גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"זו תוכנית האין מענק הכי מתוחכמת שייצרו במדינת ישראל"

החוק הכולל תוכנית סיוע בהיקף של 6 מיליארד שקלים לעסקים יובא היום לאישור הממשלה, אולם הביקורת עליו לא שוככת ● ארגוני העצמאים טוענים כי המשמעות של החוק בנוסח הנוכחי הנה פגיעה חמורה דווקא בעסקים החלשים ביותר ● "העסקים הקטנים חשים שהוליכו אותם שולל ובסוף שוב מצאו את עצמם אחרונים בשרשרת המזון"

מחאת העצמאים בשדרות רוטשילד, תל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס
מחאת העצמאים בשדרות רוטשילד, תל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

"הקריטריונים והמגבלות המופיעים בחוק המענק לעידוד התעסוקה יביאו לכך שמעסיקים רבים, בייחוד אלו שנפגעו באופן דרסטי, לא יקבלו פיצוי כלל, או יקבלו פיצוי מופחת, ולעומת זאת מעסיקים 'טרמפיסטים' שכלל לא נפגעו בתקופת המשבר, וחלקם אף נהנו מהטבות שניתנו לכלל העסקים כמו תשלום לעובדיהם בגין תקופת החל"ת, הנחות בארנונה, הלוואות, דחיית מועדים וכיוצ"ב, יזכו לקבל את מלוא המענק".

בנוסף, המדינה "חוסכת" על הגב של העסקים הקורסים, ובמקום להעניק לעצמאים סיוע בהיקף 6 מיליארד שקלים, כפי שהקצתה לתוכנית, היא תשקיע בפועל כ-3 מיליארד שקלים בלבד על פי התוכנית הנוכחית. כך טוענים ראשי ארגוני העצמאים, התוקפים את חוק המענק לעידוד התעסוקה.

היום יובא החוק - הכולל תוכנית סיוע בהיקף של 6 מיליארד שקלים לעסקים במשק, ועתיד להעניק מענק לעסקים בעבור כל עובד שיוחזר לשוק העבודה - לאישור הממשלה. אך הביקורת נגד החוק לא שוככת.

על פי המתווה שגיבש שר האוצר ישראל כ"ץ יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והדרגים המקצועיים, יינתן מענק לכל עסק בגין כל עובד שיוחזר לעבודה החל מה-1 ביוני בסכום כולל של 7,500 שקל. עוד נקבע, כי בגין עובדים שהוחזרו לתעסוקה החל מה-1 במאי, יקבל העסק מענק בסכום כולל של 3,500 שקל.

מטרת החוק היא יצירת תמריץ להחזרת העובדים לתעסוקה וצמצום הפגיעה הכלכלית במשק, אך ארגוני העצמאים טוענים כי המשמעות של החוק בנוסח הנוכחי הנה פגיעה חמורה דווקא בעסקים החלשים ביותר, שנפגעו את הפגיעה המשמעותית ביותר ממשבר הקורונה.

במכתב ששיגרו לשר האוצר בסוף השבוע טוענים נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי ונשיא לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל) רועי כהן, כי ההצעה במתכונתה הנוכחית תאפשר מצב אבסורדי בו עסק, שמחזור עסקיו לא נפגע כלל, ייהנה ממענק מלא בסך 7,500 שקל בגין כל עובד, ואילו לעסק שהיה סגור לחלוטין ללא כל הכנסה במשך 5 חודשים ויפתח באופן מלא רק באוגוסט, יינתן מענק מופחת באופן משמעותי, בסך 3,750 שקל בגין כל עובד - מענק שאינו מעודד ו/או תורם ליישום תכלית החוק.

"ככל שיש מתווה המאפשר קיומה של סיטואציה לא סבירה ולא הגיונית זו - הוא מחייב בדיקה ושינוי", כותבים גינדי וכהן לשר.

כמו כן, לטענת השניים, המתווה המוצע לאור המגבלות והסכומים הנקובים בו, לא ימצה להערכתתם את הבטחת ראש הממשלה להקצאת 6 מיליארד שקל לטובת העניין. "אנו צופים, שבמסגרת הנוכחית סך המענק לא יחצה את רף ה-3 מיליארד שקל. מכאן עולה כי החוק בניסוחו הנוכחי לא יגשים את תכליתו", נכתב במכתב הפנייה לשר.

במכתבם פורשים גינדי וכהן את שורת "העיוותים", כלשונם, ביישום החוק המוצע, ובראשם הבעיה כי אין זכאות למענק בגין עובדים שהוחזרו לפני ה-1 במאי. לטענתם, משרד האוצר הודיע לציבור המעסיקים כבר באפריל כי יינתנו תמריצים עבור עובדים שיוחזרו לעבודה מהחל"ת, ובכך הטעה את הציבור. לטענת גינדי וכהן, המדינה אפשרה, דחפה ופנתה לעסקים הקטנים וחנויות הרחוב לפתוח כבר ב-20 באפריל השנה את כלל החנויות והעסקים, כולל מרכזי קניות, תוך הבטחה כי יקבלו פיצוי, אך כעת עולה תמונה לפיה כלל לא הייתה כוונה אמיתית לפצות עסקים אלו, ודווקא אלו שמהרו לחזור למעגל העבודה ולהחזיר את העובדים לפעילות יוצא שכרם בהפסדם ולא יתוגמלו כלל.

עוד נטען שהבעיה חלה גם לגבי עסקים שנפתחו החל מ-1 במאי, וביניהם עסקים בתחומי מסעדות ופנאי, שנפגעו קשות במשבר, ובהתאם לתוכנית המוצעת יקבלו סכום זעום בלבד של 3,500 שקל, שעבורם לא מהווה תמריץ להחזרת עובדים לעבודה ולא מהווה הזנק לעסק עצמו להישאר עסק חי ומנוע צמיחה של המשק הישראלי.

"עיוות" נוסף לטענת גינדי וכהן הנו הפגיעה בסכום המענק בגין עובדים שיוחזרו לעבודה בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר. "מודל המענק חייב להתאים את עצמו למגזרים שלמים, שהפגיעה בהם הייתה אנושה ושאין באפשרותם לפתוח את העסק בקרוב או לחלופין להפעילו במתכונת מלאה בחודשים הקרובים... סכום המענק שיקבלו נמוך, למרות שאלו העסקים שנפגעו הכי קשה, הראשונים להיסגר והאחרונים להיפתח, ודווקא אלו שאמורים לקבל את המענק הגבוה ביותר יקבלו את המענק הנמוך ביותר", כותבים השניים לשר.

בין היתר, מתייחסים גינדי וכהן לעסקים בתחום אולמות וגני האירועים, תיאטראות, תרבות, הפקות, תיירות, מלונאות וכדומה.

פגיעה בסטודנטים ובאימהות

טענה נוספת העולה כנגד תוכנית הסיוע הנה כי הגבלת המענק רק בגין עובדים שהשתכרו שכר מזערי בסך 3,300 שקל תפגע באוכלוסיות חלשות, בסטודנטים, בחיילים משוחררים, באימהות, בסייעות באזרחים ותיקים ונכים, שבמקרים רבים עובדים במשרה חלקית.

עוד טוענים גינדי וכהן כי מנוסח החוק עולה כי מעסיקים רבים יוחרגו, ביניהם: גני ילדים ומעונות לגיל הרך פרטיים בכיתות מתוקצבות; כל המגזר השלישי; עמותות; מלכ"רים שחלק מפעילותם נתמכת על ידי המדינה ועוד. לטענתם, קיים חוסר סבירות בהחרגת המעסיקים שנתמכים באופן טוטאלי ונוצרת אפליה בין מעסיקים.

עוד נטען במכתב כי גם נוסחת חישוב מצבת העובדים מייצרת בעיות. לטענת השניים, על פי הנוסח המוצע קביעת נקודת בסיס ההעסקה הנמוך לפי חודש אפריל תביא לכך שלמעסיקים רבים יקבע בסיס העסקה בסיסי גבוה מידי ויפגעו בגובה הפיצוי.

כך לדוגמה, מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת בחודש אפריל מתוך חמלה כלפי העובדים, על מנת שלא יוותרו מחוסרי פרנסה ערב חג הפסח. כמו כן עובדי תחנות דלק שהוצאו לחל"ת לאור הסגר שהוטל, עובדים בקבוצות סיכון שהוצאו לחל"ת בחודש אפריל, מעסיקים שהחזירו עובדים לעבודה בחודש אפריל, ביניהם חנויות הרחוב והמרכזים המסחריים ועוד.

טענה נוספת שמעלים גינדי וכהן נגד החוק הינה כי הוא מעניק פיצוי למעסיקים שכלל לא נפגעו כתוצאה ממשבר הקורונה - ה"טרמפיסטים", שחלקם נהנו מהטבות שניתנו לכלל העסקים כמו הנחות בארנונה, הלוואות ודחיית מועדי תשלום לרשויות. תזכיר החוק במתכונתו מציע לפצות אותם בדיוק באותו האופן בו יפוצה עסק שהיה סגור ולא היו לו כלל הכנסות בחודשים האחרונים.

מנגד, נטען במכתב, ישנם מעסיקים רבים, שלמרות שנפגעו במחזור העסקים שלהם, הם החליטו שלא להוציא את עובדיהם לחל"ת ובכך הסירו את נטל התשלום מהמדינה. "דווקא עסקים אלו ראויים לקבלת פיצוי", כותבים השניים לשר.

באשר לאי מיצוי התקציב שהוקצה לתוכנית - 6 מיליארד שקלים, טוענים השניים כי חשבון מתמטי פשוט מראה כי בכדי למצות את כל הסכום, נדרשת חזרתם של 800 אלף עובדים לעבודה בחודש יוני ובגינם יקבל המעסיק 7,500 שקל.

לטענתם, בפועל גם להיקפים אלה לא נגיע, כי אם נפחית ממצבת המובטלים את כל העובדים של המועסקים שהוחרגו מהתזכיר המוצע (לגביהם לא ישולם תמריץ כלל ) כגון עובדי מדינה, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה וכיוצ"ב, גופים מתוקצבים (עמותות תרבות, רווחה, סעד, חברות עירוניות, תאגידי מים, קופות חולים, תאגידי בריאות, מוסדות חינוך ממשלתיים, מוסדות להשכלה גבוהה) ונוסיף על כך את העובדה שהפיצוי הולך ופוחת עם החזרת העובדים בחודשים מאי, יולי, אוגוסט וספטמבר, ממוצע הפיצוי שישולם יהיה כ- 4,000 שקל. להערכת גינדי וכהן, במצב דברים זה העלות התקציבית לא תהיה בין 2 ל-3 מיליארד שקל, ובהנחה כי סכום זה חייב במס הרי שהמדינה תשלם נטו לתוכנית 1-1.5 מיליארד שקל בלבד.

תיאטרון האבסורד

גם נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק, פנתה לשר האוצר בבקשה לעריכת תיקונים בחוק המענק לעידוד התעסוקה (יחד עם המשנה לנשיאת הלשכה, רו"ח אלינה פרנקל). בין התיקונים שמציעות השתיים הדרישה לכלול בחוק המענק לעידוד תעסוקה גם עסקים שלא הוציאו עובדים לחל"ת ולאפשר להם מענק בהיקף של 30% מהירידה בהכנסותיהם, לא להפלות מעסיקים שהחזירו עובדים כבר במאי, לפטור את המענק מתשלום ביטוח לאומי ומס בריאות, ולהבטיח המשך העסקת עובדים בחצי שנה לפחות מיום חזרת העובד.

במכתב מציינות רו"ח שטרק ורו"ח פרנקל רונן, בין היתר, כי אין להפלות בין עובדים שחזרו לעבודה אצל המעסיק בחודש מאי לבין עובדים שחזרו לעבודה בחודשים יוני, יולי, אוגוסט או ספטמבר, במיוחד לאור ההתחייבות השלטונית של משרד האוצר שמעסיקים שיקדימו החזרת עובדים לא ייפגעו בזכאותם למענק.

לטענתן, "הבחנה זו יוצרת הפליה וזאת בשל העובדה שמעסיקים שהחזירו את העובדים מוקדם יותר (ובכך הקלו על קופת המדינה במימון דמי האבטלה, אך ספגו ירידה בהכנסותיהם כתוצאה מאי חזרה מלאה של הפעילות במשק), יקבלו מענק בסכום נמוך יותר מאשר מעסיקים שהחזירו את העובדים בשלב מאוחר יותר. זאת בייחוד כשרבים מהמעסיקים הסיקו מהודעת דוברות משרד האוצר שלא ייפגעו מכך שהחזירו את העובדים שלהם לפני מיסוד מנגנון התמריצים".

המלצה נוספת של לשכת רואי החשבון היא שהמענק הפטור ממע"מ, יהיה פטור גם מתשלום בעבור ביטוח לאומי ומס בריאות בדומה למענק פעימה שלישית.

לדברי יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס: "המסמך שהגשנו לשר כולל תשעה עיוותים ונושאים שיש לתקן במתווה, כולל הצעותינו המקצועיות לשינוי, שיביאו לכך שיישום החוק ייתן תמריץ למעסיקים להשבת העובדים ויאפשר להם להמשיך להיות עסקים חיים ומנועי צמיחה במשק, שלא יכול להרשות לעצמו להפסיד ולא מנוע אחד".

נשיא לה"ב עו״ד רועי כהן מוסיף כי ״מתווה מענק עידוד התעסוקה לא נותן מענה אמיתי למגזר העסקי. העסקים הקטנים מרגישים מרומים ושהונו אותם לחשוב שמישהו מעוניין באמת לעזור ולסייע להם במאמץ לשמור על העסק שלהם. חלק מהעסקים פתחו כפי שאישרו להם ב-20 באפריל, וכלל חנויות הרחוב והעסקים שאפשרו להם לחזור לעבודה פתחו ב-26 באפריל. ואלה לא יזכו לשום מענק.

"זה פשוט תיאטרון האבסורד, שעסקים שניסו לשמור על עובדיהם במהלך המשבר ונפגעו קשה במחזור שלהם לא יקבלו מענק, ועסקים שלא נפגעו כלל ושחררו ללא סיבה את עובדיהם לחל״ת על חשבון המדינה יקבלו מענק. זה פשוט בלתי נתפס. על פניו מסתמן שהמטרה האמיתית באוצר מלכתחילה הייתה פשוט לא לתת את הסיוע, ועשו הכל כדי שהמענק הזה לא ייצא לפועל. גררו זאת חודש ימים, הוציאו את העובדים החלשים, הסטודנטים, החיילים המשוחררים מחוץ למתווה ויצרו תמריץ שלילי להחזרתם.

"איזה עסק יחזיר עכשיו עובדים בסוף מאי שאפשרו לו לפתוח כאשר הוא מפסיד 4,000 שקל על כל עובד במידה ויחזור לפני 1 ביוני? צחוק הגורל שמשרד האוצר מדרבן את העסקים לא לחזור לעבודה בתעסוקה מלאה ואין תיאור נכון יותר שזו תוכנית האין מענק הכי מתוחכמת שייצרו במדינת ישראל ואפשר כבר עכשיו לתת להם פרס על החיסכון למדינה על גב העסקים הקטנים. העסקים הקטנים חשים שהוליכו אותם שולל ובסוף שוב מצאו את עצמם אחרונים בשרשרת המזון, ללא מענה אמיתי ועם תוכנית שגויה מהיסוד".

עוד כתבות

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?