גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההוצאות בגין הפסדי אשראי נסקו וחברת כאל עברה להפסד ברבעון הראשון

חברת כרטיסי האשראי שבבעלות דיסקונט והבינלאומי רשמה גידול בהכנסותיה ובמחזור העסקאות בכרטיסיה ברבעון הראשון, אך הפסידה 7 מיליון שקל בשל השלכות משבר הקורונה ● על השותפות עם אל על: "אין מקום לבצע מחיקה"

לוי הלוי, מנכ"ל כאל / צילום: איל יצהר
לוי הלוי, מנכ"ל כאל / צילום: איל יצהר

בשבועות האחרונים פרסם בנק ישראל כמה סקירות על השינויים ברכישות באמצעות כרטיסי אשראי בשל משבר הקורונה, כשהוא הציג ירידה חדה בשימושים בכרטיסים, בעיקר בכמה תחומים. היום מפרטת חברת כרטיסי האשראי כאל שבבעלות בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי כיצד השפיע המשבר על תוצאותיה לרבעון הראשון השנה, כשהיא מדווחת על פגיעה של ממש שעדיין לא ניתן לראות את הפיכתו להיסטוריה.

את הרבעון הראשון השנה סיימה כאל עם הפסד חריג וראשון מבחינתה, שהסתכם בכ-7 מיליון שקל לעומת רווח של כ-37 מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2019. את המעבר להפסד יש לשייך למשבר הקורונה כשבדוחות מצוין כי "ברבעון הראשון של 2020 חוותה החברה ירידה בהיקפי הפעילות במחצית השנייה של חודש מרץ, וכן ירידה מהותית בהיקפי הפעילות של ישראלים בחו"ל, בשל התפשטות נגיף הקורונה והשלכותיו.

כיצד השפיע המשבר על התוצאות של כאל, באופן שאמור לקרות גם בתוצאות המתחרות מקס וישראכרט? "תוצאות הרבעון הושפעו בעיקר מגידול בהפרשה להפסדי אשראי, לאור הגידול הצפוי בהפסדי האשראי הגלומים באשראי הצרכני והעסקי. כמו כן, התוצאות הושפעו לרעה ברבעון זה, וצפויות להיפגע גם ברבעון השני של 2020 כתוצאה מקיטון בגביית עמלות מפעילות של ישראלים בחו"ל, מקיטון בהכנסות מעמלה צולבת הנובעת מהיקפי הפעילות, ומקיטון בהכנסות סליקה של תיירים בישראל", מציינת החברה תוך שהיא מבהירה ביחס לקיטון בפעילות בכרטיסי האשראי של החברה בחו"ל משום עצירת התיירות בעולם מציינת החברה כי "תיתכן אי עמידה ביעדי הארגונים הבינלאומיים, כתלות בהיקף הפגיעה".

כמו כן, כאל, שבניהולו של לוי הלוי, מציינת כי "בשלב זה לא ניתן לאמוד את המועד בו תשוב החברה להיקפי הפעילות והרווח כפי שהיו עד לפרוץ המשבר", כשהיא מתריעה כי "להתפשטות הנגיף והשלכותיו עלולה להיות השפעה מהותית על פעילות החברה בתחום מועדוני הלקוחות בענפי התיירות והתעופה, ובפרט על מועדון הפלייקארד (שבו היא שותפה עם אל על, ר"ש)".

"דוחות הרבעון הראשון משקפים את השפעות משבר הקורונה על תוצאות החברה"

על פניו השורה העליונה בדוחות החברה אינם משקפים את המשבר כפי שהוא ניבט מהשורה התחתונה. הכנסות החברה מעסקאות בכרטיסי אשראי הסתכמו ברבעון הראשון השנה בכ-330 מיליון שקל, המהווים גידול של 5.4% ביחס לרבעון המקביל, בעוד שההכנסות ריבית נטו גדלו בשיעור חד יותר של 11.7% לסך של 134 מיליון שקל. מאחר שמשבר הקורונה פרץ במלוא עוזו רק לקראת סופו, במהלך מרץ, הרי שהכנסות החברה ברבעון הראשון השנה צמחו בסך הכל 9.3% לסך של 472 מיליון שקל, כשקודם למשבר היא אף הציגה גידול במחזור העסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי האשראי שלה.

מנכ"ל החברה הלוי מסר בהקשר זה כי "דוחות הרבעון הראשון משקפים את השפעות משבר הקורונה על תוצאות החברה" והם "הושפעו בעיקר מגידול דרמטי בהפרשות להפסדי אשראי לאור אי הודאות השוררת בשווקים. עם זאת, בנטרול השפעת משבר הקורונה, רשמה כאל צמיחה בכל הפרמטרים העסקיים, זאת לצד פעולות רבות שביצענו על מנת להקל על לקוחותינו בתקופת המשבר. בימים האחרונים, אנו עדים להתאוששות הדרגתית של המשק, שבאה לידי ביטוי בגידול במחזורי העסקאות ואנו מקווים שמגמה זו תימשך". בדברים אלה מכוונים בחברה לכך שבימים האחרונים ניכרת, בין היתר, התאוששות ברכישות מאתרים בחו"ל באמצעות כרטיסי האשראי של החברה, לאחר שגם רכישות אלה נחלשו משמעותית בשיא המשבר. בחברה מזהים הסטה בתשלומים ממזומן וצ'קים לתשלום בכרטיסי אשראי, כשינוי חיובי עבורם בעקבות הקורונה.

ואולם, החברה גם רשמה גידול חד של 26.7% לסך של 484 מיליון שקל בעיקר בשל זינוק של יותר מפי 3 בהוצאות בגין הפסדי אשראי שנסקו לסך של 105 מיליון שקל, כשהיא גם רושמת מעבר להפסד ב"מגזר הסליקה". למעשה, משבר הקורונה, שחתך את הפעילות במשק ומכאן שגם את הפעילות הגדולה והמסורתית של החברה - הנפקה ותפעול של כרטיסי אשראי - מאמצע מרץ ועד לימים האחרונים, הביא לעלייה תלולה מאוד בסיכון במנוע הפעילות השני בחשיבותו - מתן אשראי.

בשנים האחרונות כאל, כמו גם מתחרותיה הישירות ויתר גופי האשראי החוץ בנקאיים, ראו בתחום האשראי כמנוע צמיחה, כשהחברות הללו הציגו גידול די עקבי בתיק האשראי, ורווחיות נאה מהתחום. עתה הגיע שינוי הכיוון בשוק זה, כשהוא צפוי להיות מורגש בתוצאות של כל נותני האשראי. בהקשר זה מפרטת כאל כי "העלייה בהוצאות בכין הפסדי אשראי נובעת בעיקר מהשלכות משבר הקורונה, ובפרט מגידול בהפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי", כשהיא מגלה כי ההפרשה על בסיס קבוצתי ללקוחות פרטיים - כלומר בהלוואות קמעונאיות לציבור הרחב, נסקה בשיעור אדיר מ-9 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד לסך של 55 מיליון שקל השנה.

דבר זה מלמד על חשש ממשי בחברה מהרעה ניכרת בהחזרי ההלוואות. בנוסף החברה מדווחת על התרחבות הסיכון גם בתחום האשראי לעסקים, כשהיא מדווחת על "הוצאות להפרשה בגין אשראי עסקי בסך של 20 מיליון שקל לעומת מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2019". לדברי החברה זה קרה בשל הפרשה קבוצתית בגין עסקים הפועלים בענפים שנפגעו מהמשבר (שנעשית בשל חשש להרעה גורפת, כמו גם בשל הפרשה פרטנית בהיקף מצומצם בגין מספר לווים שנפגעו מהמשבר.

"הביקוש לאשראי העסקי והצרכני בעתיד תלוי בעוצמת השפעת המשבר, ובשלב זה קיימת אי וודאות באשר להיקפיו"

עוד מפרטת החברה על כך שבשל מה שקרה החל ממרץ האחרון יש "קיטון בצריכה הפרטית" דבר ש"הביא לצמצום בביקושים גם באשראי נושא הריבית, ובעקבות כך חלה ירידה בהיקף האשראי הצרכני לאחר תאריך המאזן". עוד כותבת החברה בדוחותיה כי "הביקוש לאשראי העסקי והצרכני בעתיד תלוי בעוצמת השפעת המשבר, ובשלב זה קיימת אי וודאות באשר להיקפיו". אגב זאת נזכיר כי כאל הצטרפה לקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה שהוקמה בשל משבר הקורונה, כשהיא תעמיד במסגרת זו אשראי בהיקף 50 מיליון שקל. עם זאת, הגם שהקרן כבר פועלת זמן ניכר וניתנו במסגרתה הלוואות רבות, הרי שבכאל מציינים כי החברה "מצויה בשלבי התארגנות והטמעה לשם מתן אשראי במסגרת הקרן".

