גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי חודשיים בבידוד מחפשים קהילה? הקורונה הובילה לעלייה בהתעניינות בבתים בקיבוצים וכפרים

אחרי שהציבור בישראל גילה שאפשר לעבוד מהבית, ושמשפחה עלולה להיתקע לשבועות בין ארבעה קירות, ביישובים הקהילתיים בצפון ובדרום מדווחים על עלייה בפניות אליהם: "אין ספק שמי שחשב ממילא על מעבר לצפון, הקורונה מבחינתו היא טריגר"

ילדים רצים בקיבוץ / צילום: אייל מרגולין
ילדים רצים בקיבוץ / צילום: אייל מרגולין

נעמי זיסבלט, יצרנית קרטיבים טבעוניים, בעלת מפעל בתל אביב, שנסגר בתקופת הקורונה, ובעלה, עדי, הנדימן של מסעדות, הבינו מהר מאוד שהם לא מתכוונים להעביר את הסגר בדירה התל אביבית שלהם, עם שני הילדים (בני חמש ושנה וחצי). "אמרתי לעדי", מספרת זיסבלט, "שאנחנו לא נשרוד את זה".

המחשבה הייתה למצוא בית לשכירות בסביבת המשפחה - לעדי יש משפחה במושבים שדמות דבורה וגבעת אבני בגליל התחתון. לאחר חיפושים, הם מצאו בית להשכרה בבית קשת, במתכונת Airbnb, ועברו אליו. כשהתל אביביים לא יכלו להוציא את האף מהבית, להם היה בית בטבע.

עלויות מחיה

המעבר הזה דרבן אותם לחפש אופציית מגורים קבועים בבית קשת. זיסבלט מודה שזה לא היה בחלל ריק: "תמיד ידענו שהילדים בטוב בטבע. המרחב, השקט, חוסר הלחץ. חשבנו על זה, אבל לא באמת קידמנו את זה. עכשיו התחלנו לבדוק את העניין, כולל העברת המפעל לצפון. ראינו שיש אופציות ושהעלויות נמוכות. הייתה מחשבה שאולי בשנה הראשונה אמשיך להגיע לתל אביב. אנחנו שוקלים את זה".

זיסבלט אינה היחידה שהקורונה גרמה לה להכניס להילוך גבוה את המחשבה על מעבר אפשרי מהמרחב העירוני למרחב הכפרי. ראשית, הסגר בעיר, בדירה ללא מרפסת, ודאי עבור משפחות צעירות עם ילדים קטנים, היה בגדר חוויה קשה.

שנית, האירוע שכפה על חלק גדול מהעובדים עבודה מהבית, הבהיר לרבים שהגעה יומיומית למשרד אינה הכרחית, ושאפשר להסתפק בהגעה מצומצמת יותר, פעם-פעמיים בשבוע, כך שמקום המגורים הגיאוגרפי הופך להיות כמעט פרט שולי: פתח תקווה או רמת הגולן, זה היינו הך.

שלישית, המגורים במרכז יקרים יותר, בממוצע, כך שלמשפחות שנקלעו למצוקה כלכלית, מעבר לפריפריה יכול להקטין עלויות דיור. גם הירידה בצריכה שינתה את התפיסה - לא חייבים לגור ליד קניון.

"100 פניות בחודש במקום 50 כרגיל"

ניצן פלג, ראש המועצה האזורית גליל תחתון, שבתחומיה שוכן בית קשת, לא יודע לכמת את הגידול בפניות של מתעניינים באופציית מגורים ביישובי הגליל התחתון, אבל אומר שהוא מתרשם שההתעניינות במרחב הכפרי גדלה בתקופת הקורונה. פלג: "היו אנשים שניצלו את זה שיש להם משפחות ביישובים הכפריים, ובאו להיות עם ההורים בתקופת הקורונה".

הציצו ונפגעו?

"אנשים ייחשבו מסלול מחדש, אולי ימכרו את הדירה במרכז ויעברו למרחב הכפרי. קחי לדוגמה את עניין המאה מטר מהבית - בכלל לא ספרנו את זה. אצלנו היציאה היא לשדות. או העניין של יום הזיכרון: אין אצלנו הבעיה של הצפיפות בקריית שאול, כך שמשפחות יכלו לעלות לקברים בלי בעיה.

"אנו בהרחבות בכל יישובי המועצה שלנו, כך שזו גם הזדמנות מצוינת, כי היכולת שלנו במרחב הכפרי להתמודד עם אירועים כאלה גדולה משמעותית. רק לחשוב על כך שהמרחב הכפרי מתפרס על 84% מהשטח של המדינה, בעוד האוכלוסיה מהווה 12% בלבד".

תמר ניר, עמיעד / צילום: אייל הצפון

תמר ניר, רכזת צמיחה דמוגרפית בקיבוץ עמיעד, במועצה אזורית גליל עליון, הרגישה על בשרה את "הדי" הקורונה. בחודש האחרון, היא אומרת, היה להם "גידול מטורף" בפניות מצד מתעניינים לעבור לקיבוץ.

איזה סדר גודל של גידול?

"בדרך כלל אני מקבלת כ-50 פניות בחודש, ובאפריל, בלי שעשינו משהו מיוחד, קיבלנו 105 פניות. גם במרץ הייתה עלייה, אבל לא עד כדי כך".

ואת חושבת שזה בגלל הקורונה?

"אני מייחסת את זה לשני דברם: ראשית, לאנשים היה המון זמן פנוי, אז יכול להיות שהם הגיעו לדף הפייסבוק שלנו. שנית, הסגר בבתים רבי קומות, כשאתה מתלבט אם לרדת למטה, זה אחרת לגמרי ממה שהיה אצלנו. אנשים הסתובבו במרחבים, והקהילה הייתה במיטבה. ביום העצמאות עשינו 'על האש' וטרקטור עם עגלה עבר מבית לבית וחילק אוכל למשפחות. במימונה עשינו מופלטות וחילקנו, וכמובן שהיה טיפול באוכלוסיה הקשישה. בכל ערב דפקו אצלם בדלת לראות שהכול בסדר.

"אני לא יודעת עדיין להגיד מה מתוך הפניות יתממש, אבל 12 משפחות אפילו הגיעו לכאן להיפגש. יש אנשים שבמסגרת התהליך בודקים אפשרות להפחית את מספר ימי העבודה במרכז. אין ספק שמי שחשב ממילא על מעבר לצפון, הקורונה מבחינתו היא טריגר".

בשלוש השנים האחרונות נקלטו בעמיעד 22 משפחות, וניר מכירה את כל חבלי הלידה, כך שהיא מבינה שאצל חלק גדול מהפונים זה יישאר בגדר התעניינות ותו לא; "לעבור מהמרכז לכאן", היא אומרת, "זו ממש הגירה. זו שפת דיבור שונה, הכול שונה. זה עולם אחר, אבל טוב יותר", היא צוחקת.

החצר בקיבוץ עמיעד / צילום: אייל הצפון

דובר התנועה הקיבוצית מסר ל"גלובס" כי "בקיבוץ גבולות שבנגב קיבלו בשנה שעברה באפריל-מאי 83 פניות לקליטה, ואילו השנה באותה תקופה הגיעו כבר 100 פניות.

"במועצה אזורית חבל אילות מספר הפניות כמעט הכפיל את עצמו בחודשים מרץ-מאי בהשוואה לאותה תקופה אשתקד. גם בקיבוצי ניר יצחק וכרם שלום בעוטף עזה, יטבתה, גרופית ואליפז בערבה, דפנה וחולתה בגליל העליון ומבוא חמה וגשור בדרום הגולן מדווחים על התעוררות ועלייה בפניות בעקבות הקורונה".

במועצה האזורית עמק יזרעאל, מנגד, מסרו כי הם אינם יכולים להצביע על מגמה במעבר של משפחות מהעיר אליהם.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, סבור שהמגמה הנוכחית היא חלק ממגמה רחבה יותר: "זה עשור אנחנו מזהים מגמה של חזרה לקיבוצים וגידול בביקוש לקליטה אצלנו. במהלך המאבק בקורונה זיהנו כי השינוי שנכפה על אזרחי ישראל הביא גל אדיר בציבור של שינוי מחשבה באשר לאורח החיים .

"מתוך השינוי הזה ישנו גידול מבורך ומרגש בביקוש לקליטה בקיבוצים. מזה חודשיים אנחנו מתארגנים לענות לגל המבקשים להיקלט בקיבוצים. ואכן, הביקושים שצפינו הגיעו".

"הקורונה הוכיחה שאפשר לעבוד מהבית"

גם טל הירש, רכזת צמיחה דמוגרפית בקדרים, הרגישה שינוי באוויר: "לפני שלושה שבועות התחילו להיות הרבה פניות יחסית לתקופת טרום הקורונה, וזה בלי שעשינו שיווק", היא אומרת.

מה הסיבה לדעתך?

"זה לא רק שאנשים מחפשים עכשיו בית עם קרקע, אלא גם מחפשים קהילה. הם ראו ברשתות החברתיות מה קורה בקיבוצים בתקופת הקורונה. אצלנו, למשל, שני חבר'ה הקימו קבוצת פייסבוק ושלחו אתגרים, חידונים, הפעילו תחרויות כמו הבית הכי מקושט, מפגשים קהילתיים בזום. הצלחנו לקיים יום הזיכרון ויום העצמאות וקבלות שבת, אפילו בת מצווה עשינו - המשפחה עברה עם המכונית בקיבוץ וביקשו מאנשים שייצאו להגיד לה מזל טוב, ואנשים יצאו מגדרם כדי לשמח אותה ולהכין לה דברים".

כשאני מבקשת מהירש לכמת את הגידול בפניות, היא אומרת שאם עד כה היו שתיים-ארבע פניות לשבוע, בשבועות האחרונים זה עמד בממוצע על פנייה ליום. אבל, היא מוסיפה, "זה לא רק כמות, אלא איכות. הם מגיעים להיפגש, אני עושה איתם שיחה על הקיבוץ, על מה זה אומר להיות חברים".

הדשא המרכזי בקיבוץ עמיעד, בשבוע שעבר / צילום: אייל הצפון

גיורא זלץ, ראש מועצה אזורית הגליל העליון: "אירועי הקורונה האיצו תהליך שהחל קורם עור וגידים בשנים האחרונות - הוכח שניתן בהחלט לעבוד מהבית בצורה יעילה ופרודוקטיבית, בין אם בכל השבוע או בחלקו, והבינו שניתן יהיה לעבוד בעבודה איכותית שאיננה קרובה בהכרח לבית, או אולי בכלל לא לעזוב את העבודה, וליהנות בכל זאת מאיכות חיים ומקהילה. לדעתי מדובר במגמה שרק תלך ותתחזק".

"עברו לבית במרחק 800 מטר מהגבול"

ומה בדרום? הדר שומן, רכזת צמיחה דמוגרפית בקיבוץ נחל עוז, אומרת שהיא לא יודעת אם ניתן לייחס זאת לקורונה, אך גם אצלם הורגשה התעוררות בפניות, במיוחד מצד חבר'ה שמגיעים מהמרכז. "להיות בעיר בתקופת הקורונה, היה הרבה יותר קשה. מאחר שיש לנו בנחל עוז מכינה קדם צבאית, החבר'ה של המכינה התנדבו כאן בחקלאות, וחלקם עשו בייביסיטינג למשפחות שבהן ההורים עובדים חיוניים, וככה הם יכלו לעבוד".

גם ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת הנגב, אומר שהורגשה עלייה בהתעניינות במהלך הקורונה. "מעבר לתחושת המצוקה הפיזית, של להיות תקוע בקומה 4 בלי מעלית, חסרה לאנשים הקהילתיות. בעיר אנשים לא מכירים את השכן שמעליהם. לעומת זאת, ביישובים הקהילתיים, היתה המון פעילות: אם זה רדיו מקומי ומסיבות רחוב וחלוקה של ארטיקים לילדים, וטלפון לוותיקים. ראיתי שזו אחת הסיבות שגרמו לאנשים להתעניין".
נמרוד רבר, חבר קיבוץ שדה יואב, הוא הבעלים והמנכ"ל של קורום, המובילה פרויקטים של קליטה ובנייה בעשרות קיבוצים ברחבי הארץ. רבר אומר שבתקופת הקורונה הייתה עלייה של עד 25% בפניות אליהם. רבר: "היתרונות של היישובים הקהילתיים- פריפריאליים באו לביטוי משמעותי בתקופת הקורונה. אנשים מתחילים להבין שה'קופסאות' בעיר הן בעייתיות".

קורום סיימה עד כה תהליכי קליטה של מאות משפחות, וכעת מצויה בתהליך השמה של כ-250 משפחות, מרביתן בנגב המערבי, מקצתן בקיבוץ מענית ליד מחלף עירון בכביש 6. "באמצע אפריל", אומר רבר, "זיהינו שהתעניינות מאוד גדלה, ובחודש האחרון היא הלכה וגדלה: תושבי באר שבע מתעניינים במעבר לגבולות, נירים, ורעים. תושבי חדרה ונתניה מתעניינים במעבר למשמר השרון".

מה הפרופיל של המתעניינים?

"הרוב זה משפחות צעירים עם שניים עד ארבעה ילדים, אבל יש גם משפחות מבוגרות יותר. היום מבינים בקיבוצים שיש ערך למשפחות כאלה. בדרך כלל זה חבר מביא חבר. בתקופת הקורונה אפילו מסרנו בתים, כי האצנו תהליכים וראית שאנשים שקיבלו את הבית, ממש שחררו אנחת רווחה. ואני מדבר איתך על אנשים שעברו לקיבוצים שמרוחקים 800 מטר מהגבול עם עזה".

עד כמה לדעתך האירוע השפיע על ההחלטה שלהם לעבור?

"הקורונה הייתה עוד זרז למשהו שהם חשבו עליו ממילא. מי שזה לא מעניין אותו לעבור לקיבוץ או מושב, לא שינה פתאום את דעתו". 

עוד כתבות

מחכים בתור בדואר ישראל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

המדינה מצפה לקבל 250 מיליון שקל מהפרטת דואר ישראל

רשות החברות הודיעה כי משבר הקורונה לא ישפיע על ההליך וכרגע ישנה התעניינות מצד משקיעים מקומיים ובינלאומיים בהפרטה ● ינקי קווינט: "המטרה היא שיפור השירות ללקוח השאיפה היא שגם התעשייה האווירית ונמל חיפה יופרטו"

מסיושי סאן, מנכ"ל סופטבנק / צילום: Takehito Kobayashi, רויטרס

סופטבנק זקוקה למזומנים: שוקלת מכירת יצרנית השבבים ARM

לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", החברה עשויה למכור את החברה או להנפיק אותה בבורסה ● סופטבנק רכשה את ARM לפני ארבע שנים ב-32 מיליארד דולר

ישראל טוויטו, מנכ"ל חדשות 13 / צילום: סיון פרג'

אחרי הפיטורים: חובת ההוכחה עוברת ל"חדשות 13". אבל יש גם כוכבית

הציוץ של עורך "המגזין" ניר בכר המאשים את המנכ"ל ישראל טויטו ב"בלפוריזציה" מספר הרבה על "חדשות 13", אבל לא פחות על חולשת העיתונאים ●  קשה שלא לתהות: אם לא היה מפוטר, האם הציבור עדיין היה זוכה לשמוע את הדברים

הפגנת העצמאים על מתווה הסיוע הממשלתי  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

דמי אבטלה לעצמאים בדרך לחקיקה, השאלה היא למי יילך הקרדיט

להצלחה הזאת יש הרבה אבות: ראש הממשלה נתניהו, השרים כ"ץ, פרץ ושמולי ואפילו ההסתדרות שבקושי מייצגת עצמאים מעורבת ● בינתיים מתרבים הסימנים שהפעם המהלך באמת יקרה

אייל בן סימון, מנכ"ל הפניקס - צלם פאביאן קולדורף / צילום: פאביאן קולדורף

הפניקס מעמידה רף שכר של 10 מיליון שקל למנכ"ל חברה הנסחרת בבורסת ת"א בלבד

עוד קובע הנוהל הפנימי החדש של הפניקס כי החברה תתנגד למנגנונים של "גלולת רעל" שיעכבו או ימנעו החלפת שליטה בחברות, וכי "יש לבחון את כדאיותו הכלכלית של ההסדר ביחס לחלופות אפשריות, לרבות פירוק החברה"

 מרכזי פיתוח-ביוטק-טכנולוגיה/ קרדיט: שאטרסטוק

גיוס של 25 מיליון דולר והסכם מסחור בסין לחברת פי-קרדיה מקבוצת כת"ב

פי-קרדיה מקבוצת כת"ב מפתחת טכנולוגיה לתיקון מסתמי לב ללא החלפתם ● המשקיעה היא חברת ונוס מדטק הסינית הנסחרת הבורסה של הונג קונג לפי שווי של ארבעה מיליארד דולר

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד / צילום: אגף הדוברות בהסתדרות

העליון דחה את ערעור פורום קהלת לביטול דמי החבר בהסתדרות

פורום קהלת ערער על דחיית בקשה לתביעה ייצוגית נגד ההסתדרות בסך 4.7 מיליארד שקל ● בפורום טענו כי ההסתדרות גבוה דמי חבר העולים על דמי החבר המרביים שרשאית אגודה עותמאנית לגבות מחבריה

רוכב אופניים על רקע זיהום בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

זיהום אוויר מגביר את התחלואה מקורונה, אז למה ישראל מתעלמת

מחקרים חדשים מראים כי חשיפה גבוהה וארוכת טווח לחלקיקי זיהום אוויר מעלה את הסיכוי להידבקות בקורונה ואשפוז בכ-10%, ולמקרי מוות מהמחלה ב-15% ● שירותי הבריאות בעולם לא נותרו אדישים לנתונים, אך נראה כי בישראל הנושא נזנח

עובדי אל על מפגינים מול משרד האוצר / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

היום הגורלי של אל על: האם תחתום על הסכם עם הטייסים או שתלך להגנה מפני נושים?

מתווה הסיוע הממשלתי שאל על בחרה דורש חתימה עם ועדי העובדים על תוכנית התייעלות שתשקף חיסכון שנתי של 350 מיליון דולר ● ההנהלה הגיעה להסכמה עם שלושה ועדים, אך הפערים מול הטייסים ממשיכים להיות גדולים מאוד ומחר ינסו לגשר עליהם בפגישת מו"מ רשמית

מסעדה סגורה בתל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

מאז אתמול ועד היום בבוקר: 3,986 דורשי עבודה חדשים

בשירות התעסוקה רשומים 851,945 דורשי עבודה, מהם 574,549 בחל"ת ● מהדיווח האחרון אתמול ועד היום ב-7:00, התקבלו דיווחים על 1,789 עובדים שחזרו לעבוד

MY ONO  / הדמיה: 3division

האבסורד של כביש 461: היצע של מיליוני מ"ר משרדים בשוק מוכה אבטלה

לאורך כביש 461 לבדו, מצומת מסובים ועד יהוד, מתוכננים 2.5 מיליון מ”ר שטחי תעסוקה • היזמים בטוחים: "יהיה ביקוש. אנחנו מסתכלים 20 שנה קדימה" • האם כל בנייני המשרדים המתוכננים כעת באמת ייבנו? ● "גלובס" מנתח

ישראל טוויטו, מנכ"ל חדשות 13 / צילום: סיון פרג'

מנכ"ל "חדשות 13" מגיב: "לא מתכוון להוריד את הראש בפני הברנז'ה"

מנכ"ל "חדשות 13" ישראל טוויטו הגיב בעקיפין במכתב לעובדים להאשמות הקשות של עורך מהדורת השבת, ניר בכר ● "אני לא מתכוון להתייחס ברצינות להכפשות האישיות ובטח שלא לטענות ההזויות על הטיות פוליטיות"

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

משרד האוצר: הזוגות הצעירים חשבו שהקורונה הסתיימה והתנפלו על שוק הדירות בחודש מאי

כך עולה מנתוני הכלכלנית הראשית באוצר על שוק המגורים ● בחודש מאי בוצעו 6,500 עסקאות, רובן מצד זוגות צעירים ● ואולם רק רבע מהרכישות שלהם בוצעו במסגרת מחיר למשתכן ● חמישית מכלל הקבלנים פנו לקרן להלוואות בערבויות מדינה, בבקשת סיוע

מטוסי אל על מושבתים בשדה התעופה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

חוק התעופה המותאם לימי קורונה אושר סופית. מה צריך לדעת עליו?

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הנוסח המעודכן בהוראת שעה לחוק שאמור להיטיב עם חברות התעופה על חשבון הצרכנים ● החוק עדיין מחייב את החברות להחזיר לצרכנים את כספם על טיסות שבוטלו, סעיף שהחברות שאפו שיבוטל (ויאפשר להן להעניק זיכוי בלבד)

מטוס של אל על / צילום: יח"צ

הרוכש הפוטנציאלי של אל על מחמם מנועים – שכר משרד יחסי ציבור

וגם: יש קונצנזוס להשקעה בביומד וגם חדשות טובות גם בימי קורונה

מטוסי דלתא חונים בשדה התעופה בקנזס סיטי, ארה"ב / צילום: Charlie Riedel, AP

דלתא איירליינס הפסידה 5.7 מיליארד דולר ברבעון השני של 2020

דלתא איירליינס מקצצת בחצי את מספר הטיסות שתכננה להוסיף בחודש הבא, בשל הירידה בביקושים עקב מגפת הקורונה ● ההכנסות ברבעון שהסתיים ביוני צנחו ב-88% ביחס לאשתקד והסתכמו ב-1.47 מליארד דולר

עוזרי מנכ"לי הבנקים הגדולים בארה"ב בשימוע על אחריות הבנקים למשבר הכלכלי ב־2008. 100% לבנים / צילום: AP - Tom Williams

וול סטריט, תסתכלי במראה: את יותר מדי לבנה

הם מינו אחראים על גיוון תעסוקתי, שינו את כללי חיפוש המועמדים, הציבו לעצמם יעדים כמותיים ובכל זאת: המרכז הפיננסי הגדול בעולם הוא עדיין מועדון סגור של גברים לבנים ● האם המהומות בארצות הברית סוף-סוף ישנו את המאזן?

גלעד אלטשולר / צילום: איל יצהר, גלובס

גילעד אלטשולר קונה: "הבנו שיש 'אובר שוטינג' במניות הנדל"ן המניב והבנקים"

לאחר שמימש נתחים משמעותיים מהחזקותיו במניות נדל"ן הנסחרות בת"א, חזר אלטשולר שחם לבצע השקעות של מאות מיליוני שקלים ● גילעד אלטשולר: "אפילו בירידה של כ-25% בשכר הדירה וירידה בתפוסות במרכזים המסחריים ובמשרדים, החברות האלה מעניינות להשקעה"

לוי הלוי, אייל רביד, איציק אברכהן / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר  ויח"צ

אפקט הקורונה: רשתות המזון והגופים הפיננסיים מהדקים יחסים

כבר שנים רשתות המזון והגופים הפיננסיים מחפשים חיבור ● עכשיו זה קורה: שופרסל וכאל מוציאות לדרך מיזם הלוואות ● ויקטורי תוקפת עם פתרון משלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Abir Sultan, AP

דיון פורום הקורונה של נתניהו הסתיים ללא קבלת כל החלטה

עם זאת, הובהר בדיון כי יש לקבוע רף נדבקים וחולים במצב קשה שיחייב את הצעדים החריפים, עד הטלה של סגר מלא