מוכר בכניסה לחנות מחכה ללקוחות. העסקים מתקשים לחזור לשגרה לאחר תקופת הסגר הממושכת / צילום: כדיה לוי, גלובס
המשק התכווץ ברבעון הראשון של שנת 2020 בשיעור שיא של 7.1% לעומת הרבעון הקודם, כך עולה מהאומדן הראשון של נתוני החשבונאות הלאומית שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בלמ"ס מציינים כי "ירידה זו שמקורה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה היא הגבוהה ביותר בעשרים השנים האחרונות גם בהשוואה לירידות שידע המשק בשנת 2001 וברבעון האחרון של שנת 2008".
התוצר המקומי הגולמי ללא ייבוא מכוניות ירד אף הוא בשיעור חד של 4.6%. בלמ"ס מדגישים כי מדובר באומדנים ראשונים של החשבונות הלאומיים לרבעון הראשון המתבססים על נתונים חלקיים שהתקבלו עד עתה, והם מתייחסים רק לחודשים ינואר פברואר ומרץ. כך שאינם מביאים בחשבון את שיא המשבר, בחודש אפריל.
הפגיעה הקשה ביותר במשק נגרמה לצריכה פרטית. ההוצאה על הצריכה פרטית, האחראית לכ-50% מהפעילות הכלכלית במשק צנחה ב-20.3% ברבעון בחישוב שנתי (5.5% בחישוב רבעוני) על רקע סגירת העסקים והסגרים - פירושו ירידה של 21.7% בהוצאה לנפש. בלמ"ס מציינים כי "השפעת משבר הקורונה הביאה לירידות גבוהות במיוחד בשירותי ההובלה (הן בארץ והן בטיסות לחו"ל), בשירותי האירוח ובשירותי התרבות והפנאי".
מנגד הסעיף היחיד שבו נרשמה עלייה משמעותית בצריכה הפרטית לנפש היה צריכת המזון המשקאות והטבק שעלה ב-5.8% בחישוב שנתי ברבעון הראשון השנה.
ההוצאה על מוצרים כמו הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, ירדה ברבעון ב-31.6% בחישוב שנתי; ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו ב-86.3% בחישוב שנתי; ההוצאות לריהוט ולתכשיטים ירדו ב-32.6% בחישוב שנתי; ההוצאה לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה, מזגנים ירדה ב-4.8% בחישוב שנתי.
התוצר העסקי ירד ברבעון הראשון ב-9.1% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 5.5% ברבעון הרביעי של שנת 2019. יבוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון הראשון של השנה ב-27.5% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 11.3% ברבעון הקודם. ירידה חדה זו מורכבת מירידה של 85.2% ביבוא שירותי תיירות. אפילו היבוא הבטחוני לא ניצל מהמשבר ורשם ירידה של 82% בחישוב שנתי.
יצוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון הראשון ב-0.5% בחישוב שנתי, לאחר לעלייה של 9.8% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. בלמ"ס מסבירים כי היציבות היחסית ביצוא הסחורות והשירותים משקפת ירידה חדה ביצוא שירותי התיירות שנגרמה בשל משבר הקורונה - ירידה של 84.7% בחישוב שנתי (37.4% בחישוב רבעוני). יצוא השירותים למעט תיירות עלה ב-9.4%. יצוא השירותים האחרים (הכולל יצוא שירותי תוכנה, תחבורה ותקשורת וכד') עלה ב-18.4% בחישוב שנתי. עלייה נרשמה גם ביצוא הסחורות של 13.9% ביצוא התעשייה, הודות לתחילת הייצוא של גז טבעי לירדן ולמצרים.
ההשקעה בנכסים קבועים במשק צנחו ברבעון הראשון ב-17.3% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 7.3% ברבעון הקודם. חלק גדול מן הירידה ניתן ליחס לירידה ביבוא כלי הרכב ולפרויקטים שהסתיימו ברבעון זה, ונראה כי למשבר הקורונה השפעה מצומצמת על ירידה זו. ההשקעות במכונות וציוד אחר (לא כולל ציוד ICT - ציוד ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת) עלתה ב-32.5% בחישוב שנתי (7.3% בחישוב רבעוני), וההשקעות בענפי ה-ICT ירדו ב-52.4% בחישוב שנתי (16.9% בחישוב רבעוני). ההשקעה במוצרי קניין רוחני עלתה ב-23.5% בחישוב שנתי (5.4% בחישוב רבעוני). ההשקעה בבנייה למגורים ירדה ב-15.0%, וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-2.7% בחישוב שנתי.