עוד מפרטת החברה כי ברבעון הראשון של 2020 נרשם גידול ביתרת האשראי לאנשים פרטיים, לסך של 5.66 מיליארד שקל כאשר "הפסדי האשראי בגין אנשים פרטיים הסתכמו ברבעון הראשון לשנת 2020 ב-85 מיליון שקל בהשוואה ל-33 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד". מנגד, האשראי המסחרי של החברה, לעסקים - בעיקר קטנים - עמד על 955 מיליון שקל, שמהווה ירידה 7.4% ביחס ליתרה שהייתה בסוף 2019.

בסוף הרבעון הראשון השנה היו לחברה 2.9 מיליון כרטיסים פעילים, שמתוכם 43.2% מהכרטיסים הינם כרטיסים חוץ בנקאיים. אגב, שיעור הכרטיסים החוץ בנקאיים מסך הכרטיסים הפעילים קטן מרמה של 45.1% שהייתה ברבעון הראשון אשתקד, וגם מרמה של 43.8% שהייתה בסוף 2019.

כרטיסים אלה שימשו לעסקאות במחזור של 27.05 מיליארד שקל שנעשו ברבעון הראשון ב-2020, גידול של כ- 10.1% ביחס למחזור העסקאות ברבעון הראשון אשתקד. בכרטיסים הבנקאיים המחזור החודשי הממוצע קטן ברבעון הראשון השנה בכ-1.1% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, כאשר בכרטיסים החוץ בנקאיים חלה עלייה במחזור העסקאות החודשי לכרטיס, בשיעור של 6.1%.

לסיום נציין כי מותג דיינרס רשם רווח של 3 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה, כמחצית מהרווח שרשם ברבעון המקביל ב-2019. ביחס לשותפות עם חברת התעופה אל על, שנקלעה לקשיים משמעותיים בעקבות משבר הקורונה, מציינת כאל כי לפי שעה היא "הגיעה לכלל מסקנה כי בשלב זה אין מקום לבצע הפחתה בגין סכומים מהותיים ששולמו לאל על במסגרת ההסכם". בכך היא מכוונת לתשלומי עתק ששילמה לאל על על הזכות לנהל את מועדון הפלייקארד, ושתלוי ישירות בהמשך קיומה של אל על.

עוד כתבות

שבבים

"יקפוץ ב-30% בשנת 2026": השוק החם שמסמנים בבנק אוף אמריקה

לפי בנק אוף אמריקה, בום הבינה מלאכותית נמצא באמצע דרך ארוכה ותנודתית שתימשך כעשור ● החברות שיובילו את השוק הן אלה בעלות יתרון תחרותי חזק ועמיד שניתן למדידה בדרך פשוטה - שולי הרווח ● וגם, האם אנבידיה יקרה מדי?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

סמוטריץ' באיום חדש על הבנקים: אם תבטלו הטבות לצרכנים, המס יוכפל

שר האוצר הודיע השבוע כי יטיל על הבנקים מס רווחי יתר של 15% ● כעת הוא מאיים: אם הטבות לצרכנים יבוטלו בעקבות המס החדש, אכפיל את המס ל-30% ● המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי יוצא נגד המהלך: "הטלת מס על הבנקים כפי שמוצע תפעל נגד התחרות"

עסקת הגז עם מצרים יוצאת לדרך / עיצוב: אלישע נדב

הסכם הגז עם מצרים: מיליארדים למדינה או שנשלם על זה ביוקר?

בשנה הקרובה תחל ישראל לספק גז טבעי למצרים - בהסכם היצוא הגדול ביותר שנחתם כאן ● המהלך צפוי להכניס למדינה 58 מיליארד שקל עד 2040, להמריץ את הרחבת החיפושים בים התיכון ולהפחית את המחיר המקומי ● אבל הוא גם פוגע דרמטית בעתודות, וכשתגיע העת לייבא, זה יעלה לנו יותר ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

רחוב בפריז / צילום: Shutterstock

שיקום יערות, ריטריט לגיל המעבר או אמנות בחשכה: החופשות שלא חשבתם עליהן

אל מול הנופשים האינסטגרמיים, שכוללים ריזורטים מפנקים, אוכל מהוקצע ונופים מרהיבים, התפתחה לה תיירות שאולי מצטלמת פחות טוב, אבל מחברת אותנו יותר לעצמנו ● מחופשה שכולה ברכבת, דרך טיול שמעודד אתכם להספיק כמה שפחות ועד היעדים שבהם תצטרכו להחזיר ערך למקומיים ● שמונה הצעות

דונלד טראמפ על רקע גרינלנד. הודיע על מינוי אחראי לסיפוח האי / צילומים: רויטרס, שאטרסטוק

