גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוויכוח על מי הנילוס הכחול מצית אש ומלבה רוחות מלחמה בצפון אפריקה

התוכנית של אתיופיה להקמת סכר ענק על נהר הנילוס הכחול מאיים על שלום האזור כולו ● מצרים הודיעה כי ביטחון האזור כולו בסכנה אם יימנעו ממנה המים שמובטחים לה על פי הסכמים בינלאומיים ● "מיליונים יהיו נכונים לצאת למלחמה עם מצרים", הגיב ראש ממשלת אתיופיה שקיבל נובל לשלום באחרונה

בניית הסכר באתיופיה, אוקטובר 2019. הממשלה מבקשת לחבר את כל 
110 מיליון תושביה 'לאספקת חשמל סדירה
צילום: רויטרס
בניית הסכר באתיופיה, אוקטובר 2019. הממשלה מבקשת לחבר את כל 110 מיליון תושביה 'לאספקת חשמל סדירה צילום: רויטרס

האמרה "מצרים היא מתנת הנילוס" מיוחסת להיסטוריון היווני הרודוטוס שחי במאה החמישית לפני הספירה, ואין פלא שהמצרים נחושים להגן על זכויותיהם בנהר העצום הזה המהווה עבורם עורק חיים מרכזי. בלעדיו, אין לה קיום.

הרודוטוס בן המאה החמישית לפני הספירה, הנחשב להיסטוריון החוקר הראשון שהיה בקיא בגיאופוליטיקה של מזרח הים התיכון, היה מוצא באירועי הנילוס של העשור האחרון כר נפלא לספר חדש. מצרים הנמצאת בחלקו האחרון של הנילוס, נאבקת באתיופיה המתכוונת להשאיר בשטחה כמות ענקית ממי הנילוס, כדי למלא את אגן ההיקוות של הסכר החדש שבנתה, שנקרא "הרנסנס הגדול של אתיופיה", ושאמור למלא את צורכי אספקת החשמל לה ולשכנותיה ולהפוך אותה למעצמה בתחום המים. 

רבים על מי הנילוס הכחול

נתחיל מהסוף: לאחר איומים של שר החוץ המצרי, סאמח שוקרי, במכתב למועצת הביטחון בתחילת מאי, נכתב כי הטיית מי הנילוס הכחול למאגר הסכר תביא לפגיעה חמורה בביטחון האזור כולו. השבוע נקבע כי יחודשו הדיונים בין מצרים ואתיופיה, בהשתתפות סודן, בניסיון להגיע להסכם שיאפשר את הפעלת הסכר עם פגיעה מינימלית באספקת המים למצרים.

הסכם היסטורי מ-1929

הוויכוחים אודות השימוש במי הנילוס הם ארוכי שנים. כבר בהסכם ההיסטורי בין בריטניה לבין מצרים ב-1929, ניתנה לקהיר זכות וטו על כל מהלך שעשוי להתבצע לכל אורך אפיק הנהר ולהשפיע על מנת המים שהיא מקבלת. אותו מסמך אושרר מחדש ב-1959, לאחר כמה שינויים שנערכו בו.

המסמך החדש הקנה למצרים זכות על חלק הארי של מי הנהר - כמות של יותר מ-55 מיליארדי קוב מים, בעוד סודן, שכנתה מדרום, זכתה לכ-18 מיליארד קוב. בכך קיבלו שתי המדינות בעלות על לא פחות מ-87 אחוזים ממי הנילוס. אתיופיה, סודן והמדינות האחרות באגן הנילוס ובהן אוגנדה, טנזניה וקניה דרשו לאורך השנים לשנות את חלוקת המים.

הנילוס בקהיר. מצרים נסמכת כמעט באופן בלעדי על הנהר לצרכי התושביםצילום:AP

מקור המים העיקרי של הנילוס הכחול הוא גשמי הקיץ היורדים בהרי אתיופיה וממלאים את ימת טאנה, המקור העיקרי של הנילוס הכחול.

