גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיים כצמן על הצניחה במניית גזית גלוב: "יש סנטימנט שלילי לנדל"ן המסחרי - הוא מוטעה"

משבר הקורונה הוביל את ענקית הנדל"ן להפסד של 618 מיליון שקל ברבעון הראשון ● חיים כצמן, המנכ"ל ובעל השליטה: "עברתי כבר משבר אחד או שניים, ואני חושב שנצא מהמשבר הזה הרבה יותר מחוזקים"

משבר הקורונה היכה בתוצאות הכספיות של חברת הנדל"ן המסחרי גזית גלוב. החברה סיימה את הרבעון הראשון של 2020 בהפסד כבד של 618 מיליון שקל, לאחר שהציגה רווח של 42 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ושל 655 מיליון שקל ב-2019 כולה.

גזית גלוב מחזיקה באופן פרטי במרכזים מסחריים בישראל, בברזיל ובצפון אמריקה. בנוסף שולטת החברה בשתי חברות בנות: סיטיקון שפועלת במדינות סקנדינביה ואטריום שפעולת בפולין, בצ'כיה ובמדינות נוספות במזרח אירופה. מניית החברה צנחה מתחילת השנה בכ-35% (לעומת ירידה של 25% במדד הנדל"ן של ת"א) והיא נסחרת בשווי של 4.2 מיליארד שקל.

גזית גלוב נתונים בולטים מדוחות הרבעון הראשון  במיליוני שקלים

"יש כרגע סנטימנט שלילי לענף הנדל"ן המניב בכלל, ולתחום המסחרי בפרט,  שאני חושב שהוא מוטעה", אומר ל"גלובס" מנכ"ל גזית גלוב ובעל השליטה בה, חיים כצמן. "התוצאות העסקיות והתפעוליות שלנו בהחלט משביעות רצון. אני חושב ששווקים עושים את מה שהם עושים, אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים ואני משוכנע שהשוק יתקן.

"בנוסף, יש סנטימנט מאוד שלילי לגבי ברזיל, שבה אנחנו פועלים, גם בגלל ירידת המטבע שלהם וגם בגלל התחושה שהקורונה שם מכה עכשיו בכל עוזה. וזאת, למרות ששיעור התמותה מהמחלה למיליון איש בברזיל היא שליש מהתמותה למיליון איש בארה"ב. כך שגם בהיבט הזה ההגזמה היא די גדולה.

עלייה בהוצאות מימון, ירידה בשווי הנדל"ן 

"אני עברתי כבר משבר אחד או שניים ואני חושב שנצא מהמשבר הזה הרבה יותר מחוזקים, כשהנכסים שלנו ללא שום ספק מוכיחים את עצמם גם בזמנים הקשים האלה. במשבר עצמו הקריסה הייתה מאוד חריפה, אבל היתרון זה שהוא לא היה ארוך מאוד מבחינת החלק של הסגרים, ויש הסתגלות לשגרת קורונה".

להפסד הכבד של גזית גלוב ברבעון הראשון תרמו בעיקר עלייה חדה בהוצאות המימון, ירידה בשווי הנדל"ן שבבעלות החברה וירידה בהכנסות מהשכרת נכסים. הוצאות המימון (נטו) זינקו ברבעון הראשון ל-643 מיליון שקל, עקב הפסד של 266 מיליון שקל משערוך ני"ע סחירים ובשל הפסד של 255 מיליון שקל משערוך נגזרים פיננסיים על עסקאות מטבע חוץ.

לגזית גלוב חוב שקלי המהווה כ-36% מסך התחייבויותיה, בעוד שנכסיה בישראל מהווים רק 16% מסך נכסי החברה. על הפער הזה מגשרת החברה באמצעות עסקאות הגנה המשפיעות על תוצאותיה הכספיות.

בנוסף, רשמה החברה ברבעון הראשון הפסד של 243 מיליון שקל מירידה בשווי ההוגן של נכסיה המסחריים, וזאת לנוכח השפעות מגפת הקורונה עליהם. הפסד זה היה גבוה עוד יותר אם לא קוזז בחלקו בידי רווח של 138 מיליון שקל שנרשם מעלייה בערך הנכסים בנורבגיה. לדברי החברה, שיערוך נכסיה התבסס על בחינה של השפעת משבר הקורונה.

לדברי כצמן, הוכיח משבר הקורונה את החיוניות ואת היציבות ואת העוצמה של הנכסים שבידי החברה. "אלו נכסים מעוגני סופרמקטים, שמספקים מצרכים ושירותים יומיומיים במרכזים ובגיאוגרפיות צפופות אוכלוסין עם מעמד סוציו-אקונומי גבוה ברחבי העולם.

"תמהיל הנכסים הוא כוכב האירוע" 

"אפילו בעת המשבר, בתקופת הסגר, 55% מה-GLA (שטח ההשכרה הכולל, ע"כ) בנכסים שלנו היה פתוח. אפילו האונליין עבד מהנכסים שלנו, כי בסוף כולם רצו להיות במייל האחרון, להיות קרוב לאזורי המגורים וצמוד אליהם.

"תמהיל הנכסים שלנו היה באמת הכוכב של האירוע הזה, כי כשדיברו על עסקים חיוניים זה בעצם הנכסים שלנו".

בישראל כבר חזרו הקניונים והמרכזי הקניות לפעול באופן מלא, בעוד שבצפון אירופה הם אף פעם לא נסגרו. במרכז אירופה הם החלו להיפתח בתחילת מאי, בארה"ב זה נמצא בתהליכים ואילו בברזיל זה עוד קצת מאחורה. לדברי כצמן, "אפילו בברזיל, שנכנסה יותר מאוחר לאירוע ותצא כנראה יותר מאוחר, היום 27% מה-GLA של הנכסים שלנו שם פועל.

"היום העסקים שלנו כבר כמתפקדים באותה רמת פדיון של מאי בשנה שעברה, כשבמקומות מסוימים היא אף עלתה. כך שאני מאוד-מאוד אופטימי לגבי המשך הדרך. יכולים לבוא גלים וכל מיני דברים, אבל בהנחה שמכאן והלאה הדברים מתגלגלים פחות או יותר כפי שאנחנו רואים בעין, אז אני חושב שיש סיבה לאופטימיות" מדגיש כצמן.

לדבריו, רואים את אותו תהליך במקומות שונים בעולם, כשהפתיחה מחדש היא קצת הססנית וכל יום הגל מתגבר. "אבל התופעה אולי הכי מעניינת, שהיא באמת חוצת גבולות, היא יחס ההמרה. יש פחות מבקרים לעומת התקופה המקבילה במאי, אבל באי הנכס קונים הרבה יותר פר בנאדם.

"הפדיון הממוצע מכול מבקר עלה בעשרות אחוזים לעומת השנה שעברה. כך שמבחינת הפדיונות בהרבה מקומות הגענו לשנה שעברה ואפילו חצינו אותה".

ירידה בהכנסות, ההון העצמי התכווץ

בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, ירדו הכנסות גזית גלוב ברבעון הראשון ב-12.4% ל-631 מיליון שקל, ואילו ה-NOI (הכנסה תפעולית נטו מהשכרת מבנים) נשחק ב-12.6% ל-445 מיליון שקל. ה-NOI היחסי שמשקף את חלקה של החברה בנכסים השונים, ירד ב-10% ל-298 מיליון שקל.

עוד דיווחה החברה, כי ה-FFO (רווח נקי תזרימי מפעילות שוטפת) הנומינאלי ירד ב-11.4% ל-187 מיליון שקל. עם זאת, לפי גישת ההנהלה, דווקא עלה ה-FFO הכלכלי ב-4.1% ל-178 מיליון שקל. וזאת, לאחר שמנטרלים מספר פרמטרים ובראשם את ההפרשים בשערי החליפין ואת הפרשי ההצמדה למדד המחירים לצרכן.

ההון העצמי של גזית גלוב התכווץ בתוך שלושה חודשים ב-1.86 מיליארד שקל (ל-6.34 מיליארד שקל) בעקבות ההפסד הנקי שרשמה החברה, בתוספת שחיקה בהון העצמי (במונחים שקליים) שרשמו חלק מהחברות הבנות, חלוקת דיבידנד ורכישה עצמית של מניות. נכון לסוף מארס החזיקו גזית גלוב והחברות הפרטיות שבבעלותה במזומנים וני"ע סחירים בשווי של 2.4 מיליארד שקל, וכן בקווי אשראי לא מנוצלים של כ-600 מיליון שקל.

התחושה בישראל ובחלקים נוספים בעולם היא שעברנו את שיא המשבר הרפואי, אבל איפה אנחנו לדעתך מבחינת המשבר הכלכלי? 

כצמן: "קשה לומר. עוד לא עברנו את המשבר הכלכלי, כי עדיין לא פתחו כל העסקים ועדיין לא חזרנו לשגרה מלאה. את נקודות השיא של המשבר הכלכלי נראה רק בדיעבד וזה שונה ממדינה למדינה.

"במדינות שבהן הממשלות נרתמו לסייע, המשבר הזה יעבור לדעתי בצורה יותר חלקה. אם נסתכל למשל על ארה"ב, אז היא השיקה את תוכנית PPP (תוכנית הגנה על משכורות, ע"כ) ותוכניות נוספות, וביצעה הזרמות גדולות מאוד של תמריצים למשק.

"באירופה, המדינות הנורדיות למשל עזרו לעסקים פרטיים קטנים, שבסופו של דבר הם הלב הפועם של המשק. הם אלו ששוכרים אנשים, מייצרים מקומות עבודה ומניעים את הכלכלה. אפילו ברזיל מסייעת לעסקים קטנים ולמשקי בית.

"ממשלות הוציאו הרבה מאוד כסף וטוב שעשו כך והן צריכות להמשיך ולעשות את זה כדי להמריץ את המשק, לסייע לעסקים ולהגדיל נזילות. בסופו של דבר הממשלה משקיעה במשאבים שלה, דהיינו באלה שישלמו לה מסים.

"הממשלה בכל מקרה תשלם עבור זה. או בדמי אבטלה אם חס ושלום לא יעשו את הצעדים הנכונים, או בכסף שהיא תיתן מראש לעסקים על מנת שהמשק יוכל לחזור לעצמו במהירות וייצר את התמ"ג ואת ההכנסות, והמדינה תוכל לגבות את המיסים שלה".

היינו רגילים במשברים קודמים, ש'המזומן הוא המלך', כלומר שמי שהגיע למשבר עם הרבה מזומנים יצליח להשתקם במהירות ולנצל הזדמנויות שייווצרו. והנה יצא בשבוע שעבר מאמר שכתב אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי,  ובו הוא טוען שהדפסות הכסף העצומות של הבנקים המרכזיים בעולם במשבר הנוכחי, יובילו את כל העולם למצבה של ארגנטינה. ובמצב כזה הכסף המזומן יהפוך להיות חסר ערך ומי שישרוד יהיו אלו שדווקא יחזיקו בנכסים או בזהב.

קראת את המאמר של אלשטיין?

"קראתי גם אני את המאמר הזה ואני חושב שעם כל הכבוד, אם אכן זה היה המצב אז איגרות החוב הממשלתיות היו נסחרות עכשיו בתשואות של 10%. בינתיים, אם היה משבר שהוכיח שהמזומן הוא המלך, אז זה אחד המובהקים שבהם.

"זאת בדיוק המדיניות שנקטנו בה וזה לא סתם שאנחנו יושבים על יתרות של 3 מיליארד שקל במזומנים, שווה מזומנים וקווי אשראי מאושרים. לאדם יכולה להיות דעה מסוימת, אבל אני חושב אחרת.

"אני גם חושב שבחודשים הקרובים יהיה מה לעשות עם הכסף הזה. זה נכון שזה לוקח זמן עד שההזדמנויות העסקיות הטובות יוצאות החוצה, אבל אני חושב שגם במשבר הזה יהיו הזדמנויות עסקיות טובות, ומי שיחזיק במזומנים יוכל ליהנות מהן".

לפני כשנה ניסיתם לבצע מהלך גדול שלא צלח, לרכישת החזקות המיעוט בחברה הבת אטריום. אתם ממשיכים לחפש גם עכשיו מהלך רכישה גדול של עסק אחד, או שתעדיפו בתקופה הנוכחית רכישה של נכסים בודדים?

"התשובה היא שכל האופציות על השולחן. לא נסתר מעינינו שמניות החברות הבנות שלנו (סיטיקון ואטריום, ע"כ) נחלשו, ולא הסתרנו את דעתנו שאנחנו רוצים לצמצם את ההחזקות הציבוריות שלנו ולהגדיל את ההחזקות הפרטיות שלנו". 

עוד כתבות

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

עליות באירופה ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"