גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בכירים פלסטינים: ההודעה על ביטול ההסכמים עם ישראל - לא ניתוק מלא של הקשר

למרות הודעת אבו מאזן על ביטול ההסכמים עם ישראל, ברור לשני הצדדים שהפסקה מוחלטת של הקשרים היא פשוט לא אפשרית ● גורם ישראלי אומר כי בימים הקרובים יוחלט בישראל כיצד לנהוג, ולא מן הנמנע כי ייעשה שימוש בכלי הכלכלי להשבתו של התיאום הביטחוני

אבו מאזן / צילום: רנין סוואפטה, רויטרס
אבו מאזן / צילום: רנין סוואפטה, רויטרס

"יא אבו מאזן - זו הכלכלה אבו מאזן", הייתה הקריאה הנואשת כמעט של אבו סמיר, סוחר ותיק מבית לחם, שלא מצליח להבין מה בער למנהיג הרשות הפלסטינית והפת"ח להודיע על ביטול ההסכמים עם ישראל. "מה נעשה עכשיו? איך ניכנס לישראל לפגישות עם הספקים, לקניית סחורה ולשחרור המכולות? על זה הוא חשב לפני שיצא בהצהרה בומבסטית?".

בעניין הזה הופכים ודשים בימים האחרונים ברשות ובישראל, מעבר לתיאום הביטחוני החשוב לכשעצמו. זאת מהסיבה הפשוטה שהרשות הפלסטינית ואזרחיה תלויים לחלוטין בישראל במובן הכלכלי. כ-130 אלף פלסטינים עובדים בישראל בשכר ממוצע של יותר מ-6,000 שקל לחודש (יותר מכפול מהשכר הממוצע ברשות), ומפרנסים כמעט מחצית מהאוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית. הסוחרים, החקלאים והתעשיינים הפלסטינים תלויים במעברי הגבול ובנמלי האוויר והים של ישראל. כלומר לרשות הפלסטינית נתק כלכלי משמעו קריסה.

וזו גם הסיבה שפקידים פלסטינים מנהלים מגעים עם עמיתיהם הישראלים במטרה להרגיע ולהבהיר כי אין מדובר בניתוק מלא של הקשר. גורם המעורב במגעים מגלה ל"גלובס" כי הפלסטינים מעבירים מסר ולפיו מדובר בהצהרה העוסקת בסוגיות המדיניות - ואכן מקטינה מאוד לטווח הקצר את הקשר והתיאום הביטחוני - אבל לא נוגעת בהיבטים הכלכליים. ההוכחה היא ההעברה השגרתית של פניות יומיומיות בנושאי מסחר וכלכלה למינהל האזרחי ומתאם הפעולות בשטחים בצד הישראלי. גם ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד אשתייה, מודה כי הפסקת התיאום פסחה בינתיים על התיאום האזרחי. "ההודעה (על ביטול ההסכמים) לא אומרת שאנחנו מוותרים על הזכויות הבסיסיות שלנו", אמר בראיון. 

המגעים בניסיון לחזור לשגרה בהיבט הכלכלי מנוהלים בדרגי פקידות בכירה, בין השאר בשל חילופי השלטון בישראל וכניסתם של שרי מפתח חדשים - בני גנץ בביטחון, ישראל כ"ץ באוצר ועמיר פרץ בכלכלה.

מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, אומר כי התיאום האזרחי לא יכול להיפסק באחת, שכן בלעדיו אין לרשות קיום ואין לה דרך לנהל את חיי אזרחיה - אישורי מעבר, קבלת טיפול רפואי, גביית מסים, מתן אישורי מעבר לאח"מים, בין היתר. "מה יעשה כעת אבו מאזן כשירצה לצאת מרמאללה - הרי הוא חייב לתאם את זה עם ישראל. אם הוא רציני הוא כלוא ברמאללה", הוא אומר. לדבריו, "הפלסטינים בונים על זה שהחלטת הרשות לא רצינית - כפי שהיה בעבר, ויש סיכוי לכן שהיא תיקח צעד אחורה אם ישראל תדע להפגין גדלות רוח, ואולי אפילו תשהה או תעקוף את מהלך קיזוז כספי התשלומים לאסירים".

לפי אודי אבנטל, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, ההחלטה על ביטול ההסכמים התקבלה על רקע המצוקה אסטרטגית החמורה של הרשות, ובה בין השאר המשבר הכלכלי בשל הקורונה, שהביא בין השאר לצפי לצמיחה שלילית של 8.5% ב-2020.

