גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההוצאות בגין הפסדי אשראי נסקו וחברת כאל עברה להפסד ברבעון הראשון

חברת כרטיסי האשראי שבבעלות דיסקונט והבינלאומי רשמה גידול בהכנסותיה ובמחזור העסקאות בכרטיסיה ברבעון הראשון, אך הפסידה 7 מיליון שקל בשל השלכות משבר הקורונה ● על השותפות עם אל על: "אין מקום לבצע מחיקה"

לוי הלוי, מנכ"ל כאל / צילום: איל יצהר
לוי הלוי, מנכ"ל כאל / צילום: איל יצהר

בשבועות האחרונים פרסם בנק ישראל כמה סקירות על השינויים ברכישות באמצעות כרטיסי אשראי בשל משבר הקורונה, כשהוא הציג ירידה חדה בשימושים בכרטיסים, בעיקר בכמה תחומים. היום מפרטת חברת כרטיסי האשראי כאל שבבעלות בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי כיצד השפיע המשבר על תוצאותיה לרבעון הראשון השנה, כשהיא מדווחת על פגיעה של ממש שעדיין לא ניתן לראות את הפיכתו להיסטוריה.

את הרבעון הראשון השנה סיימה כאל עם הפסד חריג וראשון מבחינתה, שהסתכם בכ-7 מיליון שקל לעומת רווח של כ-37 מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2019. את המעבר להפסד יש לשייך למשבר הקורונה כשבדוחות מצוין כי "ברבעון הראשון של 2020 חוותה החברה ירידה בהיקפי הפעילות במחצית השנייה של חודש מרץ, וכן ירידה מהותית בהיקפי הפעילות של ישראלים בחו"ל, בשל התפשטות נגיף הקורונה והשלכותיו.

כיצד השפיע המשבר על התוצאות של כאל, באופן שאמור לקרות גם בתוצאות המתחרות מקס וישראכרט? "תוצאות הרבעון הושפעו בעיקר מגידול בהפרשה להפסדי אשראי, לאור הגידול הצפוי בהפסדי האשראי הגלומים באשראי הצרכני והעסקי. כמו כן, התוצאות הושפעו לרעה ברבעון זה, וצפויות להיפגע גם ברבעון השני של 2020 כתוצאה מקיטון בגביית עמלות מפעילות של ישראלים בחו"ל, מקיטון בהכנסות מעמלה צולבת הנובעת מהיקפי הפעילות, ומקיטון בהכנסות סליקה של תיירים בישראל", מציינת החברה תוך שהיא מבהירה ביחס לקיטון בפעילות בכרטיסי האשראי של החברה בחו"ל משום עצירת התיירות בעולם מציינת החברה כי "תיתכן אי עמידה ביעדי הארגונים הבינלאומיים, כתלות בהיקף הפגיעה".

כמו כן, כאל, שבניהולו של לוי הלוי, מציינת כי "בשלב זה לא ניתן לאמוד את המועד בו תשוב החברה להיקפי הפעילות והרווח כפי שהיו עד לפרוץ המשבר", כשהיא מתריעה כי "להתפשטות הנגיף והשלכותיו עלולה להיות השפעה מהותית על פעילות החברה בתחום מועדוני הלקוחות בענפי התיירות והתעופה, ובפרט על מועדון הפלייקארד (שבו היא שותפה עם אל על, ר"ש)".

"דוחות הרבעון הראשון משקפים את השפעות משבר הקורונה על תוצאות החברה"

על פניו השורה העליונה בדוחות החברה אינם משקפים את המשבר כפי שהוא ניבט מהשורה התחתונה. הכנסות החברה מעסקאות בכרטיסי אשראי הסתכמו ברבעון הראשון השנה בכ-330 מיליון שקל, המהווים גידול של 5.4% ביחס לרבעון המקביל, בעוד שההכנסות ריבית נטו גדלו בשיעור חד יותר של 11.7% לסך של 134 מיליון שקל. מאחר שמשבר הקורונה פרץ במלוא עוזו רק לקראת סופו, במהלך מרץ, הרי שהכנסות החברה ברבעון הראשון השנה צמחו בסך הכל 9.3% לסך של 472 מיליון שקל, כשקודם למשבר היא אף הציגה גידול במחזור העסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי האשראי שלה.

