גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כיצד תעמוד תעשיית ניהול תיקי ההשקעות במבחן הקורונה?

בשנים האחרונות נבלמה הצמיחה של תעשיית ניהול התיקים, שבסוף 2019 ניהלה נכסי ציבור בהיקף של כ-295 מיליארד שקל ● יוזמות של רשות ני"ע עשויות לחולל תפנית במגמה

קרנות ההייטק יכולות לגוון את תיק ההשקעות / צילום:Shutterstock :א.ס.א.פ קרייטיב
קרנות ההייטק יכולות לגוון את תיק ההשקעות / צילום:Shutterstock :א.ס.א.פ קרייטיב

רשות ניירות ערך ממשיכה בפרסום נתונים אודות תעשיית ניהול תיקי ההשקעות בישראל. הפרסום הראשון שלה התייחס לאמצע 2014, סוף 2013, ובפרמטרים מסוימים גם ל-2012.

123 הוא מספרן של החברות בעלות רישיון לנהל תיקי השקעות בישראל בסוף 2019. בשנים האחרונות ניכרת התייצבות במספרן של חברות אלה. לשם השוואה, מספר החברות בסוף 2013 היה 120 (אחרי שירד מ-134 בסוף 2012). השיא במספר הגופים בעלי רישיון לניהול תיקי השקעות נרשם ב-2007, עם 207 גופים, ומאז קטן מספרם בכ-40%.

19 הוא מספרן של החברות המוגדרות "גדולות" בתחום זה - והוא כולל 11 חברות שמנהלות יותר מ-5 מיליארד שקל עבור יותר מ-1,000 לקוחות; 6 חברות שמנהלות אמנם פחות מ-5 מיליארד שקל, אבל עבור יותר מ-1,000 לקוחות; ועוד 2 חברות שעמדו בקריטריונים האלה בשלוש השנים האחרונות. מספר החברות נותר יציב במשך כל השנים האחרונות, ללא שינוי מול סוף 2018.

295 מיליארד שקל הוא סך כל הנכסים המנוהלים כיום במסגרת ניהול תיקי השקעות - עלייה של 8.5% לעומת הסכום ב-2019. בשנים האחרונות היקף נכסי התעשייה היה סטטי (באופן יחסי לקרנות הנאמנות) ונע בתחום שבין 260 מיליארד שקל לבין 295 מיליארד שקל. סטטיות במקרה זה פירושה נסיגה, שכן התשואות שהפיקו תיקי השקעות בשנים האחרונות עמדו על ממוצע של 4%-5% בשנה. ואולם, ב-2019 נרשמו בדרך כלל תשואות חיוביות גבוהות מאוד, המוערכות באופן משוקלל (למדיניות ולסכומים המושקעים) ב-8.5%, כך שכל העלייה בנכסים נבעה מעליית הערך, ולא מהצטרפות של ממש מצד לקוחות או הגדלת תיקים קיימים.

הנכסים המנוהלים בתיקי ההשקעות בישראל

לאן יצאו כספי התיקים המנוהלים?

בסך הכל, בשנים האחרונות יצאו כמה עשרות מיליארדי שקלים מתיקים מנוהלים לכמה כיוונים - וה ראשון ביניהם הוא שוק הנדל"ן. ואולם, חלק מכספי הלקוחות, בעיקר כתוצאה מפעילות הפצה של סוכני ביטוח, פנה למכשירי השקעה חלופיים: פוליסות פיננסיות, תיקון 190, קופות גמל להשקעה, IRA , קרנות נדל"ן, קרנות להלוואות, קרנות גידור וכדומה.

9% הוא שיעור הגידול הרב-שנתי של התעשייה הזאת ללא מוסדיים, כשבוחנים אותה בפרספקטיבה של 16 השנים האחרונות. גידול זה נרשם למרות ואחרי הבלימה של השנים האחרונות, למעט 2017 ו-2019, שבהן נרשמה צמיחה בנכסים. הגידול ארוך הטווח של התעשייה במונחי הנכסים תאם את מגמת הגידול בסך הנכסים הפיננסיים של הציבור, והוא נבע בראש ובראשונה מהתשואה החיובית שהפיקו תיקי ההשקעות בכל השנים שמאז 2004, למעט 2008, ובמידת מה גם 2011 ו-2018. עם זאת, עיקר הצמיחה הושגה עד וכולל שנת 2010.

בשנים האחרונות הצמיחה נחלשה מאוד, וכך למשל, ב-6 השנים שמסוף 2013 עד לסוף 2019 היא עומדת על שיעור מצטבר של כ-26% בלבד, או כ-4% בממוצע שנתי, ולעובדה זו יש קשר הדוק ליציאת הכספים לנדל"ן ולהשקעות אלטרנטיביות.

שיעור ההצטרפות של הציבור לשירות של ניהול תיקי לקוחות לא היה דרמטי: מספר הלקוחות ב-2004 עמד, על פי אומדן שערכנו אז במיטב דש, על 40 אלף, וכיום מגיע מספרם, להערכתנו, לכ-68 אלף. חשוב להדגיש שמספר הלקוחות שנכלל בדוח רשות ני"ע מתייחס לתיקי השקעות, ובפועל יש לא מעט לקוחות (פרטיים ותאגידים) שמנהלים יותר מתיק השקעות אחד אצל אותו מנהל תיקי השקעות, או בכמה בתי השקעות ("תיקי תחרות").

בשנה האחרונה גדל מספר הלקוחות נטו בפחות מ-1,000, וגידול זה נבע כולו מהצטרפות לקוחות (1,250 במספר) עם תיקי השקעות קטנים למסגרות של ניהול תיקים דיגיטלי, שכיום מוצעות על ידי שלוש חברות: "וידיאה" של בנק לאומי, "פסגות פרו" של פסגות ו"מנג'ר" של מיטב דש. שווי הנכסים המנוהלים במסלול חדשני זה מגיע ל-250 מיליון שקל. בפועל, בניהול התיקים שאינו דיגיטלי נרשמה ירידה של כמה מאות לקוחות.

4-5 שנים הוא משך החיים הממוצע (מח"מ) של חשבון לקוח בחברה לניהול תיקים.
ממצאים מעניינים במיוחד בדוח הרשות מתייחסים לשיעור ההצטרפות והעזיבה של לקוחות בניהול תיקים. נתונים אלה יש בהם כדי ללמד על שיעור התחלופה של לקוחות החברות לניהול תיקים, אבל במגבלות שונות, שכן הצטרפות יכולה להיות של לקוח חדש, שעד כה לא ניהל תיק באמצעות חברה לניהול תיקי השקעות, או שהיא מייצגת פשוט מעבר - נטישה של חברה אחת לטובת אחרת.

בתעשיית ניהול תיקי השקעות נהוג לומר שהמח"מ הממוצע של לקוח נע סביב 4-5 שנים. בכל מקרה, זו תקופה ארוכה הרבה יותר משיעור התחלופה בתעשיית קרנות הנאמנות, שם מעריכים כי תקופת ההחזקה של לקוח בקרן נאמנות אקטיבית מסוימת נעה סביב 4-7 חודשים. הסיבה העיקרית לפער הזה נובעת מכך שבניהול תיקי השקעות קיים קשר ישיר בין החברה, ובאופן אישי - מנהל השקעות או מנהל הקשר עם הלקוח - לבין הלקוח, בעוד שבקרן נאמנות, החברה המנהלת כלל לא מכירה את הלקוח והשליטה על החלטותיו מצויה בידיו או בידי היועץ הבנקאי המלווה. וכך, במקרה של שינוי בטעמים של הלקוח או של היועץ, או במקרה של הורדת דירוג לקרן בבנק שעמו עובד הלקוח, היחידות בקרן נמכרות לטובת קרן אחרת, בדרך כלל, של מנהל קרנות אחר.