עוד נתונים מראים על פי שלושה מובטלים ברשות בשל הקורונה, עלייה מ-16% לקרוב ל-50%, וירידה של 60% בהכנסות הרשות ממסים מקומיים. בנוסף לכך הצפי הוא להקטנת הסיוע לרשות ממדינות אירופה בשל הצרות שלהן עצמן, והמשבר מחריף והולך.

אבל האם ביטול ההסכמים מסייע לפתרון המשבר הכלכלי? להפך. הסכמי פריז מ-1994 הסדירו את ההתנהלות הכלכלית של ישראל והרשות הפלסטינית ולפיה המעטפת הכלכלית אחידה, וישראל גובה עבור הפלסטינים את המכס והמסים האחרים הנובעים מיבוא ויצוא, ומעבירה אל הרשות. מדובר בנתח נכבד מתקציב הרשות, נתח שקוצץ לפני שנה בעקבות חוק הקיזוז של משכורות המחבלים. אבל באמצעות דרכים יצירתיות, חלק ניכר מהכסף עובר בכל זאת לרשות באמצעו "הלוואות" למשל. אחת כזו בהיקף של 300 מיליון שקל הועברה לפלסטינים לאחרונה בנימוק של טיפול במשבר הקורונה.

הצהרה מעורפלת ודואליות שמבלבלת את השטח

הכותרת מהנאום שנשא אבו מאזן בתום ישיבת ראשי אש"ף בשבוע שעבר, הייתה מדבריו כי "משמעות הצהרות ישראל וארצות הברית על סיפוח שטחים פלסטינים היא שישראל ביטלה את הסכמי אוסלו וההסכמים הנלווים אליו. אש"ף ומדינת פלסטין משוחררים מכל ההסכמים וההבנות עם ממשלות ישראל וארצות הברית". יש מי שגורסים שמדובר באמירה מעורפלת משהו ולא בביטול מלא.

ההמשך מסבך את העניין אף יותר, מצד אחד: "מעתה על שלטון הכיבוש הישראלי לשאת במלוא האחריות בפני הקהילה הבינלאומית ככוח כובש בשטחי מדינת פלסטין על כל ההשלכות הכרוכות בכך ולפי אמנת ז'נבה והחוק הבינלאומי" - כלומר כולל הדאגה לרווחתם הכלכלית של תושבי האזור. מנגד, הצהרה המעידה על המשך שליטה והחלטות תקציביות של הממשלה הפלסטינית: "הרשות תמשיך להעביר תשלומים לשאהידים, לפצועים ולאסירים הפלסטינים למרות הלחצים". הדואליות הזו מבלבלת את השטח ולא מן הנמנע כי דרג הפקידים מנסה לתקן את מה שנראה כי הנהגת הפלסטינים שכחה מאחור - חיי היום יום של התושבים.

בהיבט הביטחוני מדווחים בישראל כי הקשר קיים, אם כי התיאום נפסק כמעט לגמרי. הראיה, הפסקה של מבצעי המעצרים הליליים של כוחות הביטחון הישראליים בערים הפלסטיניות. ללא תיאום, סכנת החיכוך וההתלקחות בהם גדולה במיוחד. עם זאת ולאור הצהרת אבו מאזן כי יימשך המאבק בטרור, יש עדיין חילופי מידע וקשר בין גורמי הביטחון משני הצדדים. בין היתר בגלל ההכרה המשותפת כי חמאס והג'יהאד האסלאמי ינסו לנצל את ההזדמנות ולערער את השטח באמצעות פיגועי ראווה. פיגועים כאלה יגרמו לצעדי תגובה ישראלים ויערערו את מעמדה של הרשות.

בכיר ביטחוני פלסטיני אומר ל"גלובס" כי ההיגיון של החלטת אבו מאזן ברור - "די נמאס לנו להיות שק חבטות של ביבי וטראמפ, וצריך צעד דרסטי להיאבק בכך. אבל אם לא יהיה לנו כסף לשלם למשכורות של אנשי הביטחון שלנו, מי ישמור על היציבות של הרשות? מי ישמור על אבו מאזן?" האיש הזהיר כי הדבר מעורר מאבק פנימי בין אלה שרואים את עצמם כיורשיו של הראיס. 

נתק כלכלי עם הרשות יפגע גם בישראל

לבד מהפגיעה האנושה בכלכלה הפלסטינית, נתק כלכלי יפגע גם בישראל. לפועלים הפלסטינים מעמד חשוב בענף הבנייה הישראלי וכ-70 אלף פועלים אמורים היו לשוב לעבודה בשבוע הבא. לפחות מחציתם נדרשים לחידוש אשרת המעבר והעבודה בישראל, תהליך העובר דרך הרשות, ואף שהפקידים כאמור מנסים להניעו, שני הצדדים ממתינים להנחיות מלמעלה. נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, כבר נזעק ופרסם הודעה ולפיה ההחלטה של אבו מאזן עלולה לגרור את ענף הבנייה לכאוס - במקום להתאוששות שהייתה צפויה החל מהשבוע הבא. 

בשורה התחתונה, הפסקת הקשר הכלכלי/אזרחי בין ישראל לרשות הפלסטינית, היא לא אופציה. לשני הצדדים. גורם ישראלי אומר כי בימים הקרובים יוחלט בישראל כיצד לנהוג, ולא מן הנמנע כי יעשה שימוש בכלי הכלכלי להשבתו של התיאום הביטחוני. "אסור שביטחונם של אזרחי ישראל ייפגע - וההנהגה הפלסטינית לא תוכל לעמוד בפני אזרחיה הדורשים תעסוקה ופרנסה. צריך למצוא את הדרך לשלב בין השניים, לפחות לתקופה הקרובה. מה יקרה אם באמת יהיה סיפוח? את זה קשה להעריך, אבל ברור שהרשות תנסה לפוצץ את העסק".

הפלסטינים, לפחות אלה המפוכחים והרואים את התלות הכלכלית בישראל, מחפשים את הסולם לרדת מהעץ, וייתכן שאחד מהצעדים הראשונים של ממשלת האחדות הממותנת יותר יהיה ללכת לקראתם ולאפשר את זה. 

עוד כתבות

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי

האם דוח העוני של "לתת" מציג מציאות כלכלית מעוותת?

דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת" מציג עליות חדות בעלויות המחיה - אך מאחורי המספרים מסתתרת מתודולוגיה שמבלבלת בין הוצאה לבין מחיר ● חלק מהרכיבים כלל לא מודדים יוקר מחיה, אלא צריכה בפועל של אוכלוסיות מסוימות, מה שמוביל לכשלים בולטים ולהצגת הנתונים בצורה מטעה

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי מפטרת כ-200 עובדים, הרוב מישראל

החברה מפטרת כ-5% מכח האדם שלה, רוב המפוטרים יהיו בישראל, ויגיעו מחלקים שונים בחברה ● מובילאיי: "החברה תפעל לתמוך בעובדים המושפעים ובמקביל תמשיך לגייס למשרות הנדרשות למימוש תוכניותיה ארוכות הטווח"

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שנת שיא לדיפנס טק הישראלי: מיליארד דולר זרמו לסטארט־אפים בתחום

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לידיעת משקיעי קרנות הנאמנות: יכול להיות שדמי הניהול שלכם יעלו בקרוב. מה אפשר לעשות?

גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● אחרי שנה של תשואות פנומנליות, למנהלי הקרנות קל למכור התייקרות ● המשקיעים בפלונטר: אם יעבירו את הכסף, ישלמו 25% מס על הרווח, אבל אם יישארו מה ימנע העלאה נוספת בשנה הבאה?

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

מחיר ביטוח הרכב / צילום: Shutterstock

לפני הדיון בוועדת הכלכלה: רשות שוק ההון קנסה שתי חברות ביטוח על מחירי ביטוחי הרכב

רשות שוק ההון הטילה קנס של 125 אלף שקל לביטוח ישיר והפניקס בעקבות חוסר בפרטים שביקשה מחברות הביטוח כדי להבין האם הן העלו את פרמיות ביטוחי הרכב יותר מדי ● הרשות ספגה ביקורת על כך שפעלה לאט מדי, כאשר בזמן שפעלה מחירי הביטוח כבר ירדו בשנה האחרונה בכ-10%

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

ולדימיר טנב, מנכ''ל רובינהוד / צילום: ap, Mark Lennihan

"הוא הקים מעין כת": הכירו את הגורו העולה של ההשקעות המסוכנות בוול סטריט

ולאד טנב, שמוביל את פלטפורמת המסחר המקוון אותה ייסד עם שותף לפני 13 שנה, בגיל 25, מקפיד להפוך את מצגות החברה לשואו ואת לקוחותיה לחוד החנית של המסחר האקזוטי ● עם מועדון מעריצים הולך ומתרחב, טנב הבין את הפוטנציאל בסוחרים פעילים ואגרסיביים, בדרך להכניס את האקסטרים להשקעות המיינסטרים