גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ה"גרין ניו דיל" של גילה גמליאל: לרתום את מגפת הקורונה למאבק במשבר האקלים

התוכנית היא חלק מהמתווה שמקדמת השרה החדשה במשרד, גילה גמליאל, וכוללת התמודדות עם משבר האקלים בכמה זירות והשקעות לטווח הארוך ● לדברי המשרד, מתווה זה, המוצג כאן לראשונה, הוא צעד ראשון בדרך ל-Green Deal ישראלי

השרה גילה גמליאל / צילום: רפי קוץ, לע"מ
השרה גילה גמליאל / צילום: רפי קוץ, לע"מ

היציאה מן הסגר לשגרת הקורונה החדשה הקנתה למדינות ברחבי העולם את ההזדמנות "לחשב מסלול מחדש", ולהכריז על צעדים לשיקום הכלכלה באופן שיבטיח גם יישום פתרונות למשבר האקולוגי. בין היתר, באיטליה, בקנדה, בדרום קוריאה ובניו זילנד, שקדו הממשלות על חשיבה ארוכת טווח שתייצר חוסן כלכלי, סביבתי וקהילתי עבור התושבים, ולא התמקדו רק בפתרונות טקטיים ונקודתיים להתמודדות עם משבר הקורונה.

אם בארה"ב ובסין החליט הממשל להסיר רגולציות סביבתיות כדי לדרבן את התעשייה לפעול ולחזור לשגרה על חשבון הסביבה, האיחוד האירופי קבע כי 25% מתקציבו עד 2027 יוקדשו לפעילות בתחום שינוי האקלים, ממשלת קנדה הקצתה 537 מיליון דולר לתעשיית האנרגיה ליישום אמצעי צמצום וניטור של פליטות מתאן והתנתה סיוע מקרן סיוע לעסקים גדולים בפעולה ודיווח שנתי בתחום האקלים. בזמן שארה"ב פורשת מהסכמי פריז, מדינת ניו ג'רזי הכריזה על השקעה של 80 מיליון דולר מדי שנה בפרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה וקידום אנרגיה מתחדשת תוך יצירת מקומות עבודה חדשים, ומדינת ניו יורק העבירה חוק לזירוז הקמתם של פרויקטים לאנרגיה נקייה כחלק מהאצת הכלכלה בעקבות המשבר.

בזמן שמדינות אחרות שמו דגש על אספקטים סביבתיים בדרך לפתרון משבר הקורונה והשקיעו מחשבה בדורות הבאים, בישראל לא הייתה כל התייחסות לכך - לא בהסכמים הקואליציוניים ולא בקבינטים השונים המקדישים זמן לאסטרטגיות יציאה ממשבר הקורונה. אך כעת, השרה החדשה במשרד להגנת הסביבה, גילה גמליאל, שואפת לשנות זאת. המשרד בהנהגתה מזהיר מפני מצב שבו תוכנית החילוץ ממשבר הקורונה והתוכנית לשיקום הכלכלה תוביל לפגיעה נוספת בסביבה, ומניח על השולחן תוכנית משלו לצמיחה בת קיימא ויציאה ממשבר הקורונה באמצעות השקעות סביבתיות, שאותה מתכננת השרה הנכנסת, גילה גמליאל, לקדם בממשלה כחלק מאישור תקציב המדינה.

במילים אחרות, ניתן לקרוא לתוכנית של המשרד להגנת הסביבה "תוכנית ה'שלא נתחרט'", שכן היא מתמקדת בראייה ארוכת טווח ובחירת ההשקעות ופרויקטי התשתית בעין הדורות הבאים והצרכים ארוכי הטווח. כך, בכוונת השרה לפעול כדי לוודא כי גם תקציבים לפרויקטים ולתשתיות יופנו להשקעות נכונות מבחינה סביבתית וחברתית לטווח הארוך, ולא "להשקעות שנתחרט עליהן בעתיד בשל ההשלכות הסביבתיות השליליות" או סובסידיות מזיקות, ומבניית תשתיות ש"ינעלו" אותנו בכלכלה עתירת פליטות וזיהום. לדברי המשרד להגנת הסביבה, מתווה זה, המוצג כאן לראשונה, הוא צעד ראשון בדרך ל-Green Deal ישראלי.

הצהרת כוונות

שקל השקעה - שניים חיסכון

משבר הקורונה הוא "קריאת השכמה", בכך שהוא מחדד את הצורך להיערך למשברים גדולים שעוד עתידים לפקוד אותנו. בין אם מדובר במגפות נוספות שעלולות לפרוץ בשל החיכוך המוגבר בין בעלי החיים לבני האדם, או בתרחישים של שריפות הרסניות, הצפות, גלי חום כבדים, משברי מזון, זיהום מכימיקלים ואובדן מגוון ביולוגי המגבירים את הסיכון למגפות ולתחלואה. המשבר, אם כן, חידד את הצורך בהיערכות המדינה למשברים ואת החשיבות בקבלת החלטות אמיצות שימנעו מחיר כבד של אי-עשייה, כבר עכשיו.

על כן, בשעה שגלגלי המשק מתחלים לנוע ותקציב המדינה באופק, מדינת ישראל נדרשת כמו מדינות אחרות להכריע ולבחור איך ייראה העתיד שלה, ואיך היא מתקדמת קדימה. האם באמצעות הליכה אחורה בכל הנוגע לרגולציה סביבתית, או ביצוע צעדים להבטחת איתנותה במשברים שלפנינו. במשרד להגנת הסביבה דורשים כעת מתן עדיפות להשקעות גדולות בתשתיות פיזיות, המובילות להפחתה בפליטות של גזי חממה ומזהמים ולשיקום הטבע והמערכות האקולוגיות, ומדגישים שלתועלות הסביבתיות והבריאותיות של קידום בר קיימא ישנה השפעה חיובית משמעותית על המשק, ולכן אסור ששיקום הכלכלה יבוא על חשבון פגיעה נוספת בסביבה.

מתווה החילוץ של המשרד להגנת הסביבה עוסק בשבעה תחומים; התמודדות עם משבר האקלים, כלכלה מעגלית וניהול משאבים, שיפור סביבה עסקית וקידום טכנולוגיות קלינטק, הגנה על השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי, הפחתת זיהום אוויר מתחבורה והפחתת זיהומי קרקע וזיהום במבנים. תוכניות העבודה שייגזרו מהמתווה בכל תחום, ישענו על  שלושה עקרונות מנחים: תמיכה בפרויקטים התורמים לתמ"ג ומייצרים מקומות עבודה חדשים תוך הסרת סובסידיות מזיקות על דלקים ומזהמים; יצירת חוסן בריאותי, כלכלי, חברתי וסביבתי - תוך שיפור היערכות לחירום ויכולת להשתקם ממשברים, מתוך הכרה במשברים עתיידים; ובחירת פרויקטים שניתן להוציא אל הפועל בפשטות .

כדי להתמודד עם משבר האקלים, מתכננים במשרד להגנת הסביבה לקדם תמרוץ משמעותי להפיכת בניינים, חניונים, מחלפים ושטחים בנויים אחרים ליצרני חשמל סולארי, והגברת הביטחון האנרגטי במשק - כך שערים, יישובים ובתים יוכלו לייצר עבור עצמם אנרגיה ולא ייתקלו בקושי באספקה בשעות משבר. צעד זה עשוי לייצר 10,500-5,500 משרות חדשות וחיסכון של שני שקלים על כל השקעה של שקל אחד. זאת, לצד השקעה בפרויקטים של אגירת אנרגיה מתחדשת, השקעה בהתייעלות אנרגטית וחשמול קווי ייצור בתעשייה, התייעלות אנרגטית ברשויות מקומיות ובניית מבני ציבור ובהם בתי ספר בבנייה ירוקה - שלא מחויבים כעת לתקן בנייה ירוקה.

הקרב על משבר האקלים יוכרע במידה רבה בערים שבהן אנחנו חיים ומבלים את רוב שעות יומנו. מתווה המשרד להגנת הסביבה שואף לדרבן את הרשויות המקומיות לשקוד על תוכניות היערכות לשינוי אקלים, שיכללו התייחסות לניקוז, נגר, איי חום, חוסן חברתי, עליית פני הים ומניעת שריפות. חלק מהרשויות כבר הציגו תוכנית, ויש רשויות הנמצאות בלמידת הנושא ובהכנת תוכנית משלהן. כעת מדגישים במשרד להגנת הסביבה כי יפעלו מול משרד האוצר להשגת תקציבים ליישום התוכניות.

