גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בכירים פלסטינים: ההודעה על ביטול ההסכמים עם ישראל - לא ניתוק מלא של הקשר

למרות הודעת אבו מאזן על ביטול ההסכמים עם ישראל, ברור לשני הצדדים שהפסקה מוחלטת של הקשרים היא פשוט לא אפשרית ● גורם ישראלי אומר כי בימים הקרובים יוחלט בישראל כיצד לנהוג, ולא מן הנמנע כי ייעשה שימוש בכלי הכלכלי להשבתו של התיאום הביטחוני

אבו מאזן / צילום: רנין סוואפטה, רויטרס
אבו מאזן / צילום: רנין סוואפטה, רויטרס

"יא אבו מאזן - זו הכלכלה אבו מאזן", הייתה הקריאה הנואשת כמעט של אבו סמיר, סוחר ותיק מבית לחם, שלא מצליח להבין מה בער למנהיג הרשות הפלסטינית והפת"ח להודיע על ביטול ההסכמים עם ישראל. "מה נעשה עכשיו? איך ניכנס לישראל לפגישות עם הספקים, לקניית סחורה ולשחרור המכולות? על זה הוא חשב לפני שיצא בהצהרה בומבסטית?".

בעניין הזה הופכים ודשים בימים האחרונים ברשות ובישראל, מעבר לתיאום הביטחוני החשוב לכשעצמו. זאת מהסיבה הפשוטה שהרשות הפלסטינית ואזרחיה תלויים לחלוטין בישראל במובן הכלכלי. כ-130 אלף פלסטינים עובדים בישראל בשכר ממוצע של יותר מ-6,000 שקל לחודש (יותר מכפול מהשכר הממוצע ברשות), ומפרנסים כמעט מחצית מהאוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית. הסוחרים, החקלאים והתעשיינים הפלסטינים תלויים במעברי הגבול ובנמלי האוויר והים של ישראל. כלומר לרשות הפלסטינית נתק כלכלי משמעו קריסה.

וזו גם הסיבה שפקידים פלסטינים מנהלים מגעים עם עמיתיהם הישראלים במטרה להרגיע ולהבהיר כי אין מדובר בניתוק מלא של הקשר. גורם המעורב במגעים מגלה ל"גלובס" כי הפלסטינים מעבירים מסר ולפיו מדובר בהצהרה העוסקת בסוגיות המדיניות - ואכן מקטינה מאוד לטווח הקצר את הקשר והתיאום הביטחוני - אבל לא נוגעת בהיבטים הכלכליים. ההוכחה היא ההעברה השגרתית של פניות יומיומיות בנושאי מסחר וכלכלה למינהל האזרחי ומתאם הפעולות בשטחים בצד הישראלי. גם ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד אשתייה, מודה כי הפסקת התיאום פסחה בינתיים על התיאום האזרחי. "ההודעה (על ביטול ההסכמים) לא אומרת שאנחנו מוותרים על הזכויות הבסיסיות שלנו", אמר בראיון. 

המגעים בניסיון לחזור לשגרה בהיבט הכלכלי מנוהלים בדרגי פקידות בכירה, בין השאר בשל חילופי השלטון בישראל וכניסתם של שרי מפתח חדשים - בני גנץ בביטחון, ישראל כ"ץ באוצר ועמיר פרץ בכלכלה.

מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, אומר כי התיאום האזרחי לא יכול להיפסק באחת, שכן בלעדיו אין לרשות קיום ואין לה דרך לנהל את חיי אזרחיה - אישורי מעבר, קבלת טיפול רפואי, גביית מסים, מתן אישורי מעבר לאח"מים, בין היתר. "מה יעשה כעת אבו מאזן כשירצה לצאת מרמאללה - הרי הוא חייב לתאם את זה עם ישראל. אם הוא רציני הוא כלוא ברמאללה", הוא אומר. לדבריו, "הפלסטינים בונים על זה שהחלטת הרשות לא רצינית - כפי שהיה בעבר, ויש סיכוי לכן שהיא תיקח צעד אחורה אם ישראל תדע להפגין גדלות רוח, ואולי אפילו תשהה או תעקוף את מהלך קיזוז כספי התשלומים לאסירים".

לפי אודי אבנטל, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, ההחלטה על ביטול ההסכמים התקבלה על רקע המצוקה אסטרטגית החמורה של הרשות, ובה בין השאר המשבר הכלכלי בשל הקורונה, שהביא בין השאר לצפי לצמיחה שלילית של 8.5% ב-2020.

עוד נתונים מראים על פי שלושה מובטלים ברשות בשל הקורונה, עלייה מ-16% לקרוב ל-50%, וירידה של 60% בהכנסות הרשות ממסים מקומיים. בנוסף לכך הצפי הוא להקטנת הסיוע לרשות ממדינות אירופה בשל הצרות שלהן עצמן, והמשבר מחריף והולך.

אבל האם ביטול ההסכמים מסייע לפתרון המשבר הכלכלי? להפך. הסכמי פריז מ-1994 הסדירו את ההתנהלות הכלכלית של ישראל והרשות הפלסטינית ולפיה המעטפת הכלכלית אחידה, וישראל גובה עבור הפלסטינים את המכס והמסים האחרים הנובעים מיבוא ויצוא, ומעבירה אל הרשות. מדובר בנתח נכבד מתקציב הרשות, נתח שקוצץ לפני שנה בעקבות חוק הקיזוז של משכורות המחבלים. אבל באמצעות דרכים יצירתיות, חלק ניכר מהכסף עובר בכל זאת לרשות באמצעו "הלוואות" למשל. אחת כזו בהיקף של 300 מיליון שקל הועברה לפלסטינים לאחרונה בנימוק של טיפול במשבר הקורונה.

הצהרה מעורפלת ודואליות שמבלבלת את השטח

הכותרת מהנאום שנשא אבו מאזן בתום ישיבת ראשי אש"ף בשבוע שעבר, הייתה מדבריו כי "משמעות הצהרות ישראל וארצות הברית על סיפוח שטחים פלסטינים היא שישראל ביטלה את הסכמי אוסלו וההסכמים הנלווים אליו. אש"ף ומדינת פלסטין משוחררים מכל ההסכמים וההבנות עם ממשלות ישראל וארצות הברית". יש מי שגורסים שמדובר באמירה מעורפלת משהו ולא בביטול מלא.

ההמשך מסבך את העניין אף יותר, מצד אחד: "מעתה על שלטון הכיבוש הישראלי לשאת במלוא האחריות בפני הקהילה הבינלאומית ככוח כובש בשטחי מדינת פלסטין על כל ההשלכות הכרוכות בכך ולפי אמנת ז'נבה והחוק הבינלאומי" - כלומר כולל הדאגה לרווחתם הכלכלית של תושבי האזור. מנגד, הצהרה המעידה על המשך שליטה והחלטות תקציביות של הממשלה הפלסטינית: "הרשות תמשיך להעביר תשלומים לשאהידים, לפצועים ולאסירים הפלסטינים למרות הלחצים". הדואליות הזו מבלבלת את השטח ולא מן הנמנע כי דרג הפקידים מנסה לתקן את מה שנראה כי הנהגת הפלסטינים שכחה מאחור - חיי היום יום של התושבים.

בהיבט הביטחוני מדווחים בישראל כי הקשר קיים, אם כי התיאום נפסק כמעט לגמרי. הראיה, הפסקה של מבצעי המעצרים הליליים של כוחות הביטחון הישראליים בערים הפלסטיניות. ללא תיאום, סכנת החיכוך וההתלקחות בהם גדולה במיוחד. עם זאת ולאור הצהרת אבו מאזן כי יימשך המאבק בטרור, יש עדיין חילופי מידע וקשר בין גורמי הביטחון משני הצדדים. בין היתר בגלל ההכרה המשותפת כי חמאס והג'יהאד האסלאמי ינסו לנצל את ההזדמנות ולערער את השטח באמצעות פיגועי ראווה. פיגועים כאלה יגרמו לצעדי תגובה ישראלים ויערערו את מעמדה של הרשות.

בכיר ביטחוני פלסטיני אומר ל"גלובס" כי ההיגיון של החלטת אבו מאזן ברור - "די נמאס לנו להיות שק חבטות של ביבי וטראמפ, וצריך צעד דרסטי להיאבק בכך. אבל אם לא יהיה לנו כסף לשלם למשכורות של אנשי הביטחון שלנו, מי ישמור על היציבות של הרשות? מי ישמור על אבו מאזן?" האיש הזהיר כי הדבר מעורר מאבק פנימי בין אלה שרואים את עצמם כיורשיו של הראיס. 

נתק כלכלי עם הרשות יפגע גם בישראל

לבד מהפגיעה האנושה בכלכלה הפלסטינית, נתק כלכלי יפגע גם בישראל. לפועלים הפלסטינים מעמד חשוב בענף הבנייה הישראלי וכ-70 אלף פועלים אמורים היו לשוב לעבודה בשבוע הבא. לפחות מחציתם נדרשים לחידוש אשרת המעבר והעבודה בישראל, תהליך העובר דרך הרשות, ואף שהפקידים כאמור מנסים להניעו, שני הצדדים ממתינים להנחיות מלמעלה. נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, כבר נזעק ופרסם הודעה ולפיה ההחלטה של אבו מאזן עלולה לגרור את ענף הבנייה לכאוס - במקום להתאוששות שהייתה צפויה החל מהשבוע הבא. 

בשורה התחתונה, הפסקת הקשר הכלכלי/אזרחי בין ישראל לרשות הפלסטינית, היא לא אופציה. לשני הצדדים. גורם ישראלי אומר כי בימים הקרובים יוחלט בישראל כיצד לנהוג, ולא מן הנמנע כי יעשה שימוש בכלי הכלכלי להשבתו של התיאום הביטחוני. "אסור שביטחונם של אזרחי ישראל ייפגע - וההנהגה הפלסטינית לא תוכל לעמוד בפני אזרחיה הדורשים תעסוקה ופרנסה. צריך למצוא את הדרך לשלב בין השניים, לפחות לתקופה הקרובה. מה יקרה אם באמת יהיה סיפוח? את זה קשה להעריך, אבל ברור שהרשות תנסה לפוצץ את העסק".

הפלסטינים, לפחות אלה המפוכחים והרואים את התלות הכלכלית בישראל, מחפשים את הסולם לרדת מהעץ, וייתכן שאחד מהצעדים הראשונים של ממשלת האחדות הממותנת יותר יהיה ללכת לקראתם ולאפשר את זה. 

עוד כתבות

המכלית שהוחרמה ע''י ארה''ב / צילום: ap, ©2025 Vantor via

יצוא הנפט מוונצואלה צנח לאחר שארה"ב החרימה מכלית מול חופיה

החרמת מכלית והחרפת הסנקציות מצד ארה"ב משתקות כמעט לחלוטין את יצוא הנפט מוונצואלה, מותירות מיליוני חביות תקועות בים ומאותתות על מעבר אמריקאי ללחץ צבאי גלוי על משטר מדורו

בשאר אל אסד / צילום: ap, Baz Ratner

"כבר לא רלוונטי לפוטין": פרטים חדשים על החיים של אסד במוסקבה

כשנה לאחר נפילת משטרו של הדיקטטור, ה"גרדיאן" הבריטי מספק פרטים חדשים והצצה נדירה לחיי משפחת אסד ● "מנהלים חיים מבודדים ושקטים של יוקרה במוסקבה ובאיחוד האמירויות"

מטולה / צילום: איל יצהר

שיקום הערים שנפגעו במלחמה: מה קרה למטולה, והזינוק של שדרות

מנתוני הלמ"ס עולה כי במטולה יש 70% פחות פעילות כלכלית מאשר ערב המלחמה, לעומת זאת קריית שמונה ושלומי חזרו לפעילות כלכלית מלאה ● הזינוק הדרמטי ביותר בפעילות הכלכלית הוא זה של שדרות, כך שנראה ששיקום הדרום מתקדם בקצב מהיר בהרבה מאשר שיקום הצפון

ד''ר שי מרצקי, מנכ''ל ומייסד בונוס ביוגרופ / צילום: עופר וקנין

פרשת בונוס ביוגרופ: התיק נגד המנכ"ל והיו"ר הועבר לפרקליטות

רשות ני"ע העבירה את תיק החקירה נגד בכירי חברת בונוס ביוגרופ, שמפתחת שתלי עצם, לפרקליטות מיסוי וכלכלה ● לפי החשד, המעורבים ביצעו מספר פעולות שנועדו להגדיל את שווי החברה, כדי שהמניה תמשיך להיכלל במדדי ת"א 90 ו-125

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

מהחוק לגנזך: איך נחלשו ההבטחות למילואימניקים על צמצום שירות ב-2026

גוברות ההערכות שמשרתי המילואים יעברו ב-2026 שנה נוספת של היעדרויות ממושכות מהבית והעבודה - זאת למרות הבטחות הממשלה להקלה בעומס השירות, בעקבות המציאות החדשה שלאחר המלחמה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במשרד הכלכלה מציעים ליצואנים פגישות אישיות, בתשלום

במודעה של משרד הכלכלה ומכון היצוא הוזמנו יצואנים למפגשים של "אחד על אחד עם הנבחרת הכלכלית של ישראל" ● בכנס השנתי של Team8 בניו יורק נדונו השפעות ה־AI על תעשיות גדולות בהשתתפות תאגידי ענק ● מייסד קרן הסייבר הישראלית דורג שני ברשימה היוקרתית של "פורבס" ● נשיא המדינה הרצוג השתתף באירוע ידידי המרכז הרפואי שמיר בניו יורק ● וגם: מינויים חדשים בוינגייט ובקפיטוליס ● אירועים ומינויים

יהודה מורגנשטרן / צילום: כדיה לוי

התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי מורגנשטרן לממלא מקום מנהל רמ”י

התנועה לאיכות השלטון מבקשת לבלום את כוונת שר הבינוי והשיכון למנות את מנכ"ל משרדו, יהודה מורגנשטרן, למ"מ מנהל רמ"י ● בתנועה טוענים כי המינוי, הנעשה בשעה שוועדת האיתור למנהל קבוע רק החלה את עבודתה, עלול להקנות למורגנשטרן יתרון בלתי הוגן על פני מועמדים אחרים, לפגוע בעצמאות ועדת האיתור ובשוויון ההזדמנויות ואף לעורר חשש לניגוד עניינים ולמינוי פוליטי

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך; סיגל יעקבי, שופטת בית המשפט הכלכלי; ויעקב לוקסנבורג, בעל השליטה בסאני / צילום: שלומי יוסף, ניב קנטור, סיון פרג'

רשות ני"ע נגד ביהמ"ש הכלכלי: המחלוקת לגבי מניות של קרובי משפחה מגיעה לעליון

האם מניות שנרכשו ע"י קרובי משפחה של בעל שליטה נחשבות לחלק מ"החזקות הציבור", או שהן נספרות כחלק מהחזקות בעל השליטה? ● שאלה משפטית זו עומדת בלב מחלוקת בין ביהמ"ש הכלכלי לרשות ני"ע ● במרכז ההליך: איש העסקים יעקב לוקסנבורג

מושגים לאזרחות מיודעת. מדדי אי שוויון / צילום: Shutterstock

בקרוב יתפרסמו נתונים על אי־השוויון בישראל. מה צריך לדעת כשקוראים אותם?

אחד הנתונים הכלכליים שמעוררים הכי הרבה עניין הוא אי־השוויון • לאילו היבטים הוא מתייחס, ואיך בכלל מודדים אותו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

צוות ההשקעות של ויולה ונצ'רס / צילום: דוד גראב

ויולה ונצ'רס מגייסת כ־250 מיליון דולר להשקעות חדשות ולהגדלת החזקות קיימות

הקרן ביצעה סגירה ראשונה בהיקף של כ־150 מיליון דולר, שצפויה להתחיל לפעול בתחילת 2026 ● במקביל גויסה קרן נוספת בהיקף של כ־100 מיליון דולר, שמטרתה להגדיל החזקות בחברות פורטפוליו שהקרן מגדירה כמצטיינות שבהן היא כבר השקיעה, ובעצם להעמיק את ההשקעה

הפגנת חוסכי סלייס מחוץ לביהמ''ש הבוקר / צילום: עמירם גיל

ביהמ"ש על פרשת סלייס: הליך פלילי יכול היה לסייע להשבת הכסף

בדיון לאישור הסדר החוב בחברת הגמל שקרסה, השופטת סיגל יעקבי רמזה לקיום חקירה סמויה במישור הפלילי ואמרה: "אני אופטימית ומאמינה בצדק ושאנשים יקבלו בסוף את הכסף. ברור לי ששנתיים זה מעבר להרי החושך למישהו שצריך תרופות" ● בין הנושאים שעלו: התביעות המתגבשות נגד בעלי השליטה בסלייס ודיון עתידי בבג"ץ על ערבות מדינה לחוסכים

האם התרופה תתאים לחתולים? / צילום: Shutterstock

החתול שלכם יחיה 3 שנים נוספות? ניסוי בתרופה חדשה יוצא לדרך

בעוד וטרינרים רושמים לפציינטים הפרוותיים שלהם אוזמפיק של בני אדם כתרופה להשמנת יתר עם ביסוס מחקרי מועט על חתולים, חברת התרופות הווטרינריות Okawa יוצאת בניסוי קליני בתרופה ממשפחת ה-GLP-1 אך בעלת חומר פעיל שונה, בתקווה שתהיה מותאמת יותר לחברים החתוליים

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

הקמתה של מערכת מס הגודש יצאה לדרך, ומומחי תחבורה סקפטיים לגבי יעילותה

220 שערי אגרה ו־140 אתרי חיוב יוקמו בשלוש טבעות סביב תל אביב ● המערכת צפויה להתחיל לפעול ב־2027 ● המומחים עונים: האם המהלך יעבוד בלי שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית?

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

החברה שבנתה ל-OpenAI את חוות השרתים הגדולה בארה"ב בדרך לישראל

לגלובס נודע כי נציגי חברת קרוסו, שהחלה דרכה בכריית ביטקוין, קיימו פגישה במשרד האוצר ● נבחנת כניסה לשוק הישראלי באמצעות שכירת שטחים בחוות שרתים קיימות, בהיקפים של עשרות מגוואט ● המהלך עשוי להוסיף שחקנית חדשה לשוק תשתיות ה-AI המקומי

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

המשקיעים בוול סטריט מתרחקים מענקיות הטכנולוגיה - וזו החלופה

סימני הספקנות סביב תחום ה-AI הולכים ומתרבים, ובתי ההשקעות הגדולים אומרים ללקוחות שלהם להוריד את החשיפה לענקיות הטכנולוגיה ● לדידם, ההזדמנויות הן בתחומים שאינם תחת הפנס ● "המשקיעים כבר לא ירדפו רק אחרי מיקרוסופט ואמזון - ההשקעה הולכת ומתרחבת לשאר השוק"

האם "התסריט הגרוע ביותר" עבור ישראל בעזה בדרך להתממש?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: היום שאחרי הפיגוע הקטלני באוסטרליה, 25 מדינות צפויות לדון מחר בשליחת כוחות בינלאומיים לעזה, ואנטישמיות בחגיגות החנוכה באמסטרדם ● כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בירידות קלות; מניות הטכנולוגיה והבנייה נפלו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5% ● מניית נקסט ויז'ן קפצה בכ-4% ● שבוע של שיאים חדשים עבר על תל אביב, אבל בוול סטריט הרוחות סוערות ● רגע אחרי הורדת הריבית, דוחות של שתי שחקניות מרכזיות בתחום ה-AI הציפו מחדש את החששות בשוק ● השקל לא מפסיק להתחזק מול הדולר, ובבנק סיטי טוענים כי הוא מוערך יתר על המידה בכ-20% ● וגם: שתי המניות הישראליות שצנחו בעשרות אחוזים - ועכשיו האנליסטים מזהים בהן הזדמנות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט עברה לירידות; ברודקום ואורקל נופלות בכ-4%

מדד הנאסד"ק יורד בכ-0.5% ● הזהב עולה לשיא של כל הזמנים ● מחירי הנפט סביב שפל של ארבע שנים ● המכירות הקמעונאיות בסין עלו ב-1.3% בחודש האחרון לעומת שנה קודם, הרבה מתחת לתחזית ● פערי הריביות בעולם מעוררים תסיסה בשוק המטבע, בעיקר בשווקים המתעוררים • "רוטציה סקטוריאלית גדולה" - בתי ההשקעות בארה"ב מסמנים את ההזדמנות הבאה בוול סטריט

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ביטול פיטורי היועמ"שית: "פסק הדין של בג"ץ היה צפוי ומתבקש"

בג"ץ ביטל היום בפסק דין דרמטי את החלטת הממשלה להדיח את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה וכן את החלטת הממשלה ששינתה את המנגנון להפסקת כהונתה ● פרופ' יניב רוזנאי: "פסק הדין נכון ומוצדק" ● עו"ד רז נזרי: "לא בכדי גם השופטים שמוגדרים שמרנים הצטרפו לפסק הדין; שמרנות אין משמעה הפקרות"

לארי אליסון, מייסד ויו''ר אורקל / צילום: Reuters, Noah Berger

החוב של אורקל תופח, המניה צונחת, ועסקה אחת מדאיגה במיוחד את השוק כולו

אחרי חוזה הענק עם OpenAI והשקעות עתק בדאטה סנטרים, השוק מתחיל להטיל ספק בקצב החזרת ההשקעות ובתזרים המזומנים של אורקל ● האם החברה תצליח להפוך את ההבטחות הגדולות להכנסות ממשיות, ומה זה אומר על עתיד כלכלת הבינה המלאכותית?