גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היזהרו מעמלות סמויות בתיק ההשקעות שלכם

משבר הקורונה עלול לפגוע מהותית בביצועי התיקים של המשקיעים הפרטיים ● כדי להקטין את הפגיעה, בתקופה כזו חשוב לבחון בקפדנות את העמלות - שחלקן עקיפות ואף סמויות ● שווייץ, מרכז ניהול העושר של ישראלים באירופה, כמשל

בנק UBS / צילום: Gaetan Ball, Associated Press
בנק UBS / צילום: Gaetan Ball, Associated Press

בשוק השורי של עשור האחרון ראו המשקיעים הפרטיים את השקעותיהם בישראל ובחו"ל נעות בכיוון אחד - מעלה. בחסות השורות התחתונות הנאות בתיקי ההשקעות, רובם התעלמו מ"אחורי הקלעים" של השקעותיהם.

אולם משבר הקורונה גרם לפגיעה משמעותית בתיקים. למרות העליות בשבועות האחרונים, המיתון המתפתח עלול להביא לכך שהמגמה השלילית תימשך תקופה ארוכה.

כעת, עולה בחשיבותו הצורך למקסם את ביצועי התיקים, לרבות באמצעות חיסכון בעמלות מיותרות הפוגעות בתשואה.

לכן, במאמר זה נדון בסוגיות הרגישות ביותר במערכת היחסים בין מנהלי עושר (לרוב בנק או פמילי אופיס) לבין לקוחותיהם, הנוגעות לתנאים שבהם נרכשים נכסים, ולעלויות הנוספות המושתות עליהם אגב ניהול התיק.

שווייץ - בירת ניהול העושר

לצורך הדיון נתמקד בענקית ניהול העושר שווייץ. בסוף 2018 נוהלו בה 2.2 טריליון דולר - כ-60% משוק ניהול ההון באירופה ופי 2.5 מהשוק הבא אחריה בגודלו, גרמניה. העניין שלנו בה נובע מכך שמשקיעים ישראלים מחזיקים בה נכסים בהיקף אדיר של למעלה מ-50 מיליארד דולר, המנוהלים בעיקר בבנקים השוויצריים הגדולים.

מאחר שעמלות מופחתות מהתשואות למשקיע, הן משפיעות דרמטית על ביצועי תיקי ההשקעות. הרובד הראשון של העמלות הוא העלויות הישירות, קרי דמי הניהול. למשל, בגין עצם המנדט לניהול הכספים בשווייץ, דמי הניהול השנתיים עשויים להגיע ל-2%.

הרובד השני הינו עמלות עקיפות, בגין פעולות כגון רכישות ומכירות ניירות ערך והמרות מטבע. למרות שבשנים האחרונות נפוצים פתרונות "הכול כלול" בדמי הניהול - בפועל, פעמים רבות עמלות עקיפות אלה אינן נכללות בהם ו"מועמסות" על המשקיע בנפרד.

הרובד השלישי נחשב הבעייתי ביותר - העמלות הנסתרות מעיני המשקיע, שלרוב נגבות אגב ההשקעה במוצרים הפיננסיים הנכללים בתיק.

לעומת דירקטיבת MiFID II באיחוד האירופי, שחלק מהדרישות בה נועדו להגביל את העמלות הסמויות שניתן להשית על משקיעים - מקבילתה השווייצרית FINSA) Financial Services Act), שנכנסה לתוקף השנה, מטילה ככלל דרישות פחות מחמירות. לכן, כדי לחסוך בעלויות, על המשקיעים בשווייץ לקיים בקרות אקטיביות יותר.

התמקדות מופרזת ברטרוסשן

בין שלל העמלות הסמויות, לאורך השנים "זכו" עמלות הרטרוסשן (Retrocession), שמשמען "החזר עמלות", לכותרות בעיתונות הכלכלית. אלו מעין דמי תיווך שמנהלי מוצרים פיננסיים משלמים למנהל ההון הרוכש את המוצרים עבור לקוחותיו המשקיעים. הבעייתיות בעמלות הללו נובעת מכך שהן מתמרצות את מנהל ההון לרכוש מוצרים שאינם בהכרח מתאימים לצורכי הלקוח ולטעמי ההשקעה שלו. כך, עמלות אלה עלולות ליצור ניגוד אינטרסים.

בשבועות האחרונים פורסמה בעיתונות שורת כתבות על אודות היכולת להשיב את הכספים הללו, בתוספת ריבית גבוהה על השנים שעברו. לדעתנו, העיתוי הנוכחי מעורר תמיהה, מפני שמדובר בסוגיה שבשנים האחרונות לא התחדש בה הרבה.

בהתאם לפסיקות ביהמ"ש העליון בשווייץ, במקרים מסוימים לקוחות יכולים לתבוע רטרואקטיבית את השבת עמלות הרטרוסשן עד עשור לאחר ששולמו. אולם במרבית הבנקים, פרקטיקת הרטרוסשן פסקה עוד לפני אמצע העשור הקודם. למשל, UBS אסר על גביית רטרוסשן ב-2013, וקרדיט סוויס ב-2014. לכן, חלון הזמנים שנותר ללקוחות להשיב עמלות אלה עומד על שנים בודדות.

מעבר להתיישנות, עבור משקיעים רבים מדובר ב"מעשה עשוי". זאת, משום שלאורך השנים הם הוחתמו על מסמכים חדשים לניהול חשבון, שכללו ויתור על העמלות האלה. לפיכך, מרבית המשקיעים לא יקבלו דבר, בעוד שחלק מהם עשוי לזכות בהחזר חד-פעמי, לרוב קטן יחסית.

ואולם, לצד עמלות הרטרוסשן, קיימות שלל עמלות עקיפות וסמויות נוספות. כאן גלום להערכתנו פוטנציאל אדיר להתמקחות ואף להחזרים בגינן, שאינו שגור בשיח התקשורתי, ונסתר מעיני משקיעים רבים.

השלכה מהותית על התשואה

להמחשת האמור, הסתמכנו על דוח השקיפות השנתי ל-2019 שפרסמה פירמת Zwei Wealth מציריך, העוסקת בניתוח תיקי השקעות והרכב עמלות בבנקים שוויצריים. הדוח מצביע על כך שמתוך סך העמלות הנגבות מלקוח ניהול הון טיפוסי בשווייץ - אלה הגלויות, כמו עמלות דמי ניהול וקסטודי ("All-In Fee"), עומדות על כ-56% בלבד. לעומתן, העמלות הסמויות מהוות 44%. כלומר, העמלות הנגבות מלקוח ממוצע גבוהות כמעט פי שניים מאלה שהוא מודע לכך שהוא משלם ושעליהן "חתם".

בהינתן התשואות הממוצעות בעשור האחרון, המשמעות היא שהעמלות קיזזו בממוצע כשליש מהתשואה. זהו שיעור המשפיע מהותית על הביצועים בפועל. חשיבות הנושא מתחדדת במיוחד בואכה תקופה בה התשואות שיניב התיק עלולות לרדת מהותית.

נוסף על כך, בשל התחרות הגוברת במגזר ניהול ההון והמעבר לקרנות סל על חשבון מוצרים אקטיביים, בשנים האחרונות מצויות העמלות במגזר ניהול הנכסים במגמת ירידה מתמשכת, וכושר המיקוח של הלקוחות גובר. לפיכך, גם עמלה אטרקטיבית עשויה בחלוף הזמן להפוך יקרה מהמקובל ולמשקולת מיותרת על התשואה.

מעטים המשקיעים המנתחים את העלויות הכרוכות בשירותי ניהול ההון שלהם, משווים אותן לחלופות או מתמקחים עליהן. בפרט, מורכב במיוחד לזהות עמלות סמויות ולדרוש החזר בגינן. ברם, לפי פרסומי Zwei Wealth, באמצעות ייעול ההוצאות והרכב המוצרים בתיק, משקיע טיפוסי בשווייץ יכול לחסוך יותר משליש מהעמלות.

הדוגמה הטריוויאלית ביותר לעמלות סמויות קשורה לדמי הניהול. לעיתים קרובות, מנהל ההון אינו מנהל את הנכסים בעצמו, אלא מהווה משפך המשקיע בקרנות אחרות (מעין Fund of Funds). כך, נוסף על לדמי הניהול המוצהרים, לקוחותיו משלמים דמי ניהול גם למנהלי הנכסים במוצרים שבהם הוא משקיע את כספיהם, המופחתים ישירות מהתשואה נטו. ואולם בעוד Fund of Funds מפחיתות משמעותית את דמי הניהול שלהן ביחס לקרנות המשקיעות בעצמן, בשירותי ניהול פרטיים הדבר נהוג פחות, כך שכפל דמי הניהול משית עלויות משמעותיות.

בית השקעות קרדיט סוויס. ללקוחות נותרו שנים בודדות להשיב לעצמם את עמלות הרטרוסשן / צילום: MARTIN RUETSC, AP

יתרה מכך, במקרים רבים המשקיעים מושקעים במוצרים שלמנהל ההון שלהם יש אינטרס להשקיע בהם, בהיותם "מוצר הבית" או בשל החזר עמלות כאמור. לעתים הדבר כרוך בביצועי חסר לעומת חלופות דומות לצד עמלות גבוהות יותר.

הפתרון הראוי לכך הוא אנליזה של הרכב התיק והערכת ביצועי המוצרים ודמי הניהול המשולמים במסגרתם ביחס לחלופות אחרות בשוק, וביצוע פעולות אקטיביות לעדכון התיק.

שנית, במרבית המקרים, דמי הניהול הנגבים מחושבים כשיעור קבוע מסך תיק הנכסים של המשקיע, ולא רק מהחלק המנוהל בפועל, שמושקע במוצרים פיננסיים. כך, דמי הניהול מוחלים גם על מזומנים או על השקעות באג"ח סולידיות שמוחזקות לפירעון ולא מבוצע בהן מסחר. ככל שחלק זה בתיקי המשקיעים משמעותי יותר, כך העלות העודפת גבוהה יותר.

התוצאה האבסורדית הנובעת מכך הינה שמשקיעים רבים מקבלים דה-פקטו ריבית שלילית על פיקדונותיהם, בניכוי דמי הניהול. הפתרון הראוי לכך הוא הוצאת הרכיבים הללו מתוך התיק המנוהל, כך שניתן יהיה להימנע מתשלום דמי ניהול בגינם.

דוגמה שלישית היא עמלות הנובעות מהשקעה במוצרים הנקובים במטבע זר, בגין רכישה ומכירה של מוצרים הנקובים במט"ח. עמלות אלה עלולות להגיע לשיעור משמעותי של 0.5% מהעסקה. זו המחשה לניגוד עניינים פוטנציאלי בין הלקוח לבנק, שהמסחר במט"ח רווחי עבורו. עמלה זו מורכבת לזיהוי ומצריכה שילוב בין ניתוח הסעיפים החוזיים בהתקשרות עם הבנק לבין ביצועי המוצר.

לסיכום, להערכתנו, המצב הכלכלי הנוכחי מדגיש את חשיבות צמצום העמלות העודפות. לכן, חשוב לערוך באופן תדיר ניתוחים השוואתיים לביצועי התיק והרכב העלויות בו, ולפעול בהתאם להשאת תשואות. 

הכותבים הם רו"ח ועו"ד איתי רושקביץ ומור לוין, מייסד ושותף, בהתאמה, בחברת הייעוץ הפיננסי CoAF - Complex of Alternative Finance. הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"המשך הסטת כספים מחו"ל יכול לתדלק את הראלי הבא בשוק המקומי"

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר