שיחת עבודה בווידיאו / צילום: שאטרסטוק
משבר הקורונה הוביל לשינוי מהותי בדרכי התקשורת הבין-אישית ברחבי העולם. בשל הגבלות הריחוק החברתי שהטילו ממשלות שונות, רובנו נאלצנו לעבור ולקיים פגישות, וגם הוראה מרחוק, דרך אפליקציות שיחות הווידאו (זום, סקייפ, Google ,Hangouts וכיו"ב).
המעבר החד והמהיר לשיחות וידאו היכה גלים במגוון רב של תחומים, לרבות פגישות עסקיות (ישיבות דירקטוריון, לדוגמה, או תקשורת בין נותני שירות ולקוחות), מפגשי לימוד חינוכיים ושיחות ייעוץ פסיכולוגי או משפטי.
יתרונן הברור של שיחות הווידאו טמון בכך שהן מאפשרות לקיים תקשורת המדמה מפגש פיזי (להבדיל למשל מאימיילים או שיחות טלפון, שאינן כוללות ממד ויזואלי). אף על פי כן, התפיסה הרווחת הינה כי שיחות המתווכות על ידי טכנולוגיה לעולם לא יהוו תחליף מושלם לפגישות פנים-אל-פנים. ספקנות זו מבוססת, בין היתר, על סברה לפיה ישנם מסרים מסוימים אשר אינם עוברים באופן חלק דרך מדיום דיגיטלי, כך שעולה חשש כי זרימת המידע תיפגע כאשר הצדדים משוחחים באופן וירטואלי.
על מנת לבחון האם יש ממש בסברה זו יש צורך באיסוף מידע אמפירי, מהסוג שניתן לאסוף דרך ניסוי מבוקר במעבדת מחקר - וזה בדיוק מה שעשינו.
במסגרת מחקר אקדמי שערכנו עוד טרם פרץ משבר הקורונה, עיצבנו ניסוי המשווה בין שיחות וידאו ושיחות פנים-אל-פנים תוך התמקדות במספר נושאים הטעונים בירור: אפקטיביות זרימת המידע, תפקיד כוונות הצדדים והחוויה הסובייקטיבית של נבדקים המתקשרים זה עם זה.
במסגרת הניסוי ביקשנו מהנבדקים לפתור חידה בהסתמך על מספר רמזים אשר צמצמו את טווח הפתרונות האפשריים. כל נבדק קיבל חלק מהרמזים, ושילוב של כל הרמזים יחד מאפשר את פתרון החידה.
חלק מהנבדקים זכו לתקשר זה עם זה בטרם ניגשו לחידה, כאשר בקבוצה אחת התקשורת נעשתה בפגישת פנים-אל-פנים, ואילו בקבוצה השנייה התקשורת התקיימה במסגרת שיחת וידאו. במהלך הפגישה, נבדקים שהשוו את הרמזים שקיבלו יכלו בקלות לזהות כי למעשה כל זוג מתקשר מחזיק ברמזים משלימים שיחדיו מאפשרים לפתור את החידה. ניסוי זה אפשר לנו להתמקד בתפקידה של זרימת המידע, שכן התועלת המרכזית המופקת מפגישה בניסוי הינה שיתוף מידע בין הצדדים.
במקביל, כדי לקחת בחשבון את כוונות הצדדים בטרם הפגישה, אפשרנו לנבדקים המעוניינים בכך לאותת לצד השני על כוונותיהם, באמצעות ויתור מראש על חלק מן התגמול הכספי שיקבלו בניסוי. כך, יכולנו להשוות בין זוגות אשר המוטיבציה שלהם להיפגש הייתה גבוהה - כך שהם הסכימו לוותר על כסף כדי להגדיל את הסיכוי שתיערך פגישה - לבין זוגות אשר אצלם מוטיבציה זו הייתה חלשה יותר.
ממצאי הניסוי חשפו תמונת מצב מפתיעה. ראשית, לא מצאנו הבדלים מובהקים בזרימת המידע בין פגישות פנים-אל-פנים לבין שיחות וידאו. ממצא זה מעיד לכאורה כי משבר הקורונה אינו צפוי בהכרח להוביל לאובדן מידע כלשהו בשל המעבר לשיחות וידאו.
ברם, ממצא נוסף העלה כי קיים פער מובהק בין נבדקים צעירים יחסית (בני 28 ומטה) לנבדקים מבוגרים יותר בכל הנוגע לאיתות כוונות: פרופורציית המבוגרים אשר הייתה מוכנה לוותר על חלק מהתשלום על מנת להגדיל את הסיכוי לקיים שיחת וידאו התבררה כגבוהה מהפרופורציה המקבילה בקרב הצעירים. זאת, על אף שצעירים היו אופטימיים יותר לגבי התועלת שנובעת משיחת וידאו.
לממצא זה השלכות מעניינות בשל ההבדל ברמת הסיכון של מבוגרים מול צעירים בכל הנוגע לווירוס הקורונה. הואיל והמבוגרים עשויים להידרש לריחוק חברתי למשך זמן ממושך יותר, אך גם נכונים בהרבה לקיים שיחות וידאו, הדבר מפחית (ולו במעט) את החשש מפגיעה באוכלוסיה המבוגרת ע"י הגבלות וסגרים.
שלישית, על אף שכאמור זרימת המידע לא הושפעה מהמדיום, כן זיהינו פערים בתפיסות הסובייקטיביות בקרב הנבדקים: בשיחות פנים-אל-פנים, נבדקים הרגישו הם משתפים את הצד השני במידע מועיל ברמה גבוהה יותר לעומת שיחות וידאו. לממצא זה ישנן השלכות שונות בעיתות משבר ובזמנים רגילים. כל עוד אנו מצויים תחת איום הקורונה, הדבר מעיד כי שיחות וידאו עשויות להתקבל בהתנגדות על ידי השוק בשל התפיסות הסובייקטיביות לפיהן שיחות פנים-אל-פנים הן עדיפות.
ברם, במבחן התוצאה, זרימת המידע כנראה אינה נפגעת. להבדיל, אם וכאשר נשוב לשגרה, הדבר מעיד על כך ששיחות פנים-אל-פנים עשויות להיות מועילות יותר, שכן הן מותירות את המשתתפים עם תחושה חיובית של שיתוף מידע.
ברמה הכללית ביותר, הלקח שעולה מהמחקר שלנו הוא פשוט: כאשר אנו פוגשים קולגות, תלמידים או חברים ל"כוס קפה וירטואלית", כנראה שנצליח להעביר את התכנים שאנו מנסים להעביר לצד השני גם בשיחות וידאו, ועם זאת - אנו עדיין עשויים לצאת עם תחושה סובייקטיבית שלא הצלחנו בכך.
היות שהניסוי שערכנו התמקד בשאלות ספציפיות, איננו יכולים בעת הזו לספק תשובה מקיפה לשאלה האם פגישות פנים-אל-פנים עדיפות על שיחות וידאו (או להפך) בתמונה הכוללת, וייתכן בהחלט כי יש לקחת בחשבון שיקולים נוספים מלבד זרימת המידע. עם זאת, ובהשלכה לקבלת החלטות ברמה הממשלתית בנוגע לשימוש באפליקציות שיחות וידאו במגוון תחומים של החיים, החל מהוראה וכלה בחתימה על תצהירים על ידי עורך דין, מדיניות אפקטיבית צריכה כמובן להיות מבוססת על ראיות, ואנו מקווים כי הדבר יילקח בחשבון על ידי מקבלי ההחלטות בעודם נדרשים להכריע בסוגיות המתעוררות.
ד"ר הדר ז'בוטינסקי הינה חוקרת אורחת במרכז על על שם צגלה למחקר בין תחומי של המשפט בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ויועצת משפטית לענייני רגולציה וחקיקה. ד"ר רועי שראל הנו חוקר אקדמי במכון למשפט וכלכלה של אוניברסיטת המבורג בגרמניה ודירקטור בחברת בלוקסורס בע"מ העוסקת בתחום הבלוקצ'יין