בנימין נתניהו / צילום: Abir Sultan, רויטרס
מערכת המשפט בישראל נקלעה, שלא בטובתה, למצב סבוך בו לא הייתה נתונה מעולם וספק אם ניתן למצוא תקדים למצב דומה במדינות אחרות.
מדובר לראשונה במצב דברים בו מועמד לדין בגין עבירות חמורות ראש ממשלה הנהנה מהערכה גדולה של כישוריו המנהיגותיים הן מצד תומכיו ואפילו, במידה מסוימת, מצד יריביו. כמוכן הוא זוכה לפופולריות רבה בעיני כמחצית מציבור הבוחרים. לעומת זאת, המחצית האחרת מסתייגת לחלוטין מהתנהלותו ומערכת ערכיו, וגם ממדיניותו.
העבירות המיוחסות לראש הממשלה הן עבירות המתייחסות במישרין לכוח משרתו והן שוחד, מרמה והפרת אימונים.
ובכל זאת, מסיבות סוציולוגיות ורגשיות שאין זה המקום לעמוד על שורשיהם, אין הדבר משפיע כהוא זה על הפופולריות ואף ההערצה להן הוא זוכה מצד תומכיו בבחינת "אהבה שאינה תלויה בדבר".
בעניין זה שונה המצב תכלית שינוי ממצבו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שכפי שהוא עצמו העיד על עצמו היה ראש ממשלה לא פופולרי והרגיש שאין לו ברירה אלא להתפטר עם התפתחות החקירות נגדו.
לכל זה יש להוסיף כי ראש הממשלה הנוכחי נחוש בצורה קיצונית להחזיק בכוח השלטון בכל מחיר כשהוא מלווה, לפחות על פני הדברים, באמונה פנימית או שכנוע עצמי שנעשה לו עוול. זאת בהבדל למשל מראש הממשלה יצחק רבין שבגין עבירה קלה יחסית לעבירות המיוחסות לראש הממשלה הנוכחי ראה לנכון להתפטר ביוזמתו.
הנסיבות האמורות פוגשות הסדר משפטי שממש "מזמין" לחצים פוליטיים על מערכת המשפט הן מצד תומכי נתניהו והן מצד מתנגדיו. במה דברים אמורים?
מחד החוק ופסיקת בית המשפט העליון קבעו שאין מניעה שחבר כנסת נגדו עומד כתב אישום חמור הכולל עבירה מסוג פשע (שוחד) יכול להרכיב ממשלה ולכהן כראש ממשלה עד להרשעתו בפסק דין חלוט. ומן הצד השני ניסיונות לחוקק חוק דוגמת החוק הצרפתי המקנה חסינות בפני הליכים פליליים בתקופת הכהונה נכשלו. נוצר אפוא מין מצב של תיקו שהוא בלתי נסבל.
התוצאה ההכרחית כמעט ממצב דברים זה, היא העמדת המערכת המשפטית בפני לחצים כמעט בלתי אפשריים: מצד אחד ראש ממשלה מכהן הוא בעל כוח רב ביותר להשפיע במישרין ובעקיפין על מינויים במערכת אכיפת החוק והשיפוט וכן לגייס את דעת הציבור כנגד גורמי אכיפת החוק.
מן הצד השני המתנגדים לראש הממשלה הנוכחי, לא מצליחים לגייס רוב להדחתו, אך רואים בהעמדתו לדין של ראש הממשלה הזדמנות להשיג את תוצאת ההדחה שלא דרך הקלפי - ולכן מנסים מצדם להפעיל לחץ על המערכת המשפטית כדי להביא להרשעתו של ראש הממשלה.
למזלנו, המערכת השיפוטית בשלב זה מפגינה מקצועיות ובטווח הקצר לפחות מפגינה עמידות ראויה לשבח בפני לחצי שני הצדדים. אך יש לחשוש לעתיד. ככל הנראה המשפט של ראש הממשלה יימשך זמן רב, ויקשה על בית המשפט לקצרו ולייעלו לאור ריבוי העדים וריבוי הסוגיות המשפטיות העומדות על הפרק. אין גם ביטחון שלכל הצדדים המעורבים יש מוטיבציה לסיום מהיר של ההליך.
ככל שיארך הזמן ויתקדם ההליך עלול הלחץ על המערכת המשפטית להתגבר.
לאור האמור יש צורך לדעתי בארגון תמיכה במערכת המשפט מצד גורמים מקצועיים ואזרחיים שאינם פוליטיים כגון לשכת עוה"ד, הפקולטות למשפטים והאקדמיה באופן כללי וארגונים אזרחיים שאינם מפלגתיים.
כאשר הסיסמה שתעמוד כדגל המוביל התארגנות זו תהיה אמירתו של ראש הממשלה המנוח בגין :"יש שופטים בירושלים".
הכותב הוא פרופ' למשפט פלילי, שופט מחוזי וסגן נשיא בית משפט מחוזי חיפה בדימוס, ממשרד עוה"ד ביין