המתווה שם דגש של כלכלה מעגלית וניהול משאבים, בעידן של מחסור. המטרה היא לא רק הפחתת פסולת במקור, אלא התייעלות במשאבים - אותם יקדם המשרד באמצעות מענקים וייעוץ להפחתה במקור של זיהומים ופליטות בתעשייה קטנה-בינונית. לצד זאת, מבקש המשרד להקים תעשיית מיחזור בישראל, לצורך טיפול בזרמים של חומרים כגון זכוכית, צמיגים, קרטון, גזם, פלסטיק ופסולת אלקטרונית. לאחר שסין סגרה את שעריה למיחזור פלסטיק, מבקשים במשרד למצוא פתרון כחול לבן לסוגיה ההולכת ומחמירה בעקבות משבר הקורונה. גם תעשיית הבנייה על הכוונת: המשרד מבקש לקדם תמריצים כלכליים ותקינה שיהפכו את השימוש החוזר בחומרי בנייה לכלכלי, ואף יוסיפו למעלה מ-1,700 משרות חדשות בתחום.

בזמן שהמשרד עצמו מקדם את תוכניתו של השר הקודם להקמת משרפות פסולת ברחבי ישראל, ייתכן כי השרה תצטרך למצוא את הדרך ליישב בין שתי התוכניות שעלולות להתנגש זו בזו, בשעה שפעילי סביבה חוששים שהתוכנית הלאומית להקמת משרפות תפגע בתמריץ להפרדת זרמי פסולת ומיחזור.

עוד עוסקת התוכנית בקידום טכנולוגיות קלינטק והקמת מרכז קלינטק ברובע החדשנות באר שבע, ובעבודה פנים-משרדית במטרה לפשט תהליכי רישוי, פיקוח ומתן היתרים דיגיטליים "מקצה לקצה" עבור כל מפוקחי המשרד, צעד שיוביל להפחתת הנטל הרגולטורי ולחיסכון כספי של עשרות מיליוני שקלים בשנה.

עוד יבקש המשרד לקדם בממשלה תוכנית להפחתת זיהום אוויר מתחבורה, בין היתר באמצעות דרבון עבודה מרחוק במגזר הציבורי, אזורים מופחתי פליטות בערים, ומעבר לאוטובוסים חשמליים בערים. היום ברחבי ישראל יש כ-70 אוטובוסים חשמליים בלבד, שנרכשו בתמיכה תקציבית של המשרד. המתווה גם שם דגש על הגנה על השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי תוך שיקום נחלים במרחבים העירוניים ובשטחים הפתוחים, שיקום אתרי טבע עירוני, ועל הפחתת זיהומי קרקע וזיהום מבנים באמצעות פרויקט לאומי לשיקום קרקעות מזוהמות בבעלות המדינה לטובת מגורים או תשתיות לאומיות. זהו פרויקט הנמצא על הפרק אך רחוק מסיום, ומטרת המשרד היא להציב את פיתוח יחידות הדיור הבאות על קרקעות משוקמות, ולא על חשבון השטחים הפתוחים המועטים והחשובים בישראל.

לצד קידום המתווה, ממליץ המשרד לאמץ את העקרונות שהציע ארגון ה-OECD ליציאה מהמשבר: ביצוע הערכה שיטתית של השלכות סביבתיות שליליות לא מתוכננות, הנגרמות כתוצאה מצעדים כלכליים ומיסויים לטווח הקצר, כדי למנוע פגיעה בחוסן העתידי ובבריאות, הימנעות מנסיגה לאחור בכל הקשור לתקינה סביבתית קיימת, כחלק מתוכניות ההבראה, התניית התמיכה הניתנת לסקטורים שונים בדרישה לשיפור ביצועים סביבתיים ככל האפשר ונקיטת אמצעים לשיפור הבריאות הסביבתית במטרה לתרום לחוסן החברה. לסביבה נקייה יותר תהיה השפעה חיובית על בריאות האדם.


לרתום את משרדי הממשלה

המתווה, שיובא מחר לדיון בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, איננו תוכנית העבודה המלאה של השרה להגנת הסביבה, אלא תוכנית נקודתית לחילוץ של המשק ממשבר הקורונה. בשלב זה הוא לא מציג יעדים ברורים ומדידים, אך בהמשך מתכנן המשרד לפרוט את הסעיפים לתוכנית פעולה בשיתוף המשרדים השונים בממשלה, ובדומה ל"גרין ניו דיל" - להפוך את התעשייה הירוקה למנוע לצמיחה כלכלית ויצירת מקומות עבודה רבים, אליהם יוכלו לעבור עובדי התעשיות המזהמות שייוותרו הרחק מאחור.

המתווה הוא אמנם "הצהרת כוונות" ראשונית, שיישומה בפועל מפוזרת בין משרדי הממשלה השונים. זהו קושי איתו נאלץ המשרד להגנת הסביבה להתמודד מאז ומתמיד; אין תחום בחיינו שלא כולל אספקטים סביבתיים, ופעילות בתחום מחייבת רתימה של גורמי הממשלה השונים. כעת, תצטרך השרה לקדם את המתווה בין משרדי הממשלה השונים, ולמצוא שותפים נאמנים לדרך, שמבינים את החשיבות והפוטנציאל בפיתוח בר קיימא. אך לא יהיה די רק בגיוס תקציבים, אלא שם נדרש אומץ רב לעמוד מול האינטרסים של התעשיות המזהמות והלובי העוצמתי שלהן, תוך התמקדות בטובת הכלל.

פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, מדגיש כי כדי שהמתווה ייושם, "צריך לגבות אותו במדיניות, בחקיקה ובתקציב מתאימים, ולפעול לשיתוף פעולה הדוק בין כלל משרדי הממשלה והגופים במשק ביחד עם הציבור הרחב".

הארגונים הירוקים כבר מקדמים פתרונות לחזרה בת קיימא לשגרה. ארגון "אדם, טבע ודין" יציג בוועדת הפנים את תוכניתו, "אסטרטגיה לכלכלה בריאה - תמיכה במשק ובחברה בעקבות משבר הקורונה", שבה הוא מדגיש כי "כל מהלך לאומי שנועד להתמודד עם נזקי המגפה הנוכחית חייב לראות לנגד עיניו את האיום האסטרטגי הגדול הבא - משבר האקלים". הארגון מציע שבעה צעדים שאותם יכולה הממשלה לבצע כעת, ובהם גיבוש מדיניות ניהול סיכונים לאומית בתחומי הסביבה ובריאות הציבור שתסתמך על מדע וערכים, היערכות למשבר שבפתח באמצעות בניית החוסן האקלימי של מדינת ישראל וחקיקת חוק אקלים, תמיכה בתוצרת מקומית בריאה כנדבך קריטי בחוסן הבריאותי והתזונתי של הציבור הישראלי, קידום התחבורה הציבורית, צמצום השימוש בפלסטיק החד פעמי וקידום תוכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר. "משבר הקורונה מחייב את המשרד להגנת הסביבה והממשלה לפעול בדחיפות לאסטרטגיה לאומית שתקדם מודלים לאומיים לחיזוי מגפות ומיפוי סיכונים סביבתיים וסיכונים לבריאות הציבור", אומר עמית ברכה, מנכ"ל הארגון. "חוק אקלים ייצר כלים פרקטיים ותמריצים כלכליים להפחתת גזי חממה וזיהום אויר והיערכות לנזקי ההתחממות הקשים שאנחנו כבר חווים".

לדברי השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, ״לצד האתגרים, משבר הקורונה מהווה הזדמנות יוצאת דופן לקדם צמיחה כלכלית שתומכת בסביבה ובבריאות. עלינו להקדים ולהיערך למשברים משמעותיים, ובראשם שינוי האקלים והידלדלות המגוון הביולוגי. אלה אתגרים גלובליים בעלי השלכות מהותיות, גם על מדינת ישראל. משבר הקורונה נתן לכולנו הזדמנות "לחשב מסלול מחדש". מדינת ישראל, כאומת סטארט-אפ, חייבת לנצל את חלון ההזדמנויות ההיסטורי, לעודד ולמנף השקעות בתעשיית הקלינטק ובטכנולוגיות פורצות דרך לפיתוח אנרגיות חלופיות. עקרונות התוכנית מבוססים על אסטרטגיית השקעה המניבה פירות והתייעלות, בשונה מגישה של הוצאה. מימוש הפוטנציאל יוכל להוביל לחיסכון וליצירת הכנסות כלכליות בהיקף של מיליארדי שקלים".

המשרד להגנת הסביבה מייחל למינוי מדען ראשי

אחת המשימות הראשונות שהשרה גמליאל נדרשת להן היא מינוי מדען או מדענית ראשית למשרד להגנת הסביבה. משבר הקורונה ממחיש את הצורך בקבלת החלטות מבוססות מדע, ואת הדרישה של פעילי הסביבה ברחבי העולם: "הקשיבו למדענים". אך למעשה, מאז עזיבתה של ד"ר סיניה נתניהו את תפקיד המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה בדצמבר 2017, לא מונה לה מחליף. לאחר כשבע שנות כהונה, היא עזבה את המשרד להגנת הסביבה אך השאירה מאחוריה דוחות רבים, מחקרים ותוכניות עבודה הממתינות לביצוע, ובהם תוכנית לאומית לבריאות וסביבה, תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים, המלצות בתחום החישה מרחוק, המלצות בנוגע לננו חומרים, שורה של מחקרים אפידמיולוגיים וסביבתיים בנוגע לחיפה, ועוד.

כעת מדגישה נתניהו כי "מדע סביבתי הוא מוצר ציבורי שהמדינה צריכה לממן. המשרד לא יכול להיחשב כרציני ומוביל ללא בסיס מדעי מתקדם. ישנו צורך לבנות תשתית ידע כלכלי ומסד נתונים כלכליים במשרד, ולמנות בנוסף כלכלן סביבה ראשי בכיר, אשר יהיה בכוחו להתמודד עם מהלכי טיוב רגולציה מטעם משרד ראש הממשלה ולחצים המופעלים באמצעות גורמים כלכליים".

בנוגע למשימות שעל הפרק, אומרת נתניהו כי "ההתחבטות במשרד להגנת הסביבה היא לא מה כן לעשות אלא מה לא לעשות. לכן יש החלטות כואבות שצריך לקבל ולוותר על דברים שאינם בסמכות המשרד, ולהתמקד בפעולות שאם המשרד לא יבצע אז אף גורם ממשלתי אחר לא יבצע. כמו למשל ניטור מזהמים, שיקום קרקעות מזוהמות, מניעת זיהום מהיבשה לים".

התוכנית הלאומית לבריאות וסביבה שהוכנה על פי החלטת ממשלה, ממתינה על שולחנם של השרה להגנת הסביבה ושל שר הבריאות. התוכנית חולשת על 17 תחומי תוכן סביבתיים ומפרטת עשרות פעולות מנהליות וכלכליות שניתן לממש מיידית או בטווח ארוך יותר (זהום אוויר, כימיקלים, קולחין, שינוי אקלים, תכנון ותסקירי בריאות וסביבה ועוד). בשעה שבה חשיפה למפגעים סביבתיים מסכנת אלפי אזרחים בישראל ופוגעת בחיים, בבריאות וברווחת האדם, קידומה לא יכול להתמהמה לאורך זמן, ומחייב דחיפה משמעותית קדימה, כבר בטווח הזמן המיידי. 

עוד כתבות

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון הרצועה

אלכרישאת, גשש בן 42 מאבו רובייעה, נפל בקרב בעזה ● דובר צה"ל לעזתים שבבית לאהייא: "עזבו את האזור מיד" ● צה"ל תקף בדרום לבנון; רקטות שוגרו למרחב מרגליות שבאצבע הגליל ● שני בכירי חיזבאללה חוסלו בדרום לבנון בתגובה על הפלת הכטב"ם הישראלי אתמול ● לפחות שתי מטרות יורטו בשמי נהריה ● כל העדכונים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

העליות בבורסה מתמתנות; אלארום מזנקת ב-20%, נובה ב-4%

מדד הבנקים עבר לירידה של 0.7%, המניות הדואליות עולות ב-2% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צונחת ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות" ● היום ומחר המסחר יינעל ב-14:30

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלה נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

שיתוף הפעולה החדש של איראן שמדאיג את ארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העילית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו שניים מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת שכוללת עשרות חברות, בעיקר בתחום הטלקום ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות של האחים, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אבל לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה", אומר אחד מהם

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין - ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק