גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בכירים פלסטינים: ההודעה על ביטול ההסכמים עם ישראל - לא ניתוק מלא של הקשר

למרות הודעת אבו מאזן על ביטול ההסכמים עם ישראל, ברור לשני הצדדים שהפסקה מוחלטת של הקשרים היא פשוט לא אפשרית ● גורם ישראלי אומר כי בימים הקרובים יוחלט בישראל כיצד לנהוג, ולא מן הנמנע כי ייעשה שימוש בכלי הכלכלי להשבתו של התיאום הביטחוני

אבו מאזן / צילום: רנין סוואפטה, רויטרס
אבו מאזן / צילום: רנין סוואפטה, רויטרס

"יא אבו מאזן - זו הכלכלה אבו מאזן", הייתה הקריאה הנואשת כמעט של אבו סמיר, סוחר ותיק מבית לחם, שלא מצליח להבין מה בער למנהיג הרשות הפלסטינית והפת"ח להודיע על ביטול ההסכמים עם ישראל. "מה נעשה עכשיו? איך ניכנס לישראל לפגישות עם הספקים, לקניית סחורה ולשחרור המכולות? על זה הוא חשב לפני שיצא בהצהרה בומבסטית?".

בעניין הזה הופכים ודשים בימים האחרונים ברשות ובישראל, מעבר לתיאום הביטחוני החשוב לכשעצמו. זאת מהסיבה הפשוטה שהרשות הפלסטינית ואזרחיה תלויים לחלוטין בישראל במובן הכלכלי. כ-130 אלף פלסטינים עובדים בישראל בשכר ממוצע של יותר מ-6,000 שקל לחודש (יותר מכפול מהשכר הממוצע ברשות), ומפרנסים כמעט מחצית מהאוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית. הסוחרים, החקלאים והתעשיינים הפלסטינים תלויים במעברי הגבול ובנמלי האוויר והים של ישראל. כלומר לרשות הפלסטינית נתק כלכלי משמעו קריסה.

וזו גם הסיבה שפקידים פלסטינים מנהלים מגעים עם עמיתיהם הישראלים במטרה להרגיע ולהבהיר כי אין מדובר בניתוק מלא של הקשר. גורם המעורב במגעים מגלה ל"גלובס" כי הפלסטינים מעבירים מסר ולפיו מדובר בהצהרה העוסקת בסוגיות המדיניות - ואכן מקטינה מאוד לטווח הקצר את הקשר והתיאום הביטחוני - אבל לא נוגעת בהיבטים הכלכליים. ההוכחה היא ההעברה השגרתית של פניות יומיומיות בנושאי מסחר וכלכלה למינהל האזרחי ומתאם הפעולות בשטחים בצד הישראלי. גם ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד אשתייה, מודה כי הפסקת התיאום פסחה בינתיים על התיאום האזרחי. "ההודעה (על ביטול ההסכמים) לא אומרת שאנחנו מוותרים על הזכויות הבסיסיות שלנו", אמר בראיון. 

המגעים בניסיון לחזור לשגרה בהיבט הכלכלי מנוהלים בדרגי פקידות בכירה, בין השאר בשל חילופי השלטון בישראל וכניסתם של שרי מפתח חדשים - בני גנץ בביטחון, ישראל כ"ץ באוצר ועמיר פרץ בכלכלה.

מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, אומר כי התיאום האזרחי לא יכול להיפסק באחת, שכן בלעדיו אין לרשות קיום ואין לה דרך לנהל את חיי אזרחיה - אישורי מעבר, קבלת טיפול רפואי, גביית מסים, מתן אישורי מעבר לאח"מים, בין היתר. "מה יעשה כעת אבו מאזן כשירצה לצאת מרמאללה - הרי הוא חייב לתאם את זה עם ישראל. אם הוא רציני הוא כלוא ברמאללה", הוא אומר. לדבריו, "הפלסטינים בונים על זה שהחלטת הרשות לא רצינית - כפי שהיה בעבר, ויש סיכוי לכן שהיא תיקח צעד אחורה אם ישראל תדע להפגין גדלות רוח, ואולי אפילו תשהה או תעקוף את מהלך קיזוז כספי התשלומים לאסירים".

לפי אודי אבנטל, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, ההחלטה על ביטול ההסכמים התקבלה על רקע המצוקה אסטרטגית החמורה של הרשות, ובה בין השאר המשבר הכלכלי בשל הקורונה, שהביא בין השאר לצפי לצמיחה שלילית של 8.5% ב-2020.

עוד נתונים מראים על פי שלושה מובטלים ברשות בשל הקורונה, עלייה מ-16% לקרוב ל-50%, וירידה של 60% בהכנסות הרשות ממסים מקומיים. בנוסף לכך הצפי הוא להקטנת הסיוע לרשות ממדינות אירופה בשל הצרות שלהן עצמן, והמשבר מחריף והולך.

אבל האם ביטול ההסכמים מסייע לפתרון המשבר הכלכלי? להפך. הסכמי פריז מ-1994 הסדירו את ההתנהלות הכלכלית של ישראל והרשות הפלסטינית ולפיה המעטפת הכלכלית אחידה, וישראל גובה עבור הפלסטינים את המכס והמסים האחרים הנובעים מיבוא ויצוא, ומעבירה אל הרשות. מדובר בנתח נכבד מתקציב הרשות, נתח שקוצץ לפני שנה בעקבות חוק הקיזוז של משכורות המחבלים. אבל באמצעות דרכים יצירתיות, חלק ניכר מהכסף עובר בכל זאת לרשות באמצעו "הלוואות" למשל. אחת כזו בהיקף של 300 מיליון שקל הועברה לפלסטינים לאחרונה בנימוק של טיפול במשבר הקורונה.

הצהרה מעורפלת ודואליות שמבלבלת את השטח

הכותרת מהנאום שנשא אבו מאזן בתום ישיבת ראשי אש"ף בשבוע שעבר, הייתה מדבריו כי "משמעות הצהרות ישראל וארצות הברית על סיפוח שטחים פלסטינים היא שישראל ביטלה את הסכמי אוסלו וההסכמים הנלווים אליו. אש"ף ומדינת פלסטין משוחררים מכל ההסכמים וההבנות עם ממשלות ישראל וארצות הברית". יש מי שגורסים שמדובר באמירה מעורפלת משהו ולא בביטול מלא.

ההמשך מסבך את העניין אף יותר, מצד אחד: "מעתה על שלטון הכיבוש הישראלי לשאת במלוא האחריות בפני הקהילה הבינלאומית ככוח כובש בשטחי מדינת פלסטין על כל ההשלכות הכרוכות בכך ולפי אמנת ז'נבה והחוק הבינלאומי" - כלומר כולל הדאגה לרווחתם הכלכלית של תושבי האזור. מנגד, הצהרה המעידה על המשך שליטה והחלטות תקציביות של הממשלה הפלסטינית: "הרשות תמשיך להעביר תשלומים לשאהידים, לפצועים ולאסירים הפלסטינים למרות הלחצים". הדואליות הזו מבלבלת את השטח ולא מן הנמנע כי דרג הפקידים מנסה לתקן את מה שנראה כי הנהגת הפלסטינים שכחה מאחור - חיי היום יום של התושבים.

בהיבט הביטחוני מדווחים בישראל כי הקשר קיים, אם כי התיאום נפסק כמעט לגמרי. הראיה, הפסקה של מבצעי המעצרים הליליים של כוחות הביטחון הישראליים בערים הפלסטיניות. ללא תיאום, סכנת החיכוך וההתלקחות בהם גדולה במיוחד. עם זאת ולאור הצהרת אבו מאזן כי יימשך המאבק בטרור, יש עדיין חילופי מידע וקשר בין גורמי הביטחון משני הצדדים. בין היתר בגלל ההכרה המשותפת כי חמאס והג'יהאד האסלאמי ינסו לנצל את ההזדמנות ולערער את השטח באמצעות פיגועי ראווה. פיגועים כאלה יגרמו לצעדי תגובה ישראלים ויערערו את מעמדה של הרשות.

בכיר ביטחוני פלסטיני אומר ל"גלובס" כי ההיגיון של החלטת אבו מאזן ברור - "די נמאס לנו להיות שק חבטות של ביבי וטראמפ, וצריך צעד דרסטי להיאבק בכך. אבל אם לא יהיה לנו כסף לשלם למשכורות של אנשי הביטחון שלנו, מי ישמור על היציבות של הרשות? מי ישמור על אבו מאזן?" האיש הזהיר כי הדבר מעורר מאבק פנימי בין אלה שרואים את עצמם כיורשיו של הראיס. 

