גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההוצאות בגין הפסדי אשראי נסקו וחברת כאל עברה להפסד ברבעון הראשון

חברת כרטיסי האשראי שבבעלות דיסקונט והבינלאומי רשמה גידול בהכנסותיה ובמחזור העסקאות בכרטיסיה ברבעון הראשון, אך הפסידה 7 מיליון שקל בשל השלכות משבר הקורונה ● על השותפות עם אל על: "אין מקום לבצע מחיקה"

לוי הלוי, מנכ"ל כאל / צילום: איל יצהר
לוי הלוי, מנכ"ל כאל / צילום: איל יצהר

בשבועות האחרונים פרסם בנק ישראל כמה סקירות על השינויים ברכישות באמצעות כרטיסי אשראי בשל משבר הקורונה, כשהוא הציג ירידה חדה בשימושים בכרטיסים, בעיקר בכמה תחומים. היום מפרטת חברת כרטיסי האשראי כאל שבבעלות בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי כיצד השפיע המשבר על תוצאותיה לרבעון הראשון השנה, כשהיא מדווחת על פגיעה של ממש שעדיין לא ניתן לראות את הפיכתו להיסטוריה.

את הרבעון הראשון השנה סיימה כאל עם הפסד חריג וראשון מבחינתה, שהסתכם בכ-7 מיליון שקל לעומת רווח של כ-37 מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2019. את המעבר להפסד יש לשייך למשבר הקורונה כשבדוחות מצוין כי "ברבעון הראשון של 2020 חוותה החברה ירידה בהיקפי הפעילות במחצית השנייה של חודש מרץ, וכן ירידה מהותית בהיקפי הפעילות של ישראלים בחו"ל, בשל התפשטות נגיף הקורונה והשלכותיו.

כיצד השפיע המשבר על התוצאות של כאל, באופן שאמור לקרות גם בתוצאות המתחרות מקס וישראכרט? "תוצאות הרבעון הושפעו בעיקר מגידול בהפרשה להפסדי אשראי, לאור הגידול הצפוי בהפסדי האשראי הגלומים באשראי הצרכני והעסקי. כמו כן, התוצאות הושפעו לרעה ברבעון זה, וצפויות להיפגע גם ברבעון השני של 2020 כתוצאה מקיטון בגביית עמלות מפעילות של ישראלים בחו"ל, מקיטון בהכנסות מעמלה צולבת הנובעת מהיקפי הפעילות, ומקיטון בהכנסות סליקה של תיירים בישראל", מציינת החברה תוך שהיא מבהירה ביחס לקיטון בפעילות בכרטיסי האשראי של החברה בחו"ל משום עצירת התיירות בעולם מציינת החברה כי "תיתכן אי עמידה ביעדי הארגונים הבינלאומיים, כתלות בהיקף הפגיעה".

כמו כן, כאל, שבניהולו של לוי הלוי, מציינת כי "בשלב זה לא ניתן לאמוד את המועד בו תשוב החברה להיקפי הפעילות והרווח כפי שהיו עד לפרוץ המשבר", כשהיא מתריעה כי "להתפשטות הנגיף והשלכותיו עלולה להיות השפעה מהותית על פעילות החברה בתחום מועדוני הלקוחות בענפי התיירות והתעופה, ובפרט על מועדון הפלייקארד (שבו היא שותפה עם אל על, ר"ש)".

"דוחות הרבעון הראשון משקפים את השפעות משבר הקורונה על תוצאות החברה"

על פניו השורה העליונה בדוחות החברה אינם משקפים את המשבר כפי שהוא ניבט מהשורה התחתונה. הכנסות החברה מעסקאות בכרטיסי אשראי הסתכמו ברבעון הראשון השנה בכ-330 מיליון שקל, המהווים גידול של 5.4% ביחס לרבעון המקביל, בעוד שההכנסות ריבית נטו גדלו בשיעור חד יותר של 11.7% לסך של 134 מיליון שקל. מאחר שמשבר הקורונה פרץ במלוא עוזו רק לקראת סופו, במהלך מרץ, הרי שהכנסות החברה ברבעון הראשון השנה צמחו בסך הכל 9.3% לסך של 472 מיליון שקל, כשקודם למשבר היא אף הציגה גידול במחזור העסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי האשראי שלה.

