מוצרי חלב / צילום: תמר מצפי
יוקר המחיה ומחירי מוצרי המזון בישראל מושפעים לא רק מהמחירים שקובעות רשתות המזון או היצרניות, אלא ממרכיבים נוספים, ביניהם הכשרות. ברשות התחרות שבראשות עו"ד מיכל הלפרין ביקשו לבדוק עד כמה משפיעה הכשרות הזו על התחרות ועל המחירים של מוצרי החלב. מדוח שפרסמה הרשות בעקבות הבדיקה שביצעה עולה כי "דרישות הרבנות לכשרות מחמירה במוצרי החלב מגדילה את עלויות היבוא בשיעור של עד 10% מעלות המוצר".
על הרקע הזה, ברשות התחרות מפרסמים היום (ג') המלצה לאפשר מתן כשרות למוצרי חלב המכילים חלב נוכרי, בדומה לנהוג במוצרי שוקולד בישראל המכילים אבקת חלב נוכרי, תוך יידוע הצרכנים על סוג כשרות המוצר.
ברשות מפרטים כי הרבנות הראשית לישראל נוקטת שנים רבות פסיקה הלכתית מחמירה מזו המקובלת בארגוני כשרות בעולם. פסיקה זו מחייבת השגחה על מוצרי חלב כבר משלב החליבה ברפתות ("חלב ישראל"), ולא מרגע הגעת החלב למחלבה ("חלב נוכרי"), והיא מצמצמת באופן משמעותי את היצע מוצרי החלב הכשרים שניתן לייבא לישראל. הפסיקה ההלכתית מסתמכת באופן מובהק על שיקול כלכלי שלא קיים מחסור במוצרי חלב בישראל, ובחודשים האחרונים בדקה רשות התחרות את השפעתה על ענף החלב בישראל.
לפי הרשות, דרישת הכשרות המחמירה מגדילה את עלויות יבוא המוצרים ועשויה להגיע לשיעור של עד כ-10% ביחס לעלות המוצר. בחלק מהמקרים עשויה העלות הנוספת להפוך את היבוא ללא כדאי כלכלית ומקשה על היבואנים להתחרות ביצרני מוצרי החלב הגדולים בישראל.
בדיקת הרשות התמקדה בהשפעת הדרישה ליבוא מוצרי חלב בכשרות "חלב ישראל" על מחירי המוצרים המיובאים, כדאיות היבוא וההשפעות האפשריות על רמת התחרות בענף מוצרי החלב.
ענף מוצרי החלב הוא אחד מענפי המזון הגדולים והריכוזיים בישראל. סך ההוצאה השנתית של צרכנים על מוצרי חלב וביצים מהווה כ-15% מסך ההוצאה המשפחתית על מזון. ברשות גורסים כי קידום התחרות בענף ריכוזי זה תטיב עם הצרכן ועשויה להקטין את אחת ההוצאות הגדולות של משקי בית בישראל על מזון.
ברשות מפרטים את ההבדלים בין סוגי הכשרויות; כשרות "חלב ישראל" דורשת פיקוח החל משעת החליבה, כך שהחלב נחלב על-ידי יהודי או בהשגחתו. כשרות "חלב נוכרי", לעומת זאת, מאפשרת פיקוח משעת הייצור בלבד. ואולם, הרבנות הראשית קבעה לפני כעשרים שנה נהלים מחמירים בכשרות מוצרי החלב, ולפיהם אין לתת אישור כשרות למוצר חלב המיוצר מחלב נוכרי, למרות שארגוני הכשרות הגדולים בעולם נותנים כשרות לאלפי מוצרים כאלה.
לטענת הרשות, קביעה זו של הרבנות הופכת את מוצרי החלב הנחשבים לכשרים בעולם לבלתי רלוונטיים למכירה ברשתות שיווק בישראל. לכן, דרישת הכשרות המחמירה מהווה חסם ליבוא בדרך פשוטה יחסית של אלפי מוצרים שבעבור יהודי התפוצות נחשבים כשרים ונצרכים על-ידם באופן תדיר.
בנוסף, נמצא בבדיקה כי נוכח הדרישות והעלויות הנוספות שמביאה עימה הדרישה להשתמש בחלב ישראל בלבד, מצטמצם מספר המחלבות מהן ניתן לייבא מוצרי חלב. יתרה מזאת, אותם יבואנים שמצאו יצרנים בחו"ל שכדאי יהיה לייבא מהם מוצרי חלב תחת ההלכה המחמירה של חלב ישראל, עדיין נושאים בעלות כשרות גבוהה ביחס למצב בו היו יכולים לייבא את אותם מוצרים עם כשרות חלב נוכרי.
הבדיקה מצאה כי שיעור עלות כשרות חלב ישראל ביחס לעלות המוצר נעה בין 1.4%-6.5%, בהתאם לסוג הגבינה ובמאפייני הייצור. במקרים בהם המוצר נמצא כבר תחת השגחה של גוף כשרות בחו"ל משעת הייצור (חלב נוכרי), משמעות דרישת הרבנות היא שהיבואן יידרש לשאת בכמעט כל עלות הכשרות הנאמדת ב-5.7%-9.9%.
עליית מחירי המוצרים המיובאים וצמצום כמות המחירים המיובאים כתוצאה מדרישת הכשרות המחמירה, משליכים על התחרות בשוק מוצרי החלב בכללותו ומגנים על היצרנים המקומיים מפני תחרות עזה יותר מצד היבואנים.
כאמור, לאור זאת, ממליצה רשות התחרות לאפשר מתן כשרות למוצרי חלב המכילים חלב נוכרי (בדומה לנהוג במוצרי שוקולד בישראל המכילים אבקת חלב נוכרי), תוך יידוע הצרכנים על סוג כשרות המוצר. באופן זה תשאיר הרבנות את הבחירה בסוג הכשרות בידי הצרכנים ותאפשר ליבואנים לפעול בהתאם לשיקולי כדאיות כלכלית.
מהרבנות הראשית נמסר בתגובה: "הרבנות הראשית לא הייתה שותפה לכתיבת הדוח, ומוטב היה לרשות התחרות בטרם כתיבת הדוח והפצתו לציבור, להמתין לקבלת עמדתה ההלכתית של הרבנות הראשית.
"הפסיקה המתוארת בדוח איננה החמרה ממדיניות הרבנות בעבר, ואין להתייחס לתוכנה כעמדת הרבנות הראשית. בטרם הסקת מסקנות נמהרות יש להמתין תחילה לעמדת הרבנות הראשית, שצפויה לפרסם עמדה עדכנית ומסודרת בזמן הקרוב".