נתק כלכלי עם הרשות יפגע גם בישראל

לבד מהפגיעה האנושה בכלכלה הפלסטינית, נתק כלכלי יפגע גם בישראל. לפועלים הפלסטינים מעמד חשוב בענף הבנייה הישראלי וכ-70 אלף פועלים אמורים היו לשוב לעבודה בשבוע הבא. לפחות מחציתם נדרשים לחידוש אשרת המעבר והעבודה בישראל, תהליך העובר דרך הרשות, ואף שהפקידים כאמור מנסים להניעו, שני הצדדים ממתינים להנחיות מלמעלה. נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, כבר נזעק ופרסם הודעה ולפיה ההחלטה של אבו מאזן עלולה לגרור את ענף הבנייה לכאוס - במקום להתאוששות שהייתה צפויה החל מהשבוע הבא. 

בשורה התחתונה, הפסקת הקשר הכלכלי/אזרחי בין ישראל לרשות הפלסטינית, היא לא אופציה. לשני הצדדים. גורם ישראלי אומר כי בימים הקרובים יוחלט בישראל כיצד לנהוג, ולא מן הנמנע כי יעשה שימוש בכלי הכלכלי להשבתו של התיאום הביטחוני. "אסור שביטחונם של אזרחי ישראל ייפגע - וההנהגה הפלסטינית לא תוכל לעמוד בפני אזרחיה הדורשים תעסוקה ופרנסה. צריך למצוא את הדרך לשלב בין השניים, לפחות לתקופה הקרובה. מה יקרה אם באמת יהיה סיפוח? את זה קשה להעריך, אבל ברור שהרשות תנסה לפוצץ את העסק".

הפלסטינים, לפחות אלה המפוכחים והרואים את התלות הכלכלית בישראל, מחפשים את הסולם לרדת מהעץ, וייתכן שאחד מהצעדים הראשונים של ממשלת האחדות הממותנת יותר יהיה ללכת לקראתם ולאפשר את זה. 

עוד כתבות

מודעות של כאל, טפחות, בנק לאומי, ישראכרט / צילום: צילומי מסך

הסיבה שהלוואות מפתות עם פרזנטור מחויך דווקא מייצרות אצלנו דחייה

מחקר ישראלי חדש ניתח את הבעות פנים ותנועות העיניים מול פרסומות של בנקים וחברות כרטיסי אשראי וביטוח ● תנאי ההלוואה והסכום התגלו כחשובים בהרבה מהמעטפת השיווקית

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

הבנקים הגדולים בארה"ב מעריכים: מה יקרה ל-S&P 500 בשנה הבאה?

בנקי השקעות בארה"ב ובעולם מפרסמים את תחזיותיהם העדכניות למדד הדגל האמריקאי - ורבות מהן חיוביות באופן ניכר ● בג'יי. פי. מורגן מאמינים כי ייתכן שה-S&P 500 יחצה את רף 8,000 הנקודות - מה שישקף עבורו אפסייד של מעל 17% ● מנגד, בבנק אוף אמריקה צופים "תשואות צנועות" ומזהירים מפני "כיס אוויר" בתחום ה-AI

ח''כ דוד ביטן / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

"תפסיקו להדליף ואני אענה": החקירה הנגדית של ח"כ דוד ביטן יצאה לדרך

במהלך החקירה הנגדית ניסתה התובעת להראות שוב ושוב כי ח"כ דוד ביטן התחמק מלמסור תשובות מלאות על אף שידע אותן ● ביטן, שמואשם בקבלת שוחד לצד עבירות של הלבנת הון והפרת אמונים, טען כי חשש מהדלפות וכי הוא "לא יכול לזכור את כל הפרטים ב-12 שעות חקירה" ● וגם: איך הוא מפרש את המילה "שטינקר"?

מגדל השעון ביפו. המערערת חויבה בהוצאות המשפט / צילום: Shutterstock

האם מכירת מניות בחברה שהחזיקה בניין להשכרה מזכה בתשלום מס שבח מופחת?

בעקבות סכסוך שהוכרע בעליון חויבה חברה למכור את חלקה בחברה אחרת שהחזיקה בניין אחד להשכרה ביפו ● המוכרים ביקשו לשלם מס שבח מופחת לפי החוק לעידוד השקעות הון, אך מנהל מיסוי מקרקעין חשב אחרת ● מה קבעה ועדת הערר?

