקביל, בעוד שההכנסות ריבית נטו גדלו בשיעור חד יותר של 11.7% לסך של 134 מיליון שקל. מאחר שמשבר הקורונה פרץ במלוא עוזו רק לקראת סופו, במהלך מרץ, הרי שהכנסות החברה ברבעון הראשון השנה צמחו בסך הכל 9.3% לסך של 472 מיליון שקל, כשקודם למשבר היא אף הציגה גידול במחזור העסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי האשראי שלה.

מנכ"ל החברה הלוי מסר בהקשר זה כי "דוחות הרבעון הראשון משקפים את השפעות משבר הקורונה על תוצאות החברה" והם "הושפעו בעיקר מגידול דרמטי בהפרשות להפסדי אשראי לאור אי הודאות השוררת בשווקים. עם זאת, בנטרול השפעת משבר הקורונה, רשמה כאל צמיחה בכל הפרמטרים העסקיים, זאת לצד פעולות רבות שביצענו על מנת להקל על לקוחותינו בתקופת המשבר. בימים האחרונים, אנו עדים להתאוששות הדרגתית של המשק, שבאה לידי ביטוי בגידול במחזורי העסקאות ואנו מקווים שמגמה זו תימשך". בדברים אלה מכוונים בחברה לכך שבימים האחרונים ניכרת, בין היתר, התאוששות ברכישות מאתרים בחו"ל באמצעות כרטיסי האשראי של החברה, לאחר שגם רכישות אלה נחלשו משמעותית בשיא המשבר. בחברה מזהים הסטה בתשלומים ממזומן וצ'קים לתשלום בכרטיסי אשראי, כשינוי חיובי עבורם בעקבות הקורונה.

ואולם, החברה גם רשמה גידול חד של 26.7% לסך של 484 מיליון שקל בעיקר בשל זינוק של יותר מפי 3 בהוצאות בגין הפסדי אשראי שנסקו לסך של 105 מיליון שקל, כשהיא גם רושמת מעבר להפסד ב"מגזר הסליקה". למעשה, משבר הקורונה, שחתך את הפעילות במשק ומכאן שגם את הפעילות הגדולה והמסורתית של החברה - הנפקה ותפעול של כרטיסי אשראי - מאמצע מרץ ועד לימים האחרונים, הביא לעלייה תלולה מאוד בסיכון במנוע הפעילות השני בחשיבותו - מתן אשראי.

בשנים האחרונות כאל, כמו גם מתחרותיה הישירות ויתר גופי האשראי החוץ בנקאיים, ראו בתחום האשראי כמנוע צמיחה, כשהחברות הללו הציגו גידול די עקבי בתיק האשראי, ורווחיות נאה מהתחום. עתה הגיע שינוי הכיוון בשוק זה, כשהוא צפוי להיות מורגש בתוצאות של כל נותני האשראי. בהקשר זה מפרטת כאל כי "העלייה בהוצאות בכין הפסדי אשראי נובעת בעיקר מהשלכות משבר הקורונה, ובפרט מגידול בהפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי", כשהיא מגלה כי ההפרשה על בסיס קבוצתי ללקוחות פרטיים - כלומר בהלוואות קמעונאיות לציבור הרחב, נסקה בשיעור אדיר מ-9 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד לסך של 55 מיליון שקל השנה.

דבר זה מלמד על חשש ממשי בחברה מהרעה ניכרת בהחזרי ההלוואות. בנוסף החברה מדווחת על התרחבות הסיכון גם בתחום האשראי לעסקים, כשהיא מדווחת על "הוצאות להפרשה בגין אשראי עסקי בסך של 20 מיליון שקל לעומת מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2019". לדברי החברה זה קרה בשל הפרשה קבוצתית בגין עסקים הפועלים בענפים שנפגעו מהמשבר (שנעשית בשל חשש להרעה גורפת, כמו גם בשל הפרשה פרטנית בהיקף מצומצם בגין מספר לווים שנפגעו מהמשבר.

"הביקוש לאשראי העסקי והצרכני בעתיד תלוי בעוצמת השפעת המשבר, ובשלב זה קיימת אי וודאות באשר להיקפיו"

עוד מפרטת החברה על כך שבשל מה שקרה החל ממרץ האחרון יש "קיטון בצריכה הפרטית" דבר ש"הביא לצמצום בביקושים גם באשראי נושא הריבית, ובעקבות כך חלה ירידה בהיקף האשראי הצרכני לאחר תאריך המאזן". עוד כותבת החברה בדוחותיה כי "הביקוש לאשראי העסקי והצרכני בעתיד תלוי בעוצמת השפעת המשבר, ובשלב זה קיימת אי וודאות באשר להיקפיו". אגב זאת נזכיר כי כאל הצטרפה לקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה שהוקמה בשל משבר הקורונה, כשהיא תעמיד במסגרת זו אשראי בהיקף 50 מיליון שקל. עם זאת, הגם שהקרן כבר פועלת זמן ניכר וניתנו במסגרתה הלוואות רבות, הרי שבכאל מציינים כי החברה "מצויה בשלבי התארגנות והטמעה לשם מתן אשראי במסגרת הקרן".

עוד מפרטת החברה כי ברבעון הראשון של 2020 נרשם גידול ביתרת האשראי לאנשים פרטיים, לסך של 5.66 מיליארד שקל כאשר "הפסדי האשראי בגין אנשים פרטיים הסתכמו ברבעון הראשון לשנת 2020 ב-85 מיליון שקל בהשוואה ל-33 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד". מנגד, האשראי המסחרי של החברה, לעסקים - בעיקר קטנים - עמד על 955 מיליון שקל, שמהווה ירידה 7.4% ביחס ליתרה שהייתה בסוף 2019.

בסוף הרבעון הראשון השנה היו לחברה 2.9 מיליון כרטיסים פעילים, שמתוכם 43.2% מהכרטיסים הינם כרטיסים חוץ בנקאיים. אגב, שיעור הכרטיסים החוץ בנקאיים מסך הכרטיסים הפעילים קטן מרמה של 45.1% שהייתה ברבעון הראשון אשתקד, וגם מרמה של 43.8% שהייתה בסוף 2019.

כרטיסים אלה שימשו לעסקאות במחזור של 27.05 מיליארד שקל שנעשו ברבעון הראשון ב-2020, גידול של כ- 10.1% ביחס למחזור העסקאות ברבעון הראשון אשתקד. בכרטיסים הבנקאיים המחזור החודשי הממוצע קטן ברבעון הראשון השנה בכ-1.1% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, כאשר בכרטיסים החוץ בנקאיים חלה עלייה במחזור העסקאות החודשי לכרטיס, בשיעור של 6.1%.

לסיום נציין כי מותג דיינרס רשם רווח של 3 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה, כמחצית מהרווח שרשם ברבעון המקביל ב-2019. ביחס לשותפות עם חברת התעופה אל על, שנקלעה לקשיים משמעותיים בעקבות משבר הקורונה, מציינת כאל כי לפי שעה היא "הגיעה לכלל מסקנה כי בשלב זה אין מקום לבצע הפחתה בגין סכומים מהותיים ששולמו לאל על במסגרת ההסכם". בכך היא מכוונת לתשלומי עתק ששילמה לאל על על הזכות לנהל את מועדון הפלייקארד, ושתלוי ישירות בהמשך קיומה של אל על.

עוד כתבות

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור