גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה - אטימות, קיבעון וניתוק: 10 הערות על התנהלות האוצר בעיצומו של משבר כלכלי חמור

הביקורת החריפה של בנק ישראל, ההתעקשות לא לסייע לעובדים החלשים במשק ובפרט למקבלי הקצבאות, היד הקפוצה והמודלים המיושנים שנראים לא מותאמים למשק הישראלי ● צמרת האוצר נרדמת בשמירה כשישראל גולשת למציאות כלכלית מפחידה

שאול מרידור, שירה גרינברג, שי באב"ד / צילום: יונתן בלום, איל יצהר
שאול מרידור, שירה גרינברג, שי באב"ד / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

1.

"הדבר החשוב ביותר בעת הנוכחית הוא מהירות הביצוע" - אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שהוא אדם מאופק מתוקף האישיות האקדמית ומתוקף התפקיד הממלכתי. כל מילה בנאומיו נשקלת ונמדדת במשקל מדויק ועדין. השבוע, באופן חריג ונדיר, שיגר הנגיד חץ ביקורת כזו לעבר עמיתיו, כלכלני משרד האוצר. הנגיד התייחס לוויכוחים שמתנהלים בשבועות, שלא לומר בחודשים, האחרונים סביב הסיוע שהמדינה הבטיחה להעניק לבעלי העסקים כדי לעזור להם לקלוט מובטלים ולהימנע מפיטורי עובדים פעילים.

כולם יודעים בכמה כסף מדובר, אבל אף אחד לא יודע מתי הוא יחולק ובעיקר איך. הסכום נקבע כבר במרץ. שר האוצר דאז משה כחלון ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון החליטו לתת 5 מיליארד שקל פיצויים לבעלי העסקים. הם הבינו שלא מספיק לתת הלוואות, כפי שהאוצר הציע, כי הלוואה לא תעזור לבעל עסק שהמדינה לא מאפשרת לו לפעול. מעבר להגיון הכלכלי ומעבר לצידוק המוסרי, לבעל עסק כזה יש גם זכות משפטית. המדינה שסגרה את העסק שלו פגעה בקניינו. מגיע לו פיצוי מהמדינה בדין.

2. 

בדרג המקצועי באוצר לא אהבו את הרעיון הזה מהרגע הראשון. כחלון ושמחון ממש כפו בכוח את התוכנית. אבל את פקידי האוצר לא מנצחים בקלות. מישהו דאג להוציא את תוכנית הסיוע מתוך מסגרת תוכנית החילוץ שאושרה בממשלה ב-30 במרץ. "נאשר אותה תוך כמה ימים כשיסוכמו הפרטים", הבטיחו. אבל אפריל עבר ומאי עומד להסתיים וכלום לא השתנה. הוויכוחים הם אותם ויכוחים ורק התירוצים מתחלפים.

"מה אתם רוצים?", אומרים לנו באוצר, "היו חילופי שרים. נכנס שר חדש, הוא צריך ללמוד ולהבין על מה הוא חותם". אבל שר האוצר ישראל כ"ץ כבר מבין מצוין. עובדה - הוא כבר הציג תוכנית משלו למענקים. רק שהדרג המקצועי לא מרוצה ממנה, ממש כפי שלא היה מרוצה מתוכניות אחרות, שהציגו בסיבובים הקודמים המועצה הלאומית לכלכלה, בנק ישראל והמגזר העסקי.

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

מה האוצר כן רוצה? בדיונים הפנימיים עלתה הצעה שבאוצר אהבו, לשלם למעסיקים רק על קליטת עובדים ששכרם גבוה ב-70% ומעלה משכר המינימום במשק. מה זה אומר? שרבע מהעובדים המובטלים במשק שמשתכרים פחות מהסכום הזה - יישארו בחוץ. למעסיק אין שום תמריץ לקלוט אותם בעסק.

רעיון אחר שבאוצר תמכו בו היה להגביל את הפיצוי לעובדים שנקלטו בעסק אחרי 1 ביוני. רעיון כזה מערער את האמון הבסיסי בין המעסיקים למדינה. זו הפרת הסכם לא כתוב שאומר שמי שקלט עובדים לפני 1 ביוני - לא ייענש על-כך.

3. 

אבל אפילו סבלנותו האמריקאית של הנגיד ירון מתחילה לפקוע. השבוע הוא שילב בנאומו את הפסקה הבאה: "ישנם מספר מודלים וברור כי אף אחד מהם לא חף מחסרונות, ודאי לאור אי-הוודאות הגבוהה בה המשק מצוי. לכן, גם אם יש השגות על פרטי מודל כזה או אחר הדבר החשוב ביותר בעת הנוכחית הוא מהירות הביצוע והפחתת אי הוודאות - יש להכריז מיידית על פרטי התוכנית ולהפעילה בהקדם גם אם העיצוב אינו מושלם. הסיכויים שהמודל שייושם יצליח לתרום לתעסוקה יעלו ככל שהוא יוכרז ויופעל מהר יותר".

ד"ר אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

בבנק ישראל לא מוכנים לספק פרשנויות לדברי הנגיד. לדעתנו (וזו דעה אישית בלבד) אם הנגיד היה מסוגל לדבר בצורה משוחררת, הוא היה אומר לאנשי האוצר את הדברים הבאים: "עמיתי הנכבדים, אתם חיים בסרט. אתם לא מפנימים את הסיטואציה. נדמה לכם שהמשבר נגמר, כולם חוזרים לעבוד, הכלכלה תשוב לפרוח והמשק הישראלי חזק. אבל עד עכשיו כמה דורשי עבודה חזרו לעבוד? 150 אלף? אתם אומרים שהמספרים חלקיים כי אנשים משקרים וזה 300 אלף? סבבה, זורם אתכם. נהיה עוד יותר לארג'ים. נניח ש-600 אלף איש כבר חזרו לעבוד. זה אומר שנשארו 400 אלף מובטלים. 10% אבטלה. איזה תכנית יש לכם להציע ל-400 אלף מובטלים?

"אתם מודאגים מהגירעון? כרגע הדרך הכי טובה לצמצם את הגירעון היא להחזיר את המשק לצמיחה ולשקם את הצריכה הפרטית. את זה אי-אפשר לעשות כשיש 10% מובטלים. אבל במקום לחשוב על המובטלים אתם חושבים על המעסיקים. אתם רק רואים מולכם את את הראל ויזל ה'תחמן' מפוקס ולא את מאות בעלי העסקים הקטנים שנסגרים, ולא את אלפי המובטלים השקופים. תחכו קצת עם המחשבות של 'איך ננצח את ויזל ואיך לא נצא פראיירים' - כי אם לא תהיו פראיירים עכשיו, נצטרך כולנו לחיות עם המשבר הזה עוד הרבה שנים".

4.

באגף התקציבים ובמקומות אחרים באוצר לא מבינים מה רוצים מהם. הם הרי אלה שהובילו תוכנית חילוץ למשק בהיקף של 100 מיליארד שקל. אף תוכנית סיוע ממשלתית בעבר לא התקרבה לסכומים כאלה. 100 מיליארד זה אכן הסכום של התוכנית, אבל כמה מתוכו באמת יגיע למובטלים לבעלי העסקים במשק? אחוזים בודדים. קודם כל תורידו מ-100 מיליארד שקל את כל הסעיפים שלא שייכים לכלכלה, למשל 10 מיליארד לתקציב משרד הבריאות. אח"כ תורידו סעיפים שלא קשורים להוצאה תקציבית, כמו 9 מיליארד שקל של "דחיית תשלומי חשבונות חשמל מים וארנונה". תנכו בערך 25 מיליארד שקל שאמורה המערכת הפיננסית להלוות בתנאים מסחריים.

בסוף בסוף תישארו עם דמי אבטלה לשכירים ולעובדים שיצאו לחל"ת, פיצויים לעצמאים (בפועל הם מקבלים בערך 50% מהסכומים המירביים), עם קרנות אשראי (שחילקו עד היום 10 מיליארד שקל בהלוואות) ועם שתי תוכניות הדגל של הממשלה לסיוע לעסקים: 5.2 מיליארד שקל מענקי השתתפות בהוצאות קבועות ו-6 מיליארד שקל מענקי עידוד תעסוקה. כמה מתוך ה-11.2 מיליארד שקל האלה - שהמדינה התחייבה לשלם מכספי התקציב - הגיעו עד היום לעסקים?

ערן יעקב / צילום: איל יצהר

על הוויכוחים סביב הקרן של ה-6 מיליארד כבר כתבנו, אף מעסיק עוד לא ראה ממנה שקל וכנראה גם לא יראה בשבועות הקרובים. ומה לגבי הקרן השנייה של ה-5.2 מיליארד - זו שמנהל רשות המסים ערן יעקב הבטיח לראש הממשלה בנימין נתניהו שתתחיל לעבוד "ממש בקרוב"? נכון להיום הקרן הזו שילמה 290 מיליון שקל, כלומר 5.5% מהתקציב. זה כל הכסף שהמדינה הזרימה עד היום למגזר העסקי בצורת מענקים.

"ביצוע התשלומים חייב חקיקה" הסבירו לנו ברשות המסים, "לכן התחלנו לשלם רק ביום חמישי. ביומיים הקרובים תהיה עלייה משמעותית בהגשת הבקשות ובתשלומים".

5.

כמה עסקים פשטו את הרגל בגלל כספים שתשלומם התעכב בימים או בשבועות ספורים? באוצר ממש לא מתרגשים. "אם עסק נסגר בגלל איחור של כמה ימים סימן שלא היה לו בסיס כלכלי", הסביר לנו בכיר המשרד. אז זאת בעצם השורה התחתונה: באוצר לא חושבים שזה נורא אם המשבר הכלכלי ינפה מהמשק את העסקים החלשים. אם נצליח לעכב את הסיוע בעוד כמה שבועות או אפילו ימים נרוויח פעמיים: גם ניפטר מהעסקים החלשים וגם נחסוך עוד קצת כסף לקופה הציבורית.

6.

אלא שהתפיסה הזו לא תסייע לישראל לצלוח את המשבר הכלכלי. חמור מכך, התפיסה הכלכלית שמובילה צמרת האוצר פוגעת כמעט באופן מודע, בעיוורון מוחלט, באנשים החלשים ביותר של החברה והכלכלה בישראל. האם זו המדינה שאנחנו באמת רוצים להיות?

7.

ביום חמישי האחרון טלטלה אביבה וידל רבים כאשר חשפה אל מול מצלמות חדשות 12 את מחדל כפל הקצבאות - את סירובו של משרד האוצר לשלם דמי אבטלה לעובדים שיצאו לחל"ת, אם הם זכאים מהמדינה לקצבה אחרת. הסיפור של אביבה וידל שעדיין אוכלת את המצות ששמרה מחג הפסח הוא סיפור אנושי מרגש, עצוב ומטלטל - אבל הוא רק סיפור אחד. עשרות אלפי מקבלי קצבאות בישראלים סובלים מאותה בעיה. התקציב שנדרש כדי לסייע להם עומד על 100 מיליון שקל - פחות מעשירית האחוז מהסיוע הכלכלי שהתחייבה ממשלת ישראל להעמיד למשק הישראלי על מנת שנצלח את ההשלכות הכלכליות של הקורונה. ועדיין במשרד האוצר מסרבים לתת אותו. למה? כי פקידי המשרד, מסווגים את האירוע תחת צמד המלים "כפל קצבאות", ואומרים לאנשים החלשים ביותר בחברה, אתם כבר מקבלים סיוע כלשהו מהמדינה - לא תקבלו סיוע נוסף.