מנכ"ל החברה הלוי מסר בהקשר זה כי "דוחות הרבעון הראשון משקפים את השפעות משבר הקורונה על תוצאות החברה" והם "הושפעו בעיקר מגידול דרמטי בהפרשות להפסדי אשראי לאור אי הודאות השוררת בשווקים. עם זאת, בנטרול השפעת משבר הקורונה, רשמה כאל צמיחה בכל הפרמטרים העסקיים, זאת לצד פעולות רבות שביצענו על מנת להקל על לקוחותינו בתקופת המשבר. בימים האחרונים, אנו עדים להתאוששות הדרגתית של המשק, שבאה לידי ביטוי בגידול במחזורי העסקאות ואנו מקווים שמגמה זו תימשך". בדברים אלה מכוונים בחברה לכך שבימים האחרונים ניכרת, בין היתר, התאוששות ברכישות מאתרים בחו"ל באמצעות כרטיסי האשראי של החברה, לאחר שגם רכישות אלה נחלשו משמעותית בשיא המשבר. בחברה מזהים הסטה בתשלומים ממזומן וצ'קים לתשלום בכרטיסי אשראי, כשינוי חיובי עבורם בעקבות הקורונה.

ואולם, החברה גם רשמה גידול חד של 26.7% לסך של 484 מיליון שקל בעיקר בשל זינוק של יותר מפי 3 בהוצאות בגין הפסדי אשראי שנסקו לסך של 105 מיליון שקל, כשהיא גם רושמת מעבר להפסד ב"מגזר הסליקה". למעשה, משבר הקורונה, שחתך את הפעילות במשק ומכאן שגם את הפעילות הגדולה והמסורתית של החברה - הנפקה ותפעול של כרטיסי אשראי - מאמצע מרץ ועד לימים האחרונים, הביא לעלייה תלולה מאוד בסיכון במנוע הפעילות השני בחשיבותו - מתן אשראי.

בשנים האחרונות כאל, כמו גם מתחרותיה הישירות ויתר גופי האשראי החוץ בנקאיים, ראו בתחום האשראי כמנוע צמיחה, כשהחברות הללו הציגו גידול די עקבי בתיק האשראי, ורווחיות נאה מהתחום. עתה הגיע שינוי הכיוון בשוק זה, כשהוא צפוי להיות מורגש בתוצאות של כל נותני האשראי. בהקשר זה מפרטת כאל כי "העלייה בהוצאות בכין הפסדי אשראי נובעת בעיקר מהשלכות משבר הקורונה, ובפרט מגידול בהפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי", כשהיא מגלה כי ההפרשה על בסיס קבוצתי ללקוחות פרטיים - כלומר בהלוואות קמעונאיות לציבור הרחב, נסקה בשיעור אדיר מ-9 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד לסך של 55 מיליון שקל השנה.

דבר זה מלמד על חשש ממשי בחברה מהרעה ניכרת בהחזרי ההלוואות. בנוסף החברה מדווחת על התרחבות הסיכון גם בתחום האשראי לעסקים, כשהיא מדווחת על "הוצאות להפרשה בגין אשראי עסקי בסך של 20 מיליון שקל לעומת מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2019". לדברי החברה זה קרה בשל הפרשה קבוצתית בגין עסקים הפועלים בענפים שנפגעו מהמשבר (שנעשית בשל חשש להרעה גורפת, כמו גם בשל הפרשה פרטנית בהיקף מצומצם בגין מספר לווים שנפגעו מהמשבר.

"הביקוש לאשראי העסקי והצרכני בעתיד תלוי בעוצמת השפעת המשבר, ובשלב זה קיימת אי וודאות באשר להיקפיו"

עוד מפרטת החברה על כך שבשל מה שקרה החל ממרץ האחרון יש "קיטון בצריכה הפרטית" דבר ש"הביא לצמצום בביקושים גם באשראי נושא הריבית, ובעקבות כך חלה ירידה בהיקף האשראי הצרכני לאחר תאריך המאזן". עוד כותבת החברה בדוחותיה כי "הביקוש לאשראי העסקי והצרכני בעתיד תלוי בעוצמת השפעת המשבר, ובשלב זה קיימת אי וודאות באשר להיקפיו". אגב זאת נזכיר כי כאל הצטרפה לקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה שהוקמה בשל משבר הקורונה, כשהיא תעמיד במסגרת זו אשראי בהיקף 50 מיליון שקל. עם זאת, הגם שהקרן כבר פועלת זמן ניכר וניתנו במסגרתה הלוואות רבות, הרי שבכאל מציינים כי החברה "מצויה בשלבי התארגנות והטמעה לשם מתן אשראי במסגרת הקרן".

עוד מפרטת החברה כי ברבעון הראשון של 2020 נרשם גידול ביתרת האשראי לאנשים פרטיים, לסך של 5.66 מיליארד שקל כאשר "הפסדי האשראי בגין אנשים פרטיים הסתכמו ברבעון הראשון לשנת 2020 ב-85 מיליון שקל בהשוואה ל-33 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד". מנגד, האשראי המסחרי של החברה, לעסקים - בעיקר קטנים - עמד על 955 מיליון שקל, שמהווה ירידה 7.4% ביחס ליתרה שהייתה בסוף 2019.

בסוף הרבעון הראשון השנה היו לחברה 2.9 מיליון כרטיסים פעילים, שמתוכם 43.2% מהכרטיסים הינם כרטיסים חוץ בנקאיים. אגב, שיעור הכרטיסים החוץ בנקאיים מסך הכרטיסים הפעילים קטן מרמה של 45.1% שהייתה ברבעון הראשון אשתקד, וגם מרמה של 43.8% שהייתה בסוף 2019.

כרטיסים אלה שימשו לעסקאות במחזור של 27.05 מיליארד שקל שנעשו ברבעון הראשון ב-2020, גידול של כ- 10.1% ביחס למחזור העסקאות ברבעון הראשון אשתקד. בכרטיסים הבנקאיים המחזור החודשי הממוצע קטן ברבעון הראשון השנה בכ-1.1% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, כאשר בכרטיסים החוץ בנקאיים חלה עלייה במחזור העסקאות החודשי לכרטיס, בשיעור של 6.1%.

לסיום נציין כי מותג דיינרס רשם רווח של 3 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה, כמחצית מהרווח שרשם ברבעון המקביל ב-2019. ביחס לשותפות עם חברת התעופה אל על, שנקלעה לקשיים משמעותיים בעקבות משבר הקורונה, מציינת כאל כי לפי שעה היא "הגיעה לכלל מסקנה כי בשלב זה אין מקום לבצע הפחתה בגין סכומים מהותיים ששולמו לאל על במסגרת ההסכם". בכך היא מכוונת לתשלומי עתק ששילמה לאל על על הזכות לנהל את מועדון הפלייקארד, ושתלוי ישירות בהמשך קיומה של אל על.

עוד כתבות

מירה מוראטי / צילום: ap, Barbara Ortutey

גל העזיבות מסטארט־אפ הבינה המלאכותית של מירה מוראטי; בכירים חוזרים ל־OpenAI

כ-5% מעובדי Thinking Machines Lab, שהקימה סמנכ"לית הטכנולוגיה לשעבר של OpenAI, הודיעו על עזיבה ● לפי דיווח של דה אינפורמיישן, החברה שואפת להשלים סבב גיוס לפי שווי של כ־50 מיליארד דולר, אך העזיבות עשויות להקשות על מימושו

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

כפול מהתחזית: היקף המס מהרווחים הכלואים צפוי להגיע ל-20 מיליארד שקל ב־2025

על פי הערכות של בכירים ברשות המסים, ההכנסות מרווחים צבורים צפויות להסתכם בשנת 2025 בעד 20 מיליארד שקל ● מדובר בגבייה כפולה מגביית מס ממוצעת בגין חלוקת דיבידנדים בשנה רגילה ● בינואר אשתקד רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף ואילצה בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2%

לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי

"הקשר לוול סטריט פחות מובהק": הגורמים החדשים מאחורי התחזקות השקל

באופן מסורתי, היה מתאם גבוה בין ביצועי מדדי המניות המובילים בארה"ב לשער הדולר־שקל ● מומחים מצביעים על כך שהקשר נחלש, וכי שורה של גורמים אחרים דוחפים להתחזקות השקל ● להערכתם: המוסדיים מפחיתים חשיפה למט"ח ופיזור השקעות גלובלי נרחב יותר מבעבר

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק. ומה לגבי ישראל?

מדד ראסל 2000, הכולל את מניות השורה השנייה בארה"ב, רושם את פתיחת השנה הטובה ביותר שלו מאז 2021, ובשוק מאמינים שהראלי יימשך ● האם גם בת"א המניות הקטנות יתפסו את קדמת הבמה? "מי שאופטימי על ישראל זה מדד טוב להיחשף אליו"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות בעקבות ההסלמה במלחמה הסחר העולמית

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5%, מדד ת"א 90 איבד 1.5% ● הדולר התחזק מול השקל בניגוד למגמה בעולם ● טופ גאם זינקה לאחר שדווח שתרכוש ב-30 מיליון דולר חברה אמריקאית בתחום, מנורה, הפניקס ומור מימשו בה אופציות ב-18 מיליון דולר ● משק אנרגיה זינקה בעקבות השקעה של הפניקס בה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

חשד: מכרו 8 דירות ב-11 מיליון שקל - וחמקו ממסי שבח ורכישה

מוכרי ורוכשי מקרקעין חשודים בדיווח כוזב על מכירת 4 דירות בבניין בתמורה לכ-6 מיליון שקל - כאשר בפועל נמכרו 8 דירות בשווי של כ-11 מיליון שקל ● עפ"י החשד, המוכרים התחמקו מתשלום מס שבח בסכום כולל של כ-1.9 מיליון שקל, והרוכשים התחמקו מתשלום מס רכישה של 400 אלף שקל

שר הכלכלה ניר ברקת. ''סופשבוע'', ערוץ 14, 08.01.26 / צילום: איל יצהר

ברקת צודק: הפטור ממע"מ ליבוא מנוגד למגמה בעולם

שר הכלכלה ניר ברקת התנגד להעלאת הפטור ממע"מ ליבוא, וציין כי מדינות אחרות עושות את ההפך ● בחינת המצב בארה"ב, באיחוד האירופי ובבריטניה מראה שהוא צודק ● המשרוקית של גלובס

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: Studio Alterego, יח''צ

ההצעה הנמוכה שזכתה והקשר למועדון הלקוחות: הוט מובייל בדרך לידי דלק ישראל

הקבוצה שבשליטת להב אל.אר מסתמנת כמנצחת במרוץ לרכישת חברת הסלולר שמחזיקה בכ-15% מהשוק ● בכך היא עוקפת את פלאפון, חרף הצעה הנמוכה ב-400 מיליון שקל ● מה השיקולים שהכריעו, ולמה בדלק ישראל הצליחו היכן שנכשלו בפעמיים הקודמות?

ריקי בש / צילום: כפיר סיון

יועצת ההשקעות הבכירה שמציעה: כך תבחרו את הסקטורים המנצחים לשנה החדשה

ריקי בש, ראש ענף ייעוץ השקעות בבנק לאומי, מדגישה כי ב־2026 חשוב עוד יותר פיזור גלובלי ● היא ממעיטה בחשיבות הבחירות בישראל ובארה"ב להתנהגות השווקים בטווח הארוך, ומציעה חשיפה למט"ח דווקא משום שהשקל התחזק כל כך ● ואילו סקטורים מצדיקים בחינה

הטבות מס / איור: Shutterstock

כמה שווה הטבת המס על קרנות ההשתלמות?

עפ"י פרק הטבות המס בדוח הכנסות המדינה ממסים שפרסם האוצר, הטבות המס לשנה החולפת עמדו על כ-94 מיליארד שקל ● הטבת המס הגדולה ביותר היא לפנסיה, השנייה היא נקודות הזיכוי להורים והשלישית בגודלה הייתה לקרנות ההשתלמות ● בדוח צוין כי היקף הטבות המס בישראל אינו חריג בהשוואה בינלאומית, אך יש הצדקה לצמצם את חלקן

ריי דליו, מייסד ברידג'ווטר / צילום: ap, Ng Han Guan

האזהרה של המשקיע האגדי: טראמפ מצית "מלחמות הון" אכזריות, זה יכאב לכולם

ריי דליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, מזהיר כי האגרסיביות של נשיא ארה"ב עלולה לגרום לעימות פיננסי עולמי ● דבריו מכוונים בעיקר ל"בזוקה" של אירופה: 10 טריליון דולר בנכסים אמריקאיים ● סנונית ראשונה: קרן הפנסיה הדנית מתכננת למכור 100 מיליון דולר באג"ח ממשלתיות אמריקאיות

היום שאחרי נפילת חמינאי: כך תשתנה כלכלת המזה"ת בעידן החדש

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם לגוף שינהל את עזה יש בכלל סיכוי להצליח, מה מתכנן נשיא ארה"ב למזרח התיכון בשנת 2026, ומה תהיה ההשפעה הכלכלית של נפילת המשטר האיראני • כותרות העיתונים בעולם

נטפליקס / צילום: Shutterstock

נטפליקס עקפה את הציפיות, אך המניה יורדת במסחר המאוחר. אלה הסיבות

נטפליקס דיווחה על הכנסות של 12.05 מיליארד דולר ועל רווח של 0.56 דולר למניה ברבעון הרביעי - שניהם מעט מעל הצפי ● מספר המנויים צמח ב־8% ל־325 מיליון ● היום שינתה נטפליקס את הצעתה לרכישת וורנר ברדרס באופן התשלום, וכעת היא מציעה שכל הסכום ישולם במזומן, וזאת כדי לסגור את הדלת להצעת פרמאונט

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: הפטור מהסדר כובל לא יחודש, עלולה להידרש למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות הודיעה לוולט כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל במתכונתו הנוכחית, והציבה לחברה תנאים חדשים שעליה לקבל בתוך חודש ● אם המו"מ בין הצדדים לא יגיע לכדי הסכמות, וולט תיאלץ למכור את פעילותה הקמעונאית

רחפן בשירות צבאי / צילום: Shutterstock

דוח חדש חושף היקף הזמנות חריג מסטארט-אפים ביטחוניים

דוח סיכום שנת 2025 של מפא"ת חושף כי חברות צעירות בשלבים מוקדמים מרכזות כמחצית מהעסקאות, עם דגש על פלטפורמות אוטונומיות ● ההזמנות מלקוחות זרים הסתכמו בכ־300 מיליון שקל

צילומים: AP/Dimitar dilkof, Andy Wong, Ludovic Marin, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מלחמת היין ופרשת גרינלנד: טראמפ מחריף את הטון מול אירופה, והשווקים מגיבים

הנשיא האמריקאי מגביר את הלחץ לקראת הגעתו לפורום דאבוס: איים במכסי ענק על צרפת, חשף הודעות פרטיות ממקרון וביקר את בריטניה על נסיגתה מאיי צ'אגוס ● בעוד דנמרק מחרימה את הכינוס, השווקים מגיבים בבריחה מהדולר לעבר הזהב ● המסחר בוול סטריט נפתח בירידות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

לצד טורקיה וקטאר: נתניהו יצטרף ל"מועצת השלום" של טראמפ

לשכת רה"מ: נתניהו נעתר לבקשת טראמפ ויצטרף כחבר ל"מועצת השלום" ● דיווח: נשיא ארה"ב לוחץ על יועציו להציג תוכנית צבאית "מכריעה" באיראן; מאיים: אם איראן תנסה לפגוע בי, "נמחה אותה מעל פני האדמה" ● על החטוף האחרון רן גואילי אמר טראמפ: "נראה שאנחנו יודעים איפה הוא נמצא"; בחמאס הכחישו: "סיפקנו את כל המידע" ● שר החוץ האיראני: "אם נותקף שוב, נשיב אש בכל האמצעים העומדים לרשותנו" ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנבידיה, אמזון וטסלה נפלו בכ-4%

וול סטריט הגיבה לאיומי המכסים החדשים של טראמפ: נאסד"ק ירד ב-2.4% ● אנבידיה איבדה כ-170 מיליארד דולר בשווי שוק ● הדולר ירד בחדות מול האירו ותשואות האג"ח מזנקות לשיא של כ-4 חודשים ●  תשואת האג"ח של יפן ל-40 שנה חצתה לראשונה את רף ה-4% לאחר ההכרזה על בחירות בזק

טראמפ מחזיר את מלחמת הסחר / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הוועידה בדאבוס יוצאת לדרך, וכולם מדברים על נושא אחד - השליטה בגרינלנד

דונלד טראמפ מזהה "הזדמנות היסטורית" לרכוש את גרינלנד, כאשר אירופה תלויה באנרגיה אמריקאית ובמטריית ההגנה שלה ● האם אירופה תגיב בחריפות, וכיצד ההתחממות הגלובלית קשורה לנחישות של ארה"ב ● אלה השאלות המרכזיות

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

ביהמ"ש המחוזי: ארנון בר-דוד יוכל לחזור להסתדרות בתוך שבועיים

המחוזי קיצר את הרחקתו של יו"ר ההסתדרות בר-דוד מהארגון ל-60 יום, שייספרו החל מתחילת דצמבר, וזאת בניגוד להחלטת בימ"ש השלום להרחיקו ל-90 יום ● השופט דרור ארד-איילון ציין כי דרישת המשטרה להרחיק את בר-דוד מ"גופי ההסתדרות" היא עמומה מדי, וחלק על קביעת בימ"ש השלום כי חזרתו לתפקיד מהווה "סכנה לביטחון הציבור"