רוכב על קורקינט חשמלי בתל אביב. / צילום: שלומי יוסף
בחסות הקורונה נדחתה בשלושה חודשים החובה להצמיד קסדות לקורקינטים השיתופיים הפועלים בתל אביב. התקנה, שנכללת בתקנות שפרסמה העירייה לפני כחצי שנה כחלק מהניסיון לעשות סדר בכאוס העירוני, תיכנס לתוקף באמצע ספטמבר. החובה להצמיד קסדה לכלים להשכרה אתגרה את החברות הפועלות בתחום בעיקר בהיבט הטכני (אך גם לאור החשש מגניבות). עם התפרצות מגפת הקורונה ניסו בחברות לדחות את החובה בנימוק של שיקולי היגיינה, אלא שזה נדחה על ידי העירייה, שציינה כי מדובר בסיבה טכנית.
ההגבלות האחרות של העירייה, ובהן הצמדת לוחית רישוי והגבלת הרכיבה באזורים שהם "מוטי הולכי רגל" נכנסו לתוקפן עוד קודם לכן. בחסות הקורונה ציבור הרוכבים נהנה מאכיפה רופפת בדומה לשאר התחומים הנאכפים בעיר. רק בתחילת חודש מאי התחדשה האכיפה העירונית, כשכעת על הפקחים גם לאכוף את הדרישות במסגרת ה"תו הסגול" לעסקים.
בעיריית תל אביב-יפו הבהירו בתגובה לפניית "גלובס" כי הדחייה בחובת הצמדת הקסדות לא נבעה משיקולי היגיינה, אלא מנימוק טכני: "בשל השפעות משבר הקורונה על תהליכי הייצור בעולם, עדכנה העירייה את החברות בעלות היתר ההפעלה הזמני להצבת כלים זעירים שיתופיים במרחב הציבורי על דחיית מועד הכניסה של תנאי ההצטיידות בקסדות. תאריך הכניסה לתוקף של התנאי נדחה בשלושה חודשים ל-15 בספטמבר 2020. במקביל, ממשיכה עיריית תל אביב-יפו באמצעי הסברה לצד אכיפה עיקשת של שאר תנאי ההסדרה על מנת לשפר את תרבות הרכיבה בעיר. חשוב לציין כי ההסדרה שיצאה לדרך לפני כשנה הינה מהמתקדמות בעולם ושואפת לשיפור הבטיחות להולכי הרגל ולרוכבים לצד שמירה על הסדר הציבורי ושוויוניות". במכתב שקיבלו שלוש החברות הפועלות בתל אביב, ליים, בירד, ו-ווינד הן מתבקשות להעביר דיווח על התקדמות ביישום התנאי ב-1 ביוני וב-1 באוגוסט.
השגרה חזרה וכך גם מספר הנפגעים
כצפוי, עם החזרה לשגרה עלה מספר הנסיעות בקורקינטים השיתופיים וכך גם מספר הנפגעים - בחודש מאי מספר הנפגעים שהגיעו לבית החולים איכילוב בעקבות תאונות בהן היו מעורבים קורקינטים ואופניים חשמליים עמד על 210. בשבוע האחרון לבדו דיווח בית החולים על 66 נפגעים, 18 מהם הגיעו רק בסוף השבוע האחרון. נתוני חודש מאי משקפים עליה של פי שניים בנפגעים כשבחודש אפריל עמד מספרם על 113 בלבד, בין השאר כפועל יוצא של הסגר ומיעוט התזוזה בתוך הערים בשעה שמקומות עבודה רבים ומוסדות לימוד היו סגורים.
מאז חודש נובמבר 2019 מפרסמים "גלובס" ובית החולים איכילוב את מספר הנפגעים בתאונות בהן היו מעורבים קורקינטים ואופניים חשמליים. בהנחיות שפרסמה העירייה בשעתו אף צוטטו הנתונים הללו כטריגר שהוביל להחמרת האכיפה. מתוקף מיקומו במרכז העיר מקבל אליו איכילוב את מרבית הנפגעים מתאונות קורקינט ואופניים חשמליים בישראל.
גם מספר הכלים שנפרסו במרחב הציבורי, שפחת בימי הקורונה - עלה. חברת ווינד למשל דיווחה כי בסוף חודש מרץ, בשיא הסגר, היקפי השימוש בקורקינטים המושכרים עמד על כ-25% בלבד לעומת השגרה. כעת, מציגה ווינד נתונים לפיהם עם ההקלות בסגר מזנק גרף הנסיעות בקורקינטים השיתופיים לממדים שדומים לתקופה שלפני הקורונה. לאורך התקופה, בקרב מי שהשתמש בכלים השיתופיים היו גם צוותים רפואיים שאף קיבלו נסיעות חינם כהוקרה על פועלם. גם בווינד וגם בבירד זיהו דפוסי שימוש של צוותים רפואיים אל ומהמרכזים הרפואיים העירוניים. בבירד מדגישים כי החברה המשיכה את פעילותה לאורך המשבר כחלק מהחיבור הטבעי בין העיר, התושבים וכלי התחבורה למרות שאין בכך היתכנות כלכלית. "החברה סייעה לאלפי עובדים בשירותים החיוניים להגיע אל מקום העבודה וחזרה הביתה".
גידול במספר הקורקינטים הפרטיים
בתל אביב פזורים יותר מ-8,000 קורקינטים להשכרה, ובנוסף להם עוד אלפי כלים פרטיים. לפי גורמים בענף, מספר הכלים הפרטיים שהצטרפו למרחב הציבורי בימי הקורונה גדל לאור התנועה המוגבלת של התחבורה הציבורית והרצון להימנע משימוש בה. דרישת העירייה להצמדת קסדות לכלים השיתופיים לא נולדה יש מאין, היא אומנם חריגה בתקנות העירוניות ברחבי העולם אבל היא מגובה במספרים. עם פרסום התקנות צטטה ימיטל להבי, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבורה, את הנתונים שמתפרסמים מדי יום ב"גלובס": "על פי נתוני בית החולים 'איכילוב', ב-15% מהתאונות מדובר בפגיעות ראש שניתן למנוע אותן אם הרוכבים יחבשו קסדות". חבישת קסדות היא משימה שמערבת בתוכה אלמנט של חינוך והפנמת חשיבות הקסדה על ידי הרוכבים אבל היא מחייבת גם אכיפה. מי שאמון על הטלת קנסות בנושא הקסדות היא משטרת ישראל כשפקחי העירייה אמונים על חלוקת דוחות במסגרת הפרות אחרות של החוק לרבות רכיבה על מדרכות או השארת כלים שלא במקומות חניה ייעודיים - על כלים מפריעים או החוסמים את המדרכות וכניסות למבנים ניתן לדווח למוקד העירייה בצירוף מספר הרישוי שמוצמד לכלים (מאז ינואר 2020). ב-2019 חולקו 21 אלף דוחות בגין רכיבה אסורה על המדרכה על ידי פקחי העירייה. משטרת ישראל הטילה ב-2019 יותר מ-33 אלף דוחות נגד רוכבי אופניים חשמליים וקורקינטים - מחציתם (17,616) על רכיבה ללא קסדה (קנס של 250 שקל).
האכיפה של העירייה נעשית גם דרך רישיון ההפעלה של החברות, כששני הצדדים מנהלים מערכת יחסים עם אינטרסים ברורים - אל מול האינטרס המסחרי של החברות, האינטרס של העירייה הוא לעודד תנועה בכלים זעירים במרחב. היעד שהציבה לעצמה העירייה הוא של 20% מכלל התנועה העירונית באמצעים הללו. לאחרונה אף פרסמה כי עד לשנת 2025 יוכפל אורכם של שבילי האופניים ברחבי העיר לצד סלילת שבילים חדשים. בתוך כך הודיעה העירייה על ביטול מיזם תל אופן לאור הירידה בשימושים באופניים הירוקים עם התפתחות שוק האופניים והקורקינטים החשמליים.
מטרת 15 התקנות שניסחה העירייה היא להפחית את מספר הנפגעים מתאונות בהן מעורבים הכלים החשמליים, אלא שהרתעה דרך אכיפה מחמירה היא חלק בלתי נפרד מיישומן. כל עוד משייטים ברחובות רוכבים ללא קסדות, שני רוכבים על קורקינט אחד עם או בלי הסלולרי ביד נדמה שהתקנות הן רק חלק קטן מהשינוי המתבקש. הצמדת הקסדות לכלים תוכל לסייע בכך, יחד עם פיתוח מתבקש לתשתיות, אבל גם זה לא מספיק. העירייה יכולה לעשות סדר בכלים השיתופיים ורק בגבולותיה, אלא שמספרם במרחב הציבורי קטן בהרבה מאלה של הכלים הפרטיים, החובה לטפל בכלים הללו מונחת לפתחו של משרד התחבורה, שאולי במשמרת של השרה החדש, מירי רגב, יתפנה לעסוק בכך בהקדם האפשרי.