ניסיון אתיופי להטיה של מי הנילוס הכחול ללא הסכמה מצרית בשנות ה-70 הביא לאיום של הנשיא דאז, אנואר סאדאת, לצאת למלחמה. "נמות בהמונינו במלחמה באתיופיה ולא בצמא במצרים", אמר אז סאדאת. ב-1999 נעשה ניסיון להסכם חדש בין כל מדינות אגן הנילוס אך הוא מעולם לא הושלם.

משבר מים מתמשך

מצרים נמצאת במשבר מים קשה ומתמשך בשל התלות המוחלטת שלה בנילוס - מקור המים הכמעט יחידי של המדינה. לעניין זה יש משמעות קריטית כלפי הספקת המים לתושבים. כך, בעוד שמצרים מצליחה לספק רק 66 מטר מעוקב מים לנפש מדי שנה, בישראל לדוגמה מספקים 100 מ"ק לכל תושב. בינתיים, אוכלוסיית מצרים מונה כיום מאה מיליון נפש והיא גדלה בקצב גובר והולך.

אתיופיה הודיעה על כוונותיה לבנות את הסכר ההידרואלקטרי עוד בעשור הראשון של המילניום, אך הבנייה בפועל החלה רק ב-2011, תוך ניצול מהומות האביב הערבי שגרמו לכאוס השלטוני במצרים.

עלות בניית הסכר מתקרבת לחמישה מיליארד דולרים ובדרך, כפי שקורה לא מעט במדינות אפריקה, הוחלפו החברות המבצעות בשל חשדות לשחיתות. כדי שניתן יהיה לקבל פרופורציות על גודל הפרויקט, האגם המלאכותי שבו אמורים להיאגר המים לפני המעבר בסכר ובטורבינות הענק שלו, גדול משטחה של העיר לונדון כולה, והוא אמור להכיל 74 מיליארד מטרים מעוכבים של מי הנילוס הכחול.

הסכר נבנה סמוך לגבול עם סודן וכדי לקבל את הסכמת שליטי סודן ואת תמיכת המדינות הסמוכות, הבטיחה אתיופיה כי תעביר אליהן חלק מהחשמל שייצר הסכר. בשיאו תפוקת החשמל אמורה להיות 6.45 ג'יגוואט, תפוקה חיונית במיוחד לאתיופיה שבה רק רבע מהאוכלוסייה מחובר לחשמל.

אתיופיה רוצה חשמל

היעד הוא כי ב-2025 כל אוכלוסיית אתיופיה המונה כ-110 מיליון נפש תחובר לאספקת חשמל סדירה. גם במדינות השכנות הרעב לאנרגיה גדול, והמיזם נחשב לגדול מסוגו באפריקה כולה. בניית הסכר והטורבינות כמעט הושלמה, ושר המים והאנרגיה האתיופי, סלשי בקלה, הודיע כי לאור קצב ההתקדמות, הכוונה היא להתחיל למלא את הסכר במהלך חודשי הקיץ הראשונים.

במכתבו בתחילת החודש למועצת הביטחון, הזהיר שר החוץ המצרי שוקרי, כי משמעות הסטת המים ללא בקרה והסכמות מסודרות מהווה פגיעה חמורה בעצם קיומה של מצרים וביכולתם של 100 מיליון אזרחיה, התלויים בנילוס, לשרוד.

האיום הביא להתערבות של נשיא מועצת הביטחון אורמאס ריינסלו מאסטוניה. לאחר סבב שיחות (בטלפון ובזום כמתחייב מהקורונה) הוא הודיע כי הצדדים הסכימו לשבת מחדש למשא ומתן על הסכם שיסדיר את הפעלת הסכר בהסכמה.

בשלב הראשון של השיחות אמורים להשתתף שלושת ראשי הממשלות, עבדאללה חמדוק מסודן, אביי אחמד מאתיופיה, ומוסטפה מדבולי ממצרים. הדרג הבכיר אמור להבטיח הסכמה בחסות האו"ם כאשר גם ארצות הברית בתמונה. וושינגטון הייתה זו שתיווכה בין הצדדים בשנה האחרונה, לאחר שמונה שנות מו"מ עקר בין הצדדים.

בחודש אוקטובר האחרון, זמן קצר לאחר שקיבל את פרס נובל לשלום בזכות סיום המלחמה עם אריתריאה, הודיע ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד, כי "שום כוח לא ימנע מאתיופיה להשלים את בניית הסכר". אם זה בכל זאת יגיע לכך, אמר, "מיליונים יהיו נכונים לצאת למלחמה עם מצרים" והוסיף כי הוא ידאג "להשלים את בניית הסכר בכל מחיר".

סמל לאומי חשוב

האמירה הלוחמנית הזו של זוכה הנובל לשלום מוסברת בהיבטים פוליטיים-לאומיים. הנילוס הכחול הוא עבור אתיופיה סמל לאומי חשוב לא פחות מהנילוס הגדול למצרים. אביי, ניצב בפני בשנת בחירות, ובתקשורת המקומית גוברת הביקורת על העיכובים בהשלמת הסכר, המהווה עבור אתיופיה הבטחה כלכלית וחברתית עצומה.

מקצת מהכסף למימון הסכר הגיע באמצעות מכירת אגרות חוב לאזרחים הדורשים תמורה. כלכלת אתיופיה היא אחת הכלכלות הצומחות בקצב המהיר ביותר בעולם, והרעב של התעשייה הצומחת לאנרגיה גדל והולך. הסכר אמור להפוך את אתיופיה ליצואנית האנרגיה הגדולה באפריקה.

מנגד נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, בעברו איש צבא רב עוצמה, שומע סביבו טענות כי הוא מנהל מדיניות פייסנית מדי בנושא שהוא קריטי לביטחונה של מצרים. הוא אמנם אמר כי יש להשיג פתרון של שלום, אך בד בבד החל בגיוס תמיכה להתנגדות לצעדיה של אתיופיה בקרב המדינות שכנותיה. א-סיסי הורה למשרד החוץ שלו לאיים כי יהיה מוכן להתנגד גם בדרכים אחרות, אלימות יותר.

בינתיים, אתיופיה טוענת כי מצרים מטפחת קשרים צבאיים עם יריבותיה ואף שולחת נשק לממשלת דרום סודן. באדיס אבבה מאשימים את קהיר עוד בכך שהיא מעניקה חסות להפגנות נגד הממשלה ומעודדת את המורדים החמושים נגדה. קהיר כמובן מכחישה.

האמירה שהציתה עימות

האמירה של אביי הציתה מחדש את העימות, ובמאמץ אחרון להגיע להסכמות הועתקו הדיונים בין הצדדים בחודש נובמבר לוושינגטון, שם הבית הלבן שימש כמתווך. הנשיא דונלד טראמפ אמר אז, בין השאר, כי הוא (כמו אובמה בשעתו) צריך לקבל פרס נובל על תיווך.

מלבד הנשיא, השתתפו בשיחות צוותים משפטיים טכניים ודיפלומטיים וכן נציגי הבנק העולמי שאחראי למימון חלק מבניית הסכר. בחודש פברואר הודיע שר האוצר האמריקאי סטיב מנוצ'ין כי הושגו עקרונות להסכם. נציגי הצדדים הוזמנו לוושינגטון לחתום עליו, אלא שאתיופיה נעדרה במפתיע מסבב השיחות האחרון, שאמור היה להשלים סופית את ההסכם ולא הופיעה גם לטקס החתימה, שהפך עקב כך לפארסה.

מצרים והמתווכים חתמו, אך נציגי סודן הודיעו כי בהיעדרה של אתיופיה הם לא יכולים להצטרף לחתימה. הנימוק של אתיופיה היה ש"לא הסתיימו כל ההתייעצויות בנושא". אחר כך היא הודיעה כי היא דוחה את ההסכם שכן הוא מביא להפחתה של ממש ביכולת ייצור החשמל של הסכר.

הכישלון הזה הביא לאיום מפורש של מצרים אז, כי תשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי להגן על האינטרסים של אזרחיה. משבר הקורונה עיכב גם את המחלוקת הזו אבל באפריל לנוכח הצהרות של אתיופיה, כי תחל כבר ביוני להסיט את המים אל המאגר, הגיבה מצרים בפניה למועצת הביטחון.