מנכ"ל החברה הלוי מסר בהקשר זה כי "דוחות הרבעון הראשון משקפים את השפעות משבר הקורונה על תוצאות החברה" והם "הושפעו בעיקר מגידול דרמטי בהפרשות להפסדי אשראי לאור אי הודאות השוררת בשווקים. עם זאת, בנטרול השפעת משבר הקורונה, רשמה כאל צמיחה בכל הפרמטרים העסקיים, זאת לצד פעולות רבות שביצענו על מנת להקל על לקוחותינו בתקופת המשבר. בימים האחרונים, אנו עדים להתאוששות הדרגתית של המשק, שבאה לידי ביטוי בגידול במחזורי העסקאות ואנו מקווים שמגמה זו תימשך". בדברים אלה מכוונים בחברה לכך שבימים האחרונים ניכרת, בין היתר, התאוששות ברכישות מאתרים בחו"ל באמצעות כרטיסי האשראי של החברה, לאחר שגם רכישות אלה נחלשו משמעותית בשיא המשבר. בחברה מזהים הסטה בתשלומים ממזומן וצ'קים לתשלום בכרטיסי אשראי, כשינוי חיובי עבורם בעקבות הקורונה.

ואולם, החברה גם רשמה גידול חד של 26.7% לסך של 484 מיליון שקל בעיקר בשל זינוק של יותר מפי 3 בהוצאות בגין הפסדי אשראי שנסקו לסך של 105 מיליון שקל, כשהיא גם רושמת מעבר להפסד ב"מגזר הסליקה". למעשה, משבר הקורונה, שחתך את הפעילות במשק ומכאן שגם את הפעילות הגדולה והמסורתית של החברה - הנפקה ותפעול של כרטיסי אשראי - מאמצע מרץ ועד לימים האחרונים, הביא לעלייה תלולה מאוד בסיכון במנוע הפעילות השני בחשיבותו - מתן אשראי.

בשנים האחרונות כאל, כמו גם מתחרותיה הישירות ויתר גופי האשראי החוץ בנקאיים, ראו בתחום האשראי כמנוע צמיחה, כשהחברות הללו הציגו גידול די עקבי בתיק האשראי, ורווחיות נאה מהתחום. עתה הגיע שינוי הכיוון בשוק זה, כשהוא צפוי להיות מורגש בתוצאות של כל נותני האשראי. בהקשר זה מפרטת כאל כי "העלייה בהוצאות בכין הפסדי אשראי נובעת בעיקר מהשלכות משבר הקורונה, ובפרט מגידול בהפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי", כשהיא מגלה כי ההפרשה על בסיס קבוצתי ללקוחות פרטיים - כלומר בהלוואות קמעונאיות לציבור הרחב, נסקה בשיעור אדיר מ-9 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד לסך של 55 מיליון שקל השנה.

דבר זה מלמד על חשש ממשי בחברה מהרעה ניכרת בהחזרי ההלוואות. בנוסף החברה מדווחת על התרחבות הסיכון גם בתחום האשראי לעסקים, כשהיא מדווחת על "הוצאות להפרשה בגין אשראי עסקי בסך של 20 מיליון שקל לעומת מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2019". לדברי החברה זה קרה בשל הפרשה קבוצתית בגין עסקים הפועלים בענפים שנפגעו מהמשבר (שנעשית בשל חשש להרעה גורפת, כמו גם בשל הפרשה פרטנית בהיקף מצומצם בגין מספר לווים שנפגעו מהמשבר.

"הביקוש לאשראי העסקי והצרכני בעתיד תלוי בעוצמת השפעת המשבר, ובשלב זה קיימת אי וודאות באשר להיקפיו"

עוד מפרטת החברה על כך שבשל מה שקרה החל ממרץ האחרון יש "קיטון בצריכה הפרטית" דבר ש"הביא לצמצום בביקושים גם באשראי נושא הריבית, ובעקבות כך חלה ירידה בהיקף האשראי הצרכני לאחר תאריך המאזן". עוד כותבת החברה בדוחותיה כי "הביקוש לאשראי העסקי והצרכני בעתיד תלוי בעוצמת השפעת המשבר, ובשלב זה קיימת אי וודאות באשר להיקפיו". אגב זאת נזכיר כי כאל הצטרפה לקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה שהוקמה בשל משבר הקורונה, כשהיא תעמיד במסגרת זו אשראי בהיקף 50 מיליון שקל. עם זאת, הגם שהקרן כבר פועלת זמן ניכר וניתנו במסגרתה הלוואות רבות, הרי שבכאל מציינים כי החברה "מצויה בשלבי התארגנות והטמעה לשם מתן אשראי במסגרת הקרן".

עוד מפרטת החברה כי ברבעון הראשון של 2020 נרשם גידול ביתרת האשראי לאנשים פרטיים, לסך של 5.66 מיליארד שקל כאשר "הפסדי האשראי בגין אנשים פרטיים הסתכמו ברבעון הראשון לשנת 2020 ב-85 מיליון שקל בהשוואה ל-33 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד". מנגד, האשראי המסחרי של החברה, לעסקים - בעיקר קטנים - עמד על 955 מיליון שקל, שמהווה ירידה 7.4% ביחס ליתרה שהייתה בסוף 2019.

בסוף הרבעון הראשון השנה היו לחברה 2.9 מיליון כרטיסים פעילים, שמתוכם 43.2% מהכרטיסים הינם כרטיסים חוץ בנקאיים. אגב, שיעור הכרטיסים החוץ בנקאיים מסך הכרטיסים הפעילים קטן מרמה של 45.1% שהייתה ברבעון הראשון אשתקד, וגם מרמה של 43.8% שהייתה בסוף 2019.

כרטיסים אלה שימשו לעסקאות במחזור של 27.05 מיליארד שקל שנעשו ברבעון הראשון ב-2020, גידול של כ- 10.1% ביחס למחזור העסקאות ברבעון הראשון אשתקד. בכרטיסים הבנקאיים המחזור החודשי הממוצע קטן ברבעון הראשון השנה בכ-1.1% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, כאשר בכרטיסים החוץ בנקאיים חלה עלייה במחזור העסקאות החודשי לכרטיס, בשיעור של 6.1%.

לסיום נציין כי מותג דיינרס רשם רווח של 3 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה, כמחצית מהרווח שרשם ברבעון המקביל ב-2019. ביחס לשותפות עם חברת התעופה אל על, שנקלעה לקשיים משמעותיים בעקבות משבר הקורונה, מציינת כאל כי לפי שעה היא "הגיעה לכלל מסקנה כי בשלב זה אין מקום לבצע הפחתה בגין סכומים מהותיים ששולמו לאל על במסגרת ההסכם". בכך היא מכוונת לתשלומי עתק ששילמה לאל על על הזכות לנהל את מועדון הפלייקארד, ושתלוי ישירות בהמשך קיומה של אל על.

עוד כתבות

מוחמד ספורי / איור: גיל ג'יבלי

פס הייצור של עו"ד ספורי: כך הפכו התביעות הייצוגיות למנגנון שכר טרחה

עמותת "היבה" הוקמה כדי לסייע למשפחות במצוקה, אך ביהמ"ש העליון קבע כי נעשה בה "שימוש פיקטיבי" לתביעות ייצוגיות של עו"ד מוחמד ספורי ● כעת מתנהלת נגדו קובלנה משמעתית של ועדת האתיקה ● מודל הפעולה: הגשת עשרות הליכים, הסתלקות שיטתית מוסכמת וקבלת שכר טרחה - בלי דיון מהותי ובלי פיצוי לציבור ● ספורי בתגובה: "אין שחר לטענות, זה ניסיון ניגוח"

מה מביא לירידות בשוק הקריפטו? / צילום: Shutterstock

111 מיליארד דולר נמחקו ביממה: מה עומד מאחורי הירידות החדות בקריפטו?

הביטקוין צנח מתחת ל-80 אלף דולר, הרמה הנמוכה שלו מאז אפריל ● גם יתר המטבעות רושמים ירידות חדות ● בין הסיבות: נזילות נמוכה ואכזבה מכך שהתחום לא מתפקד כ"מקלט בטוח" כמו בעבר

אונקיית כסף / צילום: Reuters, CFOTO

אחרי נסיקה מסחררת הגיעה הנפילה: מה גרם לירידות החדות במחירי המתכות?

בשבוע שעבר הזהיר צבי סטפק כי מחירי שתי המתכות ב"סחרור מסוכן שיגרום הפסדים כבדים למשקיעים" ● לדבריו "זה קורה בעיקר כאשר הראלי המטורף מוכתב ע"י כניסת משקיעים ש'מגלים' את ההזדמנות באיחור רב" ● ולמה גם הביטקוין הצטרף לירידות?

זכרון יעקב / צילום: איל יצהר

חברות תובעות 343 מיליון שקל מרמ"י: שיווקה קרקעות שאי אפשר לפתח

שלוש חברות שזכו במכרזי קרקעות בזכרון יעקב תובעות מרמ"י לבטל את העסקאות ולשלם להן 343 מיליון שקל, שכוללים את התשלומים ששילמו ופיצויים ● לטענתן, המדינה שיווקה את הקרקעות ביודעה שאין כל היתכנות לפיתוחן, גבתה מאות מיליוני שקלים מהיזמיות, ולאחר הזכייה הותירה אותן להתמודד לבדן עם סכסוך בין הרשויות

עקב אכילס של חמינאי שעשוי להוביל אותו להפסד מול ארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ההבדלים הגדולים בין טראמפ לחמינאי, איך מתמודדים צעירי עזה עם המשבר הכלכלי ברצועה, והארגונים העשירים שרוצים להשפיע על בחירות האמצע בארה"ב • כותרות העיתונים בעולם

סוכנות דירוג האשראי מודי'ס / צילום: Shutterstock, Daniel J. Macy

מודי'ס מעלה את תחזית הדירוג של ישראל

חברת הדירוג הבינלאומית הודיעה הלילה כי היא משנה את התחזית מ"שלילית" ל"יציבה" ● הטיעונים של מודי'ס להחלטה הם בראש ובראשונה ירידת הסיכון הביטחוני

ארקפה / צילום: עינת לברון

קפה יקר: אחרי ארומה - גם רשת ארקפה מעלה מחירים

עפ"י ארקפה, עליית המחירים המשוקללת בכלל המוצרים תעמוד על 3%, וזאת לאחר שנה שבה הרשת נמנעה מלעדכן את המחירים ● בנוסף מציינים ברשת כי מחירי משקאות הקפה העיקריים לא השתנו

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

בעוד שמוסקבה מתמהמהת באספקה, סין מטמיעה בטהרן מערכות הגנה מתקדמות ● מנגנון משומן של "מכליות רפאים" מאפשר לסין ליהנות מנפט איראני בהנחות עתק ● אלא שמאחורי הדברים, מסתתרת תמונה מורכבת של גירעון סחר מעמיק וניצול ציני

בודקים את המיתוס. חוק 3 שניות / צילום: Shutterstock

לא 3 שניות: תוך כמה זמן החיידקים מגיעים לאוכל שנפל?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: החיידקים לא ממתינים לפני שהם מסתערים על אוכל שנפל. ועדיין, זו לא סיבה להילחץ

25 מניות אירופיות שעשויות לנצוץ השנה / צילום: Shutterstock

תשכחו מוול סטריט: 25 מניות אירופיות לשים אליהן לב

בזמן שהשוק האמריקאי מתייקר, בבנק אוף אמריקה מסמנים את היבשת הישנה כיעד חלופי מרכזי ● בניגוד לריכוזיות במדדים בארה"ב, אירופה מציעה שוק מגוון ובריא יותר ● איפה מחכות הזדמנויות צמיחה וחדשנות במגזרים מסורתיים שעוברים טרנספורמציה טכנולוגית

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

רשות שוק ההון דורשת מגלובל נט גמל להחזיר 11 מיליון שקל שהושקעו בקרנות בחו"ל

בדיקת הרשות מצאה כי הכספים שהשקיעו עמיתים בקופות גמל בניהול אישי (IRA) של החברה הועברו לקרנות בחו"ל, אשר חלקן אורגנו על ידי סוכנים המעורבים בפרשת סלייס ● גלובל נט גמל: "דוחים את המסקנות, שוקלים את צעדינו המשפטיים"

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

פגישה ומו"מ: המסרים שהועברו מארה"ב לאיראן

ממשל טראמפ העביר לאיראן מסרים דרך כמה ערוצים כי הוא פתוח לקיום פגישה ● באיראן מכחישים את התוכניות לקיים תמרונים צבאיים של משמרות המהפכה במצרי הורמוז ● צה"ל תקף כלים הנדסיים של חיזבאללה בדרום לבנון ● חמאס מגנה את המשך התקיפות של צה"ל ברצועה וטוען כי ישראל נושאת באחריות לאי-הגעה לפתרון בסוגיית המחבלים שנצורים ברפיח ● עדכונים שוטפים

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

הזיגזג ההולנדי: חברת התעופה שהודיעה על חידוש הטיסות לישראל

שינוי מגמה? חברת התעופה ההולנדית KLM מודיעה על חידוש הטיסות לישראל, זאת לאחר היסוס שנרשם בשבועות האחרונים

גלופה של שטרות של חמש דולר במטבעה של ארה''ב בוושינגטון הבירה / צילום: Reuters, Gary Cameron

קריסת הדולר מגלה לאמריקאים שהם לא המעצמה שעליה פינטזו

התחזיות סברו שהעשור הנוכחי יטלטל את העולם, ובינתיים הוא מקיים את המצופה ממנו ● תהיות על מצב הדולר האמריקאי מול סל המטבעות, ציפיות הריבית וגם האפשרויות שיוצרת הבינה המלאכותית - כל אלה ישפיעו עמוקות על הכלכלה בשנה הקרובה ● כתבה ראשונה בסדרה

כוכבית בליתי לוי / צילום: יוני רייף/אוני' בר-אילן

הישראלית שמונתה באמצע המלחמה לתפקיד בכיר במפעל השבבים הטייוואני

בענקית השבבים TSMC מבינים כנראה שהחדשנות הישראלית היא דלק קריטי בשרשרת הייצור העולמית של התחום ● זו הסיבה לכך שלצד מנהל הפעילות במזרח התיכון ובאירופה מינו בחברה לראשונה מנהלת ייעודית לחיזוק הקשרים הישראליים - כוכבית בליתי–לוי

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

משרד הביטחון מביע תמיכה בהקמת תחנת הכוח בעטרות

על רקע חשש למחסור באנרגיה ופגיעות בתשתיות, רשות החירום הלאומית מגדירה את תחנת הכוח בעטרות כפרויקט לאומי קריטי ודורשת מיגון מיוחד, כולל יכולות גילוי ויירוט רחפנים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר שירה עפרון / צילום: דיאן בולדווין - ראנד

זה האיש הכי חשוב בעזה שאתם לא מכירים

שיחה עם ד"ר שירה עפרון, ראש קתדרת ישראל והמזרח התיכון במכון ראנד ● על הניסיון הבינלאומי לייצב את עזה, המכשולים והסכנות שבדרך

מוזגת בבית קפה בברלין. רוב העבודות החלקיות הן במגזר השירותים / צילום: Reuters, IMAGO/photothek.de

"אנחנו חייבים לעבוד": גרמניה נגד משרה חלקית ושבוע עבודה מקוצר

הקנצלר פרידריך מרץ יוצא למלחמה בטרנד ה"איזון–בין–חיים–לעבודה" ובמודל התעסוקה החלקי שהפך לסימן ההיכר של הכלכלה הגרמנית ● עם שוק עבודה קשיח, אוכלוסייה מזדקנת וגירעון אקטוארי בפנסיות, בברלין דורשים מהאזרחים: "מי שיכול לעבוד יותר - חייב לעבוד יותר"

לירון אייזנמן (סיליקום), יהוא עופר (אודיסייט) / צילום: ברצי גולדבלט, שלומי יוסף

הישראלית שקפצה במעל 30% בשבוע, וזו שירדה לשפל של שנתיים וחצי

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סיליקום קפצה במעל 20% בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות ותחזית חיובית לרבעון הראשון של 2026 ● אודיסייט טיפסה במעל 30% בשבוע, לאחר שדיווחה על שתי הזמנות פיילוט חדשות מלקוח ביטחוני גדול ● ורוניס ירדה לשפל של שנתיים וחצי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את המלצתם למניה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניה שתזנק מחר בבורסה, והשתיים שצפויות לרדת בחדות

המתיחות בין איראן וארה"ב נותרת ברמות שיא ● עונת הדוחות בוול סטריט נכנסת לשבוע קריטי נוסף, עם תוצאות של אלפאבית, אמזון, פלנטיר ו-AMD ● הנשיא טראמפ בחר את מועמדו לתפקיד יו"ר הפד - ובוול סטריט מרוצים ● מחירי המתכות היקרות צללו יחד עם מטבעות הקריפטו ● וגם: האם ביצועי וול סטריט בינואר יכתיבו את הטון לשנה כולה? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר