גן שעשועים על מסלול ההמראה של שדה התעופה הישן באילת / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות
עיריית אילת מוציאה למכרז את מתחם האטרקציות בתשלום בפארק הטרמינל החדש, שייבנה על שטחי שדה התעופה הישן של העיר שנסגר. היקף השטח שעומד כעת למכרז הינו כ-14 דונם, והוא שייך למתחם הפנאי בפארק החדש, ששטחו הכולל הינו כ-145 דונם. המכרז הינו להפעלת מתקנים כמו גלגל ענק, בלון פורח ועוד. מדובר ברצועה הדרומית ביותר בשטח שהתפנה עם המעבר לפעילות של שדה התעופה רמון שממוקדם מצפון לעיר.
ראש מינהל הפרויקט אור קרניאל, מבהיר שתמהיל האטרקציות המדויק יקבע בהמשך. "המכרז הזה בא ואומר ליזמים שהם מקבלים שטח של 14 דונם, שמחולק למגרשים יותר קטנים. היזמים יוכלו לפתח שם אטרקציות על חשבונם. מתקנים בסגנון הלונה פארק בתל אביב. כל מתקן יעמוד בפני עצמו ויהיה עסק נפרד". לדבריו הפארק צפוי להיפתח בסוף 2021.
לצד אזור האטרקציות בתשלום, ייבנה מתחם אטרקציות חינמיות, שחלקו ייבנה לאורך מסלול ההמראה לשעבר. אזור הפנאי יכלול פארק פתוח שמחבר את הצד המזרחי והמערבי של העיר, ושיהיה מרושת בשבילים ושיוצלל. בנוסף מתוכנן במקום אזור פסטיבלים שיבנה ממכולות ישנות על שטח של 70 דונם, ובו מתחם הופעות, חניון קמפינג וחדרי לינה, מוזיאון כלי רכב ישנים ועוד. גם מבנה הטרמינל הישן צפוי להיות חלק מהפארק ולהפוך למרכז תרבות עירוני. סך ההשקעה המתוכננת באזור הבילוי נאמדת ב-170 מיליון שקל, כאשר על תכנון הפארק הופקד משרד האדריכלים דרמן ורבקל.
"אנחנו מדברים על טבורה של העיר, מיקום אסטרטגי ןיוקרתי. מרחק נגיעה מחוף הים. הצ'ופצ'יק של הקומקום. אנחנו יוצרים פה שטח מגוון ויפה, עם טיילת ומשחקי מים, תיאטרון, מוזיאון למכוניות. אנחנו חושבים שהמקום הזה יהיה אבן שואבת", אמר ל"גלובס" מנכ"ל החברה הכלכלית של אילת, אבי כהן, שמופקד על המכרז.
לדברי האדריכל אלי דרמן, לא מדובר רק בפארק אטרקציות, אלא במהלך אורבני משמעותי לאילת. "זה לא לונה פארק שאתה משלם כרטיסי כניסה, אלא פארק ציבורי, פתוח לכל עובר אורח, תייר ותושב, ואתה יכול ליהנות מהרבה מאד מרחב ציבורי עם הרבה אטרקציות חינמיות כולל אלמנטים של ערפילי מים, גינת מטוסים ובריכות אקולוגיות. הרבה מקומות נחמדים ומלאי קסם. כיום באילת אתה צריך ללכת מנקודה לנקודה כדי למצוא חוויות תיירותיות. פה יש ריכוז אינטנסיבי של חוויה שהיא מקום מפגש".
לדבריו מרכיב מיוחד בפארק עומד להיות מסלול ההמראה לשעבר. "עניין שימור המסלול העשוי אספלט אינה נקודה מובנת מאליה. אנחנו רואים את המסלול כמקום מלא קסם וכוח. דמיין לך ילדים שנוסעים ביום כיפור עם אופניים על הכביש המהיר. היה חשוב לנו לשמור על המסלול כעל שדירה המשכית ורציפה. כמובן שהאספלט פולט המון חום בימי הקיץ החמים, ולכן הוספנו הרבה מאד הצללה. תיבנה שם הפרגולה הארוכה בארץ, באורך 380 מטר, שתאפשר ללכת לכל אורך הפארק בצל. בנוסף, אנחנו נוטעים אלפי עצים ממש בתוך מסלול ההמראה. על האספלט יהיו מערפלי מים שיורידו את הטמפרטורה, מדשאות, תיאטרון פתוח ועוד".
הקפאת מכרזי מגורים לחודשים ארוכים
תוכנית המתאר של העיר אילת, שהוצגה לוועדה המחוזית כבר ב-2013 אך טרם הופקדה, מייעדת את שטח שדה התעופה לשעבר, ששטחו הכולל הוא 850 דונם, בעיקר למגורים ומלונאות. כן קיים מתחם פארק הטרמינל, שממוקם כאמור בחלק הדרומי של שדה התעופה, כאשר הוא הוחכר לעירייה ע"י רשות מנהל מקרקעי ישראל לתקופה של 11 שנים. המכרז שמתפרסם כעת הוא בפועל המכרז הראשון שיוצא לקרקעות שהתפנו עם סגירת שדה התעופה. זאת כיוון שמכרז אחר, למכירת מתחם המגורים, ששמו הרשמי הוא רובע השדה, הוקפא בשל התפרצות נגיף הקורונה.
מדובר במכרז שיצא לדרך בשלהי 2019, ושהיה מתוכנן להיסגר באפריל האחרון. המכרז כולל שתי חטיבות קרקע עליהן מתוכננות להיבנות כאלף דירות. המכרז הגדול מבין השניים הינו ל-645 דירות במתכונת של מחיר למשתכן. המועד החדש להגשת הצעות למכרז הינו ב-22 ביוני, כאשר סגירת המכרז צפויה להתקיים כחודשיים לאחר מכן. המכרז השני, אף הוא במתכונת של מחיר למשתכן כולל 361 דירות, והוא צפוי להתפרסם ביום שבו ייסגר המכרז הראשון, ולהיסגר בסוף אוקטובר.
עד כמה אנשי עסקים מאמינים בעיר הדרומית
לעיתוי המכרז כעת יש חשיבות גדולה עבור העירייה והעומד בראשה, מאיר יצחק הלוי. זאת לאור נזקי הקורונה שהביאו להשבתה כמעט מלאה של עיר התיירות של ישראל. הצלחת המכרז צפויה אף להעיד על האמון של גורמים עסקיים בעוצמה הכלכלית של העיר, שלפי מנכ"ל התאחדות המלונות באילת, שבתאי (שבי) שי, ספגה פגיעה כלכלית של כחצי מיליארד שקל.
"מה שקרה בסביבות ה-15 למרץ הוא מצב שבו אילת הופלה לקרשים. מה זה אומר? החיים באילת לא נפסקו, אבל הקצב של העיר נפגע. בתי המלון נסגרו, כל המסחר והאטרקציות, ההסעדה והבידור נסגרו מיד. בתי המלון הם עמוד התווך של אילת. אנשים לא באים לאילת ליום, מהבוקר עד הערב, אלא באים עם הלנה. אנשים לא הגיעו, כך שהחיים נפסקו. כל אזור המלונות מבוסס על למעלה מ-2.5 מיליון תיירים בשנה, בטח שלא על 60 אלף תושבי העיר", הוא מסביר.
יש לך הערכות לגבי היקף הנזק?
"מדובר באובדן הכנסות ענק. הפדיון הממוצע ללינה באילת לפי הלמ"ס הוא כ-400 שקלים, כאשר בחודש אפריל של שנה שעברה היו 600 אלף לינות. באפריל השנה לא היו בכלל לינות. מדובר ברבע מיליארד שקלים. תחשוב שעל כל שקל שמוציא התייר הוא מוציא בין שקל לשקל וחצי על שירותים מסביב. הוא קונה, הוא סועד, נוסע במונית. זה אומר שביחד מדובר בכחצי מיליארד שקל. אפריל הוא חודש פנטסטי עבורנו. הפסד פדיון ההכנסות הוא אסטרונומי".