תובנות אלה עמדו למבחן במשבר הקורונה. ואכן, תעשיית קרנות הנאמנות פדתה במרץ 2020 סכום עתק של כ-42 מיליארד שקל, שמהווה כ-12% מנכסי התעשייה, וזה היה רק המשך ליציאת כספים מאז 20 בפברואר, באופן שהיא מגיעה במצטבר לכ-15%. לעומת זאת, שיעור הנטישה מהשירות של ניהול תיקי השקעות מוערך בלא יותר מ-2% - רק מעט יותר משיעור הנטישה הרגיל בימים כתיקונם, אם זה כתוצאה מחוסר שביעות רצון או מהצורך בכסף. יתרה מכך: יציאת הכספים מקרנות הנאמנות היא נטו - כלומר, יציאת כספים בקיזוז כניסות כספים; ואילו נתוני היציאה מניהול התיקים הם ברוטו, ואם נקזז את הצטרפות הלקוחות במרץ, ההערכה היא של פחות מ-1%.

14% הוא שיעור עזיבת הלקוחות בקרב חברות גדולות מול שיעור הצטרפות של 14% לניהול תיקים. לעומת זאת, בחברות קטנות מאוד שיעור ההצטרפות של לקוחות חדשים ממשיך להיות גבוה משיעור העזיבה: 17% מול 13% בהתאמה. זוהי מגמה שנמשכת זה כמה שנים. הסיבה לכך היא בדרך כלל ה"מלאי" של החברות הקטנות, שהוא קטן יותר, והרבה פעמים גם הקשר היותר אישי בין מנהל ההשקעות, שהוא במקרים רבים גם הבעלים, לבין רבים מלקוחותיו.

תחרות גבוהה למרות הריכוזיות בתעשייה

10 החברות הכי גדולות בתעשייה זו מנהלות יחד כ-117 מיליארד שקל, שהם כ- 70% מהנכסים המנוהלים עבור לקוחות שאינם מוסדיים, בעוד 85 החברות הקטנות ביותר (מתוך 123 חברות) מנהלות רק כ- 7% מסך הנכסים, ובתווך, עוד 28 חברות מנהלות 23% מהנכסים. זוהי התפלגות שנותרת על כנה, כמעט ללא תזוזה, בכל השנים האחרונות.

לכאורה, זוהי רמת ריכוזיות גבוהה, אבל בכל זאת, התעשייה מתאפיינת ברמת תחרות גבוהה ביותר, וכל לקוח יכול למצוא את מבוקשו על פי העדפותיו - ניהול תיק השקעות בחברה גדולה, בינונית או קטנה. התחרות מתנהלת לא רק בתוך התעשייה, אלא גם מול מוצרים אלטרנטיביים , ובעשור האחרון היא מתבטאת בירידה של ממש בדמי הניהול המקובלים בתעשייה.

לשם השוואה, נכסיהן של 10 החברות הגדולות בניהול קרנות נאמנות מהווים כ-92% מסך הנכסים המנוהלים בקבוצה זו. וגם אם נתייחס לקרנות המסורתיות האקטיביות בלבד (בדומה לתעשיית ניהול תיקי השקעות), השיעור עדיין גבוה מאוד ועומד על כ-87%.

96 חברות לניהול תיקי השקעות משרתות כ-13 אלף לקוחות, או כ-16% מכלל הלקוחות, בעוד ש-27 חברות מנהלות תיקים עבור 84% מכלל הלקוחות - כ-71 אלף לקוחות. אם נתייחס ל-5 החברות הגדולות בענף, שלכל אחת מהן יותר מ-5,000 לקוחות, אלה מנהלות תיקי השקעות עבור כ-37 אלף לקוחות, שמהווים כ-45% מכלל הלקוחות בענף.

מעבר מסלול בקרן לא ייחשב אירוע מס

מעבר לירידה החדה בשיעור דמי הניהול שגובים מנהלי התיקים, הולכת ונעלמת התופעה של החזרים מעמלת הקנייה והמכירה שהבנקים גובים. מספר החברות לניהול תיקים, שההכנסות שלהן מהחזר עמלות מהווה יותר מ-30% מההכנסות שלהן בדמי הניהול, עומד על 11, בשעה ש-91 חברות לא מקבלות החזר כלשהו בגין פעולות קנייה ומכירה. יש להניח ש-11 החברות שנהנות מהחזר, מתאפיינות בפעילות אינטנסיבית בניירות ערך, ובעיקר בנגזרים.

רשות ני"ע עושה מאמצים ניכרים להביא לגידול בסך נכסי התעשייה הזו אל מול התחרות שמציבים לה מוצרים אחרים, כמו פוליסות פיננסיות ומוצרים אלטרנטיביים. במסגרת זו ניסתה הרשות לייצר תיק השקעות "סגור", שייהנה מהטבות מס דומות למוצר של קופות גמל להשקעה - בינתיים ללא הצלחה; וכן לאפשר לחברות לניהול תיקים לנהל קרנות נאמנות (מודל 2.0), כשהמעבר בין מסלול אחד בקרן (מבחינת מדיניות) למסלול אחר לא ייחשב לאירוע מס, אם אכן זה יאושר, וזאת בדומה למה שקיים בפוליסות פיננסיות. מודל זה צפוי להיכנס לתוקף בשנה הקרובה. 

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

זה ייגמר רע: "ביג שורט" מצביע על הנתון המדאיג בוול סטריט

משקי הבית בארה"ב נוהרים לשוק המניות, ומייקל ברי מזהיר שבפעמים האחרונות שכך היה, זה נגמר רע מאוד ● הוא גם טוען כי שוק ה-AI הוא בועה, והימר על ירידות במניות אנבידיה ופלנטיר ● לעומת זאת, הוא מאמין גדול בענקית טכנולוגיה אחרת

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הלמ"ס: מספר הדירות בבנייה ממשיך לעלות בקצב מהיר

ב-12 החודשים שבין אוקטובר 2024 לספטמבר 2025 החלה בנייתן של כ-81 אלף דירות - עלייה של 31.5% לעומת 12 החודשים הקודמים ● בתוך כך, נרשמה קפיצה חדה בהיקף הנפקת היתרי הבנייה ע"י הוועדות המקומיות

וואטסאפ / צילום: Shutterstock

האם הסכמה בוואטסאפ על מחיר הדירה נחשבת להסכם מחייב?

לאחר שהסכימו על מחיר בהודעת וואטסאפ, נסוג המוכר מהעסקה, מתוך תקווה לקבל תמורה גבוהה יותר ● ביהמ"ש קבע כי ההסכם לא היה מחייב, אך פסק פיצוי לרוכש

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

רשות החברות: חשש לאיתנות הפיננסית של מקורות בעקבות שינוי רגולציה

רשות החברות הממשלתיות מתנגדת לעדכון מנגנון האסדרה שמקדמת רשות המים וטוענת כי המהלך יסכן פיננסית את חברת מקורות ● עוד נטען כי רשות המים התעלמה מהמלצותיו של יועץ מיוחד שמונה לבחון את השפעת עדכון הרגולציה על החברה ● רשות המים: המהלך יאזן בין הצורך בהשקעות בתשתיות לבין שמירה על אינטרס הצרכנים

בעלי השליטה והמנכ''לים המשותפים, האחים צחי ועידו חג'ג', עם רותם סלע / צילום: Israel Hadari

שלוש דירות, 100 מיליון שקל: האחים חג'ג' חושפים את העסקאות בשדה דב

באירוע חגיגי האחים חג’ג’ חשפו את הדגם של פרויקט FIRST העתידי בשדה דב, הכולל מגדל בן 45 קומות ושלושה בנייני בוטיק בני 9 קומות ● מוזיאון ישראל קיבל תרומה נדירה מהאספן האמריקאי מרטין מרגוליס ● ובסאפיינס מתחיל סבב מינויים חדש לאחר המעבר לבעלות חדשה וההפיכה לחברה פרטית ● אירועים ומינויים

חיסכון בגמל / צילום: Shutterstock

התקרה בגמל להשקעה מתעדכנת: כמה ניתן יהיה להפקיד בשנה הבאה?

בקופות הגמל להשקעה ניתן כיום להפקיד סכום של עד 81.7 אלף שקל בשנה וליהנות מהטבת מס משמעותית ● החל מ-1 בינואר התקרה מתעדכנת בהתאם לאינפלציה

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

מי ירוויח ומה זה יעשה למחירי החשמל בישראל: כל מה שכדאי לדעת על עסקת הגז הענקית עם מצרים

עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל צפויה לצאת דרך, לאחר שמשרד האנרגיה אישר את היתר היצוא הסופי למאגר לוויתן ● מי ירוויח מהעסקה, מה זה יעשה למחירי החשמל, ואיך זה ישפיע על מצרים? ● גלובס עושה סדר

בלי להיות כמעט באוויר: מי הגיעו לצמרת דירוג הזכורות והאהובות, ואיך זה קרה

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לדיסקונט והאהובה ביותר לביטוח 9, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● סטטיק ושלישיית מה קשור מובילים את פרטנר למקום השני באהדה, וההשקעה הגדולה ביותר לפי נתוני יפעת שייכת ל–freesbe

הקמפוס של אנבידיה שצפוי לקום בקריית טבעון (בעיגול: ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה) / צילום: באדיבות אנבידיה

הארנונה שתגיע לקריית טבעון והמועצה שתקבל פרס ניחומים: 5 הערות על הקמפוס החדש של אנבידיה

מהארנונה, דרך המפסידה הגדולה ועד הקיבוץ הקטן שמרוויח בעקיפין: פרטים חדשים על העסקה של אנבידיה בקריית טבעון שמתקדמת בצעדי ענק

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

גרמניה מרחיבה את עסקת הרכישה של מערכות חץ ב-3.1 מיליארד דולר נוספים

משרד הביטחון הודיע כי הבונדסטאג הגרמני אישר את הרחבת העסקה למכירת מערכת "חץ 3" הישראלית לגרמניה, כפי שנחשף בגלובס ● עסקת החץ צפויה להסתכם בלמעלה מ-6.7 מיליארד דולר ולהיות הגבוהה ביותר בתולדות מדינת ישראל

תומר ראב''ד, יו''ר קבוצת בזק / צילום: אוראל כהן

האקזיט הענק של פורר וסרצ׳לייט: ביקום מחלקת 2.8 מיליארד שקל לבעלי המניות

כחודש לאחר שהשלימה את מכירת מניותיה בבזק, בי קומיוניקיישן הולכת לפירוק ותחלק את המזומן שבקופתה לבעלי המניות ● קרן סרצ'לייט תקבל 1.86 מיליארד שקל, ודוד פורר יקבל 350 מיליון שקל

אלון שטאובר / צילום: אפרת קופר

"יש תחושה של הזדמנויות בשוק": המנכ"ל שקנה חברת נדל"ן ותיקה בראיון

אלון שטאובר, מנכ"ל ושותף בקבוצת מסד עוז, נכנס לאחרונה גם לתפקיד מנכ"ל משותף בחברת אמריקה ישראל לאחר השלמה של מיזוג בין החברות, וכעת נערך להנפקה בשנתיים הקרובות ● מסד עוז מנהלת כיום פרויקטים בהיקף של 40 מיליארד שקל, ומה שחסר לה זה רק מהנדסים

כלי טיס חשמלי של AIR / צילום: באדיבות חברת AIR

הסוף לשיירות? הסטארט-אפ הישראלי שמטיס 250 ק"ג אספקה ללוחמים

אירונאוטיקס חתמה על הסכם שיתוף‏־פעולה עם התאגיד הביטחוני ההונגרי ● הסטארט־אפ הישראלי שמוביל בפיתוח כלי טיס חשמליים מתקדמים ● החברה שמאפשרת להטמיע בטנקים מערכות שיגור של כטב"מים מתאבדים ● ופיקוד החלל האמריקאי מחזק את מערך ההגנה בנמל התעופה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בת"א ננעלה בעליות, מניות האנרגיה זינקו

ת"א 35 עלה בכ-0.7% לשיא ה-59 שלו השנה ● השקל תנודתי לאחר פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב ● מניות התקשורת יורדות ומעיבות על השוק, מנגד אישור עסקת הגז תומכת בשוק ● אפקון גייסה 74 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, מור תהפוך לבעלת עניין ● ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי, בבריטניה הריבית ירדה ברבע אחוז כצפוי

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

זנדסק מגיעה לישראל: רוכשת את אנליש בכ-40-50 מיליון דולר

הרכישה תאפשר לחברת התוכנה האמריקאית לפתוח לראשונה מרכז פיתוח בישראל ● בין המשקיעים המוקדמים בחברת ה-AI הקטנה: קרן TLV Partners, אביגדור וילנץ, בני שניידר ואריק קליינשטיין מקרן גלילות

ראשת ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י בפרלמנט. האישה הראשונה בתפקיד / צילום: ap, Eugene Hoshiko

התיירות הישראלית ליפן קפצה ב־88% מהשנה שעברה. זו הסיבה האמיתית

הציבור המזדקן, התוצר המתכווץ והיחלשות המטבע הכניסו את הכלכלה הרביעית בגודלה לסחרור, וחבילת תמריצים ממשלתית כבר יצאה לדרך ● אבל כשהשמיים מתקדרים מעל ארץ השמש העולה, נדמה שדווקא לישראלים נוצרות הזדמנויות יוצאות דופן - מההייטק והביטחון ועד החופשה שהוזלה

מדד מיתוג מעסיק

חוויית עבודה משמעותית ותרבות ארגונית: מי החברות שכבשו את צמרת הדירוג החדש של גלובס?

גלובס מפרסם לראשונה בשיתוף פלייטיקה את מדד מיתוג המעסיק, שבוחן אילו חברות במשק מובילות ביצירת חוויית עבודה משמעותית, תרבות ארגונית וערכים שמושכים עובדים ● מי הצטיינה בחיבור העובדים למשימה, ומי יצרה שפה אחת לכל סניפיה בעולם? ● הדירוג המלא

סטיב ויטקוף, השליח המיוחד של ארה''ב למזרח התיכון. דוחא (מאי) / צילום: ap, Alex Brandon

פסגת מיאמי: וויטקוף והמתווכות ידונו על ההסכם בעזה

ארה"ב והמתווכות סבורות: ישראל וחמאס גוררות רגליים ● עדויות שורדי השבי בשב"כ חושפות: כך פועל חמאס מבפנים ● בממשלה דנים באפשרות להקמת טריבונל צבאי ייעודי להעמדת מחבלי הנוח'בה לדין ● המאבק פנימי שמאיים על עתיד חיזבאללה ● בנט: "פרצו לי לטלגרם, צ'אטים ומספרים אמיתיים הופצו" ● חשש במערכת הביטחון: יש בידי הפורצים שמות ומספרים של בכירים ביטחוניים ● עדכונים שוטפים

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

ההחלטה האמריקאית שמעוררת חששות לגבי עסקת אלביט עם יוון

ביוון אושר תקציב של 812 מיליון דולר לרכישת מערכת הארטילריה PULS של אלביט, אך ארה"ב הטילה וטו על שימוש בחימושים מתוצרת אמריקאית במשגרי טילים זרים ● לוקהיד מרטין, המתחרה על העסקה, מציעה חלופה זולה יותר

LEPAS. בהכנות להשקה באירופה / צילום: יח''צ

קמפיין הריכוזיות נושא פירות? קבוצת צ'רי הסינית בוחנת מינוי יבואן שלישי לשני מותגים חדשים שלה

על רקע הצעדים להגבלת הריכוזיות בענף הרכב, צ'רי בוחנת מינוי יבואן שלישי בישראל לשני מותגים חדשים ב־2026, בנוסף לקרסו מוטורס וכלמוביל ● סמארט משיקה בישראל את הקרוס־אובר החשמלי הגדול והיקר ביותר שלה עד כה ● BYD מתכננת להביא לאירופה - ובהמשך גם לישראל - את מכונית הסופר־מיני הראשונה עם הנעת פלאג־אין ● השבוע בענף הרכב