הפסגה המשולשת אמורה להתקיים בימים הקרובים בחסות האו"ם, ארצות הברית והבנק העולמי. פקיד מצרי בכיר אמר לעיתון "אל אהראם", כי "מצרים בחרה בשלב הזה למצות את הדרכים הדיפלומטיות, מתוך הבנה לצרכי כל המדינות. עם זאת על המדינות האחרות להבין כי היא לא תוותר על מקור המים והחיים שלה, ותעשה כול שביכולתה כדי למנוע פגיעה בכמות המים המגיעה לה".

באופן מפתיע מעט, לישראל על אף קשריה הטובים עם שתי המדינות אין כמעט קשר לעניין. ואולי מוטב שכך, על רקע ההאשמות העולות מדי פעם בעיתונות המצרית, כי ישראל מעודדת את אתיופיה "לגנוב את מי הנילוס שלנו", כפי שצעקה כותרת אחת בימי הנשיא הקודם. יחד עם זאת, הידע הישראלי בתחום השימוש המושכל במים בחקלאות כבר משמש בחוות חקלאיות גדולות במצרים ומביא לחיסכון רב. גם האפשרות להקמת מתקן התפלה גדול לחופי הים התיכון בסיוע טכנולוגיות ישראליות עלה, והוא אף מופיע כרעיון אפשרי בתכנית המאה של טראמפ.

עוד כתבות

צוללת של טיסנקרופ בעיר הנמל הגרמנית קיל / צילום: רויטרס

ממשלת גרמניה אישרה מסירת צוללת רביעית מתקדמת למצרים

מדובר בחלק מעסקה שכבר נחתמה בעבר, אך כעת אושרה מסירת הצוללת, למרות מעורבותה לכאורה של קהיר במלחמה בתימן בין המורדים במימון איראן לבין כוחות בתמיכת סעודיה ומצרים

אתי אנטה-שגב עם זהו זה / צילום: אלבום אישי אתי אנטה-שגב

ולא אחרת: כך הפכו חמישה גברים בני 70 לדבר הכי חם על המסך

סיום העונה הראשונה של "זהו זה 2020" (כאן 11) הוא הזמנה לפענח את סוד ההצלחה של החלק הכי מקסים בתוכנית – השירים ● "אתמול ברחוב, עצר אותי מישהו על קטנוע, הרים את הקסדה ואמר לי: 'אתם הביטלס'!"

אלון מאסק מנכ"ל טסלה / צילום: רויטרס

אינטל מאבדת את הבכורה והשפים שעושים הסבה מקצועית: השבוע בהייטק

למה טסלה, אנבידיה ולמונייד מסמלות על בועה בתעשיית ההייטק ● מה הבעיה בבוטקאמפס, ומה אפל חשפה על הפרקטיקות הפסולות של לינקדאין ● מה קרה השבוע בהייטק

בנייה חדשה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הקץ לדיונים בלי תוצאות? הקרב על עתיד הוותמ"ל מגיע לבג"ץ

הערכאה התכנונית הגבוהה בישראל, שאמורה לייעץ לממשלה כיצד לנהוג בעניין הוותמ"ל, סיימה דיון בנושא הרגיש ללא החלטה ● באדם טבע ודין הגישו עתירה נגד המועצה, תוך דרישה לקבל עמדה של המועצה בנושא ● ובינתיים סיעת כחול לבן החליטה להילחם אף היא בהארכת תוקף הוותמ"ל

אמיר אורעד מנכ"ל סייסנס / צילום: יח"צ

"החלטנו להציע שימוש חינמי של הטכנולוגיה שלנו לכל ארגון שנלחם בקורונה"

אתגר המנכ"ל עם אמיר אורעד, מנכ"ל חברת הבינה העסקית סייסנס ● על התקשורת עם 800 עובדים ב-10 אתרים בעולם בימי קורונה, על ההחלטה לסייע בעזרת הטכנולוגיה של החברה במלחמה בנגיף ועל התמיכה בעובדים שהפגינו נגד האפליה הגזעית בארה"ב ● ויש גם המלצה על ספר

משתתפות בטיסת "הכאילו" בטיוואן / צילום: Chiang Ying-ying, AP

לא יכולים לצאת לנופש בגלל הקורונה? תנסו חופשה בכאילו

מגפת הקורונה שינתה את העולם התעופה והתיירות וגדעה את תוכניות הנופש של רבים מאיתנו ● אז מה עושים כשאי אפשר לטוס לשום מקום? מדמיינים ● בטייוואן ארגנו טיסה שלא טסה לשום מקום ובתל אביב תוכלו למצוא תערוכה שתמלא את החסר עם זיכרונות

קוטג' במבשרת ציון / צילום: יח"צ

עסקת השבוע: הנחה של 400 אלף שקל על כניסה מיידית במבשרת ציון

המשא ומתן על הנכס התחיל במחיר מבוקש של 4.7 מיליון שקל והסתיים ב-4.3 מיליון שקל ● "תוך 10 ימים המשפחה הרוכשת כבר נכנסה לבית"

עין הנצי"ב. מעיין בתוך קיבוץ / צילום: אורלי גנוסר

גם בלי להתקבל לחברות: ביקור במעיין שבתוך הקיבוץ

מעיין שבתוך קיבוץ וסדנת אמנות קצת אחרת

התעלומה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

מי הצליח לצאת מהארץ שנייה לפני שמגפת הקורונה סגרה את השמיים?

עומר לרנר תופס את ד"ר שחאדה לשיחה ומטלטל את עולמו ● למחרת שניהם כבר במקום אחר לגמרי, נפגשים בנפרד עם אותו בחור צעיר ● ומה קורה בין הבכירה בבנק לחוקר של משרד רואי החשבון? ● התעלומה: חידה בלשית בהמשכים

לא אפריקה, כאן בערבה. בתי בוץ, בנייה אקולוגית לאנרגיות מתחדשות / צילום: אביטל ניסימוב

סוף שבוע משפחתי בערבה: ביקור ב"כפר מנותק מרשת"

סוף שבוע חווייתי המיועד לכל המשפחה כולל סיור מודרך ב”כפר מנותק רשת” בקיבוץ קטורה, ביקור במפעל האצות של הקיבוץ וביקור אצל “מתושלח” - עץ התמר העתיק בעולם שנבט מגרעין שנמצא בחפירות הארכיאולוגיות במצדה

קורט יוליין, מנכ"ל ברליץ העולמי / צילום: יח"צ

קורונה שפה קשה: אי אפשר לטוס, אבל אנשים עדיין רוצים ללמוד שפות

בראיון ל"גלובס" מספר מנכ"ל ביה"ס הגדול בעולם ללימודי שפות קורט יוליין על האירוע ששינה את האופן שבו הם מלמדים ועל המזל שהיה להם בזכות הטכנולוגיה ● הוא משיב על שאלה קרדינלית הרבה יותר: מי בכלל צריך ללמוד שפה זרה כשאי אפשר לטוס

קמעונאית המוצרים לבית בסגנון יפני מוג׳י / צילום: שאטרסטוק

בצל הקורונה: קמעונאית המוצרים לבית Muji ארה״ב הגישה בקשה להגנה מפני נושים

בכך מצטרפת קמעונאית המוצרים לבית בסגנון יפני לשורה של קמעונאיות שכבר עשו זאת, על רקע השפעות משבר הקורונה על הענף ברחבי העולם ● החברה: "מוג׳י קיבלה החלטה לבצע ארגון מחדש בעסקיה מתוך כוונה לשרת טוב יותר את הקהילה שלנו"

ג'ק מא מייסד ומנכ"ל עליבאבא / רויטרס

חברת הפינטק הסינית אנט בוחנת הנפקה לפי שווי של 200 מיליארד דולר

אנט, שהקים יו"ר עליבאבא ג'ק מא, תצא בהנפקה ראשונית בבורסה של הונג קונג ● תמכור עד 10% ממניותיה בהנפקה, כך לפי דיווח מעבר לים

מחזור בקבוקים / צילום: איל יצהר

לא הסכימו לקבל מכם בקבוקים למיחזור ב-am:pm? זו הפרה של החוק

בשלטים שניתלו ברחבי הרשת בת"א נכתב כי"על פי הנחיית משרד הבריאות החל מיום 6 ביולי ועד להודעה חדשה, חל איסור על קבלת אריזות בקבוקים למיחזור" ● אלא שמשרד הבריאות כלל לא היה מודע לאותה "הנחיה", וגילה על כך רק בעקבות פניית "גלובס"

מפגינים נגד אלימות משטרתית. הרפובליקאים הצעירים קרובים יותר בדעותיהם לבני דורם הדמוקרטים / צילום: John Minchillo, Associated Press

הגיע הזמן להכיר את ארה"ב של העשור הבא

עולם מופלא נפרס בפני ילידי הדור שלאחר מלחמת העולם השנייה, ולעומתם בני דור ה-Y בגרו לשוק שבו משרות מעמד הביניים הצטמצמו • המבוגרים צברו נכסים, ובמקביל קוצצו מסים ומימון התקציב התחלף ממסים לחוב • המילניאלס הם אלה שיצטרכו לשלם את החובות

צוותים רפואיים בווהאן. רק ל־14% מהסינים יש מספיק חסכונות להתמודד עם מקרה חירום רפואי  / צילום: Ng Han Guan, Associated Press

בלי פרמיה חודשית: בסין מצאו חלופה אטרקטיבית לביטוח הרפואי

תוכניות עזרה הדדית של ענקיות כמו חברת המסחר המקוון עליבאבא ויצרנית הסמארטפונים שיאומי גייסו כבר 150 מיליון משתמשים בסין ● הרציונל: במקום תשלומים קבועים לקרן, החברים מכסים ישירות את ההוצאות הרפואיות של עמיתים שחלו במחלות קשות, כולל קורונה

הפגנה ליד הפסל של מרטין לות'ר קינג ביום ציון שחרור העבדות / צילום: Jacquelyn Martin, Associated Press

למה המצב מדאיג ומתי המחאה תגיע לכאן: שלוש דעות על המהומות בארה"ב

מותו של ג'ורג' פלויד הצית גל מחאות רחב ברחבי ארה"ב והדיון הציבורי בסוגיה עדיין מתנהל ● האם הגזענות מתדלקת את ההפגנות ברחוב, מתי המחאה תגיע אלינו ולמה המצב בארה"ב מדאיג ● פרויקט מיוחד

הדמיה: המסעדה הראשונה בישראל ללא מגע יד אדם
 / צילום: גו נודלס

הריחוק החברתי מגיע לשוק המסעדות: נפתחת המסעדה הראשונה בישראל ללא מגע יד אדם

במסעדה החדשה של גו נודלס אין נותני שירות – לא מארחים ולא מלצרים ● הלקוח נדרש לבצע את ההזמנה באמצעות מסך מקוון, והוא אוסף אותה באמצעות סיסמה מאחד מ-24 הלוקרים שניצבים בחדר

הכוח הגדול של העסקים הקטנים / איור: חן ליבמן

דווקא בעת משבר: הכוח הגדול של העסקים הקטנים

חדשנות, יצירתיות ותעוזה יכולות לסייע לעסקים קטנים לצלוח את משבר הקורונה ואפילו לצאת ממנו מחוזקים ● כך תעשו את זה נכון

דידס 6, ירושלים - התחדשות עירונית / הדמיה: קבוצת מנוס

"אסור שתיגמר היזמות של תמ"א. יש בניינים מאוד מסוכנים"

לדיירים ברחוב דידס 6 בירושלים היה חשוב ששיפוץ הבניין ישמור גם על האופי הייחודי של שכונת המושבה הגרמנית ● דיירת בבניין: "ראיתי איך הם חיזקו ואת החפירות לעומק - זה לביטחון כל התושבים"