מלחמת סחר בין ארה"ב לסין / שאטרסטוק
כשברקע מתמקדים השווקים במאמצי הממשלות לפתוח מחדש את הכלכלות שלהן, תוך תמיכה מסיבית של הבנקים המרכזיים והרחבות פיסקאליות דרמטיות, קיימת לעת עתה התעלמות כמעט מוחלטת מהתפתחויות דרמטיות יחסית במתיחות בין ארה"ב וסין.
כזכור, במהלך 2018 ורוב 2019 הפוקוס המרכזי של השווקים הגלובליים היה מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין, שנכנסה לשנת חורף בינואר השנה, עם החתימה על הסכם הביניים "שלב 1" בין המעצמות. כעת, עם הבחירות בארה"ב מעבר לפינה, ומשבר הקורונה ששינה הכול, נראה כי מלחמת הסחר הולכת ומתחדשת.
המתיחות המחודשת התחילה עם ההאשמה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כי סין אחראית להתפרצות הווירוס בעולם, כשהוא רמז לא מעט בשבועות האחרונים כי היתה כאן כוונת זדון מצידה של סין וכי הנושא נמצא בבדיקה. בנוסף, טראמפ האשים כבר באפריל את ארגון הבריאות העולמי בהתנהלות כושלת בכל הנוגע להמלצותיו להתמודדות עם הווירוס ברמה העולמית. מעט אחר כך ארה"ב הפסיקה את המימון שלה לארגון הבריאות העולמי.
באותה העת, טראמפ חטף הרבה אש מכיוון התקשורת, בטענה כי הוא מחפש אשמים להתנהלות כושלת של ממשלו, אך ממש לפני מספר ימים, דיווח העיתון הגרמני דר-שפיגל כי סין ביקשה מארגון הבריאות העולמי לדחות את ההצהרה כי מדובר במגפה עולמית, וכן לדחות את הדיווח כי קיים מה שאנו למדנו להכיר כ"הדבקה בקהילה" בין אדם לאדם. על פי המודיעין הגרמני, שיחה זו התקיימה ב-21 בינואר, וארגון הבריאות העולמי חיכה עד 11 במרץ להכריז זאת.
ידיעה זו מהווה עדות חותכת לכך שסין, בפעולותיה, תרמה להתפשטות הנגיף ברחבי העולם, שכן העיכוב בהכרזה הוביל לכך שמדינות לא נקטו אמצעים נדרשים להכלתו של הווירוס עוד בהתחלה. בעיקר מאירה ידיעה זו את תגובותיו של טראמפ בחודש שעבר בכל הנוגע לארגון הבריאות העולמי באור אחר לחלוטין. מובן שמתח זה סביב חלקה של סין בהתפשטות הווירוס בעולם שקול לשפיכת חבית נפט (מאוד זולה בימים אלו) על מדורת מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין.
ואם כל זה לא מספיק, נראה שסין פשוט לא עומדת בהסכם שלב 1, לפחות על פי נתוני הרבעון הראשון. על פי ההסכם, סין התחייבה לרכוש סחורות מארה"ב בהיקף 200 מיליארד דולר מעל הרמה של 2017, שעמדה על 130 מיליארד דולר, ולעומת 107 מיליארד בלבד שארה"ב ייצאה לסין ב-2019.
על פי נתוני הרבעון הראשון, ארה"ב ייצאה לסין סחורות בהיקף של 22 מיליארד דולרים בלבד, כמחצית מההתחייבות בהסכם לשלב זה. על פי ההערכות, עוד לפני המשבר, סין לא יכלה לעמוד בהיקף הרכישות שהוסכם עליהן, לא כל שכן אחרי התפרצות משבר הקורונה שהביא עימו מיתון עולמי חסר תקדים. בגלל משבר הקורונה, ההערכות הרווחות היו כי ארה"ב תתעלם מאי-עמידתה של סין בהיקף רכישות הסחורות, אך ההתפתחויות של התקופה האחרונה מראות את ההיפך. טראמפ התבטא מספר פעמים כי הוא לא מתכוון לוותר על הסכמות שלב 1, וכי ההסכם אינו נתון למו"מ מחודש.