ומה לגבי העובדה שהאנשים הללו קיבלו את אותו הסיוע (למשל קצבת זקנה או נכות) גם במקביל לשכר שקיבלו ערב הקורונה? ומה עם עידוד אוכלוסיות חלשות לצאת לעבודה? זה כנראה לא ערכים שראוי לתת להם מקום באקסל של משרד האוצר.

8.

כפל הקצבאות הוא רק דוגמה אחת לאטימות, לניתוק ולקיבעון המחשבתי שאפיין ועדיין מאפיין את פקידי האוצר לאורך כל הטיפול במשבר הכלכלי האחרון. קחו לדוגמה את הסיפור של עמותות המגזר השלישי. מדובר בעמותות המסייעות בשגרה לאוכלוסיות מוחלשות. הן אלו שנכנסות רוב הזמן בנעלי המדינה ומספקות במקומה שירותים חברתיים.

המגזר השלישי בישראל נמצא במשבר עמוק כבר למעלה משנה. בהיעדר תקציב מדינה מאושר הן ספגו קיצוצים בסיוע הממשלתי עוד לפני הקורונה והמשבר הנוכחי היה רק הקש ששבר את גב הגמל. התוכניות של משרד האוצר ביחס למגזר השלישי היו מלכתחילה מצחיקות, רחוקות מלעמוד בביקושים או בצרכים. הן הגיעו מאוחר (רק לפני שבועיים החל הכסף לזרום) וגם אז פוצל הסיוע בין כמה מסלולים מרובי כוכביות ופיתולים.

9. 

וזה גם לא רק הסיוע לחלשים ביותר בחברה הישראלית. לאורך כל הטיפול במשבר הקורונה גילה משרד האוצר אטימות וקיבעון. קרנות הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים נבנו כמסננת עם חורים גדולים, עד היום עוד לא ניתן מענה לשאלת מענקי הסיוע למשל למי שפתחו בשנת 2019 עסק חדש (ולכן אין להם הכנסות מדווחות ב-2018). קרנות הסיוע התעלמו כמעט לחלוטין משורה של תופעות ישראליות, כמו תשלום בשוטף פלוס או עצמאים בעלי שליטה. הכסף זרם וזורם עדיין לאט, אם בכלל. ונדמה שפקידי האוצר, ממרום מושבם בירושלים, כלל לא מכירים את המשק הישראלי, מה זה להיות עצמאי או את שיטות התשלומים הנהוגות במשק.

10.

 מי שחיפש הוכחה לקיבעון המחשבתי של בכירי האוצר יכול היה לקבל אותו בראיון שהעניקה שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית באוצר, ל"גלובס" בסוף השבוע האחרון. היא דיברה שם על העלאות מסים ("בסופו של דבר") (לאחר הפרסום המקורי שירה גרינברג ביקשה להבהיר שהתכוונה להעלאת מסים רק לאחר תום המשבר), רמזה על התנגדות של פקידי האוצר למתן דמי אבטלה לעצמאים והתקשתה לספר על פתרונות יצירתיים למשבר הכלכלי. גרינברג יש לומר, כשלעצמה איננה הסיפור, הדברים שאמרה הם רק משל לתפיסת מחשבתית שמאפיינת את צמרת האוצר כולה - מסתכלים על החור של הגרוש, לא מוכנים לסטות מקונספציות עבר, לא רואים את החלשים בחברה ובטוחים שכל המשק רוצה לרמות אותם. ככה לא מנצחים משבר כלכלי.

עוד כתבות

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה ירדה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

בורסת טוקיו, יפן / צילום: Shutterstock

עליות בבורסות אסיה; גוגל טסה במסחר המאוחר

ניקיי מטפס ב-1.1%, מדד שנחאי מוסיף לערכו 0.8%, מדד שנזן מתחזק ב-1.5%, הנג סנג קופץ ב-2.1% ומדד קוספי מתקדם ב-1.2% ● גם החוזים העתידיים על מדדי ארה"ב נסחרים בעליות ● בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון