גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוויכוח על מי הנילוס הכחול מצית אש ומלבה רוחות מלחמה בצפון אפריקה

התוכנית של אתיופיה להקמת סכר ענק על נהר הנילוס הכחול מאיים על שלום האזור כולו ● מצרים הודיעה כי ביטחון האזור כולו בסכנה אם יימנעו ממנה המים שמובטחים לה על פי הסכמים בינלאומיים ● "מיליונים יהיו נכונים לצאת למלחמה עם מצרים", הגיב ראש ממשלת אתיופיה שקיבל נובל לשלום באחרונה

בניית הסכר באתיופיה, אוקטובר 2019. הממשלה מבקשת לחבר את כל 
110 מיליון תושביה 'לאספקת חשמל סדירה
צילום: רויטרס
בניית הסכר באתיופיה, אוקטובר 2019. הממשלה מבקשת לחבר את כל 110 מיליון תושביה 'לאספקת חשמל סדירה צילום: רויטרס

האמרה "מצרים היא מתנת הנילוס" מיוחסת להיסטוריון היווני הרודוטוס שחי במאה החמישית לפני הספירה, ואין פלא שהמצרים נחושים להגן על זכויותיהם בנהר העצום הזה המהווה עבורם עורק חיים מרכזי. בלעדיו, אין לה קיום.

הרודוטוס בן המאה החמישית לפני הספירה, הנחשב להיסטוריון החוקר הראשון שהיה בקיא בגיאופוליטיקה של מזרח הים התיכון, היה מוצא באירועי הנילוס של העשור האחרון כר נפלא לספר חדש. מצרים הנמצאת בחלקו האחרון של הנילוס, נאבקת באתיופיה המתכוונת להשאיר בשטחה כמות ענקית ממי הנילוס, כדי למלא את אגן ההיקוות של הסכר החדש שבנתה, שנקרא "הרנסנס הגדול של אתיופיה", ושאמור למלא את צורכי אספקת החשמל לה ולשכנותיה ולהפוך אותה למעצמה בתחום המים. 

רבים על מי הנילוס הכחול

נתחיל מהסוף: לאחר איומים של שר החוץ המצרי, סאמח שוקרי, במכתב למועצת הביטחון בתחילת מאי, נכתב כי הטיית מי הנילוס הכחול למאגר הסכר תביא לפגיעה חמורה בביטחון האזור כולו. השבוע נקבע כי יחודשו הדיונים בין מצרים ואתיופיה, בהשתתפות סודן, בניסיון להגיע להסכם שיאפשר את הפעלת הסכר עם פגיעה מינימלית באספקת המים למצרים.

הסכם היסטורי מ-1929

הוויכוחים אודות השימוש במי הנילוס הם ארוכי שנים. כבר בהסכם ההיסטורי בין בריטניה לבין מצרים ב-1929, ניתנה לקהיר זכות וטו על כל מהלך שעשוי להתבצע לכל אורך אפיק הנהר ולהשפיע על מנת המים שהיא מקבלת. אותו מסמך אושרר מחדש ב-1959, לאחר כמה שינויים שנערכו בו.

המסמך החדש הקנה למצרים זכות על חלק הארי של מי הנהר - כמות של יותר מ-55 מיליארדי קוב מים, בעוד סודן, שכנתה מדרום, זכתה לכ-18 מיליארד קוב. בכך קיבלו שתי המדינות בעלות על לא פחות מ-87 אחוזים ממי הנילוס. אתיופיה, סודן והמדינות האחרות באגן הנילוס ובהן אוגנדה, טנזניה וקניה דרשו לאורך השנים לשנות את חלוקת המים.

הנילוס בקהיר. מצרים נסמכת כמעט באופן בלעדי על הנהר לצרכי התושביםצילום:AP

מקור המים העיקרי של הנילוס הכחול הוא גשמי הקיץ היורדים בהרי אתיופיה וממלאים את ימת טאנה, המקור העיקרי של הנילוס הכחול.

ניסיון אתיופי להטיה של מי הנילוס הכחול ללא הסכמה מצרית בשנות ה-70 הביא לאיום של הנשיא דאז, אנואר סאדאת, לצאת למלחמה. "נמות בהמונינו במלחמה באתיופיה ולא בצמא במצרים", אמר אז סאדאת. ב-1999 נעשה ניסיון להסכם חדש בין כל מדינות אגן הנילוס אך הוא מעולם לא הושלם.

משבר מים מתמשך

מצרים נמצאת במשבר מים קשה ומתמשך בשל התלות המוחלטת שלה בנילוס - מקור המים הכמעט יחידי של המדינה. לעניין זה יש משמעות קריטית כלפי הספקת המים לתושבים. כך, בעוד שמצרים מצליחה לספק רק 66 מטר מעוקב מים לנפש מדי שנה, בישראל לדוגמה מספקים 100 מ"ק לכל תושב. בינתיים, אוכלוסיית מצרים מונה כיום מאה מיליון נפש והיא גדלה בקצב גובר והולך.

אתיופיה הודיעה על כוונותיה לבנות את הסכר ההידרואלקטרי עוד בעשור הראשון של המילניום, אך הבנייה בפועל החלה רק ב-2011, תוך ניצול מהומות האביב הערבי שגרמו לכאוס השלטוני במצרים.

עלות בניית הסכר מתקרבת לחמישה מיליארד דולרים ובדרך, כפי שקורה לא מעט במדינות אפריקה, הוחלפו החברות המבצעות בשל חשדות לשחיתות. כדי שניתן יהיה לקבל פרופורציות על גודל הפרויקט, האגם המלאכותי שבו אמורים להיאגר המים לפני המעבר בסכר ובטורבינות הענק שלו, גדול משטחה של העיר לונדון כולה, והוא אמור להכיל 74 מיליארד מטרים מעוכבים של מי הנילוס הכחול.

הסכר נבנה סמוך לגבול עם סודן וכדי לקבל את הסכמת שליטי סודן ואת תמיכת המדינות הסמוכות, הבטיחה אתיופיה כי תעביר אליהן חלק מהחשמל שייצר הסכר. בשיאו תפוקת החשמל אמורה להיות 6.45 ג'יגוואט, תפוקה חיונית במיוחד לאתיופיה שבה רק רבע מהאוכלוסייה מחובר לחשמל.

אתיופיה רוצה חשמל

היעד הוא כי ב-2025 כל אוכלוסיית אתיופיה המונה כ-110 מיליון נפש תחובר לאספקת חשמל סדירה. גם במדינות השכנות הרעב לאנרגיה גדול, והמיזם נחשב לגדול מסוגו באפריקה כולה. בניית הסכר והטורבינות כמעט הושלמה, ושר המים והאנרגיה האתיופי, סלשי בקלה, הודיע כי לאור קצב ההתקדמות, הכוונה היא להתחיל למלא את הסכר במהלך חודשי הקיץ הראשונים.

במכתבו בתחילת החודש למועצת הביטחון, הזהיר שר החוץ המצרי שוקרי, כי משמעות הסטת המים ללא בקרה והסכמות מסודרות מהווה פגיעה חמורה בעצם קיומה של מצרים וביכולתם של 100 מיליון אזרחיה, התלויים בנילוס, לשרוד.

האיום הביא להתערבות של נשיא מועצת הביטחון אורמאס ריינסלו מאסטוניה. לאחר סבב שיחות (בטלפון ובזום כמתחייב מהקורונה) הוא הודיע כי הצדדים הסכימו לשבת מחדש למשא ומתן על הסכם שיסדיר את הפעלת הסכר בהסכמה.

בשלב הראשון של השיחות אמורים להשתתף שלושת ראשי הממשלות, עבדאללה חמדוק מסודן, אביי אחמד מאתיופיה, ומוסטפה מדבולי ממצרים. הדרג הבכיר אמור להבטיח הסכמה בחסות האו"ם כאשר גם ארצות הברית בתמונה. וושינגטון הייתה זו שתיווכה בין הצדדים בשנה האחרונה, לאחר שמונה שנות מו"מ עקר בין הצדדים.

בחודש אוקטובר האחרון, זמן קצר לאחר שקיבל את פרס נובל לשלום בזכות סיום המלחמה עם אריתריאה, הודיע ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד, כי "שום כוח לא ימנע מאתיופיה להשלים את בניית הסכר". אם זה בכל זאת יגיע לכך, אמר, "מיליונים יהיו נכונים לצאת למלחמה עם מצרים" והוסיף כי הוא ידאג "להשלים את בניית הסכר בכל מחיר".

סמל לאומי חשוב

האמירה הלוחמנית הזו של זוכה הנובל לשלום מוסברת בהיבטים פוליטיים-לאומיים. הנילוס הכחול הוא עבור אתיופיה סמל לאומי חשוב לא פחות מהנילוס הגדול למצרים. אביי, ניצב בפני בשנת בחירות, ובתקשורת המקומית גוברת הביקורת על העיכובים בהשלמת הסכר, המהווה עבור אתיופיה הבטחה כלכלית וחברתית עצומה.

מקצת מהכסף למימון הסכר הגיע באמצעות מכירת אגרות חוב לאזרחים הדורשים תמורה. כלכלת אתיופיה היא אחת הכלכלות הצומחות בקצב המהיר ביותר בעולם, והרעב של התעשייה הצומחת לאנרגיה גדל והולך. הסכר אמור להפוך את אתיופיה ליצואנית האנרגיה הגדולה באפריקה.

מנגד נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, בעברו איש צבא רב עוצמה, שומע סביבו טענות כי הוא מנהל מדיניות פייסנית מדי בנושא שהוא קריטי לביטחונה של מצרים. הוא אמנם אמר כי יש להשיג פתרון של שלום, אך בד בבד החל בגיוס תמיכה להתנגדות לצעדיה של אתיופיה בקרב המדינות שכנותיה. א-סיסי הורה למשרד החוץ שלו לאיים כי יהיה מוכן להתנגד גם בדרכים אחרות, אלימות יותר.

בינתיים, אתיופיה טוענת כי מצרים מטפחת קשרים צבאיים עם יריבותיה ואף שולחת נשק לממשלת דרום סודן. באדיס אבבה מאשימים את קהיר עוד בכך שהיא מעניקה חסות להפגנות נגד הממשלה ומעודדת את המורדים החמושים נגדה. קהיר כמובן מכחישה.

האמירה שהציתה עימות

האמירה של אביי הציתה מחדש את העימות, ובמאמץ אחרון להגיע להסכמות הועתקו הדיונים בין הצדדים בחודש נובמבר לוושינגטון, שם הבית הלבן שימש כמתווך. הנשיא דונלד טראמפ אמר אז, בין השאר, כי הוא (כמו אובמה בשעתו) צריך לקבל פרס נובל על תיווך.

מלבד הנשיא, השתתפו בשיחות צוותים משפטיים טכניים ודיפלומטיים וכן נציגי הבנק העולמי שאחראי למימון חלק מבניית הסכר. בחודש פברואר הודיע שר האוצר האמריקאי סטיב מנוצ'ין כי הושגו עקרונות להסכם. נציגי הצדדים הוזמנו לוושינגטון לחתום עליו, אלא שאתיופיה נעדרה במפתיע מסבב השיחות האחרון, שאמור היה להשלים סופית את ההסכם ולא הופיעה גם לטקס החתימה, שהפך עקב כך לפארסה.

מצרים והמתווכים חתמו, אך נציגי סודן הודיעו כי בהיעדרה של אתיופיה הם לא יכולים להצטרף לחתימה. הנימוק של אתיופיה היה ש"לא הסתיימו כל ההתייעצויות בנושא". אחר כך היא הודיעה כי היא דוחה את ההסכם שכן הוא מביא להפחתה של ממש ביכולת ייצור החשמל של הסכר.

הכישלון הזה הביא לאיום מפורש של מצרים אז, כי תשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי להגן על האינטרסים של אזרחיה. משבר הקורונה עיכב גם את המחלוקת הזו אבל באפריל לנוכח הצהרות של אתיופיה, כי תחל כבר ביוני להסיט את המים אל המאגר, הגיבה מצרים בפניה למועצת הביטחון.

הפסגה המשולשת אמורה להתקיים בימים הקרובים בחסות האו"ם, ארצות הברית והבנק העולמי. פקיד מצרי בכיר אמר לעיתון "אל אהראם", כי "מצרים בחרה בשלב הזה למצות את הדרכים הדיפלומטיות, מתוך הבנה לצרכי כל המדינות. עם זאת על המדינות האחרות להבין כי היא לא תוותר על מקור המים והחיים שלה, ותעשה כול שביכולתה כדי למנוע פגיעה בכמות המים המגיעה לה".

באופן מפתיע מעט, לישראל על אף קשריה הטובים עם שתי המדינות אין כמעט קשר לעניין. ואולי מוטב שכך, על רקע ההאשמות העולות מדי פעם בעיתונות המצרית, כי ישראל מעודדת את אתיופיה "לגנוב את מי הנילוס שלנו", כפי שצעקה כותרת אחת בימי הנשיא הקודם. יחד עם זאת, הידע הישראלי בתחום השימוש המושכל במים בחקלאות כבר משמש בחוות חקלאיות גדולות במצרים ומביא לחיסכון רב. גם האפשרות להקמת מתקן התפלה גדול לחופי הים התיכון בסיוע טכנולוגיות ישראליות עלה, והוא אף מופיע כרעיון אפשרי בתכנית המאה של טראמפ.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

הסנקציה החדשה של ארדואן: חוסם פטור ממכס על סחורות לישראל דרך אירופה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל