גילה גמליאל, מיקי חיימוביץ’, אלון שוסטר / צילום: מארק ישראל סלם, שלומי יוסף, רפי קוץ
מילים רבות נכתבו על ממשלת נתניהו-גנץ, שהושבעה בשבוע שעבר בישראל; בזבזנות רבה, תיקי שרים מיותרים למכביר, פיצול משרדים לגורמים. מהפן הסביבתי, היא לא ממשלת החלומות של ארגוני הסביבה: לנושא הסביבתי אין כל התייחסות בהסכמים הקואליציוניים.
אך ייתכן כי דווקא לאותה ממשלה יש הזדמנות להפוך לבשורה סביבתית, או לפחות לייצר שינוי כיוון לאחר שנים של הזנחת התחום. אל המשרד להגנת הסביבה נכנסה שרה חדשה - גילה גמליאל, שדקות לאחר מינויה הצהירה: "עלינו לקדם תהליכים שיובילו לשגשוג ואיכות חיים טובה יותר. משבר האקלים הוא אחד הנושאים החשובים ביותר לאנושות, ועלינו לשים אותו בראש סדר העדיפויות".
ההכרה במשבר האקלים והצהרת המחויבות לנושא, איננה עניין של מה בכך עבור הארגונים, לאחר כהונה שנויה במחלקת של זאב אלקין כשר. כהונתו הסתיימה באקורד צורם של מריבות עם הארגונים הסביבתיים, שהאשימו אותו לאורך הדרך בכך שהוא מפצל את זמנו בין המשרד לענייני ירושלים, המרוץ לעיריית ירושלים, ניהול המו"מ הקואליציוני - ולא מחויב מספיק למשבר הסביבתי, לאור האתגרים הרבים שמציב העידן הנוכחי.
גמליאל לא לבד במערכה הנוכחית. למשרד החקלאות, האמון על אתגרים משמעותיים הנוגעים לחקלאות בת קיימא והתאמתה לעידן שבו שמשבר האקלים מאיים על היכולת לספק מזון לאוכלוסייה ההולכת וגדלה, נכנס אלון שוסטר, לשעבר ראש המועצה האזורית שער הנגב. שוסטר זכה בעבר באות החברה להגנת הטבע על פעילות משמעותית לשמירת השטחים הפתוחים, ובפרס השר להגנת הסביבה על מצוינות סביבתית, לאור פעילותו לשיקום נחל שיקמה, להפסקת הזרמת שפכים באזור התעשייה של שדרות ולקידום החינוך הסביבתי בכל יישובי המועצה.
מהצד של הכנסת, ועדת הפנים והסביבה זוכה בקדנציה הזו לשחקנית חיזוק משמעותית, ח"כ מיקי חיימוביץ’. מבין 120 חברי הכנסת, היא כמעט היחידה ש"מביאה את הנושא מהבית". היא התמודדה לכנסת כדי להמשיך את העשייה הסביבתית מהמקום שבו מתקבלות ההחלטות, וחרף הלחצים שהופעלו על ידי התנועה הסביבתית, בסופו של דבר לא הפכה לשרה להגנת הסביבה. למרות האכזבה, חיימוביץ’ העדיפה שלא להסתפק באף תיק אחר ולצעוד לאחר כבוד לוועדת הפנים והסביבה כדי לממש את האידאולוגיה שלה.
חיימוביץ’ תוכל לקדם חקיקה רלוונטית דרך הוועדה בכנסת, לבחון כל חוק שינוח על שולחנה במשקפיים סביבתיים, ואף לתקנו באופן שיביא בחשבון את ההתמודדות עם משבר האקלים, לרבות חוקי תכנון ובנייה. יש לה הזדמנות "לסחור" מול ראשי ערים - תהיו ירוקים יותר, תקבלו חופש פעולה. יו"ר ועדה אפקטיבי יודע לייצר אינטרסים משותפים עם השרים הממונים. אם תשכיל לייצר דינמיקה טובה עם שר הפנים, אריה דרעי, הוא יסייע לה בענייני בנייה ירוקה, אנרגיות מתחדשות ועידוד ערים להיות ירוקות יותר, והיא תסייע לו באלמנטים שחשובים לו. בעוד כשנה וחצי, אם יתממש הסכם הרוטציה, ייתכן שחיימוביץ’ תמונה לשרה להגנת הסביבה ותוכל להמשיך את עבודת הוועדה מהמשרד עצמו. גם פקידי המשרד, שיגיעו לתת דין וחשבון בוועדת הפנים והסביבה בכנסת, ודאי ישאלו את עצמם; האם אני יושב מול המפקח הפרלמנטרי, או השרה לעתיד.
האתגרים הם רבים, ומחייבים חשיבה רחבה ומחויבות לביצוע וליישום של גורמים מתחומים שונים, והאחריות על כך מוטלת על כתפי הממשלה החדשה שהושבעה אך בשבוע שעבר. אין משרד ממשלתי שלא יידרש להשקיע תשומות בהתמודדות עם שאלות סביבתיות, ולהחליט האם להציב את הנושא במדרג גבוה בסדר העדיפויות. ממשרד התחבורה, למשרדי הבינוי והשיכון, הבריאות, האנרגיה, הכלכלה, ואפילו הביטחון. "הגנת הסביבה" הוא נושא השזור בכל אלמנט בחיינו. המשרד להגנת הסביבה, לא יכול "לנצח" לבד, הוא צריך לנצח על תזמורת ולהניע את המשרדים האחרים,.
אינטרסים של בעלי עניין
חובת ההוכחה מונחת על כתפי הממשלה כולה. בפתחם של השלושה - גמליאל, שוסטר וחיימוביץ’, עבודה רבה ומאומצת, ואתגר גדול ברתימת חברי ומשרדי הממשלה לנושא. לסביבה, אמנם, יש מייצגים נאמנים, אך מנגד - גם לא מעט אינטרסים של בעלי עניין בלמו לאורך שנים קידום יוזמות בתחום.
לכל אחד מהם אתגרים משלו; שר החקלאות, אלון שוסטר, יידרש לא רק לפעול להפיכת החקלאות למקיימת יותר ולחיזוק החקלאות המקומית - על חשיבותה למדנו ביתר שאת במשבר הקורונה, אלא גם לעמוד בלחצים של חקלאים ממשק החי ולהחליט האם לקדם את החוק להפסקת המשלוחים החיים, יוזמה נדרשת ומתבקשת שנבלמה על ידי השר הקודם, אורי אריאל.
חיימוביץ’ תידרש לצאת לעבודת חקיקה בכנסת כדי להעביר את הסמכויות בנושא חוק צער בעלי חיים מוועדת החינוך לוועדת הפנים, וללמוד לעבוד באופן אפקטיבי בין הממשלה לכנסת.
לשרה גמליאל יש הזדמנות גדולה להצליח במקום שבו נכשל השר הקודם, להפוך לקולה של התנועה הסביבתית בכנסת, ולקדם ללא מורא את האינטרסים של הדורות הבאים, על פני אלו קצרי הטווח. היא תיאלץ להתמודד עם משרד ראש הממשלה והתעשיינים - שניסו בעת הבחירות לתלוש מסמכויותיו של המשרד להגנת הסביבה ולהקים צוות של "טיוב רגולציה" במשרד ראש הממשלה שיאפשר למזהמים לדלג מעל משוכות חוק אוויר נקי והרגולציה הסביבתית.
במקביל, היא תצטרך, בין היתר, להחליט האם וכיצד לקדם חוק אקלים, איך להתמודד עם משבר הפלסטיק אשר בעולם כבר מתקדמים רגולטורים כדי לצמצם את השימוש בו, לגבש מדיניות באשר למס פחמן ולפעול באופן יעיל כדי להתמודד עם הפחתת זיהום האוויר ועם מפגעים סביבתיים רבים.
זה הזמן להקשיב למדענים
מעל הכול, תצטרך השרה לדחוף לקידום מהיר של תוכנית אב למשק האנרגיה, בשאיפה לאפס את הפליטות ולהגיע להפקת 100% ארגיה מתחדשת עד 2050. את משבר האקלים לא ניתן לפתור ללא מעבר מהיר למקורות אנרגיה מקיימים. התהליך לא יהיה פשוט. ה"הישגים" של ישראל בתחום האנרגיה המתחדשת אינם מספקים בלשון המעטה. ישראל התחייבה בהסכם פריז שעד 2020 - 10% מהחשמל בה יופק ממקורות מתחדשים, ולא מדלקי מאובנים מזהמים. ההתחייבות לא קוימה, והיעד הנמוך מאוד שנקבע ל-2030 - 17%, לא עומד בסטנדרט העולמי, ודאי לא במדינה ברוכת שמש דוגמת ישראל.
הנושא נמצא בחזקתו של משרד האנרגיה. למרות המחויבות הערכית של המשרד להגנת הסביבה, ללא השר יובל שטייניץ, שפעל רבות למען מעבר למשק מבוסס גז בזמן שהמחויבות לאנרגיה מתחדשת מדשדשת, הנושא ימשיך לדשדש ללא כיוון ברור.
רגע לפני שניגשת גמליאל למשימות הרבות שעל הפרק, ראוי יהיה שתמנה מדען או מדענית ראשית למשרדה. מאז עזבה המדענית הראשית ד"ר סיניה נתניהו, את המשרד להג"ס, בחר השר היוצא שלא למנות לה מחליף. האנשים שלקחו חלק במחאת האקלים הגדולה שהתחוללה בשנה האחרונה, חזרו שוב ושוב על הדרישה המתבקשת: "הקשיבו למדענים". הם מבינים ומסבירים את גודל המשבר זה שנים רבות, וגם מיטיבים להסביר את הפתרונות הנדרשים והצורך לפעול עכשיו.
מלשכת השר אלקין נמסר בתגובה: "השר אלקין גייס תוספות תקציב חסרות תקדים למשרד להגנת הסביבה בהיקף של כחצי מיליארד שקל והוביל מספר מהפכות סביבתיות עבור אזרחי ישראל. להלן רק רשימה חלקית: סגירת מכל האמוניה בחיפה, צמצום בשליש של זיהום אוויר מתחבורה, צמצום דרמטי של השימוש בפחם בישראל והחלטת ממשלה על סגירת תחנות פחמיות פיתוח וקידום תוכנית לצמצום ביותר מחצי של הטמנת פסולת, עדכון והרחבת רשימת המינים המוגנים בטבע וקידום תוכנית לאומית להפיכת מדינת ישראל למעצמה בתחום של טכנולוגיות סביבתיות ועוד".
מעבר מאסיבי לאנרגיות מתחדשות וקיצוץ פליטות הפחמן לאפס: אסטרטגיית היציאה ממשבר האקלים
כשתושבי ג'קרטה וצפון הודו פתחו בשבוע שעבר את חלונות ביתם, נשקף מולם נוף שלא נחזה זה שנים רבות; הר האוורסט, במלוא הדרו. חלקם הגדול לא ראה בצלילות כזו את ההר המפורסם מעולם. הוא מרוחק רק 200 ק"מ מביתם ומתנשא לגובה של כ-9 ק"מ, אך בשל זיהום האוויר החמור, מוסתר לרוב מאחורי עננה כבדה. ברחובות ווהאן זכו התושבים לראות שמים כחולים, צלולים, ובסין לבדה ניצלו חייהם של 4,000 ילדים בשל הירידה בחשיפה לזיהום אוויר בחודשי הקורונה. כשאנחנו בישראל היינו ספונים בביתנו, ואפילו בשבוע העבודה האחרון, כשכבר חזרו רבים לשגרה, ביצע המשרד להגנת הסביבה בדיקת השוואה בין הריכוזים הממוצעים של מזהמי האוויר, לעומת הריכוזים המקבילים בשנים 2019-2015. מהבדיקה עלה כי במרבית תחנות הניטור היו הריכוזים נמוכים ב-18%-37%.
בצעדים זהירים, מאפשרות הממשלות לאזרחים לחזור לשגרה החדשה. אך האם אנחנו באמת רוצים לחזור לאותה השגרה? מדי שנה נפטרים מזיהום אוויר כ-7 מיליון בני אדם ברחבי העולם, כ-2,000 מהם בישראל. מדענים מזהירים מפני הידרדרות מהירה במדרון התלול של משבר האקלים, שתוביל לתחלואה ותמותה ולסבל אנושי רב, להתפוררות של מערכות אקולוגיות ולאסונות אקלימיים שיתרחשו בתדירות הולכת וגוברת. רק בשבוע החולף, נרשם בישראל גל חום חריג, שגבה את חייהם של שני בני אדם, ובמוקד מד"א נרשמה עלייה של עשרות אחוזים בפניות בשל מזג האוויר הקיצוני, שגרר צורך בטיפול של כ-2,000 בני אדם, 13 מהם במצב קשה. אם לא נפעל במהירות, מזהירים המדענים, תדירותם של אירועים דוגמת זה תהפוך תכופה יותר, הרסנית יותר. לכן ברור כי בזמן שכולם מדברים על חזרה לשגרה, כשזה נוגע למשבר האקלים - האנושות לא צריכה לחזור לשגרה, אלא להתקדם קדימה.
גם משבר האקלים דורש יישום מהיר של אסטרטגיות יציאה. אולם היא לא מסתכמת בחזית אחת, שכן הפגיעה של משבר האקלים היא רב מערכתית, וכך גם צריך להתבצע הטיפול בו. הפתרונות אינם רק שינוי הרגלי החיים של הפרט או שכלולים טכנולוגיים עתידיים, אלא מחייבים מעבר מאסיבי לאנרגיות מתחדשות וקיצוץ פליטות הפחמן לאפס בזמן מוגבל, שינוי הפרדיגמות החקלאיות באופן שימקסם את התועלת שאנחנו יכולים להפיק מהקרקע במינימום שטח, טיפול במערכות האקולוגיות דוגמת האוקיינוסים.
ואכן, מדינות ברחבי העולם לא נתנו לאזורים האדומים של הקורונה לבלום את ההתפתחות הירוקה המתבקשת. בחלקן, תוכניות אלו אף הואצו. האיחוד האירופי, שרק לפני חודשים בודדים השיק את ה"גרין דיל" שלו, חשף בשבוע שעבר שתי תוכניות סביבתיות אסטרטגיות. הראשונה נוגעת לטבע ולמגוון הביולוגי, וקובעת כי 30% משטחי הים והיבשה יזכו להגנה, לצד שיקום אקולוגי של לפחות 10% מהשטחים החקלאיים; השנייה, מ"החווה למזלג", מתכננת להפוך את מערכות המזון, שאחראיות לכשליש מפליטות גזי החממה, גוזלות שטחים טבעיים רבים ופוגעות במגוון הביולוגי, להוגנות, בריאות וידידותיות יותר לסביבה. לשם כך האיחוד יקצה בעשור הקרוב 200 מיליארד אירו, והפעילות תניב מעל חצי מיליון משרות חדשות.
בזמן שברחבי העולם, כחלק מאסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה והתמודדות עם משבר האקלים, ערים סוללות שבילי אופניים באופן מואץ וסוגרות שטחים בעיר לכניסת כלי רכב, איטליה הלכה צעד קדימה. כדי להמריץ את הכלכלה מחדש, הקצתה הממשלה 60 מיליארד דולר, בין היתר עבור שדרוג מבנים והתקנת פאנלים סולריים על גגות מבנים. החזרי המס על תוכניות ירוקות למבנים ופאנלים סולריים על גגות שודרגו עד ל-110%. הממשלה החדשה בדרום קוריאה הכריזה על "גרין ניו דיל" משלה, לרבות מס פחמן, השקעות ענק בפרויקטיי אנרגיה מתחדשת, המרת עובדי התעשיות המזהמות לתעשיות הירוקות ואיפוס הפליטות עד 2050.