גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין חסינות מהקורונה: מכה קשה לגורם המייצב של שוק הרכב

הענף שנחשב במשך עשורים לגורם המייצב של שוק הרכב, ספג מכה קשה עקב המשבר • אבל למרות הנתונים השליליים ברבעון הראשון והצפי למיתון, בליסינג ממשיכים לשדר אופטימיות, והמלווים מגלים סבלנות

רכבים חדשים בנמל אשדוד / צילום: תמר מצפי
רכבים חדשים בנמל אשדוד / צילום: תמר מצפי

שלדת הרכב, "שאסי" בלשון המוסכניקים, היא הרכיב המבני, שתפקידו לייצב את הרכב בתנועה, להעניק לו חוסן בעת תאונה ולסייע בנטרול זעזועים וטלטולים מזדמנים. בשני העשורים האחרונים שימש ענף הליסינג וההשכרה בתור "השלדה" של שוק הרכב הישראלי, בזכות הזרמת ביקושים יציבים, פחות או יותר, לרכב חדש, בהיקף של 8-10 מיליארד שקל בשנה.

אבל במשבר הקורונה ספגה גם ה"שלדה" הזו פגיעה קשה, ששיתקה את פעילותה במשך רוב הרבעון הראשון ותשפיע לרעה גם בחודשים הבאים. הבעיות אותן חווה שוק הליסינג הישראלי פוסט-קורונה אופייניות כיום להרבה שווקים בעולם שנשענים על מינוף כבד, והן מתמקדות במספר תחומים: התייבשות של מקורות המימון בשל הקיפאון בשוק הנפקת האג"ח; צמצום בהיקף ציי הרכב ופגיעה בהכנסות השוטפות מליסינג בשל גלי פיטורים של עובדים עם רכב צמוד וקשיי תשלום של עצמאים ומעסיקים; שיתוק בתחום ההשכרה כתוצאה מעצירת התיירות; ותופעה הולכת וגדלה של חדלות פירעון בתשלומים השוטפים של מימון לרכב של לקוחות מסחריים ופרטיים. כמה גדולה? בענף לא ששים לשתף נתונים, אבל ניתן להניח שחדלות הפירעון זינקה בכמה סדרי גודל מהשיעור הזניח בו נקבו בעבר מלווים ומחכירים לרכב.

לא רק בארץ: בעיה גלובלית

נקדים ונאמר שלא מדובר בבעיה ייחודית לישראל. יש כיום שוקי ליסינג ומימון לרכב בעולם, שבהם הקשיים גדולים אפילו יותר. ארה"ב, למשל, נכנסה למשבר הקורונה עם צי של כ-131 מיליון כלי פרטיים ומוסדיים, שנושאים עליהם מימון כזה או אחר בשווי מצרפי של כ-1.3 טריליון דולר - צמיחה של כ-55% בעשור האחרון (על פי נתונים עדכניים של הפדרל ריזרב). חלק גדול מהמימון הוענק על ידי גורמים חוץ בנקאיים ללווים בעלי הכנסה נמוכה ו/או עם דירוג אשראי נמוך.

בארה"ב מעריכים שאם שיעור האבטלה הגבוה והירידה בצמיחה ימשיכו לאורך זמן, הם עשויים להביא לצונאמי של חדלות פירעון בהלוואות לרכב, שיקשה מאוד על ההתאוששות הכלכלית פוסט-קורונה.

גם באירופה קיימים כמה מוקדים בעייתיים בתחום המימון והליסינג לרכב. שוק הרכב הבריטי, למשל, נושא כיום על גבו חטוטרת מימון רכב בשווי כ-48 מיליארד ליש"ט - פי שניים מהיקף המימון ב-2012. המצב המסוכן אליו נקלע השוק בעקבות משבר הקורונה, שעדיין נמצא בעיצומו בבריטניה, הוביל באפריל את רשות הפיקוח על הגופים הפיננסיים לנקוט במספר צעדים שמקלים על בעלי הרכב אך מכבידים על חברות הליסינג.

בעיות שוק המימון והליסינג לרכב לא פוסחות גם על יצרני הרכב הגדולים באירופה, בייחוד הגרמנים, שהפכו בשנים האחרונות את פעילות מימון הרכב למקור הכנסות רווחי ומשמעותי. הפעילות הזו נחשבה בעבר לבעלת סיכון מזערי והצמיחה סביבה שלל כלים פיננסיים מתוחכמים, כמו למשל איגוח ו"אריזה" של חוזי ליסינג, שהגיבוי להם הוא תזרים המזומנים הצפוי מהחכרה (כלי המכונה "ABS"). המוצרים הללו נרכשו על ידי גופים פיננסיים חיצוניים במיליארדי אירו.

אלא שהעלייה החדה בסיכון לחדלות פירעון ודחיית תשלומי הליסינג לרכב בעקבות משבר הקורונה, הובילה את חברת הדירוג מודי'ס לפרסם לגביהם אזהרה ספציפית בשלהי אפריל. לדברי מוד'יס, "מידת ההיחלשות בביצועי עסקאות הליסינג והמימון תלויה בחדות ובאורך של המיתון ובמידת החשיפה של העסקאות ללווים (הלקוחות), שהסבירות לפגיעה בהכנסתם ובתעסוקתם גבוהה, דוגמת עצמאים ועובדים לא מאוגדים".

בשורה התחתונה מדובר בזינוק ברמת הסיכון הענפי הגלובלי, ובישראל נוספות לתמונה גם כמה בעיות ייחודיות, כמו למשל ערך מנופח ממסים על כלי הרכב החדשים, שמנפחים את ערכי הגרט של הרכב המשומש מעבר לערכים הריאליים שלו; התבססות על "מחירי מחירון" לא ריאליים לשערוך הרכב המשומש, שנשלטים במישרין ובעקיפין על ידי בעלי העניין הגדולים ביותר בשוק היד השנייה ועוד.

שוק הליסינג: אופטימיות, למרות הנתונים

נכון לרגע זה, שוק הליסינג וההשכרה הישראלי פועל בעצימות נמוכה, שמשתנה מחברה לחברה. מעט חוזי הליסינג החדשים שנחתמו בחודשיים האחרונים התמקדו בחברות ליסינג שנהנות ממימון שמקורו בפעילויות אחרות של קבוצת-האם העסקית שלהם, כמו חברות ליסינג, ששייכות ליבואני רכב.

חברות עם פחות נזילות עסוקות בעיקר בניסיונות לפרוס חובות, לצמצם הוצאות ולבצע "טיוב תיקים" (המילה המנומסת להשלכת לקוחות בעייתיים) ובעיקר בניסיון להרגיע את המלווים ומחזיקי האג"ח, שחשופים לענף במיליארדים, חלקם מיועדים לפירעון כבר בטווח הזמן הקצר והבינוני.

כך למשל, הדוח הרבעוני האחרון של חברת הליסינג הציבורית אלבר שפורסם השבוע, ממחיש את מורכבות המצב. הדוח מצביע על שורה של אינדיקטורים שליליים, ודי צפויים, בביצועים העסקיים, שרובם התמקדו בחודש מרץ בו החל השיתוק של המשק.

ביניהם ירידה חדה בהכנסות מהשכרת כלי רכב; ירידה משמעותית בהכנסות מסחר בכלי רכב (אם כי החברה טוענת, שבעקבות חידוש פעילות מגרשי המכר במאי חזרו המכירות לכדי 80% מהנורמה); ירידה משמעותית בהיקף מכירות חוזי הליסינג באפריל; הקטנה בשיעור ההזמנות העתידיות של עסקות ליסינג עקב ביטולים של לקוחות בשל אי הוודאות שנבעה מאירועי הקורונה (גם כאן טוענת החברה שנרשמה התאוששות במאי); וירידה בהיקף מתן האשראי הצרכני החל מהמחצית השנייה של חודש מרץ, שבחודש אפריל הגיעה לכדי עצירה מוחלטת "בשל ירידה בביקושים לרכישת רבים וכן פעולה יזומה של החברה להפחתת היקף פעילותה בתחום זה".

עם זאת, בתמונה הכוללת, הדוח הרבעוני של אלבר עדיין משתדל לשדר אופטימיות להמשך, וכאשר מדובר בצפי לשנה הבאה, אז העננים מתפזרים והשמש כבר זורחת בעוז. החברה מעריכה כי אין לה בעיות נזילות ולמרות בלימת ההכנסות, היא לא מוצאת מקום לבצע שיערוך מהותי כלפי מטה בערך של מלאי הרכב המשומש שלרשותה (למרות שעל פי נתוניה הביקוש לרכב משומש בשוק כולו צנח בחדות ברבעון).

עוד היא מניחה כי 2020 תסתכם עם ירידה של 40% בלבד במכירת עסקאות ליסינג ביחס ל-2019, ויהיה קיטון של 10% בלבד בהיקף מכירת כלי רכב ששימשו להחכרה תפעולית והשכרה ביחס 2019.

להערכתה, 2021 כבר תהיה שנה של חזרה מלאה לשגרה עם היקף מכירות ליסינג של 95% מ-2019, שיעור מזערי של נטישת חוזי ליסינג והיקף מכירת רכב משומש מהשכרה דומה לזו של 2019. ומה לגבי הצפי להתכווצות מתמשכת של הצמיחה במשק והכלכלה הגלובלית? השאירו את הפסימיות לאנשי האוצר החמוצים. יהיה מעניין לראות את שאר הדוחות הרבעוניים בענף.

יבואני הרכב: בולעים את הגלולה המרה

לפחות בטווח הקצר, הפגיעה בשוק הליסינג מציבה אתגרים לא פשוטים בפני יבואני הרכב. כל מי שתכנן את שנת העבודה בשוק הרכב הישראלי בשני העשורים האחרונים, יצא מנקודת הנחה שמדי שנה יוחלף כשליש מצי רכבי הליסינג התפעולי בישראל, כלומר בסביבות 80 אלף כלי רכב, ושאליהם יתווספו ביקושים "מוסדיים" מרוכזים לעוד כמה עשרות אלפי כלי רכב עבור ליסינג מימוני, ציי השכרה ובשנים האחרונות גם עבור מכירות "אפס קילומטרים". בקיצור רכישות שנתיות "מובטחות" ויציבות, פחות או יותר, בהיקף של 30%-40% מהמכירות השנתיות, שמתבצעות על ידי 7-8 שחקני ליסינג גדולים.

אלו היו תנאי רקע נוחים לתכנון ביקושים והזמנת מלאי מול יצרני הרכב, במיוחד לאור העובדה שלא צריך להשקיע הרבה בשיווק פרטני: קיימים כמובן ויכוחים, התמקחויות, פוליטיקה וכיפופי ידיים, אבל בשורה התחתונה בכמה שיחות טלפון אפשר היה לסגור עסקאות בהיקף, שבשוק הפרטי נדרשת לו השקעה שיווקית של עשרות מיליוני שקלים.

המשבר הנוכחי שינה את חוקי המשחק. השחקנים בענף יבוא הרכב לא יכולים לחזות כרגע אם, מתי ובאיזה היקף יתחדש הביקוש לרכב חדש של ענף הליסינג. הנחת המוצא היא שספק אם זה יקרה עד סוף השנה. יתר על כן, יבואני הרכב עצמם חשופים לחברות הליסינג באשראי שנאמד במיליארדי שקלים ובחודשי הקורונה הם נאלצו גם לפרוס תשלומים ולבוא לקראת הלווים.

התלות ההדדית הזו יוצרת סוג של "מאזן אימה" עבור חלק מהיבואנים, במיוחד עבור אלה שאין להם פעילות ליסינג משלהם. מצד אחד דחיית התשלומים והפסקת הרכישות של חברות הליסינג דוחפת את המאזנים שלהם כלפי מטה; מאידך, סגירת ברז האשראי לחברות ליסינג נזקקות ואו התעקשות על פירעון הלוואות במועד, יכול לדחוף חלק מענף הליסינג אל מעבר לצוק ולהביא לתגובת שרשרת כלל ענפית, שממנה ייצאו היבואנים בנזק גדול יותר.

בקיצור, עוצמים עין או שתיים, מתעלמים מתופעות כמו אי תשלום במועד ורכישת אג"ח עצמית של חברות ליסינג, שלעיתים מתבצעת בכסף שמיועד לפירעון חובות, ומקווים לטוב. מאזן אימה דומה, אגב, מתנהל בין גופי האשראי והמוסדיים לבין חלק מענף הליסינג.

אז בינתיים "שיטת המצליח" הישראלית הידועה מוכיחה את עצמה שוב. עובדה: עדיין לא ראינו "טוטאל לוס" של אף חברה בענף הליסינג ואפילו חברת "קל-אוטו" המקרטעת זכתה להישאר על הכביש בזכות כמה תיקוני חירום וריתוכים מאולתרים במוסך הפיננסי של קבוצת קרסו. אבל ספק אם מדובר ב"פגיעת קצה שלדה", כפי שמנסים לשכנע אותנו בענף. ואם תשאלו כל מוסכניק, הוא יספר לכם ש"פגיעת קצה שלדה" היא מיתוס לייפוי המציאות של סוחרי רכב. 

עוד כתבות

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

הון שחור / צילום: דוברות המשטרה

ועדת השרים אישרה את החוק נגד ארגוני פשיעה במכרזים ציבוריים

התוכנית החדשה תעניק לחשב הכללי במשרד האוצר סמכות לפסול ספקים ממכרזים ציבוריים על בסיס מידע משטרתי ● המנגנון החדש יחול על תחומים שבהם זוהתה מעורבות משמעותית של גורמי פשיעה, ותוקם ועדה מקצועית בראשות בכיר מאגף החשכ"ל שתגבש המלצות לפסילת ספקים ספציפיים

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למירוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

הסיפורים והסכסוכים שחושפים את החורים במתווה לפיצוי המפונים מביתם

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

טראמפ: ישראל הסכימה לתנאים להפסקת אש ל-60 יום בעזה

קטאר ומצרים יעבירו את ההסכם לחמאס; טראמפ מזהיר: "מקווה שיקבלו את ההסכם" ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● שגריר ארה"ב מאיים: אולי מפציצי ה-B2 צריכים לבקר בתימן ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

סיום המערכה האיראנית הקפיץ את המחזור בענף התיירות ב-270%

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הישראלים חזרו להזמין חופשות, וענף האופנה רשם גידול של כ-140%

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

תשואות קרנות הפנסיה והגמל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

זו הייתה מחצית פנומנלית לחוסכים לפנסיה, חוץ ממסלול אחד

למרות המכסים, המלחמות, הנפט והיחלשות הדולר - הקפיצה של הבורסה המקומית סידרה לחוסכים תשואות נאות מאוד ● גם הקאמבק של וול סטריט מהשפל של תחילת אפריל סייעה ● היחלשות הדולר פגעה בכולם אך בפרט במסלולים מחקי מדד ה-S&P 500

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

בעקבות הזינוק בבורסה בת"א: גל מימושי מניות בהיקף של כמעט 3 מיליארד שקל ע"י בעלי עניין

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר