השרה גילה גמליאל / צילום: רפי קוץ, לע"מ
היציאה מן הסגר לשגרת הקורונה החדשה הקנתה למדינות ברחבי העולם את ההזדמנות "לחשב מסלול מחדש", ולהכריז על צעדים לשיקום הכלכלה באופן שיבטיח גם יישום פתרונות למשבר האקולוגי. בין היתר, באיטליה, בקנדה, בדרום קוריאה ובניו זילנד, שקדו הממשלות על חשיבה ארוכת טווח שתייצר חוסן כלכלי, סביבתי וקהילתי עבור התושבים, ולא התמקדו רק בפתרונות טקטיים ונקודתיים להתמודדות עם משבר הקורונה.
אם בארה"ב ובסין החליט הממשל להסיר רגולציות סביבתיות כדי לדרבן את התעשייה לפעול ולחזור לשגרה על חשבון הסביבה, האיחוד האירופי קבע כי 25% מתקציבו עד 2027 יוקדשו לפעילות בתחום שינוי האקלים, ממשלת קנדה הקצתה 537 מיליון דולר לתעשיית האנרגיה ליישום אמצעי צמצום וניטור של פליטות מתאן והתנתה סיוע מקרן סיוע לעסקים גדולים בפעולה ודיווח שנתי בתחום האקלים. בזמן שארה"ב פורשת מהסכמי פריז, מדינת ניו ג'רזי הכריזה על השקעה של 80 מיליון דולר מדי שנה בפרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה וקידום אנרגיה מתחדשת תוך יצירת מקומות עבודה חדשים, ומדינת ניו יורק העבירה חוק לזירוז הקמתם של פרויקטים לאנרגיה נקייה כחלק מהאצת הכלכלה בעקבות המשבר.
בזמן שמדינות אחרות שמו דגש על אספקטים סביבתיים בדרך לפתרון משבר הקורונה והשקיעו מחשבה בדורות הבאים, בישראל לא הייתה כל התייחסות לכך - לא בהסכמים הקואליציוניים ולא בקבינטים השונים המקדישים זמן לאסטרטגיות יציאה ממשבר הקורונה. אך כעת, השרה החדשה במשרד להגנת הסביבה, גילה גמליאל, שואפת לשנות זאת. המשרד בהנהגתה מזהיר מפני מצב שבו תוכנית החילוץ ממשבר הקורונה והתוכנית לשיקום הכלכלה תוביל לפגיעה נוספת בסביבה, ומניח על השולחן תוכנית משלו לצמיחה בת קיימא ויציאה ממשבר הקורונה באמצעות השקעות סביבתיות, שאותה מתכננת השרה הנכנסת, גילה גמליאל, לקדם בממשלה כחלק מאישור תקציב המדינה.
במילים אחרות, ניתן לקרוא לתוכנית של המשרד להגנת הסביבה "תוכנית ה'שלא נתחרט'", שכן היא מתמקדת בראייה ארוכת טווח ובחירת ההשקעות ופרויקטי התשתית בעין הדורות הבאים והצרכים ארוכי הטווח. כך, בכוונת השרה לפעול כדי לוודא כי גם תקציבים לפרויקטים ולתשתיות יופנו להשקעות נכונות מבחינה סביבתית וחברתית לטווח הארוך, ולא "להשקעות שנתחרט עליהן בעתיד בשל ההשלכות הסביבתיות השליליות" או סובסידיות מזיקות, ומבניית תשתיות ש"ינעלו" אותנו בכלכלה עתירת פליטות וזיהום. לדברי המשרד להגנת הסביבה, מתווה זה, המוצג כאן לראשונה, הוא צעד ראשון בדרך ל-Green Deal ישראלי.
שקל השקעה - שניים חיסכון
משבר הקורונה הוא "קריאת השכמה", בכך שהוא מחדד את הצורך להיערך למשברים גדולים שעוד עתידים לפקוד אותנו. בין אם מדובר במגפות נוספות שעלולות לפרוץ בשל החיכוך המוגבר בין בעלי החיים לבני האדם, או בתרחישים של שריפות הרסניות, הצפות, גלי חום כבדים, משברי מזון, זיהום מכימיקלים ואובדן מגוון ביולוגי המגבירים את הסיכון למגפות ולתחלואה. המשבר, אם כן, חידד את הצורך בהיערכות המדינה למשברים ואת החשיבות בקבלת החלטות אמיצות שימנעו מחיר כבד של אי-עשייה, כבר עכשיו.
על כן, בשעה שגלגלי המשק מתחלים לנוע ותקציב המדינה באופק, מדינת ישראל נדרשת כמו מדינות אחרות להכריע ולבחור איך ייראה העתיד שלה, ואיך היא מתקדמת קדימה. האם באמצעות הליכה אחורה בכל הנוגע לרגולציה סביבתית, או ביצוע צעדים להבטחת איתנותה במשברים שלפנינו. במשרד להגנת הסביבה דורשים כעת מתן עדיפות להשקעות גדולות בתשתיות פיזיות, המובילות להפחתה בפליטות של גזי חממה ומזהמים ולשיקום הטבע והמערכות האקולוגיות, ומדגישים שלתועלות הסביבתיות והבריאותיות של קידום בר קיימא ישנה השפעה חיובית משמעותית על המשק, ולכן אסור ששיקום הכלכלה יבוא על חשבון פגיעה נוספת בסביבה.
מתווה החילוץ של המשרד להגנת הסביבה עוסק בשבעה תחומים; התמודדות עם משבר האקלים, כלכלה מעגלית וניהול משאבים, שיפור סביבה עסקית וקידום טכנולוגיות קלינטק, הגנה על השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי, הפחתת זיהום אוויר מתחבורה והפחתת זיהומי קרקע וזיהום במבנים. תוכניות העבודה שייגזרו מהמתווה בכל תחום, ישענו על שלושה עקרונות מנחים: תמיכה בפרויקטים התורמים לתמ"ג ומייצרים מקומות עבודה חדשים תוך הסרת סובסידיות מזיקות על דלקים ומזהמים; יצירת חוסן בריאותי, כלכלי, חברתי וסביבתי - תוך שיפור היערכות לחירום ויכולת להשתקם ממשברים, מתוך הכרה במשברים עתיידים; ובחירת פרויקטים שניתן להוציא אל הפועל בפשטות .
כדי להתמודד עם משבר האקלים, מתכננים במשרד להגנת הסביבה לקדם תמרוץ משמעותי להפיכת בניינים, חניונים, מחלפים ושטחים בנויים אחרים ליצרני חשמל סולארי, והגברת הביטחון האנרגטי במשק - כך שערים, יישובים ובתים יוכלו לייצר עבור עצמם אנרגיה ולא ייתקלו בקושי באספקה בשעות משבר. צעד זה עשוי לייצר 10,500-5,500 משרות חדשות וחיסכון של שני שקלים על כל השקעה של שקל אחד. זאת, לצד השקעה בפרויקטים של אגירת אנרגיה מתחדשת, השקעה בהתייעלות אנרגטית וחשמול קווי ייצור בתעשייה, התייעלות אנרגטית ברשויות מקומיות ובניית מבני ציבור ובהם בתי ספר בבנייה ירוקה - שלא מחויבים כעת לתקן בנייה ירוקה.
הקרב על משבר האקלים יוכרע במידה רבה בערים שבהן אנחנו חיים ומבלים את רוב שעות יומנו. מתווה המשרד להגנת הסביבה שואף לדרבן את הרשויות המקומיות לשקוד על תוכניות היערכות לשינוי אקלים, שיכללו התייחסות לניקוז, נגר, איי חום, חוסן חברתי, עליית פני הים ומניעת שריפות. חלק מהרשויות כבר הציגו תוכנית, ויש רשויות הנמצאות בלמידת הנושא ובהכנת תוכנית משלהן. כעת מדגישים במשרד להגנת הסביבה כי יפעלו מול משרד האוצר להשגת תקציבים ליישום התוכניות.
המתווה שם דגש של כלכלה מעגלית וניהול משאבים, בעידן של מחסור. המטרה היא לא רק הפחתת פסולת במקור, אלא התייעלות במשאבים - אותם יקדם המשרד באמצעות מענקים וייעוץ להפחתה במקור של זיהומים ופליטות בתעשייה קטנה-בינונית. לצד זאת, מבקש המשרד להקים תעשיית מיחזור בישראל, לצורך טיפול בזרמים של חומרים כגון זכוכית, צמיגים, קרטון, גזם, פלסטיק ופסולת אלקטרונית. לאחר שסין סגרה את שעריה למיחזור פלסטיק, מבקשים במשרד למצוא פתרון כחול לבן לסוגיה ההולכת ומחמירה בעקבות משבר הקורונה. גם תעשיית הבנייה על הכוונת: המשרד מבקש לקדם תמריצים כלכליים ותקינה שיהפכו את השימוש החוזר בחומרי בנייה לכלכלי, ואף יוסיפו למעלה מ-1,700 משרות חדשות בתחום.
בזמן שהמשרד עצמו מקדם את תוכניתו של השר הקודם להקמת משרפות פסולת ברחבי ישראל, ייתכן כי השרה תצטרך למצוא את הדרך ליישב בין שתי התוכניות שעלולות להתנגש זו בזו, בשעה שפעילי סביבה חוששים שהתוכנית הלאומית להקמת משרפות תפגע בתמריץ להפרדת זרמי פסולת ומיחזור.
עוד עוסקת התוכנית בקידום טכנולוגיות קלינטק והקמת מרכז קלינטק ברובע החדשנות באר שבע, ובעבודה פנים-משרדית במטרה לפשט תהליכי רישוי, פיקוח ומתן היתרים דיגיטליים "מקצה לקצה" עבור כל מפוקחי המשרד, צעד שיוביל להפחתת הנטל הרגולטורי ולחיסכון כספי של עשרות מיליוני שקלים בשנה.
עוד יבקש המשרד לקדם בממשלה תוכנית להפחתת זיהום אוויר מתחבורה, בין היתר באמצעות דרבון עבודה מרחוק במגזר הציבורי, אזורים מופחתי פליטות בערים, ומעבר לאוטובוסים חשמליים בערים. היום ברחבי ישראל יש כ-70 אוטובוסים חשמליים בלבד, שנרכשו בתמיכה תקציבית של המשרד. המתווה גם שם דגש על הגנה על השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי תוך שיקום נחלים במרחבים העירוניים ובשטחים הפתוחים, שיקום אתרי טבע עירוני, ועל הפחתת זיהומי קרקע וזיהום מבנים באמצעות פרויקט לאומי לשיקום קרקעות מזוהמות בבעלות המדינה לטובת מגורים או תשתיות לאומיות. זהו פרויקט הנמצא על הפרק אך רחוק מסיום, ומטרת המשרד היא להציב את פיתוח יחידות הדיור הבאות על קרקעות משוקמות, ולא על חשבון השטחים הפתוחים המועטים והחשובים בישראל.
לצד קידום המתווה, ממליץ המשרד לאמץ את העקרונות שהציע ארגון ה-OECD ליציאה מהמשבר: ביצוע הערכה שיטתית של השלכות סביבתיות שליליות לא מתוכננות, הנגרמות כתוצאה מצעדים כלכליים ומיסויים לטווח הקצר, כדי למנוע פגיעה בחוסן העתידי ובבריאות, הימנעות מנסיגה לאחור בכל הקשור לתקינה סביבתית קיימת, כחלק מתוכניות ההבראה, התניית התמיכה הניתנת לסקטורים שונים בדרישה לשיפור ביצועים סביבתיים ככל האפשר ונקיטת אמצעים לשיפור הבריאות הסביבתית במטרה לתרום לחוסן החברה. לסביבה נקייה יותר תהיה השפעה חיובית על בריאות האדם.
לרתום את משרדי הממשלה
המתווה, שיובא מחר לדיון בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, איננו תוכנית העבודה המלאה של השרה להגנת הסביבה, אלא תוכנית נקודתית לחילוץ של המשק ממשבר הקורונה. בשלב זה הוא לא מציג יעדים ברורים ומדידים, אך בהמשך מתכנן המשרד לפרוט את הסעיפים לתוכנית פעולה בשיתוף המשרדים השונים בממשלה, ובדומה ל"גרין ניו דיל" - להפוך את התעשייה הירוקה למנוע לצמיחה כלכלית ויצירת מקומות עבודה רבים, אליהם יוכלו לעבור עובדי התעשיות המזהמות שייוותרו הרחק מאחור.
המתווה הוא אמנם "הצהרת כוונות" ראשונית, שיישומה בפועל מפוזרת בין משרדי הממשלה השונים. זהו קושי איתו נאלץ המשרד להגנת הסביבה להתמודד מאז ומתמיד; אין תחום בחיינו שלא כולל אספקטים סביבתיים, ופעילות בתחום מחייבת רתימה של גורמי הממשלה השונים. כעת, תצטרך השרה לקדם את המתווה בין משרדי הממשלה השונים, ולמצוא שותפים נאמנים לדרך, שמבינים את החשיבות והפוטנציאל בפיתוח בר קיימא. אך לא יהיה די רק בגיוס תקציבים, אלא שם נדרש אומץ רב לעמוד מול האינטרסים של התעשיות המזהמות והלובי העוצמתי שלהן, תוך התמקדות בטובת הכלל.
פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, מדגיש כי כדי שהמתווה ייושם, "צריך לגבות אותו במדיניות, בחקיקה ובתקציב מתאימים, ולפעול לשיתוף פעולה הדוק בין כלל משרדי הממשלה והגופים במשק ביחד עם הציבור הרחב".
הארגונים הירוקים כבר מקדמים פתרונות לחזרה בת קיימא לשגרה. ארגון "אדם, טבע ודין" יציג בוועדת הפנים את תוכניתו, "אסטרטגיה לכלכלה בריאה - תמיכה במשק ובחברה בעקבות משבר הקורונה", שבה הוא מדגיש כי "כל מהלך לאומי שנועד להתמודד עם נזקי המגפה הנוכחית חייב לראות לנגד עיניו את האיום האסטרטגי הגדול הבא - משבר האקלים". הארגון מציע שבעה צעדים שאותם יכולה הממשלה לבצע כעת, ובהם גיבוש מדיניות ניהול סיכונים לאומית בתחומי הסביבה ובריאות הציבור שתסתמך על מדע וערכים, היערכות למשבר שבפתח באמצעות בניית החוסן האקלימי של מדינת ישראל וחקיקת חוק אקלים, תמיכה בתוצרת מקומית בריאה כנדבך קריטי בחוסן הבריאותי והתזונתי של הציבור הישראלי, קידום התחבורה הציבורית, צמצום השימוש בפלסטיק החד פעמי וקידום תוכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר. "משבר הקורונה מחייב את המשרד להגנת הסביבה והממשלה לפעול בדחיפות לאסטרטגיה לאומית שתקדם מודלים לאומיים לחיזוי מגפות ומיפוי סיכונים סביבתיים וסיכונים לבריאות הציבור", אומר עמית ברכה, מנכ"ל הארגון. "חוק אקלים ייצר כלים פרקטיים ותמריצים כלכליים להפחתת גזי חממה וזיהום אויר והיערכות לנזקי ההתחממות הקשים שאנחנו כבר חווים".
לדברי השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, ״לצד האתגרים, משבר הקורונה מהווה הזדמנות יוצאת דופן לקדם צמיחה כלכלית שתומכת בסביבה ובבריאות. עלינו להקדים ולהיערך למשברים משמעותיים, ובראשם שינוי האקלים והידלדלות המגוון הביולוגי. אלה אתגרים גלובליים בעלי השלכות מהותיות, גם על מדינת ישראל. משבר הקורונה נתן לכולנו הזדמנות "לחשב מסלול מחדש". מדינת ישראל, כאומת סטארט-אפ, חייבת לנצל את חלון ההזדמנויות ההיסטורי, לעודד ולמנף השקעות בתעשיית הקלינטק ובטכנולוגיות פורצות דרך לפיתוח אנרגיות חלופיות. עקרונות התוכנית מבוססים על אסטרטגיית השקעה המניבה פירות והתייעלות, בשונה מגישה של הוצאה. מימוש הפוטנציאל יוכל להוביל לחיסכון וליצירת הכנסות כלכליות בהיקף של מיליארדי שקלים".
המשרד להגנת הסביבה מייחל למינוי מדען ראשי
אחת המשימות הראשונות שהשרה גמליאל נדרשת להן היא מינוי מדען או מדענית ראשית למשרד להגנת הסביבה. משבר הקורונה ממחיש את הצורך בקבלת החלטות מבוססות מדע, ואת הדרישה של פעילי הסביבה ברחבי העולם: "הקשיבו למדענים". אך למעשה, מאז עזיבתה של ד"ר סיניה נתניהו את תפקיד המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה בדצמבר 2017, לא מונה לה מחליף. לאחר כשבע שנות כהונה, היא עזבה את המשרד להגנת הסביבה אך השאירה מאחוריה דוחות רבים, מחקרים ותוכניות עבודה הממתינות לביצוע, ובהם תוכנית לאומית לבריאות וסביבה, תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים, המלצות בתחום החישה מרחוק, המלצות בנוגע לננו חומרים, שורה של מחקרים אפידמיולוגיים וסביבתיים בנוגע לחיפה, ועוד.
כעת מדגישה נתניהו כי "מדע סביבתי הוא מוצר ציבורי שהמדינה צריכה לממן. המשרד לא יכול להיחשב כרציני ומוביל ללא בסיס מדעי מתקדם. ישנו צורך לבנות תשתית ידע כלכלי ומסד נתונים כלכליים במשרד, ולמנות בנוסף כלכלן סביבה ראשי בכיר, אשר יהיה בכוחו להתמודד עם מהלכי טיוב רגולציה מטעם משרד ראש הממשלה ולחצים המופעלים באמצעות גורמים כלכליים".
בנוגע למשימות שעל הפרק, אומרת נתניהו כי "ההתחבטות במשרד להגנת הסביבה היא לא מה כן לעשות אלא מה לא לעשות. לכן יש החלטות כואבות שצריך לקבל ולוותר על דברים שאינם בסמכות המשרד, ולהתמקד בפעולות שאם המשרד לא יבצע אז אף גורם ממשלתי אחר לא יבצע. כמו למשל ניטור מזהמים, שיקום קרקעות מזוהמות, מניעת זיהום מהיבשה לים".
התוכנית הלאומית לבריאות וסביבה שהוכנה על פי החלטת ממשלה, ממתינה על שולחנם של השרה להגנת הסביבה ושל שר הבריאות. התוכנית חולשת על 17 תחומי תוכן סביבתיים ומפרטת עשרות פעולות מנהליות וכלכליות שניתן לממש מיידית או בטווח ארוך יותר (זהום אוויר, כימיקלים, קולחין, שינוי אקלים, תכנון ותסקירי בריאות וסביבה ועוד). בשעה שבה חשיפה למפגעים סביבתיים מסכנת אלפי אזרחים בישראל ופוגעת בחיים, בבריאות וברווחת האדם, קידומה לא יכול להתמהמה לאורך זמן, ומחייב דחיפה משמעותית קדימה, כבר בטווח הזמן המיידי.