"הם מנגבים איתנו את הרגליים": המדינה הסקנדינבית שכועסת על ארה"ב

החזית של ארה"ב מול דנמרק: הממשל האמריקאי מינה שליח מיוחד לסיפוח גרינלנד והשעה פרויקטים של ענקית האנרגיה אורסטד ● במקביל, הוטלו איומי מכסים על יצרנית התרופות נובו נורדיסק ● בקופנהגן הגיבו בזעם וזימנו את השגריר לשיחת נזיפה: "ארה"ב הפכה לאיום אפשרי"

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

המרוץ ל"יהלום" של אלומיי: כולם רוצים לרכוש נתח מתחנת הכוח דוראד

האם רכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי ע"י נופר מסתבכת? ריבוי הגופים שלוטשים עיניים לנכס המרכזי של החברה יוצרים איומים על השלמת העסקה - מהליך משפטי ועד פירעון מיידי של האג"ח שהנפיקה ● ועל מה דובר בפגישה שהייתה השבוע בין עופר ינאי לעמוס לוזון

זירת הפיגוע סמוך לעין חרוד / צילום: תיעוד מבצעי מד''א

מחבל דרס למוות בן 68, רצח בדקירות בת 19 - ונוטרל

פיצוצים עזים ברחבי לבנון: צה"ל תקף שורת מטרות של חיזבאללה ● החל מ-1.1: ההנחיות החדשות של צה"ל למשרתי המילואים ● המאמצים לאיתור רן גואילי והמסר הישראלי למתווכות ● חיילת מג"ב עלתה מרצונה לרכב פלסטיני ונכנסה לעיירה פלסטינית; כוחות הביטחון שוחחו עם משפחתה, והחיילת יצאה ● פגישת טראמפ-נתניהו תהיה קריטית לעתיד הסכם הפסקת האש בעזה ● עדכונים שוטפים

למה בישראל אי אפשר באמת לבטל עסקה לרכישת דירה / אילוסטרציה: תמר מצפי

זה לא באג אלא פיצ'ר: לקוני הדירות אין באמת חלון יציאה

מי שקנה במבצעי ה-95/5 ומרגיש שיש לו אופציה לצאת, ומי שמתחרט ומגלה שהדלת נעולה - בישראל אין "נון־ריקורס" ואין חרטות ● למה המודל הישראלי לא מונע משברים, אלא פשוט מעדיף שהם יתגלגלו לסלון שלכם ויישארו שם

לינק אנד קו 08 פלאג–אין / צילום: יח''צ

במחיר של 230 אלף שקל: הפלאג-אין שמציג טווח חשמלי כמעט כפול מהממוצע

לינק אנד קו הסינית, חברה אחות של וולבו, מציגה קרוס-אובר גדול ומפואר עם סוללה מסיבית וטווח חשמלי רציני, במחיר כניסה מרשים ● היא עדיין לא מלוטשת מבחינה דינמית, כמו מותגי הפרימיום האירופיים, אך מציעה יחס תמורה לכסף שעליו היצרנים המערביים יכולים רק לחלום

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ הודיע: ארה"ב תקפה יעדי דאעש בניגריה

לדברי נשיא ארה"ב, התקיפות בוצעה בהוראתו וכללו שורת יעדים ● המהלך מגיע לאחר שבועות של איומים אמריקאים לפעולה צבאית בשל פגיעה בנוצרים במדינה ● ממשלת ניגריה דחתה בעבר את הטענות וטענה כי היא מחויבת לחופש דת ולהגנה על כלל האזרחים

אמנת START / עיצוב: אלישע נדב

אמנת הגרעין עומדת לפוג. האם היא תתחדש? "טראמפ רוצה להראות שבעל הבית השתגע"

מאז המלחמה הקרה הקפידו רוסיה וארה"ב להאריך בכל כמה שנים את האמנה שהגבילה את התחמשותן בנשק אטומי • כעת היא מתקרבת שוב לסיומה, והן יידרשו שוב לסוגיה • אלא שהפעם מארג האינטרסים השתנה: פוטין שקוע בבוץ האוקראיני, לטראמפ יש חזית מתעצמת מול סין, ושתי המדינות מנהלות עסקאות גרעיניות עם מדינות אחרות - שבכוחן לשנות את מאזן האימה ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

עשרות מגישי גלי צה"ל וגלגלצ קיבלו הודעה שהעסקתם תוקפא בשבוע הבא; דיון בבג"ץ בימים הקרובים

כ־50 מגישי גלי צה"ל וגלגלצ המועסקים כיועצים קיבלו הודעה כי העסקתם תוקפא כבר מהשבוע הבא ● העובדים טוענים לפגיעה דרמטית בלוח השידורים ולסגירה בפועל של התחנה לפני ההכרעה המשפטית, ופנו לבג"ץ בבקשה דחופה לצו ביניים ● משרד הביטחון: "המשרד לא הוציא הנחיה כלשהי על סיום העסקה בגלי צה"ל"

תביעות בגין ביטולי טיסות / איור: גיל ג'יבלי

גל התביעות נגד חברות התעופה הוקפא עד להכרעת בג"ץ

גל התביעות שהוגש נגד חברות התעופה הזרות בגין ביטולי הטיסות נתקל בבקשות לעיכוב ההליכים, בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ ● ההערכה: סכום הפיצוי צפוי להצטבר למאות מיליוני שקלים

מתחם הבורסה ברמת גן / צילום: תמר מצפי

העלאות הארנונה ב־2026: לאילו רשויות אושרה העלאה, והיכן נדחו הבקשות

תעריף הארנונה יעלה ב־2026 בכ־1.6% - אך לרשויות רבות אושרה העלאה גבוהה הרבה יותר, לעומת אחרות שבקשותיהן נדחו ● במתחם הדולפינריום בת"א התעריף יעלה ביותר מ־100%, ומנגד, באזור הבורסה ברמת גן לא אושר שינוי ● גלובס בדק את המצב בכמה ערים גדולות

מטוס של חברת התעופה TUS IL / צילום: באדיבות אתר TUS

חברת התעופה הישראלית החדשה החלה בגיוס טייסים

קבוצת קווי חופשה, שכיום מחזיקה בבעלותה את בלו בירד וטוס איירווייז האירופיות, תשיק בקרוב חברת תעופה ישראלית חדשה, TUS IL, שתתחרה על טיסות קצרות־טווח ● גיוס הטייסים לחברה החל וזאת לקראת תחילת פעילותה, אשר צפוי כבר ברבעון הראשון של 2026

פרופ' אוליבר הארט / צילום: אלון גלבוע

"קולגות חושבים שיצאתי מדעתי": הכלכלן חתן פרס נובל שרוצה להכניס ערכים לשוק ההון

פרופ' אוליבר הארט רוצה להחזיר ערכים כמו הוגנות לחוזים, לישיבות דירקטוריון ולאסיפות בעלי המניות ● בימים אלה הוא מקדם רעיון חתרני כמעט לדמוקרטיזציה של שוק ההון ושיתוף בעלי המניות בקבלת החלטות שוטפות של חברות ● השבוע הוא הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של מרכז אריסון ל-ESG בבית הספר אריסון למנהל עסקים של אוניברסיטת רייכמן ● ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר איתו איך המודלים שלו עובדים במציאות

סיכום שנה / צילום: ואניה סאוויק – נסדא''ק, נקסט ויז'ן

עסקת הענק, ​הפגישה הדרמטית והמניה שטסה: השנה הזוהרת של שוק ההון

בורסת תל אביב מסכמת את אחת השנים הטובות בתולדותיה ● אלה היו האנשים, האירועים והעסקאות שעשו את השנה

הדמיית הפרויקט. 475 דירות במקום 196 / הדמיה: משה צור אדריכלים

למה פרויקט ברמת אביב תקוע חמש שנים בוועדה המקומית

שני מתחמים ברמת אביב, ברחובות ליאון בלום וברזיל, מחכים לאישור תוכנית פינוי־בינוי בוועדה המקומית תל אביב אולם שוב ושוב, האישור נדחה

המשרוקית מסבירה. דירוג האקונומיסט / צילום: Shutterstock

כלכלת ישראל במקום השלישי בעולם? חכו שתראו מי בטופ 5

ישראל הוצבה במקום השלישי והמכובד של דירוג ה"אקונומיסט". ההישג הזה נחגג כאן ע"י רבים, אבל עד כמה באמת נכון להתבשם ממנו? ● המשרוקית של גלובס

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

טסלה מול BYD: הסיפור ההפוך של יצרניות הרכב החשמלי הגדולות בעולם

מניית טסלה קפצה ב־6 החודשים האחרונים במעל 40% ושברה את שיא כל הזמנים ● לעומתה, BYD מציגה מגמה הפוכה עם ירידה דו־ספרתית באותה התקופה ● מה עומד מאחורי הפערים, ואיך מושפע מכך תיק ההשקעות שלכם?