גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"זו תוכנית האין מענק הכי מתוחכמת שייצרו במדינת ישראל"

החוק הכולל תוכנית סיוע בהיקף של 6 מיליארד שקלים לעסקים יובא היום לאישור הממשלה, אולם הביקורת עליו לא שוככת ● ארגוני העצמאים טוענים כי המשמעות של החוק בנוסח הנוכחי הנה פגיעה חמורה דווקא בעסקים החלשים ביותר ● "העסקים הקטנים חשים שהוליכו אותם שולל ובסוף שוב מצאו את עצמם אחרונים בשרשרת המזון"

מחאת העצמאים בשדרות רוטשילד, תל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס
מחאת העצמאים בשדרות רוטשילד, תל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

"הקריטריונים והמגבלות המופיעים בחוק המענק לעידוד התעסוקה יביאו לכך שמעסיקים רבים, בייחוד אלו שנפגעו באופן דרסטי, לא יקבלו פיצוי כלל, או יקבלו פיצוי מופחת, ולעומת זאת מעסיקים 'טרמפיסטים' שכלל לא נפגעו בתקופת המשבר, וחלקם אף נהנו מהטבות שניתנו לכלל העסקים כמו תשלום לעובדיהם בגין תקופת החל"ת, הנחות בארנונה, הלוואות, דחיית מועדים וכיוצ"ב, יזכו לקבל את מלוא המענק".

בנוסף, המדינה "חוסכת" על הגב של העסקים הקורסים, ובמקום להעניק לעצמאים סיוע בהיקף 6 מיליארד שקלים, כפי שהקצתה לתוכנית, היא תשקיע בפועל כ-3 מיליארד שקלים בלבד על פי התוכנית הנוכחית. כך טוענים ראשי ארגוני העצמאים, התוקפים את חוק המענק לעידוד התעסוקה.

היום יובא החוק - הכולל תוכנית סיוע בהיקף של 6 מיליארד שקלים לעסקים במשק, ועתיד להעניק מענק לעסקים בעבור כל עובד שיוחזר לשוק העבודה - לאישור הממשלה. אך הביקורת נגד החוק לא שוככת.

על פי המתווה שגיבש שר האוצר ישראל כ"ץ יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והדרגים המקצועיים, יינתן מענק לכל עסק בגין כל עובד שיוחזר לעבודה החל מה-1 ביוני בסכום כולל של 7,500 שקל. עוד נקבע, כי בגין עובדים שהוחזרו לתעסוקה החל מה-1 במאי, יקבל העסק מענק בסכום כולל של 3,500 שקל.

מטרת החוק היא יצירת תמריץ להחזרת העובדים לתעסוקה וצמצום הפגיעה הכלכלית במשק, אך ארגוני העצמאים טוענים כי המשמעות של החוק בנוסח הנוכחי הנה פגיעה חמורה דווקא בעסקים החלשים ביותר, שנפגעו את הפגיעה המשמעותית ביותר ממשבר הקורונה.

במכתב ששיגרו לשר האוצר בסוף השבוע טוענים נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי ונשיא לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל) רועי כהן, כי ההצעה במתכונתה הנוכחית תאפשר מצב אבסורדי בו עסק, שמחזור עסקיו לא נפגע כלל, ייהנה ממענק מלא בסך 7,500 שקל בגין כל עובד, ואילו לעסק שהיה סגור לחלוטין ללא כל הכנסה במשך 5 חודשים ויפתח באופן מלא רק באוגוסט, יינתן מענק מופחת באופן משמעותי, בסך 3,750 שקל בגין כל עובד - מענק שאינו מעודד ו/או תורם ליישום תכלית החוק.

"ככל שיש מתווה המאפשר קיומה של סיטואציה לא סבירה ולא הגיונית זו - הוא מחייב בדיקה ושינוי", כותבים גינדי וכהן לשר.

כמו כן, לטענת השניים, המתווה המוצע לאור המגבלות והסכומים הנקובים בו, לא ימצה להערכתתם את הבטחת ראש הממשלה להקצאת 6 מיליארד שקל לטובת העניין. "אנו צופים, שבמסגרת הנוכחית סך המענק לא יחצה את רף ה-3 מיליארד שקל. מכאן עולה כי החוק בניסוחו הנוכחי לא יגשים את תכליתו", נכתב במכתב הפנייה לשר.