במקביל, טראמפ החל לשלוח איומים מחדש לכיוונה של סין, החל בהטלת מכסים מחדש (על פי טראמפ, המכסים הם כלי הנשק האולטימטיבי), בחינה של החזר החוב לסין, ולאחרונה ניתנה הוראה לקרן פנסיה ממשלתית פדרלית (The Thrift Savings Plan) שאוסרת עליה השקעה חדשה במניות סיניות. טראמפ הגדיל לעשות רק בסוף השבוע האחרון, כאשר הורה להאריך את המגבלות של יצרניות שבבים לספק סחורה ל-Huawei ובנוסף אמר בראיון כי אף ישקול את המשך היחסים בין ארה"ב וסין.
במבט לחודשים הבאים סביר כמובן להניח, שמלחמת המילים בין ארה"ב וסין רק תחריף ברקע הבחירות, כאשר ביידן, המועמד הדמוקרטי, שם לו למטרה לתקוף את טראמפ סביב התנהלותו מול סין ולצייר אותו כמפסיד מולה. כך, לפני שבועיים יצא ביידן במספר התבטאויות חריפות בנושא, והעלה קמפיין מודעות רחב בנושא.
חשוב לציין כי דעת הקהל בארה"ב אינה רואה באור חיובי את סין, וזאת בלשון המעטה. באופן עקבי, יותר מ-60% מהאמריקאים רואים את סין באור שלילי. לאור זאת, אסטרטגיה של החרפת הרטוריקה מול סין והבלטת אחריותה להתפשטותו של הווירוס בעולם צפויה לעזור לממשל טראמפ להסביר את המצב הכלכלי הנוכחי ואת שיעורי האבטלה הגבוהים.
ללא צל של ספק, לטראמפ יש משוכה גבוהה לעבור אם הוא יהיה מעוניין לקבל את אמון הציבור האמריקאי בשנית. נראה כי לאור המצב הכלכלי הקשה, החרפת מלחמת הסחר מול סין, לפחות ברטוריקה, תהיה האסטרטגיה המועדפת עליו בחודשים הקרובים. מאחר שהשווקים עדיין ממוקדים בכמות הנדבקים היומית ובקצב פתיחת הכלכלות בעולם, נראה כי נושא זה קצת נדחק לשוליים, אך להערכתנו, ככל שנתקרב למועד הבחירות, הפוקוס סביב המתיחות בין ארה"ב וסין רק יגבר ויחד איתה האי-ודאות בשווקים.
התלות בטכנולוגיה בעידן מלחמת הסחר המתחדשת
התפתחותה המחודשת של מלחמת הסחר בין סין וארה"ב צפויה להשפיע על ענפים וחברות רבות, והיקף ההשלכות תלוי כמובן בהיקפה ובעומקה של המלחמה. בעבר הלא רחוק כבר ראינו שהצדדים יכולים להרחיק לכת במלחמה הזו, והשלב השני שלה עלול להיות חמור יותר נוכח הגורמים שהוזכרו לעיל, אך בעיקר נוכח הבחירות בארה"ב, התפשטות המגפה, חילופי האשמות ואי-עמידה של סין בתנאי ההסכם שהושג בתחילת השנה, ושהיווה את השלב הראשון בהסכמי הסחר.
ברקע ממשיך הנושא הטכנולוגי להוות, ככל הנראה, את הבסיס למלחמה בין המעצמות, כאשר ארה"ב חרדה להשלכות הביטחוניות הנגזרות משליטה של חברות סיניות בתשתיות תעבורת הנתונים. שליטה זו עשויה לאפשר לממשל הסיני גישה למידע ולנתונים שעשויים לשמש אותו, על פי הטענות, לצורך ריגול תעשייתי, מדיני וביטחוני, שיוביל לבסוף לשינוי מאזן הכוחות בעולם.
גם אם מדובר בקונספירציה של הממשל האמריקאי וגם אם לא, עדיין הנושא מעלה על סדר היום את הצורך באבטחת נתונים ולוחמת סייבר בכל שרשרת המידע, שכל חוליה שלה עשויה להיפגע כתוצאה ממתקפה של צד עוין, ומציבה את החברות העוסקות בתחום במוקד העניין של המשקיעים.
הגנה על המידע הוא תחום שהתרחב וצמח ביחד עם התרחבות השימוש שלנו ברשתות התקשורת, והצורך בהגנה מפני התקפות סייבר אינו חדש. כמות ההתקפות בעולם של גופים פירטיים, לצד התקפות מטעם חברות ומדינות, רק התרחב בשני העשורים האחרונים. לא רק היקף ההתקפות, אלא גם סוג ההתקפות ומטרתן התרחבו מאוד בשני העשורים האחרונים, עד כדי כך ש"האקונומיסט" הגדיר את לוחמת הרשת (מתקפות הסייבר) כזירה חמישית לצד הזירות המסורתיות: היבשה, הים, האוויר והחלל.
לצד התרחבות זו, מובן שהצורך במוצרי הגנה הלך והתרחב, ואיתו היקף החברות והפתרונות המוצעים. גם חברות מהתחום הביטחוני, כדוגמת אלביט מערכות, החלו לפני שנים רבות בפיתוח קו מוצרים עבור הזירה החמישית. היקף השימוש במוצרי הגנה יתרחב גם בעתיד, עם הצורך ההולך וגדל בהיקף השימוש של מוצרים קיימים לצד פיתוחים חדשים לצורך העמקת ההגנה, התאמתה לאיומים החדשים והצורך ברובדי הגנה רבים יותר בכל תעבורת נתונים והרשת.
הנושא קיבל משנה תוקף כבר היום בעידן הקורונה, על רקע העלייה החדה שנרשמת בשימוש בפלטפורמות דיגיטליות, והוא יהפוך להיות רלוונטי יותר ויותר עם התפתחות ה-5G. הדור החמישי של רשתות התקשורת הסלולריות אינו עוד שדרוג של רשת קיימת, והמבנה הייחודי מאפשר חיבור בקצב נתונים גבוה והשהיה נמוכה. טכנולוגיה זו תאיץ את ההתפתחויות בתחום של ערים חכמות, בתים חכמים ורכבים אוטונומיים. אלו חושפים אותנו להתקפות סייבר הרסניות יותר, לא רק גניבת זהות ונתוני אשראי, אלא אופציה של פגיעה בתשתיות באופן שעשוי לפגוע פיזית באוכלוסייה.
זה לא מדע בדיוני, ושליטה בתשתיות מדינה הפכו להיות איום ממשי, ודוגמאות לכך היו כבר בעבר. בן אם מדובר בתשתית החשמל או המים, תחבורה ציבורית ורכבות, בנקים ועוד, מתקפת סייבר מצד גופים עוינים עשויה להיות הרסנית לאנשים פרטיים, חברות ומדינות, ויש בה הכוח לשנות את מאזן הכוחות בעולם.
ההתפתחות והתלות ההולכת וגוברת בטכנולוגיה, מצריכה משאבים הולכים וגדולים לצורך הגנה על מערכות הן בסקטור הפרטי והן בסקטור הציבורי ובעיקר המדיני והצבאי. מלחמת הסחר בין סין וארה"ב רק מעמיקה את ההבנה של צורכי ההגנה ההולכים וגוברים על מערכות המחשוב, רשתות התקשורת ומאגרי הנתונים.
לכן תחום הסייבר ימשיך להערכתנו ליהנות מעניין הולך וגובר ללא קשר למצב הכלכלי. גם אם ממשלות יקטינו את תקציבי הביטחון, אלו יקטנו בזירות המסורתיות, בעוד תחום הלוחמה הטכנולוגית בכלל ולוחמת הסייבר בפרט ימשיכו ליהנות מהפניה וגידול בתקציבים.
בצד השני, כמות החברות הפועלות בתחום הסייבר כל הזמן גדל, והמשקיעים הישראלים חשופים בעיקר לחברות המקומיות הגדולות והמוכרות, כדוגמת צ'ק פוינט ופאלו אלטו, אבל בעולם קיימות מאות חברות הפועלות בתחום, ועשרות שנסחרות מעבר לים, חלקן נהנות מעליות חדות בתקופה האחרונה אחרי שלא רוו נחת בשנה שעברה.
עם אלה ניתן למנות את OKTA ו-Zscaler, המציעות פתרונות הגנה שונים וחדשניים המותאמים לענן, בשונה מהחברות המסורתיות יותר כמו צ'ק פוינט. ההכנסות של החברות הללו צומחות בשיעורים דו-ספרתיים גבוהים מאוד, מגמה שצפויה להימשך על פי הערכות הקיימות בשוק. מניות החברות הכפילו את שוויין בחודשיים האחרונים, לאחר החולשה שאפיינה אותן במהלך 2019, תוך הבנה גדלה והולכת בצורך של המוצרים שאותן הן מספקות.
הכותבים הם מנהל מחלקת מאקרו בפסגות ומנהלת מחלקת מחקר בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם, או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, והוא אינו הצעה לרכישת ניירות ערך