גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין חסינות מהקורונה: מכה קשה לגורם המייצב של שוק הרכב

הענף שנחשב במשך עשורים לגורם המייצב של שוק הרכב, ספג מכה קשה עקב המשבר • אבל למרות הנתונים השליליים ברבעון הראשון והצפי למיתון, בליסינג ממשיכים לשדר אופטימיות, והמלווים מגלים סבלנות

רכבים חדשים בנמל אשדוד / צילום: תמר מצפי
רכבים חדשים בנמל אשדוד / צילום: תמר מצפי

שלדת הרכב, "שאסי" בלשון המוסכניקים, היא הרכיב המבני, שתפקידו לייצב את הרכב בתנועה, להעניק לו חוסן בעת תאונה ולסייע בנטרול זעזועים וטלטולים מזדמנים. בשני העשורים האחרונים שימש ענף הליסינג וההשכרה בתור "השלדה" של שוק הרכב הישראלי, בזכות הזרמת ביקושים יציבים, פחות או יותר, לרכב חדש, בהיקף של 8-10 מיליארד שקל בשנה.

אבל במשבר הקורונה ספגה גם ה"שלדה" הזו פגיעה קשה, ששיתקה את פעילותה במשך רוב הרבעון הראשון ותשפיע לרעה גם בחודשים הבאים. הבעיות אותן חווה שוק הליסינג הישראלי פוסט-קורונה אופייניות כיום להרבה שווקים בעולם שנשענים על מינוף כבד, והן מתמקדות במספר תחומים: התייבשות של מקורות המימון בשל הקיפאון בשוק הנפקת האג"ח; צמצום בהיקף ציי הרכב ופגיעה בהכנסות השוטפות מליסינג בשל גלי פיטורים של עובדים עם רכב צמוד וקשיי תשלום של עצמאים ומעסיקים; שיתוק בתחום ההשכרה כתוצאה מעצירת התיירות; ותופעה הולכת וגדלה של חדלות פירעון בתשלומים השוטפים של מימון לרכב של לקוחות מסחריים ופרטיים. כמה גדולה? בענף לא ששים לשתף נתונים, אבל ניתן להניח שחדלות הפירעון זינקה בכמה סדרי גודל מהשיעור הזניח בו נקבו בעבר מלווים ומחכירים לרכב.

לא רק בארץ: בעיה גלובלית

נקדים ונאמר שלא מדובר בבעיה ייחודית לישראל. יש כיום שוקי ליסינג ומימון לרכב בעולם, שבהם הקשיים גדולים אפילו יותר. ארה"ב, למשל, נכנסה למשבר הקורונה עם צי של כ-131 מיליון כלי פרטיים ומוסדיים, שנושאים עליהם מימון כזה או אחר בשווי מצרפי של כ-1.3 טריליון דולר - צמיחה של כ-55% בעשור האחרון (על פי נתונים עדכניים של הפדרל ריזרב). חלק גדול מהמימון הוענק על ידי גורמים חוץ בנקאיים ללווים בעלי הכנסה נמוכה ו/או עם דירוג אשראי נמוך.

בארה"ב מעריכים שאם שיעור האבטלה הגבוה והירידה בצמיחה ימשיכו לאורך זמן, הם עשויים להביא לצונאמי של חדלות פירעון בהלוואות לרכב, שיקשה מאוד על ההתאוששות הכלכלית פוסט-קורונה.

גם באירופה קיימים כמה מוקדים בעייתיים בתחום המימון והליסינג לרכב. שוק הרכב הבריטי, למשל, נושא כיום על גבו חטוטרת מימון רכב בשווי כ-48 מיליארד ליש"ט - פי שניים מהיקף המימון ב-2012. המצב המסוכן אליו נקלע השוק בעקבות משבר הקורונה, שעדיין נמצא בעיצומו בבריטניה, הוביל באפריל את רשות הפיקוח על הגופים הפיננסיים לנקוט במספר צעדים שמקלים על בעלי הרכב אך מכבידים על חברות הליסינג.

בעיות שוק המימון והליסינג לרכב לא פוסחות גם על יצרני הרכב הגדולים באירופה, בייחוד הגרמנים, שהפכו בשנים האחרונות את פעילות מימון הרכב למקור הכנסות רווחי ומשמעותי. הפעילות הזו נחשבה בעבר לבעלת סיכון מזערי והצמיחה סביבה שלל כלים פיננסיים מתוחכמים, כמו למשל איגוח ו"אריזה" של חוזי ליסינג, שהגיבוי להם הוא תזרים המזומנים הצפוי מהחכרה (כלי המכונה "ABS"). המוצרים הללו נרכשו על ידי גופים פיננסיים חיצוניים במיליארדי אירו.

אלא שהעלייה החדה בסיכון לחדלות פירעון ודחיית תשלומי הליסינג לרכב בעקבות משבר הקורונה, הובילה את חברת הדירוג מודי'ס לפרסם לגביהם אזהרה ספציפית בשלהי אפריל. לדברי מוד'יס, "מידת ההיחלשות בביצועי עסקאות הליסינג והמימון תלויה בחדות ובאורך של המיתון ובמידת החשיפה של העסקאות ללווים (הלקוחות), שהסבירות לפגיעה בהכנסתם ובתעסוקתם גבוהה, דוגמת עצמאים ועובדים לא מאוגדים".

בשורה התחתונה מדובר בזינוק ברמת הסיכון הענפי הגלובלי, ובישראל נוספות לתמונה גם כמה בעיות ייחודיות, כמו למשל ערך מנופח ממסים על כלי הרכב החדשים, שמנפחים את ערכי הגרט של הרכב המשומש מעבר לערכים הריאליים שלו; התבססות על "מחירי מחירון" לא ריאליים לשערוך הרכב המשומש, שנשלטים במישרין ובעקיפין על ידי בעלי העניין הגדולים ביותר בשוק היד השנייה ועוד.

שוק הליסינג: אופטימיות, למרות הנתונים

נכון לרגע זה, שוק הליסינג וההשכרה הישראלי פועל בעצימות נמוכה, שמשתנה מחברה לחברה. מעט חוזי הליסינג החדשים שנחתמו בחודשיים האחרונים התמקדו בחברות ליסינג שנהנות ממימון שמקורו בפעילויות אחרות של קבוצת-האם העסקית שלהם, כמו חברות ליסינג, ששייכות ליבואני רכב.

חברות עם פחות נזילות עסוקות בעיקר בניסיונות לפרוס חובות, לצמצם הוצאות ולבצע "טיוב תיקים" (המילה המנומסת להשלכת לקוחות בעייתיים) ובעיקר בניסיון להרגיע את המלווים ומחזיקי האג"ח, שחשופים לענף במיליארדים, חלקם מיועדים לפירעון כבר בטווח הזמן הקצר והבינוני.

כך למשל, הדוח הרבעוני האחרון של חברת הליסינג הציבורית אלבר שפורסם השבוע, ממחיש את מורכבות המצב. הדוח מצביע על שורה של אינדיקטורים שליליים, ודי צפויים, בביצועים העסקיים, שרובם התמקדו בחודש מרץ בו החל השיתוק של המשק.

ביניהם ירידה חדה בהכנסות מהשכרת כלי רכב; ירידה משמעותית בהכנסות מסחר בכלי רכב (אם כי החברה טוענת, שבעקבות חידוש פעילות מגרשי המכר במאי חזרו המכירות לכדי 80% מהנורמה); ירידה משמעותית בהיקף מכירות חוזי הליסינג באפריל; הקטנה בשיעור ההזמנות העתידיות של עסקות ליסינג עקב ביטולים של לקוחות בשל אי הוודאות שנבעה מאירועי הקורונה (גם כאן טוענת החברה שנרשמה התאוששות במאי); וירידה בהיקף מתן האשראי הצרכני החל מהמחצית השנייה של חודש מרץ, שבחודש אפריל הגיעה לכדי עצירה מוחלטת "בשל ירידה בביקושים לרכישת רבים וכן פעולה יזומה של החברה להפחתת היקף פעילותה בתחום זה".

עם זאת, בתמונה הכוללת, הדוח הרבעוני של אלבר עדיין משתדל לשדר אופטימיות להמשך, וכאשר מדובר בצפי לשנה הבאה, אז העננים מתפזרים והשמש כבר זורחת בעוז. החברה מעריכה כי אין לה בעיות נזילות ולמרות בלימת ההכנסות, היא לא מוצאת מקום לבצע שיערוך מהותי כלפי מטה בערך של מלאי הרכב המשומש שלרשותה (למרות שעל פי נתוניה הביקוש לרכב משומש בשוק כולו צנח בחדות ברבעון).

עוד היא מניחה כי 2020 תסתכם עם ירידה של 40% בלבד במכירת עסקאות ליסינג ביחס ל-2019, ויהיה קיטון של 10% בלבד בהיקף מכירת כלי רכב ששימשו להחכרה תפעולית והשכרה ביחס 2019.

להערכתה, 2021 כבר תהיה שנה של חזרה מלאה לשגרה עם היקף מכירות ליסינג של 95% מ-2019, שיעור מזערי של נטישת חוזי ליסינג והיקף מכירת רכב משומש מהשכרה דומה לזו של 2019. ומה לגבי הצפי להתכווצות מתמשכת של הצמיחה במשק והכלכלה הגלובלית? השאירו את הפסימיות לאנשי האוצר החמוצים. יהיה מעניין לראות את שאר הדוחות הרבעוניים בענף.

יבואני הרכב: בולעים את הגלולה המרה

לפחות בטווח הקצר, הפגיעה בשוק הליסינג מציבה אתגרים לא פשוטים בפני יבואני הרכב. כל מי שתכנן את שנת העבודה בשוק הרכב הישראלי בשני העשורים האחרונים, יצא מנקודת הנחה שמדי שנה יוחלף כשליש מצי רכבי הליסינג התפעולי בישראל, כלומר בסביבות 80 אלף כלי רכב, ושאליהם יתווספו ביקושים "מוסדיים" מרוכזים לעוד כמה עשרות אלפי כלי רכב עבור ליסינג מימוני, ציי השכרה ובשנים האחרונות גם עבור מכירות "אפס קילומטרים". בקיצור רכישות שנתיות "מובטחות" ויציבות, פחות או יותר, בהיקף של 30%-40% מהמכירות השנתיות, שמתבצעות על ידי 7-8 שחקני ליסינג גדולים.

אלו היו תנאי רקע נוחים לתכנון ביקושים והזמנת מלאי מול יצרני הרכב, במיוחד לאור העובדה שלא צריך להשקיע הרבה בשיווק פרטני: קיימים כמובן ויכוחים, התמקחויות, פוליטיקה וכיפופי ידיים, אבל בשורה התחתונה בכמה שיחות טלפון אפשר היה לסגור עסקאות בהיקף, שבשוק הפרטי נדרשת לו השקעה שיווקית של עשרות מיליוני שקלים.

המשבר הנוכחי שינה את חוקי המשחק. השחקנים בענף יבוא הרכב לא יכולים לחזות כרגע אם, מתי ובאיזה היקף יתחדש הביקוש לרכב חדש של ענף הליסינג. הנחת המוצא היא שספק אם זה יקרה עד סוף השנה. יתר על כן, יבואני הרכב עצמם חשופים לחברות הליסינג באשראי שנאמד במיליארדי שקלים ובחודשי הקורונה הם נאלצו גם לפרוס תשלומים ולבוא לקראת הלווים.

התלות ההדדית הזו יוצרת סוג של "מאזן אימה" עבור חלק מהיבואנים, במיוחד עבור אלה שאין להם פעילות ליסינג משלהם. מצד אחד דחיית התשלומים והפסקת הרכישות של חברות הליסינג דוחפת את המאזנים שלהם כלפי מטה; מאידך, סגירת ברז האשראי לחברות ליסינג נזקקות ואו התעקשות על פירעון הלוואות במועד, יכול לדחוף חלק מענף הליסינג אל מעבר לצוק ולהביא לתגובת שרשרת כלל ענפית, שממנה ייצאו היבואנים בנזק גדול יותר.

בקיצור, עוצמים עין או שתיים, מתעלמים מתופעות כמו אי תשלום במועד ורכישת אג"ח עצמית של חברות ליסינג, שלעיתים מתבצעת בכסף שמיועד לפירעון חובות, ומקווים לטוב. מאזן אימה דומה, אגב, מתנהל בין גופי האשראי והמוסדיים לבין חלק מענף הליסינג.

אז בינתיים "שיטת המצליח" הישראלית הידועה מוכיחה את עצמה שוב. עובדה: עדיין לא ראינו "טוטאל לוס" של אף חברה בענף הליסינג ואפילו חברת "קל-אוטו" המקרטעת זכתה להישאר על הכביש בזכות כמה תיקוני חירום וריתוכים מאולתרים במוסך הפיננסי של קבוצת קרסו. אבל ספק אם מדובר ב"פגיעת קצה שלדה", כפי שמנסים לשכנע אותנו בענף. ואם תשאלו כל מוסכניק, הוא יספר לכם ש"פגיעת קצה שלדה" היא מיתוס לייפוי המציאות של סוחרי רכב. 

עוד כתבות

אלכס איברהים, מנהל השווקים הבינלאומיים בבורסת ניו יורק / צילום: NYSE

להנפיק בעת משבר בבורסה הגדולה בעולם. ראיון עם אחד שיודע

אלכס איברהים, מנהל השווקים הבינלאומיים ב-NYSE, בורסת ניו יורק, מסביר מדוע התקופה הנוכחית נפלאה להנפקות, למה יותר חברות ישראליות התחילו להנפיק בניו יורק במקום בנאסד"ק ומדוע זה עדיף להן: "ראית איך למונייד כיכבה בכל הרשתות החברתיות אחרי ההנפקה"

משרדי לייטריקס. תפחית השנה בגיוס הג'וניורים (למצולמים אין קשר לכתבה) / צילום: איל יצהר, גלובס

ה"בוטקאמפים" של ההייטק עדיין מלאים. אבל איפה כולם יעבדו?

בכל שנה צעירים חסרי ניסיון ממלאים את ה"בוטקאמפים" - קורסים לתכנות - בשאיפה להשתלב בהייטק ● עובדים מנוסים פוטרו או הוצאו לחל"ת עקב המשבר, מה שמשנה את פני התעשייה • רונן ניר מויולה ונצ'רס: "השקעת משאבי המדינה בחינוך טכנולוגי, מייצרת ג'וניורים שלא ישתלבו בתעשייה"

צוללת של טיסנקרופ בעיר הנמל הגרמנית קיל / צילום: רויטרס

ממשלת גרמניה אישרה מסירת צוללת רביעית מתקדמת למצרים

מדובר בחלק מעסקה שכבר נחתמה בעבר, אך כעת אושרה מסירת הצוללת, למרות מעורבותה לכאורה של קהיר במלחמה בתימן בין המורדים במימון איראן לבין כוחות בתמיכת סעודיה ומצרים

איילת שקד / צילום: רפי קוץ

שופטים בניגוד עניינים: לא באמת המערב הפרוע

שאלת הפיקוח על הרשות השופטת חזרה השבוע למרכז הבמה ● התמונה שמציירים חברי כנסת מהימין, ולפיה שופטים פטורים מראש מקיום עיקרון ניגוד העניינים, ואין מי שיקרא אותם לסדר אם חרגו ממנו, חוטאת לעובדות ● "המשרוקית של גלובס"

מושבים ריקים במשרד הבונדסליגה בגרמניה / צילום: Michael Dalder, רויטרס

זו ההזדמנות לתת את הבמה לספורטאים הצעירים

בענפי הספורט המובילים צופים הפסדים כבדים כתוצאה מהיעדרות הקהל מהמגרשים ● אפשרות אחת עבורם היא להמשיך לדרוש פיצוי מהאוצר ולאיים בהשבתה ● אבל האופציה העדיפה היא לקצץ בהוצאות ולתת לצעירים לתפוס את מקומם של הכוכבים הזרים

ליקר ביתי מדובדבנים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

להכין ליקרים ביתיים מפירות העונה - הרבה יותר קל ממה שחשבתם

הכנת ליקר ביתי מדובדבנים, שזיפים ושאר פירות קיץ עושה קאמבק, קצת בחסות הקורונה וקצת מנוסטלגיה לטעם של פעם, כשסבים וסבתות מרומניה או מטוניסיה היו מכינים ליקרים מפירות העונה

איור: מורן ברק

דיור מוגן מדי? אפס ביקורים, אפס יציאות, אפס קורונה

"חודשיים לא יצאנו מהדירה, היינו אסירים בכלוב של זהב" ● עד לפני המגפה היו רשתות הדיור המוגן היוקרתי בוננזה נדל"נית ● כעת, אחרי העוצר, הפטרנליזם והבדידות, מניותיהן בצניחה ובני הגיל השלישי כבר לא בטוחים שזה הפתרון עבורם ● רשתות הדיור המוגן: "לדיירים אצלנו היה הרבה יותר קל מאשר לחבריהם בבית"

תחנת המטרו - כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: נת"ע

עסקה ב-512 מיליון שקל בירושלים וקטטה על 18 מיליון בחיפה - כותרות הנדל"ן

קנדה ישראל רוכשת קרקע נחשקת בבירה, המנכ"ל הוותיק של אמות פורש, תקן החנייה בת"א מצטמצם, ירידה בהרוגים בתאונות עבודה בתחום הבנייה – בגלל הקורונה, או שדפוסי העבודה השתפרו ● וגם: כל מה שאפשר להגיד על "מס המטרו" החדש

עורך דינו של רה"מ נתניהו, עמית חדד, ועורך דינו לשעבר מיכה פטמן  / צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות

כולם היו סנגוריו של רה"מ - והמחיר כבד

מאז מות עו"ד יעקב וינרוט, החליף ראש הממשלה יותר מעשרה סנגורים • בין היתר, על רקע ענייני שכר טרחה ולאור סירוב ועדת ההיתרים לאפשר לו לקבל מימון להגנתו • את המחיר משלמים לא רק הסנגורים שלא קיבלו שכר טרחה, אלא הציבור כולו שמוסדותיו מותקפים ע"י נתניהו

קוטג' במבשרת ציון / צילום: יח"צ

עסקת השבוע: הנחה של 400 אלף שקל על כניסה מיידית במבשרת ציון

המשא ומתן על הנכס התחיל במחיר מבוקש של 4.7 מיליון שקל והסתיים ב-4.3 מיליון שקל ● "תוך 10 ימים המשפחה הרוכשת כבר נכנסה לבית"

אהוד ברק, יו"ר אינטרקיור / צילום: שלומי יוסף, גלובס

קרן וקסנר: אהוד ברק קיבל מאיתנו 2.3 מיליון דולר

הקרן פרסמה היום הודעה בנוגע למהות העסקתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק כיועץ בין השנים 2004-2006 ● לפי הקרן, היא שילמה לברק עבור שני מחקרים, אחד בנושא מנהיגות והשני בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ● המחקר בנושא הסכסוך נכתב על פני 267 עמודים. המחקר בנושא מנהיגות לא הושלם

הנשיא טראמפ עומד ברקע פסלי ראשי הנשיאים של ארה"ב, של הר ראשמור המפורסם / צילום: Alex Brandon, Associated Press

דונלד טראמפ נגד "האספסוף הזועם"

לנוכח סקרים מזעזעים, נשיא ארה"ב מגייס את קודמיו המתים למסע הבחירות שלו ● הוא מבטיח להציל אותם מידי "השמאל הפשיסטי" הזומם למחוק את ההיסטוריה ● האם זה יעזור לו? ספק

אמיר אורעד מנכ"ל סייסנס / צילום: יח"צ

"החלטנו להציע שימוש חינמי של הטכנולוגיה שלנו לכל ארגון שנלחם בקורונה"

אתגר המנכ"ל עם אמיר אורעד, מנכ"ל חברת הבינה העסקית סייסנס ● על התקשורת עם 800 עובדים ב-10 אתרים בעולם בימי קורונה, על ההחלטה לסייע בעזרת הטכנולוגיה של החברה במלחמה בנגיף ועל התמיכה בעובדים שהפגינו נגד האפליה הגזעית בארה"ב ● ויש גם המלצה על ספר

פרופ' מארק בליית / צילום: (c) Courtesy of Open Society Foundation

הוא חזה את עליית טראמפ ואת הברקזיט. הוא חושב שהקפיטליזם מת והוא בעיקר יודע למה כולם כל כך כועסים

איך ההסבר על ‘ביל גייטס שנכנס לבר' קשור לקורונה ולג'ורג' פלויד? פרופ' בליית משוכנע שהוא יודע מה השתבש בשיטה ואיך אפשר לתקן אותה ● בראיון פוקח עיניים ל־G הוא מתריע: הכעס בעולם יגיע לנקודת רתיחה - אלא אם כן מנהיגים יגלו סוף־סוף קצת אומץ פוליטי ● האזינו

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

נעילה חיובית בוול סטריט; נטפליקס הובילה את הנאסד"ק לשיא כל הזמנים

תוצאות הניסוי של גיליאד מראים שהסיכון למוות בקרב חולים בנגיף הופחת בכ-62% בהשוואה לטיפול הסטנדרטי ● מספר מקרי הקורונה המאומתים בעולם הכפיל את עצמו בששת השבועות האחרונים ויו"ר ארגון הבריאות העולמי ציין כי "ניתן להשתלט על הווירוס, אך ברוב העולם הוא אינו תחת שליטה אלא מתחזק"

אמזון./ צילום:  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

מתניעה מחדש: אמזון חוזרת למכור סחורה לישראל בתעריפי שילוח זולים יותר

בתחילת מרץ, עם התפשטות מגפת הקורונה, הופסקו המשלוחים מאמזון ארה״ב ואירופה לישראל; לפני חודשיים הוחזרו המשלוחים בעלויות משלוח שהפכו את הקנייה לבלתי משתלמת ● אולם גם כעת, כנראה שתידרשו לחפש בפינצטה מוצרים עם מחירי שילוח אטרקטיביים

לפעמים אילוץ דווקא נחוץ / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

מחקר אחד בשבוע: לפעמים אילוץ דווקא נחוץ

אריק, מנהל ייצור במפעל מכשור רפואי, חושש שעבודת הצוות נפגעת בגלל העבודה מרחוק ● אבל הוא טועה: מחקרים מראים שאילוצים הם דווקא טריגר ליצירתיות

בנימין נתניהו / צילום: Matt Rourke, Associated Press

אנחנו במשבר הכלכלי החמור בתולדות ישראל (אבל יש גם חדשות טובות)

ההיסטוריה מראה כי לאורך השנים התמודדה הממשלה עם משברים גדולים שלוו באבטלה גבוהה, מיתון ואינפלציה תלת-ספרתית • האירוע הנוכחי הוא כנראה הגדול ביותר שידעה ישראל, אבל היא נכנסת אליו עם חוסן כלכלי שלא היה לה בעבר • "גלובס" חוזר למשברים הגדולים ולתוכניות החילוץ המוצלחות

עין הנצי"ב. מעיין בתוך קיבוץ / צילום: אורלי גנוסר

גם בלי להתקבל לחברות: ביקור במעיין שבתוך הקיבוץ

מעיין שבתוך קיבוץ וסדנת אמנות קצת אחרת

בניין קשת / צילום: תמר מצפי, גלובס

בעקבות הצניחה בהכנסות, קשת נערכת לצמצום של 15% בהוצאות

"נתוני מאי יוני מחייבים אותנו להסתכל נכוחה ובפיקחון על המצב", אומר ל"גלובס" בכיר בערוץ ● בנוסף, בוחנת החברה הקפאת הפקות חדשות המתוכננות ל-2021 ● בחברות המדיה טוענים: "הטלוויזיה היא הנפגעת הפחות משמעותית בענף"