מכשור רפואי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
כמה שבועות אחרי שנולד רשמית איגוד המכשור הרפואי הישראלי, מדטק, פרצה מגפת הקורונה וטרפה את תוכניות ההשקה של מייסדיו. היא גם טרפה את שוק המכשור הרפואי עצמו, לטוב ולרע. היא שמה אותו במרכז מבחינה תודעתית ומעשית, אבל הקשתה עליו לפעול ברמה הלוגיסטית.
ירון יצהרי, מנכ"ל חברת מדטרוניק ומנכ"ל האיגוד החדש, אומר שהארגון קם למטרות אחרות, אבל הקורונה הייתה "טירונות" שעזרה לגבש אותו. אם המחשבה בעת ההקמה הייתה בעיקר איך להסביר ולשווק את תחום המכשור הרפואי ואת החברות הפועלות בסקטור הזה, פתאום הגלגל התהפך והמטרה המובילה הייתה לענות לצרכים של מערכת הבריאות הישראלית בעזרת חברות המכשור הרפואי בארץ.
"העולם חזר להיות שטוח"
"ראינו שהעולם חזר להיות שטוח ולא עגול", אומר יצהרי, "כלומר, פתאום נהיה קשה להשיג מוצרים רפואיים. התחלנו קודם כול להשמיש מוצרים שלא פעלו (למשל, מכונות הנשמה או מכונות בדיקה). יצרנו שיתופי פעולה עם רפא"ל והתעשיה האווירית כדי לפתוח את הפטנטים של המנשמים ולאפשר לייצר אותם מחומרים זמינים.
"במקביל, פעלנו לחבר בין טכנולוגיות של חברות מכשור רפואי ישראליות לבין בתי החולים, קופות החולים ומשרד הבריאות. החברות הישראליות פיתחו בתקופה הזו טכנולוגיות מדהימות יש מאין - מחידושים בהנשמה ובטיפול בחולה, דרך טכונולוגיות חיזוי, טכנולוגיות תקשורת עם המטופל, טכנולוגיות אבחון וניטור, או לטיפול בבית. התפקיד שלנו היה לעזור להם למצוא את הערוץ לתוך בית החולים ומשרד הבריאות, וגם לשיתוף פעולה עם התעשייה היצרנית המקומית. אנחנו היינו הגורם המתכלל, וכמובן עבדנו בשביל כל החברות הקטנות והגדולות ולא רק אלה שחברות באיגוד. בפן של הרכש, היינו מעורבים במבצעי רכש הציוד הרפואי ההרואיים והפחות הרואיים של התקופה".
לדברי יצהרי, החודשים האחרונים העבירו היטב את המסר לגורמים הרלוונטיים בממשלה ובסקטור עצמו, שישראל לא יכולה להיות "מדינת חדשנות" ללא תעשייה. "הרעיון של מדינת חדשנות בלבד לא מחזיק מים כשאין חקלאות, כשאי אפשר ליצר מסכות על פי הצורך, כשיש פתאום מחסור בביצים. דווקא בתחום המכשור הרפואי יכולה להיות כאן, וכבר יש כאן, תעשייה עם יצור מתקדם. אנחנו צריכים תמיכה מהמדינה, ומקווים שגם המשקיעים יבינו שזה העתיד".
"השאיפה שלנו היא להיות אינטל"
כעת עם תחילת ההתאוששות, חוזר האיגוד לתוכנית ההשקה המקורית: לקדם את חברות הטכנולוגיה הרפואית המתקדמת שעוסקות במחקר ופיתוח בארץ.
"הקמנו את האיגוד עם כמה מטרות עיקריות מבחינת הייצוג של התעשייה", אומרת שירה אוברלנדר, מנהלת תחום שיפוי ביטוחי ונגישות במדטרוניק ישראל. קודם כול - ההיבט התעסוקתי. תחום המכשור הרפואי, אם כוללים את האסתטיקה הרפואית, מעסיק בישראל עשרות אלפי עובדים. התעסוקה בתחום הזה היא מאוד מגוונת. היא מעסיקה עובדים מרמת הייצור ועד בעלי דוקטורט ומעלה. השכר הממוצע גם לעובדי הייצור הוא יחסית גבוה, משום שהחברות בוחרות להשאיר בארץ ולא להוציא למיקור חוץ דווקא את הייצור המורכב. התעשייה הזו פרוסה גיאוגרפית בכל הארץ, ולא ממוקדת רק במרכז. היא מעסיקה עובדים ממגזרים מגוונים, ובגילאים מגוונים".
יצהרי: "התעסוקה הזו ממומנת במידה רבה על ידי כספים שמגיעים מחו"ל. בעשור האחרון הושקעו יותר מ-5 מיליארד דולר ברכישות של חברות מכשור רפואי ישראליות על ידי חברות בינלאומיות, וזו רק ההתחלה, כי רוב הרכישות הללו לא הסתיימו בהעברת החברה עם הטכנולוגיה שלה לחו"ל. המחקר והפיתוח ולפעמים אפילו הייצור נשארו פה, והחברות הבינלאומיות ממשיכות להשקיע ולפתח. השאיפה שלנו היא להיות אינטל, בהיבט של תעסוקה בפריפריה ובכל הארץ".
תחום נוסף שבו צפוי האיגוד לעסוק הוא הפיכת השוק הישראלי ל"אתר בטא" לבדיקת טכנולוגיות רפואיות חדשות מכל העולם. זאת, על ידי פתיחת דלתות בבתי החולים ובקופות החולים. תהליך הפיתוח אמור להתקיים במשולב עם בתי החולים וקופות החולים מהרגע הראשון, והפיתוח נעשה על בסיס המידע שנאגר בבתי החולים. אחר כך בתי החולים וקופות החולים הללו יטמיעו את הטכנולוגיות כפיילוטים אצלם, ולבסוף אותו מידע ישמש גם כדי לתת פידבק והוכחת ערך לאותן טכנולוגיות.
החזון הזה הוצע במיוחד עבור ישראל על ידי עומאר ישראק, מי שהיה עד לאחרונה מנכ"ל מדטרוניק העולמית, וראה שלישראל יכול להיות תפקיד משמעותי במשימה זו.
"כשפנינו למשרד הבריאות ביוזמות מעניינות בתחום הזה כחברה, כמדטרוניק, הם אמרו לנו שהם לא יכולים להתייחס ליוזמות של חברה אחת", אומרת אוברלנדר, "אלא צריך לאגד כמה חברות, כדי שנוכל להציע חדשנות רגולטורית, ולשבת לדון בכך, סקטור מול רגולטור". התגובה הזאת בעצם נתנה את הדחיפה האחרונה להקמת הארגון.
"לקדם סל טכנולוגיות רפואיות"
תחום שלישי שהאיגוד מתכוון לעסוק בו הוא "סל התרופות של המכשור הרפואי. לא במקרה קוראים היום לסל התרופות בשם זה ולא "סל הבריאות", משום שכמעט אין בו ייצוג לטכנולוגיות רפואיות שאינן תרופות. קופות החולים והמדינה אמנם מממנות עבור הציבור טיפול באמצעות מכשור רפואי חדש, אבל אין מנגנון קבוע לעדכון התקצוב עבור מוצרים אלה בכל שנה, כפי שיש בתחום התרופות.
"הכוונה היא לקדם סל טכנולוגיות רפואיות שמאפשר לבתי החולים להשקיע בציוד שהערך שלו אולי מתבטא בטווח הרחוק יותר ולכן כרגע קשה להם להשקיע בו. אם הטכנולוגיות יהיו בעיקר כאלה שפותחו בישראל, אז תהיה בכך תרומה כפולה", אומר ארז כהן, מנכ״ל פעילות בתי החולים ופתרונות רפואיים של טבע ישראל.
נושא נוסף הוא תהליך הרגולציה וההטמעה של טכנולוגיות חדשות בבתי החולים.
"כל אחד מאיתנו מכיר טכנולוגיות שלא נכנסו לשימוש בארץ או שנכנסו לשימוש באיטיות רבה כי המערכת הרפואית לא בנויה להתחדש טכנולוגית, אף שהרופאים רוצים בזה ובתי החולים רוצים בזה ומבינים את הערך של זה למטופל ולעבודה שלהם ברמה העקרונית", אומר יצהרי.
"אם ניצור מסלולים רגולטוריים ומסלולים בתוך מערכי הרכש וההכשרה של בתי החולים, שידחפו את ההתחדשות, נוכל לחזק עוד יותר את המעמד המוביל של המערכת הרפואית הישראלית, ושל סקטור המכשור הרפואי הישראלי בעולם, בו זמנית".
כהן: "וזו לא שאלה של רגולטור אדיש או רגולטור קשוח. להיפך, משרד הבריאות מתעניין ביוזמות האלה, אבל יחידת האמ"ר (האחראית על מכשור הרפואי במשרד הבריאות) היא קטנה יחסית. השאלה היא אם הממשלה כולה מוכנה לשים את הפוקוס על זה".
יצהרי: "בגרמניה יש תהליך יותר מובנה של אימוץ טכנולוגיות לתוך מערכת הבריאות ובדיקת הערך שלהן ורק אם הטכנולוגיה לא עומדת בהבטחות, היא נפלטת החוצה. הכוונה היא לא לבדיקה רגולטורית, אלא לבדיקת הערך".
"אין היום לגבי החולים שום תקינה שאומרת - אם יצאה טכנולוגיה חדשה לעולם אשר מוכח שהיא פועלת טוב יותר, מצופה ממך לאמץ אותה", אומר ערן פינטל, ראש תחום המכירות והשירות ב-GE ישראל. "ואין לבית החולים כלים לעשות הערכה אמיתית של המוצרים החדשים. אנחנו רוצים לייצר כלי הערכה ולעזור למקבלי ההחלטות לקבל החלטה נבונה יותר, וכך למנוע מצב שבו הם מעדיפים לא לקבל החלטה בכלל לגבי מוצרים חדשים".
"יש ואקום בהכשרה"
הנושא האחרון הוא הכשרה. "למשל, כל הנושא של הכשרה באמצעות סימולציה - אנחנו לא מדמיינים שכלי טיס ייכנס לשימוש בלי סימולציה", אומר יצהרי, "ואילו בתחום של הרגולציה והביצוע של הדרכות על מכשור רפואי, יש ואקום וההכשרה נעשית תוך כדי עבודה - על הגוף שלי ושלך - או שהיא לא נעשית בכלל ואז לא מאמצים את הטכנולוגיות החדשות, גם אם הן מצוינות.
"רופאים הם מעולים בהבנה של תרופות, מעולים בפיזיולוגיה, ופחות חשופים לעולם המכשור הרפואי במהלך ההכשרה שלהם. בישראל המצב מבחינה זו גרוע ממה שקיים בעולם. כדי לקדם תהליך מסודר של רגולציה להכשרות וסימולציות על מכשירים רפואיים חדשים, אנחנו צריכים את משרדי האוצר, הכלכלה, הבריאות, האקדמיה ובלתי החולים, שכולם יישבו יחד.
"יש חוסר בהכשרה, לא לרופאים אלא גם לטכנאים, למהנדסים, לאנשי השירות", אומר פינטל. "ובסוף המטרה היא שאם כבר רוכשים ציוד, שהוא באמת ייתן את הטיפול הטוב ביותר. חייבים להפעיל ולתחזק אותו ברמה הגבוהה ביותר. אנחנו דנים בקבוצה באפשרות להקים מרכז סימולציה, שבאמת ינגיש אותן טכנולוגיות וידע.
"היום כל מדינות העולם הציבו לעצמן משימה לקדם פיתוח של טיפולים רפואיים והנגשתם לציבור באופן מהיר, בטוח, ומדויק. זה אינטרס של המדינה, של הגורמים המממנים וגם של מי שזוכה בסופו של דבר לקבל את הטיפול. קידום נוכחות של חברות בינלאומיות במדינה וחברות מקומיות מאפשר פיתוח מהיר של טכנולוגיות ונגישות שלהן למערכת הבריאות המקומית. ישראל היא אקוסיסטם מדהים שיכול לעשות את זה".
איך בעצם נולד הארגון?
יצהרי: "מדטרוניק עמדה לפני רכישה של חברה בישראל ושאלו אותי מה קורה עם תמיכה בתעסוקה ובייצור ובייצוא. האם אני יכול לייצר נייר עמדה של כל התשתית והתמיכה והתנאים שאני מקבל מהמדינה? ואז זיהיתי את הוואקום. כל מה שקשור להקמת מפעלים זה האוצר, תעסוקה זה משרד הכלכלה. רשות החדשנות עוסקת בתעסוקה של מהנדסים ומדענים, אבל מה עם עובדי הייצור? זה לא נופל ברשות החדשנות אלא באגף אחד של משרד הכלכלה. ואז הסתכלתי על ארגון פארמה ישראל (ארגון חברות הפארמה הבינלאומיות הפועלות בארץ). הרגולטור קורא להם, משתף אותם. אבל הרגולטור חושב שפארמה ומכשור רפואי זה אותו דבר".
אתם לא מרגישים שארגון כמו פארמה ישראל מייצג גם אתכם? או IATI שדואג לכל תעשיית הטכנולוגיה?
"אנחנו כמובן רוצים לשתף פעולה עם ארגון פארמה ישראל. היום כמעט כל תרופה היא בעלת אלמנט של מכשיר רפואי או מידע רפואי. כל מזרק הוא חכם. משאבת אינסולין היא תרופה, מכשיר ומידע רפואי, וגם צריכה הגנת סייבר. הכול מחובר להכול.
"אנחנו רוצים לעזור גם לבתי החולים - להפחית את העומס על בית החולים, לבנות איתם את בתי החולים של העתיד, או למשל - לעזור להם להפוך את הצרכים שלהם להמצאות שמגיעות מהשטח והופכות לחברות מצליחות. הנה, למשל, בית חולים מציע לכל המבקרים בו חומר חיטוי ידיים, אבל האם יש מעקב כמה משתמשים בזה? האם השימוש הוא נכון? לבית החולים אין תקציב לזה. חלקו לא קיים וחלקו פשוט לא צבוע בצבע של הטמעת טכנולוגיות חדשות. אם היו מייעדים לכך תקציב, הטכנולוגיות החשובות הללו היו מוטמעות".
לאחרונה קיבל הארגון הזמנה להיות עמית של ארגון המדטק האירופי.
"כל ארגון בתחום שלנו בעולם בנוי אחרת, ומבחינתנו מדטק אירופה הם מודל נכון כי יש להם הצלחות רבות והשפעה", אומרת אוברלנדר. "למדנו את המבנה שלהם וחיקינו אותו בגרסה מצומצמת יותר, פרטנו את המטרות לסעיפים יותר פרקטיים. כרגע יש לנו שלוש קבוצות עבודה. קבוצת הרגולציה בראשות ארז, נגישות שוק בראשות ערן. ומדיניות ממשלתית בראשות אבירם סושרד, מנכ"ל פיליפס ישראל, וירון הוא מנכ"ל האיגוד. נהל נוסף בארגון הוא חיים רגב, מנכ"ל סימנס ישראל. לכל קבוצה כזו יש מטרות שהן לא באוויר, אלא תוכניות לטווח הקצר והארוך לעבודה עם מנהלי החברות".