גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגרזן מעל ראשן: למה הרשתות החברתיות לא יעשו כלום כדי להשתנות?

קריצה לפוליטיקאים, התעלמות מבעיות וחשש מפני שינוי חקיקה שיפגע בהכנסות שלהן: כל הסיבות לכך שהרשתות החברתיות נמנעות משינוי באלגוריתמים שלהן

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר, מול מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק / צילום: רויטרס
ג'ק דורסי, מייסד טוויטר, מול מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק / צילום: רויטרס

העימות בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לרשת החברתית טוויטר, וההבדלים בגישות בין טוויטר לפייסבוק, מציפים את הבעייתיות הקיימת בפעילותן. ככל שהן הופכות לדומיננטיות יותר בשיח הציבורי, כך הרשתות נדרשות למעורבות גבוהה יותר בשליטה על התכנים מצד אחד, ולשמירה על נייטרליות מצד שני, שתמנע מהן להטות את השיח הציבורי. אולם כגופים עם אינטרסים כלכליים ופוליטיים, שנתונים לאיום רגולטורי כבד, האם הרשתות החברתיות יכולות בכלל להיות נייטרליות תוך כדי שמירה על מודל הפעילות שלהן?

המודל העסקי של הרשתות החברתיות, בראשן פייסבוק וטוויטר, מתבסס על הכנסות מפרסום. אמנם הגולשים לא משלמים בעבור השירות, לא משנה מה יהיה היקפו, אך ככל שהם ישהו ברשתות החברתיות זמן ממושך יותר, כך הם ייחשפו ליותר פרסומות ויתרמו לרשתות החברתיות הכנסות גבוהות יותר. לכן, הן נמנעות ככל שניתן משינויים טכנולוגיים שיפחיתו את הנוכחות והמעורבות של משתמשים ברשתות החברתיות.

הדרך שלהן לעודד את המשתמשים להישאר זמן ממושך יותר בפלטפורמות ולייצר יותר אינטראקציות עם התכנים שהם נחשפים אליהם, היא מנועי המלצות. מדובר באלגוריתמים מורכבים, שעל פניו הם נייטרלים ואוטומטיים. חשיפה של "וול סטריט ג'ורנל" משבוע שעבר מראה שצוות של פייסבוק בדק את השפעות האלגוריתמים שלה לאחר פרשת קיימברידג' אנליטיקה ומצא כי הם נוטים לקדם תוכן מפלג, מכיוון שהוא יוצר מעורבות גדולה יותר מצד הגולשים.

מסקנות הצוות הוצגו לבכירי החברה, שבחרו להתעלם מהמחקר. אם פייסבוק הייתה מחליטה לשנות את האלגוריתם בעקבות מסקנות הצוות, היא הייתה נאלצת לבנות מחדש את המנוע שעומד בבסיס המוצרים המשמעותיים ביותר שלה, באופן שהיה משפיע מאוד על הכנסותיה מפרסום. גם יוטיוב מעוצב כך שיציג תכנים מוקצנים יותר, ככל שהגולש שוהה יותר זמן בפלטפורמה, כך לפי כתבה ב"גרדיאן" מ-2018. יוטיוב הקשיחה את כללי הקהילה שלה, אך ככל הידוע, החברה לא עשתה שינוי מהותי בליבת מנגנון ההמלצות עצמו.

הגרזן שמונף מעל ראשן

לפי "וול סטריט ג'ורנל", מאחורי ההתעלמות של בכירי פייסבוק מהמלצות הדוח עמדה ההבנה כי שינוי באלגוריתם ישפיע באופן נרחב על הצגת עמדות רפובליקניות ושמרניות, שחלק גדול מהן זוכות לחשיפה מכיוון שהן פלגניות. פגיעה בחשיפה של עמדות רפובליקניות היה מוביל ככל הנראה לביקורת גוברת מצדם של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ורפובלינקים נוספים, שמאשימים את החברה באפליה נגדם ובקידום תכנים ליברליים.

מעל לראשן של פייסבוק וחברות דיגיטל נוספות עומד איום של שינוי או ביטול סעיף 230 בחוק התקשורת. סעיף זה קובע שפלטפורמות אינטרנטיות לא ישאו באחריות לתכנים שמתפרסמים אצלן, אם אלו נוצרו על ידי צד שלישי. הצו הנשיאותי עליו חתם טראמפ בסוף השבוע משפיע במידה מסוימת על סעיף זה. האיום מפני ביטול הסעיף מוביל לכך שהרשתות החברתיות צריכות לרצות פוליטיקאים משני צידי המפה הפוליטית באופן בו הן קובעות את הכללים ואוכפות אותן.

איך מזהים פוסטים עמומים?

בשנים האחרונות סופגות הרשתות החברתיות ביקורת על המדיניות שלהן כלפי התכנים שמתפרסמים בהן, בין השאר בגלל ההשפעה הגדולה שלהן על דעת הקהל. רשתות חברתיות שולטות על התכנים המופיעים עבור המשתמשים בפלטפורמות באמצעות שני כלים: כללי קהילה ומנועי המלצות. הכללים בבסיס אותו כלים נקבעים על ידי מפעילות הרשתות ונאכפים על ידיהן. בשנים האחרונות הן מחוקקות ואוכפות יותר כללים, למרות שאינן נושאות באחריות חוקית לתכנים. כך למשל, פייסבוק חוסמת את האפשרות לשתף קישורים לאתרי הורדות פיראטיות, ופרסום תמונה של פטמה נשית גלויה באינסטגרם יימחק.

הכלי שעומד במחלוקת באירועים האחרונים שבין טראמפ, טוויטר ופייסבוק, הוא חוקי או כללי הקהילה - סט של קווים אדומים, חלקם גלויים לציבור וחלקם עמומים, שאוסרים על פרסום של תכנים מסויימים בפלטפורמות השונות. הכללים לא בהכרח חד משמעיים, וזה גם האתגר עמן מתמודדות הרשתות החברתיות.

בניגוד לפרסום של קישור אסור, שניתן לזהות אותו באופן אוטומטי ולאכוף אותו בקלות, לעתים קשה לזהות תכנים גזעניים או כאלה הקוראים לאלימות, כפי שעשה טראמפ לכאורה בציוץ שפרסם על המפגינים במיניאפוליס. קריאה לאלימות יכולה להיות מנוסחת באופן עקיף ואינה תמיד עוברת על הכללים באופן חד משמעי, והשאלה כיצד נאכפים הכללים ועל מי יכולה להשפיע רבות על מעמדן החוקי של הרשתות. הדבר יוצר אתגר בעבור הרשתות החברתיות בשני מישורים: הן במישור הערכי-מוסרי, כלומר בשאלה מי אמור לקבוע את הכללים לפיהם יוחלט האם הפוסט גזעני או לא; והן במישור הטכנולוגי, האם ניתן לזהות באופן אוטומטי פוסטים שהמשמעות שלהם אינה חד משמעית. 

עוד כתבות

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה