נמל אשדוד / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
היינו מצפים שהסגר שכפו מדינות רבות כתוצאה מהקורונה ישפיע על מיליארדים מבין אזרחי העולם, והדבר יבוא לידי ביטוי בין היתר במחסור של מצרכים יום-יומיים. הצורך הבסיסי של הצרכנים היה להצטייד ולאגור, ועל אף תמונות המדפים הריקים, נדמה כי למעט המחסור שהורגש בביצים, לא חווינו חסך משמעותי.
הצרכנים הופתעו לגלות שמוצרים, מצרכים, חומרי גלם לתעשייה וכו, זורמים כדרך פלא גם כשהעולם סגור. הפלא הזה עבר דרך נמלי ים, ואם יש משהו שלמדנו במשבר הנוכחי, הוא שנמלי הים הם העורק הראשי של כלכלת ישראל בשעות משבר.
כדי לוודא שהעורק הזה לא ייסתם או חלילה ייקרע מהעומס, יש לדאוג להשקיע בפיתוח התשתיות והכנסת ניהול עסקי לתרבות של חברה ממשלתית במיוחד על רקע המשבר שפוקד את ענף התעבורה האווירית. היקפי התעבורה האווירית מצטמקים והתלות באלטרנטיבות יבשתיות וימיות גוברת. כך לדוגמה, בשבועות האחרונים אנחנו עדים לשינויים דרמטיים בתעריפי ההובלה - בעוד שתעריפי ההובלה האווירית הגבוהים עלו עוד יותר עקב ביקוש גבוה שהיה להובלת ציוד רפואי ומוצרי חירום, תעריפי ההובלה הימית צנחו משמעותית. שינויים אלה הובילו להחלטות ניהוליות יוצאות דופן מצד חברות שילוח גלובליות כמו USPS שהעבירה את שינוע כל הדואר שלה מארצות הברית לאירופה דרך הים.
התנאים הייחודיים של ישראל דורשים מאתנו הסתכלות אחרת על ענפי הסחר והתעבורה, הן בהיבט של קבלת החלטות ברמה הלאומית והן בנוגע להתנהלות המגזר העסקי. מצבה הגאופוליטי של ישראל מביא לתלות כמעט בלעדית בתעבורה הימית - כ-95% מהסחר אל וממדינת ישראל עושה דרכו בים. ואם בימים כתיקונם התלות בציר הימי היא כמעט מוחלטת, התפרצות הקורונה אשר הובילה לסגירת נתיבי האוויר ונמל התעופה בן גוריון, הדגישה אף יותר את החשיבות של התנועה הימית.
לשם המחשה, במהלך חודש מרץ האחרון שינוע המטענים דרך נמל התעופה בן גוריון הסתכם בכ-27,000 טון, המגלמים ירידה של 17% לעומת מרץ אשתקד. ואילו בנמלי ישראל נרשמה עלייה קלה, על אף סגירת מספר נמלים מרכזיים ברחבי העולם בחודשים מרץ-אפריל בשיאה של התפרצות מגפת הקורונה.
בחודש שעבר נרשמה מגמת התאוששות בנמלי הים בסין על רקע הדיווחים על חזרה לשגרת ייצור ופעילות כלכלית ובעידוד הממשל, יתרה מכך ישנה עלייה בביקוש להובלה ימית מנמלי סין. ראש ממשלת סין אף הכריז על מדיניות תמיכה ומתן תמריצים כלכליים של הממשל לעידוד הובלה ימית ופועלים לתמרץ חברות ספנות ולוגיסטיקה על ידי הקלה במיסים שונים בהיקפים של בין 20%-30%.
מציאות זו מחזקת עוד יותר את חשיבותם האסטרטגית של נמלי ישראל כמרכיב חיוני להבראת הכלכלה בעתיד הנראה לעין. במידה רבה של צדק, עיקר תשומת הלב נתונה בעת הנוכחית לשיקום מגוון סקטורים המצויים במצוקה. אולם ברקע הדברים, עלינו לזכור שוב את החשיבות שבחיזוקה של תשתית התעבורה הימית, אשר הוכיחה את חיוניותה ומרכזיותיה לשמירה על חוסנה הכלכלי של ישראל.
הכותבת היא יושבת ראש דירקטוריון נמל אשדוד