מגן אור, מערכת קרן הלייזר הישראלית / צילום: דוברות משרד הביטחון

ישראל לא לבד: המדינה האירופית שמתקרבת למערכת לייזר להגנה

למרות הביקורת על ישראל, נורבגיה רוכשת את טנקי ליאופרד החדשים שמצוידים במערכת מעיל רוח של רפאל ● שמונה חברות דיפנס-טק ישראליות הציגו בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה באסיה ● בריטניה קידמה חוזה לפיתוח מערכת דראגון פייר ● רוסיה החלה להשתמש בדגם איראני מתקדם של חימוש משוטט ● וגם: אוקראינה ויוון חותמות על הסכם לייצור כשב"מים משותף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אחד האנליסטים המשפיעים בוול סטריט ממליץ על 10 מניות ומשוכנע: חברות ה־AI עוד יזנקו

בעוד דמויות בולטות כמו סם אלטמן וריי דליו מזהירות מבועה בענף ה-AI, האנליסט דן איבס מציג תמונה אחרת ואופטימית ● בראיון ל-Yahoo Finance העריך שההשקעות בתחום יזנקו למעל חצי טריליון דולר בתוך שנתיים, המליץ על 10 מניות טכנולוגיה מועדפות, וקבע: אין בועת AI

איראן מנסה לשכנע את המדינה הגרעינית: תתמכי בנו מול ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בעולם חושבים שהפסקות האש בלבנון ועזה עלולות לקרוס, איראן רוצה להבטיח שפקיסטן תפעל איתה נגד ישראל אבל לא בטוח שזה יקרה, מה ישראל רוצה בסוריה, ואיך נשיא סוריה עוזר לסכל הברחות נשק של חיזבאללה ● כותרות העיתונים בעולם

סכר מרכזי באיראן שנפגע מהבצורת / צילום: Reuters, Vantor

כך מייצר המחסור במים במדינות שכנות הזדמנות לגופי אנרגיה והתפלה בישראל

בעוד איראן מתפוררת כתוצאה ממחסור במים, גם ירדן ומצרים בסיכון גבוה להתייבשות, והופכות לתלויות בישראל לאספקת מים ואנרגיה ● מהן המשמעויות הכלכליות שייגזרו מכך, היכן הזדמנויות ההשקעה, ואיך זה יתגלגל עד האג"ח הממשלתיות והדירוג של ישראל

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה בשופרסל / צילום: יונתן בלום

נתון אחד מעלה את השאלה: האם הלקוחות נוטשים את שופרסל בגלל העלאות המחירים

מניית רשת המזון צנחה ב–7% לאחר שדיווחה על רבעון שלישי רצוף של ירידה במכירות בחנויות זהות ● גם אצל המתחרות ניכרה חולשה, אך בשוק חוששים שהמצב בשופרסל קשה יותר ונובע ממהלכי ההתייעלות והעלאות המחירים: "המשך הירידה בהכנסות עלול לקרב הרשת להפסד"

לב לבייב / צילום: תמר מצפי

המחוזי קבע: חברת היהלומים של לבייב תשלם עשרות מיליונים במס

שנים לאחר שחברת היהלומים ארגנה מחדש את פעילותה בחו"ל ומכרה את חלקה בחברות בארה"ב, קובע המחוזי כי העסקאות ההן יובילו כעת לחיוב מס בישראל

בעיית הפקקים הולכת ומחמירה, והציבור צמא לפתרונות / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

לפני עשור הוחלט להאיץ את מיזמי התחבורה. מה קרה בפועל?

בעיית הפקקים הולכת ומחמירה, והציבור צמא לפתרונות ● כמעט עשור אחרי שהממשלה החליטה על האצת מיזמי הענק בתחום התחבורה, איפה הם עומדים כיום? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח - בשיתוף 15 דקות, ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל - עוקב אחרי ההשקעה בפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים

פיצה / צילום: איל כהן

מהלול המשפחתי לפיצרייה מצליחה: מסעדה שהיא סיפור אהבה לאדמה

הפיצות הן הלב של העסק הנעים והטעים הזה במודיעין, ומלבדן יש פה ביסים פשוטים וטובים שמגיעים בעיקר מחומרי הגלם של האזור

פרופיל בעלי העסקים בישראל מתבהר / צילום: Shutterstock

שנה לרפורמה שמקילה על עוסקים זעירים: 80% טרם ניצלו את ההטבות

לפי נתוני רשות המסים רוב העסקים הזעירים הם בבעלות צעירים בני 35 ומטה, המרוויחים פחות מ־6,000 שקל בחודש ● עד כה נרשמו קצת יותר מ־100 אלף מהזכאים, רבים מהם מתחת לסף המס ● המהלך הביא לעלייה במספר המדווחים בזכות ההקלות והנגישות שהרפורמה מאפשרת