במכתבם פורשים גינדי וכהן את שורת "העיוותים", כלשונם, ביישום החוק המוצע, ובראשם הבעיה כי אין זכאות למענק בגין עובדים שהוחזרו לפני ה-1 במאי. לטענתם, משרד האוצר הודיע לציבור המעסיקים כבר באפריל כי יינתנו תמריצים עבור עובדים שיוחזרו לעבודה מהחל"ת, ובכך הטעה את הציבור. לטענת גינדי וכהן, המדינה אפשרה, דחפה ופנתה לעסקים הקטנים וחנויות הרחוב לפתוח כבר ב-20 באפריל השנה את כלל החנויות והעסקים, כולל מרכזי קניות, תוך הבטחה כי יקבלו פיצוי, אך כעת עולה תמונה לפיה כלל לא הייתה כוונה אמיתית לפצות עסקים אלו, ודווקא אלו שמהרו לחזור למעגל העבודה ולהחזיר את העובדים לפעילות יוצא שכרם בהפסדם ולא יתוגמלו כלל.

עוד נטען שהבעיה חלה גם לגבי עסקים שנפתחו החל מ-1 במאי, וביניהם עסקים בתחומי מסעדות ופנאי, שנפגעו קשות במשבר, ובהתאם לתוכנית המוצעת יקבלו סכום זעום בלבד של 3,500 שקל, שעבורם לא מהווה תמריץ להחזרת עובדים לעבודה ולא מהווה הזנק לעסק עצמו להישאר עסק חי ומנוע צמיחה של המשק הישראלי.

"עיוות" נוסף לטענת גינדי וכהן הנו הפגיעה בסכום המענק בגין עובדים שיוחזרו לעבודה בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר. "מודל המענק חייב להתאים את עצמו למגזרים שלמים, שהפגיעה בהם הייתה אנושה ושאין באפשרותם לפתוח את העסק בקרוב או לחלופין להפעילו במתכונת מלאה בחודשים הקרובים... סכום המענק שיקבלו נמוך, למרות שאלו העסקים שנפגעו הכי קשה, הראשונים להיסגר והאחרונים להיפתח, ודווקא אלו שאמורים לקבל את המענק הגבוה ביותר יקבלו את המענק הנמוך ביותר", כותבים השניים לשר.

בין היתר, מתייחסים גינדי וכהן לעסקים בתחום אולמות וגני האירועים, תיאטראות, תרבות, הפקות, תיירות, מלונאות וכדומה.

פגיעה בסטודנטים ובאימהות

טענה נוספת העולה כנגד תוכנית הסיוע הנה כי הגבלת המענק רק בגין עובדים שהשתכרו שכר מזערי בסך 3,300 שקל תפגע באוכלוסיות חלשות, בסטודנטים, בחיילים משוחררים, באימהות, בסייעות באזרחים ותיקים ונכים, שבמקרים רבים עובדים במשרה חלקית.

עוד טוענים גינדי וכהן כי מנוסח החוק עולה כי מעסיקים רבים יוחרגו, ביניהם: גני ילדים ומעונות לגיל הרך פרטיים בכיתות מתוקצבות; כל המגזר השלישי; עמותות; מלכ"רים שחלק מפעילותם נתמכת על ידי המדינה ועוד. לטענתם, קיים חוסר סבירות בהחרגת המעסיקים שנתמכים באופן טוטאלי ונוצרת אפליה בין מעסיקים.

עוד נטען במכתב כי גם נוסחת חישוב מצבת העובדים מייצרת בעיות. לטענת השניים, על פי הנוסח המוצע קביעת נקודת בסיס ההעסקה הנמוך לפי חודש אפריל תביא לכך שלמעסיקים רבים יקבע בסיס העסקה בסיסי גבוה מידי ויפגעו בגובה הפיצוי.

כך לדוגמה, מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת בחודש אפריל מתוך חמלה כלפי העובדים, על מנת שלא יוותרו מחוסרי פרנסה ערב חג הפסח. כמו כן עובדי תחנות דלק שהוצאו לחל"ת לאור הסגר שהוטל, עובדים בקבוצות סיכון שהוצאו לחל"ת בחודש אפריל, מעסיקים שהחזירו עובדים לעבודה בחודש אפריל, ביניהם חנויות הרחוב והמרכזים המסחריים ועוד.

טענה נוספת שמעלים גינדי וכהן נגד החוק הינה כי הוא מעניק פיצוי למעסיקים שכלל לא נפגעו כתוצאה ממשבר הקורונה - ה"טרמפיסטים", שחלקם נהנו מהטבות שניתנו לכלל העסקים כמו הנחות בארנונה, הלוואות ודחיית מועדי תשלום לרשויות. תזכיר החוק במתכונתו מציע לפצות אותם בדיוק באותו האופן בו יפוצה עסק שהיה סגור ולא היו לו כלל הכנסות בחודשים האחרונים.

מנגד, נטען במכתב, ישנם מעסיקים רבים, שלמרות שנפגעו במחזור העסקים שלהם, הם החליטו שלא להוציא את עובדיהם לחל"ת ובכך הסירו את נטל התשלום מהמדינה. "דווקא עסקים אלו ראויים לקבלת פיצוי", כותבים השניים לשר.

באשר לאי מיצוי התקציב שהוקצה לתוכנית - 6 מיליארד שקלים, טוענים השניים כי חשבון מתמטי פשוט מראה כי בכדי למצות את כל הסכום, נדרשת חזרתם של 800 אלף עובדים לעבודה בחודש יוני ובגינם יקבל המעסיק 7,500 שקל.

לטענתם, בפועל גם להיקפים אלה לא נגיע, כי אם נפחית ממצבת המובטלים את כל העובדים של המועסקים שהוחרגו מהתזכיר המוצע (לגביהם לא ישולם תמריץ כלל ) כגון עובדי מדינה, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה וכיוצ"ב, גופים מתוקצבים (עמותות תרבות, רווחה, סעד, חברות עירוניות, תאגידי מים, קופות חולים, תאגידי בריאות, מוסדות חינוך ממשלתיים, מוסדות להשכלה גבוהה) ונוסיף על כך את העובדה שהפיצוי הולך ופוחת עם החזרת העובדים בחודשים מאי, יולי, אוגוסט וספטמבר, ממוצע הפיצוי שישולם יהיה כ- 4,000 שקל. להערכת גינדי וכהן, במצב דברים זה העלות התקציבית לא תהיה בין 2 ל-3 מיליארד שקל, ובהנחה כי סכום זה חייב במס הרי שהמדינה תשלם נטו לתוכנית 1-1.5 מיליארד שקל בלבד.

תיאטרון האבסורד

גם נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק, פנתה לשר האוצר בבקשה לעריכת תיקונים בחוק המענק לעידוד התעסוקה (יחד עם המשנה לנשיאת הלשכה, רו"ח אלינה פרנקל). בין התיקונים שמציעות השתיים הדרישה לכלול בחוק המענק לעידוד תעסוקה גם עסקים שלא הוציאו עובדים לחל"ת ולאפשר להם מענק בהיקף של 30% מהירידה בהכנסותיהם, לא להפלות מעסיקים שהחזירו עובדים כבר במאי, לפטור את המענק מתשלום ביטוח לאומי ומס בריאות, ולהבטיח המשך העסקת עובדים בחצי שנה לפחות מיום חזרת העובד.

במכתב מציינות רו"ח שטרק ורו"ח פרנקל רונן, בין היתר, כי אין להפלות בין עובדים שחזרו לעבודה אצל המעסיק בחודש מאי לבין עובדים שחזרו לעבודה בחודשים יוני, יולי, אוגוסט או ספטמבר, במיוחד לאור ההתחייבות השלטונית של משרד האוצר שמעסיקים שיקדימו החזרת עובדים לא ייפגעו בזכאותם למענק.

לטענתן, "הבחנה זו יוצרת הפליה וזאת בשל העובדה שמעסיקים שהחזירו את העובדים מוקדם יותר (ובכך הקלו על קופת המדינה במימון דמי האבטלה, אך ספגו ירידה בהכנסותיהם כתוצאה מאי חזרה מלאה של הפעילות במשק), יקבלו מענק בסכום נמוך יותר מאשר מעסיקים שהחזירו את העובדים בשלב מאוחר יותר. זאת בייחוד כשרבים מהמעסיקים הסיקו מהודעת דוברות משרד האוצר שלא ייפגעו מכך שהחזירו את העובדים שלהם לפני מיסוד מנגנון התמריצים".

המלצה נוספת של לשכת רואי החשבון היא שהמענק הפטור ממע"מ, יהיה פטור גם מתשלום בעבור ביטוח לאומי ומס בריאות בדומה למענק פעימה שלישית.

לדברי יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס: "המסמך שהגשנו לשר כולל תשעה עיוותים ונושאים שיש לתקן במתווה, כולל הצעותינו המקצועיות לשינוי, שיביאו לכך שיישום החוק ייתן תמריץ למעסיקים להשבת העובדים ויאפשר להם להמשיך להיות עסקים חיים ומנועי צמיחה במשק, שלא יכול להרשות לעצמו להפסיד ולא מנוע אחד".

נשיא לה"ב עו״ד רועי כהן מוסיף כי ״מתווה מענק עידוד התעסוקה לא נותן מענה אמיתי למגזר העסקי. העסקים הקטנים מרגישים מרומים ושהונו אותם לחשוב שמישהו מעוניין באמת לעזור ולסייע להם במאמץ לשמור על העסק שלהם. חלק מהעסקים פתחו כפי שאישרו להם ב-20 באפריל, וכלל חנויות הרחוב והעסקים שאפשרו להם לחזור לעבודה פתחו ב-26 באפריל. ואלה לא יזכו לשום מענק.

"זה פשוט תיאטרון האבסורד, שעסקים שניסו לשמור על עובדיהם במהלך המשבר ונפגעו קשה במחזור שלהם לא יקבלו מענק, ועסקים שלא נפגעו כלל ושחררו ללא סיבה את עובדיהם לחל״ת על חשבון המדינה יקבלו מענק. זה פשוט בלתי נתפס. על פניו מסתמן שהמטרה האמיתית באוצר מלכתחילה הייתה פשוט לא לתת את הסיוע, ועשו הכל כדי שהמענק הזה לא ייצא לפועל. גררו זאת חודש ימים, הוציאו את העובדים החלשים, הסטודנטים, החיילים המשוחררים מחוץ למתווה ויצרו תמריץ שלילי להחזרתם.

"איזה עסק יחזיר עכשיו עובדים בסוף מאי שאפשרו לו לפתוח כאשר הוא מפסיד 4,000 שקל על כל עובד במידה ויחזור לפני 1 ביוני? צחוק הגורל שמשרד האוצר מדרבן את העסקים לא לחזור לעבודה בתעסוקה מלאה ואין תיאור נכון יותר שזו תוכנית האין מענק הכי מתוחכמת שייצרו במדינת ישראל ואפשר כבר עכשיו לתת להם פרס על החיסכון למדינה על גב העסקים הקטנים. העסקים הקטנים חשים שהוליכו אותם שולל ובסוף שוב מצאו את עצמם אחרונים בשרשרת המזון, ללא מענה אמיתי ועם תוכנית שגויה מהיסוד".

עוד כתבות

יוסי תורג'מן, והדמיית פרויקט YBOX art / צילום: משה צור אדריכלים, יובל חן

"האטה? אנחנו מוכרים דירות ב-90 אלף שקל למ"ר בדרום ת"א": מנכ"ל YBOX לא מתרגש ממצב ענף המגורים

יוסי תורג'מן, מנכ"ל YBOX, מספר אחרי אישור הפרויקט המדובר בדרום תל אביב־יפו: "ברובעים 3 ו־4 בעיר יש האטה מאוד רצינית - אבל באזור הפרויקט אנחנו מוכרים סביב 90 אלף שקל למ"ר" ● ואיזו ביקורת יש לו על הורדת הריבית? "הייתה צריכה להיות דרסטית יותר"

בורסת KOSDAQ בסיאול / צילום: ap, Lee Jin-man

כמו משחקי הדיונון: הסוחרים מאחורי אחת התופעות הבולטות בוול סטריט

נוכח הזינוק החד בהשקעות מסוכנות של משקיעי הריטייל בדרום קוריאה במניות מם ותעודות סל ממונפות בארה"ב, רשות ניירות הערך בסיאול מחמירה את הפיקוח ● החל מדצמבר יידרשו משקיעי ריטייל לעבור קורסים וסימולציות בעקבות חשש להחרפת התנודתיות בוול סטריט והסיכונים לכלכלה המקומית

שר החוץ גדעון סער. פוסט ברשת איקס, 12.11.25 / צילום: מארק ניימן, לע''מ

האם גדעון סער עקבי בתמיכה במתן חנינה לנתניהו?

גדעון סער אכן קרא לסיום משפט נתניהו עוד כשישב באופוזיציה ● אלא שאז היה מדובר בהסדר טיעון, וכעת בחנינה, וההבדלים לא זניחים ● המשרוקית של גלובס

שלמה אליהו, דוד פורר, ישי דוידי, זוהר לוי, אהרון פרנקל / איור: גיל ג'יבלי

עלייתם של הפיננסיירים, והשכירים שהפכו למיליונרים: מעולם לא ראינו שנה כזאת בתל אביב

מדוד פורר דרך שלמה אליהו ועד זוהר לוי: בעלי העניין בחברות הנסחרות בת"א ניצלו את העליות החדות בבורסה כדי למכור מניות בהיקף גבוה פי 3 מבשנה שעברה - כמעט 16 מיליארד שקל, ושברו את שיא כל הזמנים ● וגם: השכירים שמכרו מניות בעשרות מיליוני שקלים

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

התקדמות משמעותית במגעים על עסקת היצוא בין משרד האנרגיה לחברות הגז

לגלובס נודע על התקדמות משמעותית במגעים לגבי עסקת הגז הענקית עם מצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר ● לפי המתווה, חברות הגז יתחייבו לספק גז למשק המקומי במחיר נמוך יותר, שיוצמדו למה שנקבע במתווה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

האוצר למשרדי הממשלה: הכינו צעדי התייעלות בשל הגדלת תקציב הביטחון

רה"מ נתניהו הבהיר לאחרונה כי בכוונתו להוביל הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון, ב-250-350 מיליארד שקל במשך עשור ● על רקע זה, באוצר פנו הבוקר למנכ"לי משרדי הממשלה בדרישה להציג צעדי התייעלות שיאושרו יחד עם הצעת התקציב בממשלה בעוד יומיים

אמבולנס של הצלב האדום ברצועת עזה (ארכיון)

חמאס: העברנו לישראל את אחד משני החללים החטופים שנותרו

משרד הבריאות: הממצאים שהועברו מחמאס הגיעו לרפואה משפטית לצורך זיהוי ● למרות ההסכם: ממשלת לבנון מאפשרת - וחיזבאללה ממשיך להתעצם ● שני חיילים נפצעו קל הבוקר בפיגוע דקירה ביישוב עטרת בבנימין; המחבל חוסל ● הלילה חוסל המחבל שדרס אמש לוחמת בפיגוע בחברון, אחרי שניסה לדרוס שוב את הלוחמים ● קטאר: נמשכים מאמצי התיווך כדי להגיע לשלב ב' בהסכם הפסקת האש בעזה ● עדכונים שוטפים

מבצעי בלאק פריידיי / צילום: ap, David Zalubowski

המרוויחים הגדולים מהבלאק פריידיי: ענף מוצרי החשמל וענף המחשבים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף האופנה הוא מהנפגעים הגדולים בנובמבר, בשל תחרות בינלאומית חזקה

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה אדומה בוול סטריט; המניה שזינקה לאחר שאנבידיה השקיעה בה

אירופה ננעלה בירידות קלות ● אנבידיה רכשה מניות סינופסיס בהיקף של 2 מיליארד דולר ● המניות הביטחוניות באירופה ירדו על רקע המגעים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● פעילות המפעלים בסין התכווצה בחודש השמיני ברציפות ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין צנח

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: ap, Ahn Young-joon

"בכיתי": מייסד סופטבנק מסביר למה החליט למכור מניות אנבידיה

מייסד הקונצרן היפני הגדול, מסיושי סאן, סיפר כי סופטבנק מכרה את החזקותיה באנבידיה כדי לממן השקעות חדשות בתחום הבינה המלאכותית, כולל OpenAI ● בנוסף, הוא דחה את החששות בשווקים על "בועת בינה מלאכותית", ואמר כי אלו שטוענים זאת "אינם חכמים מספיק"

חברת סלברייט / צילום: איל יצהר

סלברייט רוכשת חברה ב-170 מיליון דולר, מפטרת 20 עובדים בישראל

מהלך הפיטורים של סלברייט מגיע בתקופה שבה מניית החברה מציגה ביצועים חזקים יחסית לשוק ● בתוך כך, החברה הודיעה היום על השלמת רכישת חברת קורליום תמורת כ־170 מיליון דולר

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

הקרנות המנוהלות בדרך לסגור שנה עם יותר גיוסים מהתעשייה הפאסיבית

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

ה־OECD בצפי אופטימי: הצמיחה החזקה בישראל לאחר המלחמה לא תסתכם בריבאונד חד פעמי

תחזית הארגון לצמיחה בשנה הקרובה נמצאת באמצע בין צפי בנק ישראל למשרד האוצר ועומדת על 4.9% ● בניגוד להערכת האוצר כי צפויה שנת ריבאונד חד פעמי, ב-OECD צופים שקצב הצמיחה החזק יימשך גם ב־2027 לצד ירידה באינפלציה, הורדות ריבית ופריחה ביצוא ● עוד צוין כי "הפסקת האש אמורה להסיר מקור של היסוס לעשות עסקים עם ישראל"

טרמינל 1 בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

המאבק בין חברות התעופה הזרות למשרד התחבורה מגיע לבג"ץ

ארגון התעופה IATA ו-10 חברות תעופה בינ"ל עתרו לבג"ץ נגד שרת התחבורה, שר הכלכלה וועדת הכלכלה של הכנסת ● מבקשות שבג"ץ יורה למדינה להפעיל את סמכות החירום שנוספה לחוק שירותי תעופה, ולצמצם רטרואקטיבית את חובותיהן כלפי נוסעים בתקופה שבה המרחב האווירי של ישראל נסגר במבצע "עם כלביא"

בנייה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בדקנו את הדוחות של 9 חברות נדל"ן: בכמה נמכרה דירה ממוצעת בשדה דב, והאם המחירים יורדים?

ירידה של 24% במספר הדירות שנמכרו ושל 9% במחיר הממוצע: דוחות תשע חברות נדל"ן בולטות חושפים מה באמת קורה בשוק הדיור בישראל ● וגם: מדוע סיום המלחמה לא הביא לזינוק במכירות, ומי מכרה מאות דירות במחיר ממוצע של 6.6 מיליון שקל?

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: יחצ

עסקת ענק: קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 בכמיליארד דולר

קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 מידי קרן KKR בכ-950 מיליון דולר, לאחר שניצחה במכרז וגברה על קרנות ההשקעה הפרטיות בלקסטון ו-CVC

נתניהו וסמוטריץ'. רה''מ לא נתן לאוצר אור ירוק, אבל גם לא אור אדום / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ביטחון, חלב ומס על קרקעות: המחלוקות שמאיימות על אישור תקציב המדינה

מאבקי התקציב מגיעים לשיא, לקראת אישורו בממשלה בסוף השבוע ● עיקר המחלוקת הוא סביב הגדלת תקציב משרד הביטחון, רפורמה בשוק החלב ומיסוי קרקעות ● בעוד סמוטריץ' דוחף ליישום הרפורמות, אי־הוודאות בעמדת נתניהו מטילה צל על סיכויי אישור התקציב

2025 צפויה להיות שנה חזקה לפנסיה של החוסכים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"השאלות החשובות השתנו": החוסכים זכו לשנה היסטורית, אבל איך תיראה 2026?

ביצועי הגמל והפנסיה בשנה הנוכחית בדרך לעקוף את שנת 2021 ולהפוך לטובים ביותר מזה עשור וחצי, הרבה בזכות הפריחה בבורסה המקומית ● במסלולי המניות התשואה מתחילת השנה כבר מתקרבת ל־23% ● ובכל זאת יש מי שמציע למשקיעים לעבור לאסטרטגיה זהירה

הפגנה בירושלים נגד גיוס חרדים לצה''ל / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

"השלכות כלכליות הרסניות": אגף התקציבים באוצר נגד מתווה חוק הגיוס

טיוטת החוק לפטור מגיוס, שהוגשה בשבוע שעבר, מעוררת התנגדות גם באגף התקציבים: "מתווה זה לא יביא להגדלת היקף המתגייסים" ● לפי האוצר, החוק יביא להפסד של עשרות מיליארדי שקלים למשק ולהכבדת הנטל על משרתי המילואים

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק, שחר בהירי. / צילום: Moonshot

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי