גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אסטרטגיית היציאה מקורונה עוברת במדדים

השאיפה להחזיר מהר ככל הניתן את ההפסדים שספגו החסכונות מהמשבר, מציבה אתגר בפני תהליך החזרה לימי השקעות שגרתיים ● שימוש במדדים מאפשר לממש באופן מיטבי את אסטרטגיית היציאה

תצוגה של מדדי שווקים בטוקיו, יפן / צילום: KIM KYUNG-HOON  , רויטרס
תצוגה של מדדי שווקים בטוקיו, יפן / צילום: KIM KYUNG-HOON , רויטרס

בזמן שבכל העולם ממשיכים להתאושש מאחד האירועים המשמעותיים שעברנו בדורנו, גם המשקיעים ברחבי תבל מחשבים מסלול מחדש ובעיקר מנסים להחזיר את החסכונות שלהם למסלול של צמיחה ויצירת ערך.

הדרך הפשוטה והנוחה ביותר לחזור לשגרת השקעות היא באמצעות שימוש במדדים, או ליתר דיוק במוצרי מדד, שהרי מדדים הם רק כלי סטטיסטי שנועד לשימושם של מנהלי קרנות ותיקים.

בטור זה נתמקד בחמישה גורמים מרכזיים, שבזכותם אסטרטגיית היציאה מהקורונה צריכה להיעשות באמצעות השקעה פסיבית.

נמנעים מליפול למלכודת תזמון השוק

הטבע האנושי גורם לנו להרגיש תחושת ביטחון עצמי גבוה בתקופות טובות, ומאידך, להיכנס לפאניקה ולפחד בתקופות משבר. קשה עד בלתי אפשרי להתחמק מזה. בוודאי כשמדובר בכסף האישי שלנו - אותם חסכונות שצברנו במשך שנים ארוכות של עבודה קשה.

התכונות האנושיות האלה משחקות תפקיד מרכזי בדרך קבלת ההחלטות שלנו בתקופות קיצון. המוני אנשים ברחבי העולם קיבלו החלטה אינסטינקטיבית לממש השקעות בבורסה בזמן שהמגפה התפרצה, וכולנו נכנסנו לסגר בבתים. התוצאה היא שרוב המשקיעים האלה קיבעו הפסדים משמעותיים בתיק ההשקעות שלהם. במקרה הטוב, הם איבדו "רק" 10% מכספם, ובמקרה הנפוץ יותר, עשרות אחוזים - שחיקה של ממש בחסכונות של שנים.

אפשר לבקר את המהלכים שנעשו, ולקבוע בדיעבד איזו טעות חמורה זאת היתה, אבל זאת לא המטרה פה. מה שחשוב יותר זה להביט קדימה ולקבל החלטה איך פועלים מעתה והלאה.

וכאן נכנס פעם נוספת הגורם האנושי לתמונה, ומפריע. אנשים אומרים לעצמם שהמצב כרגע עדיין שביר, כי הכלכלה נפגעה באופן חמור, אז אולי כדאי לחזור לשוק במשורה. אז זהו, שלא. מי שקיבל החלטה להשקיע כעת, צריך להימנע מתזמון השוק. וזה אחד הערכים החשובים ביותר בהשקעה במדדים - הם מייצרים חשיפה מלאה לשוק בכל רגע נתון, ולכן מאפשרים לנו להימנע מאותה מלכודת של תזמון השוק.

תופעה נוספת שמאפיינת משקיעים בתקופות של חזרה לשגרה, היא הרצון להחזיר לעצמם את ההפסדים כמה שיותר מהר (ובצדק). עם זאת, במקרים רבים הדרך לממש את הרצון הזה עוברת בהשקעה בנכסים המסוכנים ביותר - אלה שנפגעו בצורה הקשה ביותר במשבר - וזאת מתוך תפיסה ש"מה שירד הכי הרבה, חייב לעלות בחדות".

אז זהו, שלא בהכרח. חלק מהחברות שנפגעו בקורונה בכלל לא יצליחו להתאושש, וייתכן שבקרוב נראה אותן מכריזות על חדלות פירעון או פירוק. לכן, השקעה כעת במניות או באיגרות חוב מסוג זה עלולה ליצור הפסדים כואבים ומיותרים.

היתרון במדדים בתקופה הזאת הוא שהם נמנעים מכניסה לפינות, שהרי הם חשופים לכלל השוק, ולא לנכסים מסוימים ש"דווקא עכשיו שווה לקנות אותם". הפיזור הרחב שקיים במדדים מצמצם את הסיכון של נייר ערך בודד, לא משנה אם זאת מניה או אג"ח מסוימת, ומצמצם את הסיכון להישענות על ענף פעילות ספציפי, שלא ברור איך יתנהג בתקופה של הפוסט-קורונה.

מבינים את הסיכון בזמן אמת

עולם ההשקעות הוא, למעשה, עולם של הזדמנויות מול סיכונים. כולנו מבינים את העובדה הבסיסית שבשביל לקבל יותר תשואה צריך לקחת יותר סיכון, ולהפך. כאן נכנסת לתמונה תכונה מרכזית של מדדים - שקיפות מוחלטת. אותה שקיפות מאפשרת לכל משקיע לראות בכל רגע נתון את הסיכונים הגלומים בהשקעה שביצע.

למשל, אם משקיע רכש קרן מחקה על מדד אג"ח מדינה, הוא יכול לדעת מה פוטנציאל הנזק שצפוי מעלייה עתידית בשערי הריבית, דרך בחינה של המח"מ המשוקלל במדד. לחלופין, אפשר לראות את הפילוח הענפי של מדד מניות מסוים ולהבין אילו סיכונים גלומים בו, במקרה שענף מסוים ייקלע לקשיים בעתיד הקרוב.

בעוד שמנהלי קרנות מתוחכמות, כמו קרנות גידור למיניהן, נוהגים "להחביא" את תמהיל הנכסים שבו הם משקיעים, בעולם המדדים הכל שקוף וגלוי לכולם. אין ספק כי מדובר ביתרון חשוב ומרכזי למשקיעים.

בתחילת הדרך, כשמוצרי המדד הראשונים הושקו בישראל ובעולם, אחת התכונות שבידלו אותם מהקרנות ה"מסורתיות" - אלה שניהול הקצאות הנכסים בהן ובחירת ההשקעות הספציפיות מתבצעים באופן אקטיבי - היתה עלויות השקעה מופחתות. בחלוף השנים, עם התפתחות עולם המדדים, נוהג זה נשמר, ודמי הניהול הנגבים בקרנות סל ובקרנות מחקות ממשיכים להיות נמוכים ביחס לחלופות השקעה אחרות.

ואולם, חשוב להדגיש שהירידה בשיעורי הריבית בעולם בעשור האחרון מבליטה עוד יותר את היתרון של עלויות ההשקעה במדדים. בזכותם, המשקיעים מרוויחים עוד כסף בלי לקחת סיכונים מיותרים.

מגוון רחב של חלופות השקעה

אחת ההשלכות החיוביות של התפתחות עולם המדדים ומוצרי המדד בשנים האחרונות היא יצירת מגוון רחב של חלופות השקעה, שמהוות פתרון לכל צורך אפשרי של משקיע.

חוסכים שמעוניינים בהשקעה סולידית בתקופה הנוכחית, ימצאו שלל קרנות על מדדי איגרות חוב - מאג"ח מדינה ועד אג"ח של חברות איכותיות בדירוג אשראי גבוה. לעומתם, משקיעים שמבקשים לנצל את המצב ולהשיא את פוטנציאל התשואה בתיק שלהם, יכולים לבחור מתוך מגוון מדדים שמתמחים במניות של חברות מתחומים שונים.

וכמובן, אפשר פשוט לבחור להיצמד לביצועי השוק ולהשקיע במדדים המכונים "מדדי בנצ'מרק" - אותם מדדים נפוצים ומוכרים, כמו S&P 500 ודאקס בחו"ל או ת"א-125 אצלנו. היתרון במדדים כאלה הוא שנקבל את מה שהשוק יעשה מעתה והלאה, בלי הפתעות מיותרות. אם השוק ימשיך לעלות - נקבל בדיוק את שיעור העלייה שלו, ואם יירד לפתע - לא נפסיד יותר ממה שהשוק עצמו איבד. 

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צורכי השקעה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט נצבעה אדום; נטפליקס ופרמאונט מזנקות

מדד נאסד"ק בדרך לרשום את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קופצת לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס מזנקת לאחר דוחות טובים

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח