גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המופרכות, הנדירות והנפוצות: הבכירה באקדמיה ללשון חושבת שהעברית היא שפה סקס-מניאקית

המילים שהציבור סירב לאמץ, המילים המופרכות שהציעו, המילים הנדירות שהפכו לנפוצות והמילה שמשתמשים בה הכי הרבה ● רגע של עברית עם רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית ● אוצר מילים, פרויקט מיוחד 

רונית גדיש / צילום: איל יצהר
רונית גדיש / צילום: איל יצהר

אחת לכמה זמן, שוב צץ העניין הזה. מתכנסת קבוצת אנשים, נניח בפגישת זום, רובה נשים, ובקושי גבר אחד. ואז מתחילה ההתחבטות. איך בעצם תתנהל השיחה? האם הרוב קובע, ולכן מותר לפנות אל הנוכחים בלשון נקבה? בשלב הזה, בדרך כלל, משתררת התחושה הקולקטיבית שהאקדמיה ללשון העברית התירה את העניין. אבל האם נכון הדבר - או שמא אגדה?

אוצר מילים: 100 ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם בעברית

"זה כל-כך שנות ה-90", אומרת לי רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית. היא צודקת, כמובן. אבל גם לא ממש עונה לי - בניגוד קיצוני לשאר השיחה, שמתאפיינת אצלה בנעימות ובשטף אדיב ונדיב. אולי גדיש רומזת שזה לא ממש משנה, ושכל אחד מוזמן לנהוג בטבעיות כרצונו. הכול בסדר. אין כאן משטרת לשון עם מנגנוני הלשנה. והאקדמיה ללשון? היא כבר מזמן לא גוף מנוכר ומנותק, שיושב במגדל השן, עושה נו-נו-נו, וממטיר עלינו בפנים חמורות הנחיות בנימה דידקטית. ועל כך בהמשך.

ולמה בכלל להיתפס לזוטות מגדריות כאשר מתחוללים פה שינויים אמיתיים בשפה. גדיש, אגב, מסרבת לראות בהם מהפכות. מבחינתה הם טבעיים לגמרי, כולל ניסיונות להכיל ולהנכיח את כולם, באמצעות מילים כתובות כמו א.נשים. "חושבים", היא מסבירה, "שאם השפה תנכיח את הנשים יותר - גם המציאות תיתן להן שוויון. מאמינים שאם יגידו 'רופאים ורופאות' או 'רופאות ורופאים' ולא רק 'רופאים' - זה ישפיע. כי אנשים יראו לנגד עיניהם גם את הרופאות. ואז אולי, בזכות זה, גם יהיו יותר רופאות. כי נשים שישמעו את המשפטים האלה כבר בילדותן, יבינו שמציאות כזו היא טבעית וילכו ללמוד רפואה. אני דווקא חושבת הפוך. שהאקדמיה לא צריכה להחליט בעניינים כאלה אלא לשתוק".

למה?
"בואי ניקח מילה כמו 'בעל', שמעוררת תמיד סערה ואנחנו נדרשים לה הרבה. תארי לעצמך שהאקדמיה הייתה מחליטה שאסור לומר 'בעל' אלא 'בן זוג'. זה היה מקומם הרבה אנשים וקבוצות. עדיף לומר לציבור שיש מבחר של מילים, והוא מוזמן להשתמש בו. הרי בתעודת הזהות שלנו כתובה המילה 'בעל'? לא. כתוב 'בן זוג'. בן-גוריון החליט שכך יהיה. שפה היא עניין חברתי ולא האקדמיה אמורה להכריע בנושאים כאלה. אנשים צריכים להחליט בעצמם. למשל, מרב מיכאלי החליטה - ויש לה כוח והשפעה - לדבר עם גברים בלשון נקבה. היא שברה את הכלים. וזה בסדר".

את אומרת שהאקדמיה לא אמורה להכריע בסוגיות האלה, אבל את בעצמך, בהגדרת תפקידך - ראשת המזכירות המדעית. למה לא ראש?
"נקראתי בהתחלה ‘המזכירה המדעית’, וחשבו שאני מזכירה, זה ברור. במשך שנים זה לא הפריע לי, עד שכן. אני בעד 'ראשת', אבל לא מסיבות פמיניסטיות בכלל. ראשה הוא פשוט צורך של העברית. אני משוכנעת שאילו הייתה במקרא אישה בתפקיד של ראש - היא הייתה ראשה. כמו שבתקופה העתיקה היו נביאות - אומנם מעטות, אבל הן נקראו נביאות.

"תראי, העברית היא סקס-מניאקית. כשאת שומעת 'הרקטור אמרה', כואב לך באוזן. לא כפמיניסטית. 'הדוקטור אמרה' - זה פשוט כואב באוזן. 'שתי ראשי הערים אומרות'. ברור שראשות העיר! פעם, כשגולדה מאיר התמנתה לשרה, היה ויכוח אם לקרוא לה בכלל שרה ולא שר. אבל בתקופה שלנו, כשדיברו על ‘ראשה’ באקדמיה, אז החברים היו בעד. אפילו שחלקם הגדול הם גברים, מבוגרים, וגם חובשי כיפה. כי זה מה שעלה מהדקדוק. זה טבע השפה. ואם, על הדרך, זה גם תורם לפמיניזם, אז מה טוב".

מתוך עמוד הפייסבוק של האקמיה ללשון העברית / איורים: אניטה קרפל, נועם ברגר

הציבור בחר בעשיין ובמשחקן

ובאמת, האקדמיה ללשון העברית נמצאת בתקופה טובה, ועל כך יעידו האלפים הרבים של הכניסות לאתר העדכני והשוקק שלה, וגם לעמוד הפייסבוק ולאינסטגרם שהיא מתחזקת (ראו מסגרת). "יש לנו 1,500 פניות בחודש. כולנו עובדים בזה ועבדים לזה", מספרת גדיש בחיוך. ככה זה כשהעבודה היא גם אהבה.

מאז ומתמיד?
"כן. נדבקתי בחיידק של העברית והדקדוק העברי בכיתה ח’. הייתה לנו מורה שלימדה ניקוד, שכבש את ליבי. הקסימה אותי החוקיות, שאפשר להבין אותה. אחר כך אהבתי תחביר. הלכתי ללמוד לשון באוניברסיטה. ומה עושה מי שלומד לשון באוניברסיטה? הולך להיות מורה ללשון. וכך היה. לימדתי לבגרות והייתה לי חברה באקדמיה ללשון העברית, ובעקבותיה הגעתי גם אני. משלהי שנת 92’ אני שם. 28 שנים - וכל יום לומדת דברים חדשים".

מה למדת היום?
"פנה אלינו עורך דין וסיפר על צירוף מילים נפוץ אצל עורכי דין - 'מִן המוּרם עולה ש...'. הוא שאל מה מקורו. התייעצתי עם עמיתה שלי מהאקדמיה ללשון, ד"ר אורלי אלבק. אנחנו עדיין מנסות לברר את זה. בלשון הרבנים אומרים ‘המורם מן האמור’, כלומר העולה מן האמור. יש לי ניחוש לא מבוסס, שאולי זה קשור לקורבן שהקריבו בבית המקדש ולמה שתרמו ממנו לכוהנים. הראשונים שהשתמשו בביטוי אמרו ‘המורם מהם’. איך עורכי דין הפכו את הביטוי לכזה? לא ברור. כל הזמן שואלים אותנו שאלות. אנשים כבר לא מסתפקים רק ב’מה?’ אלא גם ב’למה?’ ‘מי החליט?’. מישהו שאל אותנו השבוע מה המקור של הביטוי ‘זיו העלומים"".

ומה התשובה?
"זה עדיין בבדיקה. כנראה מלשון אירופית. וככה, אנחנו מבלים כל הזמן".

כן, בילוי אינו ביטוי ריק במקרה הזה. ההתלהבות של גדיש מוחשית. העברית עבורה, כך נראה, היא לא רק עבודה אלא דרך חיים. ומה שנחמד הוא שבאקדמיה ללשון העברית מפרגנים גם לתרומה שלנו - דוברי העברית - לשפה שלנו. "הרבה מילים נכנסות לשפה לא דרכנו", מבהירה גדיש, "אנשים ממציאים מילים, שחלקן הופכות לחלק מהעברית".

ולפעמים, זה עובד בנתיב ההפוך, ונתקע שם. אנשים מציעים לאקדמיה מילים, אבל הן לא מתקבלות, בגלל מופרכותן. גדיש נאנחת כשהנושא עולה. "זה לחם חוקנו", היא מפטירה, "אנשים מאוד אוהבים הלחמים, וכמה מהם הופכים למפלצות. למשל, רשמשדר - הצעה שקיבלנו בעבר תמורת פקס, ולא אושרה, או קצרוך - שזה הקצה של השרוך. לכלי רכב אמפיבי הוצעה החלופה ימבשתי - שבעיניי היא דווקא מוצלחת, אבל לא אושרה באקדמיה".

ואיך אתם מחליטים אילו מילים ייכנסו ללקסיקון? מה התהליך של הכנסת מילה לשפה?
"יש שני מסלולים גדולים - ועדות מינוח מקצועיות, שבעצם ממשיכות את המפעל של אליעזר בן יהודה וועד הלשון. כל הזמן מתקבלות פניות מאנשים. למשל, נשאלנו לפני כמה ימים איך אומרים בעברית BIODESIGN".

איך באמת?
"בשלב זה אין לנו חלופה עברית רשמית אלא הצעות ראשוניות ששלחנו לפונה. וכך, כל הזמן בודקים ומבררים בוועדות, שמשלבות אנשי לשון ואנשי מקצוע מהתחומים האלה. יש ועדה לזואולוגיה, ועדה לשיווק ופרסום, ועדה למין ומגדר ועוד. בירור בוועדות האלה יכול לקחת עשרים שנה. המסלול השני הוא הוועדה למילים בשימוש כללי שנותנת מענה מיידי. מילים כמו מייקר וגיימר, שנדונו לפני שנים ספורות בעקבות פניות מן הציבור. ביקשנו מן הציבור לחוות את דעתו על הצעות שעלו בוועדה למילים בשימוש כללי ולהציע הצעות נוספות, ובסופו של דבר התקבלו החלופות עשיין (מייקר) ומשחקן (גיימר).

"בשנים האחרונות אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מול גופים, למשל 'כאן' - שאיתו נוצרה המילה הסכת במקום פודקאסט. זה אפקטיבי ופרודוקטיבי" - גדיש מתריסה בשובבות את המילים הלועזיות הללו - "לעבוד ככה, כי הגוף שיוזם את שיתוף הפעולה איתנו מעוניין בו ומחויב לו. חשובים לנו שיתופי הפעולה האלה, כי אנחנו לא מגדל שן. יש לנו רצון להתחבר לציבור. יש צמא מהציבור".

איך את מסבירה את זה באמת? את הלהט של האנשים, המעורבות הרגשית העזה?
"שפה היא של כולם, ויש המון אנשים שהיא מעניינת אותם, שהם רוצים לדייק, להתהדר בה, להתגנדר. והשפה גם שימושית. אדם צריך לכתוב משהו על מצבה. אנשים מתווכחים ביניהם על מילים, עושים התערבויות ופונים אלינו עם שתי מילים ומבקשים שנכריע מי משניהם צודק. מקצוע תמיד הולך עם מינוח. מקצוע שלוקח את עצמו ברצינות - יוצר מערכת מונחים. לא תמיד מחכים לנו. אנשים יוצרים מילים גם בלעדינו. שימי לב למה שנמצא במחשב שלך. לתוכנות. מילים כמו גופן - שהיא במקור ביוונית, ובכלל לא קשורה למילה גוף. פִסקה. קובץ - מילה שלא ברור איפה התחדשה.

"שפה היא דבר מרתק, וגם מעלה אמוציות. הכתיב הוא הרכיב הכי שמרני. לא פשוט לקרוא בעברית. קורא העברית מתורגל לנחש מה שכתוב, כי הרבה אנשים כותבים מה שיוצא. לכן הקריאה בעברית היא פחות מהירה. כל הזמן צריך לפענח. כשכתוב משה - זה מֹשֶׁה או מָשָׁה? ספר - זה סֵפֶר או סַפָּר? למילה מספר יש רצף עצום של אפשרויות. אנחנו קוראים קדימה, ואז רצים אחורה בעיניים כדי להבין".

"''כן' היא מילה חדשה יחסית"

השפה בכלל, והכתיב בפרט, אכן מעלים אמוציות. מכירים את זה שמול עיניכם ניצבת מילה תמימה, שכתובה אחרת ממה שאתם מורגלים, וזה צורב לכם ממש את הנפש עד כדי דפיקות לב מוגברות?

זה קרה לי תוך כדי כתיבת הכתבה, ומצאתי את עצמי, לוחמת דה-לה-שמטע נוקדנית, מלשינה בפני גדיש על הסנגוריה הציבורית של ישראל:

מכתבה של חן מענית, בגיליון סוף השבוע שעבר של עיתון זה, עולה כי הסנגוריה הציבורית מוסיפים לשמם י', ונקראים - בניגוד לכללי הכתיב שלכם - הסניגוריה הציבורית. וזה מופיע גם באתר הרשמי שלהם, כלומר של המדינה. אתם מתערבים במקרים כאלה?
"לא, אין לנו מערכת אכיפה, ואני גם לא טיפוס לוחמני, כך שאני לא עוסקת בעניינים כאלה".

כל כמה זמן האקדמיה מתכנסת?
"האקדמיה עובדת בצורה שקצת דומה לכנסת. הוועדות מקבלות החלטות. המונחים החדשים מגיעים לוועדת המינוח המרכזית. מליאת האקדמיה מתכנסת ארבע-חמש פעמים בשנה. עכשיו, בגלל הקורונה, פספסנו כמה פגישות. המליאה מאשרת את המילים על-ידי הצבעה. אפשר גם להגיש ערעור.

"אבל זה רק פן מצומצם של עבודת האקדמיה, שמוקדשת בעיקר למפעל המילון ההיסטורי, ארכיון העברית - קונקורדנציית ענק של תולדות המילים. עוד רכיב בעבודה של האקדמיה - פניות הציבור. המטרה: לחבב את העברית על האנשים ולהנגיש אותה, בין השאר על-ידי אתר אינטרנט, עמוד פייסבוק ואינסטגרם".

אפשר להיות חבר אקדמיה? איך מצטרפים לגוף הזה?
"זה גוף שבוחר את עצמו. חשוב גם לדעת שחברי האקדמיה עובדים בהתנדבות. הם חוקרי לשון, וגם יוצרים - סופרים, משוררים ומתרגמים".

בדקתי באתר. פחות מדי יוצרים. המון ותיקים. מעט מאוד צעירים, ומעט מאוד נשים.
"מאחר שאני עוסקת בתחום שונה במסגרת עבודתי באקדמיה, אני לא ממש יכולה להגיב על זה. בואי נאמר שבוועד הלשון לא היו - בכלל - נשים. ככה שאנחנו בכל זאת במגמת התקדמות".

אם כבר מדברים על מגמות, מה דעתכם על סלנג?
"אין לנו שום בעיה איתו. הסלנג הוא מרתק, מדליק. שפה חיה וטבעית זה ההישג של הדורות האחרונים, שהחלוצים ייחלו לו. יש הרבה מילים שפעם היו נדירות והיום הן נפוצות".

למשל?
"המילה להציק לא הייתה קיימת פעם, או לפחות לא הייתה נפוצה. בילדותי, לא השתמשו בה בכלל. והיום, כל הזמן: 'הוא מציק לי'. מילים כמו ניחוח, נימוח, שמופיעות בהקשר של תרבות האוכל. המילה מפעים".

מפעים זו מילה מפעימה. יש בעולם גופים מקבילים לאקדמיה ללשון העברית?
"כן. יש באיטליה, צרפת, מצרים, עיראק וגם יפן. לאנגלית אין אקדמיה. מלך העולם לא צריך".

העברית כבר מגובשת? תהליך ההחייאה שלה הושלם?
"ללא ספק. אבל שפה, גם כשהיא מאוד יציבה, היא כל הזמן משתנה. כי העולם משתנה. אנחנו שפה קטנה, עם כתב שהוא רק שלנו, שכותבים בו מימין לשמאל, ושפות קטנות עלולות להיכחד".

באמת? העברית עדיין בסכנה?
"תארי לעצמך שאוניברסיטאות בארץ יחליטו שהן מלמדות רק באנגלית. ואז, התיכונים, כדי להתאים את עצמם ולהכין את התלמידים, ילמדו רק באנגלית. והעברית תהפוך לשפחה. יש בהחלט מקום להיאבק על העברית כשפת תרבות. להדגיש מונחים מדעיים בעברית. עכשיו - עם הקורונה - זה מאוד אקטואלי. מילים כמו קולטן, נגיף. מגפה ולא אפידמיה. אם אנשי המדע ידברו רק באנגלית אנחנו לא נבין על מה מדובר".

מהי המילה האהובה עלייך בשפה העברית?
"דגש".

איזו מילה את שונאת?
"אני לא שונאת מילים ומשתדלת גם לא לשנוא אנשים. המילה שאני פחות אוהבת היא 'לגמרי' - לא במשמעות הרגילה אלא רק במשמעות של 'ממש'".

יש מילים שאת מרגישה ש"פספסנו"?
"כן. לא תמיד מילים שלנו מתקבלות. אחת מהן היא המילה מִדגנים - שהציבור העדיף לקרוא להם 'דגני בוקר'. זאת החמצה בעיניי".

את מתקנת לאנשים טעויות בעברית?
"משתדלת כמה שפחות, אבל לילדים רצוי לתקן. ילד שמתקנים לו שגיאות, בעיקר של מספרים, יידע עברית".

מילה שמשעשעת אותך וגורמת לך לחייך?
"סבבה! פעם, הלכתי עם הבת שלי לקנות תרמיל. המוכרת שאלה אותה: את רואה את האבזם הזה? סבבה? סבבה! וזה? סבבה? סבבה! וככה הן שוחחו שיחה שלמה רק עם המילה סבבה. וזה כל-כך הקסים אותי".

מה המילה הכי נפוצה בשפה העברית?
"לא".

הכיצד?
"זה מתחיל בילדות. כשמאוד אוהבים להגיד לא. 'כן' היא מילה חדשה יחסית".

באמת? אז מה ענו פעם במקום כן?
"תשובות מלאות". 

"ל'סטורי' של אינסטגרם אין פתרון בעברית. בינתיים"

ראיון עם תליק כרמון, ראש מדור קשרי קהל של האקדמיה ללשון העברית, ועורך התוכן של האתר, עמוד הפייסבוק והאינסטגרם

תליק כרמון הוא אחד מהאנשים שבזכותם העברית קיבלה פתאום צביון צבעוני ועדכני. הוא ראש מדור קשרי קהל של האקדמיה ללשון העברית, ועורך התוכן של האתר, עמוד הפייסבוק והאינסטגרם המאוד פעילים שלהם. "אני עובד עם המעצבות יובל סלינגר ואניטה קרפל שהן סטודנטיות מבצלאל מוכשרות מאוד", הוא מפרגן.

עוד מעט הוא סוגר שלוש שנים באקדמיה ללשון עברית: "לפני זה עבדתי בארגונים חברתיים - התנועה לאיכות השלטון והאגודה לזכויות האזרח - שבהם צברתי ידע שאִפשר לי לפשט מסרים מורכבים לציבור רחב. שם האתגר היה לקחת מסרים משפטיים מורכבים ולהנגיש אותם, וכנראה זה סוג של יתרון גם בעבודה הזאת, בעובדה שהביאו אדם שאינו איש לשון לתווך את המסרים המורכבים".

כמה גולשים יש לכם?
"בפייסבוק כמעט 270 אלף עוקבים. חשיפה חודשית: 998,821 איש. חשיפה שבועית: 483,950 איש. הגידול המרשים והמפציע שלנו בשנה האחרונה הוא באינסטגרם. אנחנו כרגע בכמעט 120 אלף עוקבים, כמעט כולם נוספו אלינו רק בשנה האחרונה. שם במיוחד אנחנו מתרגשים לראות המון בני נוער צעירים - מעורבים, שואלים שאלות ומקבלים מענה, ומשתתפים בחידונים שאנחנו עושים על השפה".

איך פתאום תחום עם תדמית עבשה הפך למגניב?
"כי שפה ומילים זה הבסיס, ואנחנו מדברים לציבור שלנו בגובה העיניים. אחד מסודות ההצלחה שלנו הוא שאנחנו מדברים לקהל בכללים של הפורמט - באינסטגרם המסרים יהיו יותר ויזואליים ולמנויים שלנו לאיגרת המידע נעמיק יותר. אגב, הפעילות ברשתות החברתיות זה חלק אחד מהפעילות הענפה שלנו. בשנים האחרונות אנחנו נותנים דגש רב לקשר פנים מול פנים עם הקהל ולא רק וירטואלי, באירועים כמו הרצאות על הבר ובאירוע המרכזי של יום העברית. אני נעזר בסטודנטים שעוזרים לי במטלות הרבות והמגוונות של המדור שלנו, וכמובן באנשי המזכירות המדעית שעוזרים לנו בבחירת הנושאים וכמובן בהגהות הנדרשות לכל פוסט, או כמו שאומרים אצלנו - רשומה, אם כי בשיחות פנימיות, הם מרשים לי להגיד פוסט...".

יפה מצדם.
"ל'סטורי' של האינסטגרם, לעומת זאת, אין פתרון בעברית. בינתיים".

האם במסגרת עבודתך התברר לך על העברית משהו שלא ידעת קודם?
"כן, שאפשר לכתוב ו’ החיבור לאחר פסיק".

איך אתה מאפיין את הגולשים שלכם?
"ציבור רחב, מחתכים שונים, ובסביבות 60% מהעוקבים אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם הן נשים. לפעמים אני מופתע מכמויות האמוציות שהאקדמיה ללשון העברית יכולה לעורר. אנשים לוקחים ללב למשל את ההמלצה שלנו לכתוב דוגמה ולא דוגמא, וגם כללי הכתיב המלא זה נושא מאוד יצרי".

מה המילה שאתה הכי אוהב?
"תמונה. היא מעוררת בי רגשות של חקירה, התבוננות והעמקה".

איזו מילה אתה מתעב?
"תיעוב".

איזו מילה משעשעת אותך?
"גומץ".

זה ברגל, לא?
"וגם ביד - הצד השני של המרפק. החלק שאליו את אמורה להשתעל".

יש איזו שאלה שחוזרת על עצמה? משהו שמעניין את הגולשים או מטריד אותם במיוחד?
"זה משתנה בתקופות - מכנס או מכנסיים. שאלות על כתיב תקני תמיד יעניינו. ‘כש’ לעומת ‘ש’. וגם בהתאם לחדשות. שאלה שעלתה לאחרונה היא אם ראש ממשלה הוא חֲלופי, חילופי או חֲליפי".

אכן נושא בוער. מלבד כרמון, שני אנשים נוספים מהאקדמיה שדיברתי איתם נדרשו לעניין. ומה התשובה? ובכן, חֲלוּפִי הוא אלטרנטיבי, חִלּוּפִי הוא בר חילוף, שאפשר להחליפו (בלועזית: קוֹמוּטָטִיבִי), והנכון, כפי שקבעה האקדמיה הוא: ראש ממשלה חֲלִיפִי - כלומר שמשמש ממלא מקום.

עוד כתבות

אמזון./ צילום:  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

מתניעה מחדש: אמזון חוזרת למכור סחורה לישראל בתעריפי שילוח זולים יותר

בתחילת מרץ, עם התפשטות מגפת הקורונה, הופסקו המשלוחים מאמזון ארה״ב ואירופה לישראל; לפני חודשיים הוחזרו המשלוחים בעלויות משלוח שהפכו את הקנייה לבלתי משתלמת ● אולם גם כעת, כנראה שתידרשו לחפש בפינצטה מוצרים עם מחירי שילוח אטרקטיביים

משתתפות בטיסת "הכאילו" בטיוואן / צילום: Chiang Ying-ying, AP

לא יכולים לצאת לנופש בגלל הקורונה? תנסו חופשה בכאילו

מגפת הקורונה שינתה את העולם התעופה והתיירות וגדעה את תוכניות הנופש של רבים מאיתנו ● אז מה עושים כשאי אפשר לטוס לשום מקום? מדמיינים ● בטייוואן ארגנו טיסה שלא טסה לשום מקום ובתל אביב תוכלו למצוא תערוכה שתמלא את החסר עם זיכרונות

ז’איר בולסונארו / צילום: רויטרס, Ricardo Moraes

עיתונאים תובעים את בולסונארו: הסיר את המסכה במסיבת העיתונאים בה הודיע שהוא חולה בקורונה

במסיבת העיתונאים בה בישר נשיא ברזיל כי הוא נדבק בנגיף הקורונה הסיר את המסכה מפניו, לאחר שהתרחק מעט מן העיתונאים ● כעת טוען נשיא התאחדות העיתונאים כי "הנשיא בולסונארו ממשיך להתנהג בצורה נפשעת ולסכן חיים של אחרים"

אלון מאסק מנכ"ל טסלה / צילום: רויטרס

אינטל מאבדת את הבכורה והשפים שעושים הסבה מקצועית: השבוע בהייטק

למה טסלה, אנבידיה ולמונייד מסמלות על בועה בתעשיית ההייטק ● מה הבעיה בבוטקאמפס, ומה אפל חשפה על הפרקטיקות הפסולות של לינקדאין ● מה קרה השבוע בהייטק

חניונים בשכונת מלחה בי-ם יהפכו למתחם תחזוקה וחניון קרונות לרכבת הקלה / הדמיה: אדריכל גיל קריבין, צוות אב לתחבורה