א.ל.מ / צילום: אייל טואג

לא רק בנקים וחברות תעופה: א.ל.מ נכנסת לעולם סוכני ה-AI

רשת מוצרי החשמל משיקה סוכן AI שלומד את העדפות וצרכי הלקוח, משווה דגמים ועונה על שאלות ● מהנדסי ישראל קוראים להאצת פרויקטי תשתיות לאומיים ● סטודיו באובאב יוצא במכירת אמנות פומבית למען נפגעי המלחמה ● וגם: המינויים החדשים של הח"כ ומנהל רשות המסים לשעבר ● אירועים ומינויים

מנכ''ל מקורות, עמית לנג, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: רפי קוץ

דוחות מקורות: הרווחים קפצו ב-47% בתשעת החודשים הראשונים של 2025

הזינוק ברווחי חברת המים הממשלתית נרשם בעיקר בעקבות עלייה בשיעור התשואה על ההון שמוכר לה, בעקבות העלייה בתשואות על אגרות החוב הממשלתיות ● מתחילת השנה, השקיעה החברה כ-1.3 מיליארד שקל בהקמה וחידוש מפעלי מים

עמיר אהרון, מנכ''ל מחלבות גד / צילום: זוהר שטרית, עמית פרבר דניאל לילה סטיילינג

דוח ראשון למחלבות גד לאחר ההנפקה: עלייה במכירות לצד ירידה ברווחים

מחלבות גד החלה להסחר בבורסה בת"א בספטמבר 2025 ● המכירות ברבעון השלישי גדלו בכ-4.2% והסתכמו בכ-185 מיליון שקל, אולם הרווח הגולמי ירד והסתכם בכ-49.7 מיליון שקל, ואילו הרווח הנקי הסתכם ב-11.3 מיליון שקל לעומת כ-13 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד

מימין לשמאל: ערן בילסקי, יוני אושרוב, אבי אייל ורן אחיטוב / צילום: Entrée Capital

בתוך חצי שנה: אנטרי קפיטל גייסה 300 מיליון דולר לקרנות AI ודיפטק

קרן ההון סיכון אנטרי קפיטל גייסה 300 מיליון דולר להשקעה בסטארט-אפים בתחומי הבינה המלאכותית, דיפ-טק וקריפטו ● הודעת הגיוס אינה מסגירה את זהות המשקיעים, אך לגלובס נודע כי ביניהם גם גופים מוסדיים ישראלים וזרים ● הקרן המוצלחת ביותר של אנטרי השיגה למשקיעים תשואה של פי 30.2

מנכ''ל וויזאייר ג'וזף וראדי ומירי רגב / צילום: צילום מסך

מנכ"ל וויזאייר בפגישה עם שרת התחבורה: "מתכננים להקים בסיס בישראל באפריל"

בפגישה בין מנכ"ל חברת התעופה ההונגרית ג'וזף וראדי ושרת התחבורה מירי רגב, הודיע המנכ"ל שוויזאייר מתכוונת להקים בסיס כבר באפריל הקרוב ● עם זאת, לא כל הפערים נפתרו והתנגדות ועדי העובדים הישראליים וההסתדרות עשויים להרים קשיים

פרויקט exchange ברמת גן / צילום: 3division

למרות פגיעת הטיל: אזורים מקווה להשלים את בניית מגדל Exchange בר"ג עד לסוף השנה

החברה מציינת בדוח הכספי לרבעון השלישי של 2025 כי היא ממשיכה לפעול לקבלת תעודת גמר "במועד שתוכנן", קרי הרבעון הרביעי של השנה ● השיפוצים צפויים להתארך מעבר לכך ● אחת מהשפעות הפגיעה: החברה מכרה לאורך השנה רק שלוש דירות בפרויקט

 

ד''ר זואי צ'אנס / צילום: איאין כריסטמן

"קודם כול תגידו לא": ד"ר זואי צ'אנס רוצה ללמד אותנו איך להשפיע על אחרים

כמומחית לשיווק וחוקרת של קבלת החלטות, צ'אנס הבינה שמערכות יחסים יותר אפקטיביות מטיעונים כשמנסים לשכנע אחרים ● הקורס שלה באוניברסיטת ייל כבר הפך לאחד המבוקשים בקרב מנהלים וקובעי מדיניות ● בראיון לגלובס, עם יציאת רב המכר שלה "התנין והשופט" בעברית, היא מסבירה איך כל אחד יכול לחולל שינוי