חניוני אוטובוסים בשכונת מלחה בי-ם יהפכו למתחם תחזוקה וחניון קרונות לרכבת הקלה

כך אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים ● המתחם (דפו) יכלול שני מפסים בקיבולת של 102 קרונות ● ביצוע הפרויקט יבוצע על ידי הזוכה במכרז לזכיינות לקו הכחול והשלישי של הרכבת הקלה בבירה שצפוי לפעול החל מסוף 2027

נועם לוי / צילום: איל יצהר, גלובס

"יסגרו אותנו עד הקיץ הבא, וזאת מכת מוות"

שיחה אישית ומקצועית עם נועם לוי, יו"ר התאחדות בעלי האולמות, על היתמות בגיל מוקדם, העבודה באולמות ונזקי הקורונה ● "אנחנו נמצאים במו"מ עם משרד האוצר על מתווה סיוע, ואם הוא לא יהיה הוגן, לא נוכל יותר להחזיק את החברים ונצא למלחמה"

תחנת המטרו - כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: נת"ע

עסקה ב-512 מיליון שקל בירושלים וקטטה על 18 מיליון בחיפה - כותרות הנדל"ן

קנדה ישראל רוכשת קרקע נחשקת בבירה, המנכ"ל הוותיק של אמות פורש, תקן החנייה בת"א מצטמצם, ירידה בהרוגים בתאונות עבודה בתחום הבנייה – בגלל הקורונה, או שדפוסי העבודה השתפרו ● וגם: כל מה שאפשר להגיד על "מס המטרו" החדש

ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה על הנחיות חדשות למשבר הקורונה / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

לו הייתי בנימין נתניהו: כך הייתי מסכם את מורשתי המשפטית

השבוע בו איכזב רבים במחנה השמרני הוא הזדמנות טובה לנסות ולדמיין כיצד היה מסכם ראש הממשלה בנימין נתניהו את מורשתו המשפטית ● מסמך 10 הנקודות שמעולם לא נכתב, אבל אולי עוד ייכתב

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

נעילה חיובית בוול סטריט; נטפליקס הובילה את הנאסד"ק לשיא כל הזמנים

תוצאות הניסוי של גיליאד מראים שהסיכון למוות בקרב חולים בנגיף הופחת בכ-62% בהשוואה לטיפול הסטנדרטי ● מספר מקרי הקורונה המאומתים בעולם הכפיל את עצמו בששת השבועות האחרונים ויו"ר ארגון הבריאות העולמי ציין כי "ניתן להשתלט על הווירוס, אך ברוב העולם הוא אינו תחת שליטה אלא מתחזק"

איור: מורן ברק

דיור מוגן מדי? אפס ביקורים, אפס יציאות, אפס קורונה

"חודשיים לא יצאנו מהדירה, היינו אסירים בכלוב של זהב" ● עד לפני המגפה היו רשתות הדיור המוגן היוקרתי בוננזה נדל"נית ● כעת, אחרי העוצר, הפטרנליזם והבדידות, מניותיהן בצניחה ובני הגיל השלישי כבר לא בטוחים שזה הפתרון עבורם ● רשתות הדיור המוגן: "לדיירים אצלנו היה הרבה יותר קל מאשר לחבריהם בבית"

אלי אלעזרא, הבעלים ויו"ר אלבר / צילום: רמי זרנגר

פרשת אלבר: אלי אלעזרא לא יוביל זמנית את דירקטוריון הכשרה ביטוח

אלעזרא הינו יו"ר ובעלי הכשרה ביטוח ● את מקומו ימלא לבינתיים הדירקטור יצחק קאול ● המהלך קורה בעקבות הודעת הפרקליטות על הגשת כתב אישום כנגדו בכפוף לשימוע, בגין חלקו לכאורה בפרשת הייבוא העקיף באלבר ● בסביבת החברה מבהירים: אלעזרא לא עוזב את תפקידו

אמיר אורעד מנכ"ל סייסנס / צילום: יח"צ

"החלטנו להציע שימוש חינמי של הטכנולוגיה שלנו לכל ארגון שנלחם בקורונה"

אתגר המנכ"ל עם אמיר אורעד, מנכ"ל חברת הבינה העסקית סייסנס ● על התקשורת עם 800 עובדים ב-10 אתרים בעולם בימי קורונה, על ההחלטה לסייע בעזרת הטכנולוגיה של החברה במלחמה בנגיף ועל התמיכה בעובדים שהפגינו נגד האפליה הגזעית בארה"ב ● ויש גם המלצה על ספר

איילת שקד / צילום: רפי קוץ

שופטים בניגוד עניינים: לא באמת המערב הפרוע

שאלת הפיקוח על הרשות השופטת חזרה השבוע למרכז הבמה ● התמונה שמציירים חברי כנסת מהימין, ולפיה שופטים פטורים מראש מקיום עיקרון ניגוד העניינים, ואין מי שיקרא אותם לסדר אם חרגו ממנו, חוטאת לעובדות ● "המשרוקית של גלובס"

מפגינים נגד אלימות משטרתית. הרפובליקאים הצעירים קרובים יותר בדעותיהם לבני דורם הדמוקרטים / צילום: John Minchillo, Associated Press

הגיע הזמן להכיר את ארה"ב של העשור הבא

עולם מופלא נפרס בפני ילידי הדור שלאחר מלחמת העולם השנייה, ולעומתם בני דור ה-Y בגרו לשוק שבו משרות מעמד הביניים הצטמצמו • המבוגרים צברו נכסים, ובמקביל קוצצו מסים ומימון התקציב התחלף ממסים לחוב • המילניאלס הם אלה שיצטרכו לשלם את החובות

דידס 6, ירושלים - התחדשות עירונית / הדמיה: קבוצת מנוס

"אסור שתיגמר היזמות של תמ"א. יש בניינים מאוד מסוכנים"

לדיירים ברחוב דידס 6 בירושלים היה חשוב ששיפוץ הבניין ישמור גם על האופי הייחודי של שכונת המושבה הגרמנית ● דיירת בבניין: "ראיתי איך הם חיזקו ואת החפירות לעומק - זה לביטחון כל התושבים"

הסלעים המסתוריים של העיר הנבטית שבטה / צילום: יותם יעקבסון

הריחוק החברתי כבר בפנים: טיול לילי באזור פתחת ניצנה

אחת האטרקציות של הקיץ היא טיולי לילה וערב במדבר, בשעות בהן כבר לא כל-כך חם. זה יפה במיוחד בליל ירח מלא, כמו זה שזורח השבוע, שיספק אור גדול ובהיר לטיול רומנטי או משפחתי

"פעילות התאים הסנסנטיים תלויה בסביבה שלהם" / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

החזית המפתיעה במלחמה בסרטן: פיצוח מנגנון ההזדקנות

אם היינו יכולים לסלק מהגוף תאים שהזדקנו, האם היינו מגלים את מעיין הנעורים? ומה התפקיד של מנגנון ההזדקנות במניעת סרטן? ● מחקריו של פרופ' איתי בן-פורת מגלים את פוטנציאל ההרס והריפוי של אותו מנגנון

קמעונאית המוצרים לבית בסגנון יפני מוג׳י / צילום: שאטרסטוק

בצל הקורונה: קמעונאית המוצרים לבית מוג׳י ארה״ב הגישה בקשה להגנה מפני נושים

בכך מצטרפת קמעונאית המוצרים לבית בסגנון יפני לשורה של קמעונאיות שכבר עשו זאת, על רקע השפעות משבר הקורונה על הענף ברחבי העולם ● החברה: "מוג׳י קיבלה החלטה לבצע ארגון מחדש בעסקיה מתוך כוונה לשרת טוב יותר את הקהילה שלנו"

הדמיה: המסעדה הראשונה בישראל ללא מגע יד אדם
 / צילום: גו נודלס

הריחוק החברתי מגיע לשוק המסעדות: נפתחת המסעדה הראשונה בישראל ללא מגע יד אדם

במסעדה החדשה של גו נודלס אין נותני שירות – לא מארחים ולא מלצרים ● הלקוח נדרש לבצע את ההזמנה באמצעות מסך מקוון, והוא אוסף אותה באמצעות סיסמה מאחד מ-24 הלוקרים שניצבים בחדר

קוטג' במבשרת ציון / צילום: יח"צ

עסקת השבוע: הנחה של 400 אלף שקל על כניסה מיידית במבשרת ציון

המשא ומתן על הנכס התחיל במחיר מבוקש של 4.7 מיליון שקל והסתיים ב-4.3 מיליון שקל ● "תוך 10 ימים המשפחה הרוכשת כבר נכנסה לבית"