גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יעד חדש ל-2030: 30% מייצור החשמל יהיה מאנרגיה מתחדשת

שר האנרגיה יובל שטייניץ הציג תוכנית להגדלת היקף ייצור החשמל מהשמש, שתחייב השקעות בהיקף של 80 מיליארד שקל ● מדיניות ממשלתית תעודד התקנת פאנלים על גגות, מאגרי מים ושטחי קרקע בהיקף 140 אלף דונם

יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר
יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר

שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ הציג היום את תוכנית משרד האנרגיה להגדיל את היקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל ל-30% מסך יכולת ייצור החשמל עד 2030, לעומת 5% כיום. יו"ר רשות החשמל ד"ר אסף אילת אמר כי התכנית אינה צפויה להביא לייקור תעריף החשמל.

על-פי התוכנית, בשעות הצהריים יגיע היקף הייצור החשמל הסולארי לכ-80% מסך החשמל הנצרך ובשעות מסויימות מעל 100% - כשעודפי החשמל ייאגרו במצברים. העלות הכוללת של התוכנית מוערכת בכ-80 מיליארד שקל, כמחציתם במתקנים ייצור, והיתר במתקני אגירה, פיתוח רשת החשמל והשקעות נלוות.

השמש תהווה מקור לכ-90% מסך החשמל שיופק ושאר מקורות האנרגיה המתחדשת כמו רוח, מים וביומסה יספקו עוד כ-10%.

במסיבת עיתונאים אמר היום שטייניץ כי "בפתח הקדנציה השנייה שלי במשרד האנרגיה אני רוצה להכריז על המהלך המרכזי: הבא הפיכת השמש לגורם מרכזי ומשמעותי בתחום ייצור האנרגיה במדינת ישראל. אנחנו מדברים על יעד של 30% אנרגיה מתחדשת, שיהפוך את מדינת ישראל לבין המובילות בעולם בשימוש באנרגייה סולרית. תוך 10 שנים נצטרך להקים מתקני אנרגיית שמש ואגירת חשמל בהיקף ששווה לכל תחנות הכוח וייצור החשמל הקיים בישראל היום".

יעד שמרני לעומת אירופה

יעד של 30% ייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת נחשב שמרני למדי בהשוואה ליעדים שקבעו מדינות אירופה, שחלקן אף קבעו יעד של 100% ייצור מאנרגיות מתחדשות. באירופה הרוח היא המקור המרכזי לייצור חשמל בעוד שבישראל פוטנציאל ייצור החשמל ברוח כמעט אפסי.

עם זאת, מחקר שנעשה בהזמנת המשרד להגנת הסביבה הראה כי ישראל יכולה להגיע ליעד שאפתני יותר של 50% בניצול מירבי של השטחים הקיימים. בהתייחס לכך אמר שטייניץ כי "לישראל אין נהרות כמו לנורבגיה או אלבניה, רוח כמו לדנמרק או אנרגיה גיאו-תרמית כמו לניו זילנד ולכן אי אפשר להשוות אותנו אליהן". אילת אמר כי "נורא קל לזרוק מספרים אבל בפועל הלכנו עם התוכנית הזו עד לקצה האפשרי מבחינת ההסתמכות על אנרגיה סולרית ואגירה".

לדברי שטייניץ, עם 26% מכושר הייצור שלה מאנרגיה סולארית, ישראל תהיה בין המדינות המובילות בעולם מבחינת יכולת ייצור החשמל הסולרית.

כדי להגיע ליעד שקבע משרד האנרגיה יידרשו למשק החשמל מערכות סולאריות בהיקף של 15,773 מגה ואט, לעומת ההספק המצטבר הנוכחי שעומד על 2,248 מגה ואט בלבד. כושר האגירה של המערכת אמור לגדול פי עשרה מ-300 מגה ואט היום לכ-3,000 מגה ואט ב-2030. מצד שני שטייניץ ציין כי הצורך בבניית תחנות כוח קונוונציונליות חדשות יצטמצם משמעותית.

ייצור חשמל סולארי מחייב שטחים נרחבים ולהערכת רשות החשמל יידרשו כ-140 אלף דונם מהם כ-84 אלף דונם שטחים פתוחים והיתר שטחי גגות (כ-41 אלף דונם), מאגרי מים ובריכות דגים (כ-45 אלף דונם) ושטחי קרקע כלואים בתוך מחלפים. על פי מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי המשרד יזום מהלך חקיקה שיחייב כל מבנה ששטח הגג שלו עולה על 750 מ"ר להקים מערכת סולארית על מחצית משטח הגג לפחות; הקמת קרן למתן ערבויות מדינה להקמת מתקנים עבור גופים ציבוריים ושיתוף פעולה עם מפעל הפיס להקמת גגות על מבני ציבור. שינויים רגולטוריים נוספים כוללים ביטול הצורך לפטור מהיתר קרינה והקלת האפשרות להקמת מתקנים סולאריים על גגות בתים משותפים (תוך הגמשת הדרישה הקיימת המחייבת הסכמת כל הדיירים).

מתחם סולרי באשלים / צילום: איל יצהר, גלובס

שטייניץ אמר כי מדובר באתגר אדיר והסביר כי לפי התוכנית תידרש השקעה כספית של מעל 80 מיליארד שקל כדי לעמוד ביעדי הייצור והאגירה. לדבריו, ההשקעות האלה יהיו בבחינת מנוע כלכלי אדיר שייצר המון מקומות עבודה וייצור משק חשמל מבוזר תוך הפחתת זיהום האוויר. "נצטרך להתקין פאנלים על עשרות אלפי גגות, מאגרי מים מחלפים. זה מהלך שישנה את פני מדינת ישראל ושיבוצע על-ידי השוק הפרטי. יש המון מקום לצמיחה לחדשנות וליזמות", אמר שטייניץ.

אילת אמר כי התוכנית תבוצע בעיקר על-ידי חברות קטנות המשוק הפרטי, בניגוד לענף הקמת תחנות הכוח הקונוונציונליות שמחייב ייבוא הון, ציוד ועובדים מחו"ל.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט סוגרת שנה שלישית של עליות: מדד S&P 500 זינק בכ-17%

נאסד"ק עלה השנה ב-20% וב-120% בשלוש השנים האחרונות ● המניות המנצחות והמפסידות השנה ● היום הוא יומו האחרון של וורן באפט כמנכ"ל ברקשייר האת'וויי, והוא לא הבכיר היחיד שמפנה את מקומו בצמרת ● הדולר צפוי לסיים את השנה בירידה השנתית החדה ביותר שלו מאז 2017 ● מחירי הזהב והכסף רשמו את העלייה השנתית החדה ביותר זה ארבעה עשורים

בית החולים מדיקה רפאל בפארק עתידים בתל אביב. רכישה שאפשרה את המהלך של הרשת / צילום: עמית גרון

מתחרה באסותא: רשת בתי חולים פרטית חדשה יוצאת לדרך

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מינואר 2026 יחלו ארבעה מרכזים רפואיים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בשאיפה להיות שחקן משמעותי במערכת הבריאות ולהתרחב בהמשך ● בין הבעלים: קופות החולים לאומית ומאוחדת ● מנכ"ל הרשת: "יש לנו אתגר להיתפס כספק לרפואה הציבורית ולא כאויב"

אילוסטרציה: Shutterstock

הקרב על הדירות: ההבדל בין הסכם הדדי, מתנה והתחייבות למתנה

פסק דין שניתן השבוע בבית המשפט לענייני משפחה ממחיש את החשיבות שבהגדרה מדויקת של עילת התביעה ע"י התובע - וזאת לאחר שמחיקת התביעה, בתום שלוש שנות דיונים, נבעה משגיאה בסיווג העילה המשפטית

ד''ר שמרית ממן / צילום: דני מכליס

יו"ר סוכנות החלל הישראלית רוצה שכל אחד מאיתנו יידע איך להתכונן לאסון הבא

ד"ר שמרית ממן מנהלת באוניברסיטת בן גוריון מעבדה שמשויכת לנאס"א, שותפה של האו"ם בתוכניות להתמודדות עם אסונות ומקדמת לימודי מדעים בקרב נערות ● לפני כחצי שנה היא גם מונתה ליו"ר סוכנות החלל הישראלית ● בראיון ראשון בתפקיד, היא מסבירה איך החלל יכול לעזור לנו להתמודד עם אסונות ומגלה את מי הייתה רוצה לראות כאסטרונאוטית הישראלית הראשונה

מנהלי השקעות בת''א בוחרים את הפתעת השנה / צילום: Shutterstock

מהראלי בביטוח ועד זינוק השקל: מנהלי השקעות בת"א בוחרים את הפתעת השנה

שנת 2025 שברה כל שיא אפשרי בשוק המניות המקומי, כאשר מדד הדגל של ת"א הניב למשקיעים תשואה פנטסטית של 52% - הגבוהה בבורסות המערב ● מספר השיאים החדשים ששבר המדד היה הגבוה ביותר מאז 1992 (63 השנה), מחזורי המסחר בבורסה זינקו ושוק ההנפקות התעורר לחיים ● ביקשנו ממנהלי השקעות בכירים לסמן את המהלך המפתיע של השנה, ואלה היו הבחירות שלהם

מוריס קאהן. 1930-2026 / צילום: תמר מצפי

יזם כושל בתחילת הדרך, חלוץ הייטק ופילנתרופ: פרידה ממוריס קאהן

מוריס קאהן שהלך לעולמו בגיל 96, נטל חלק פעיל בתעשייה, שהפכה ברבות הימים להייטק הישראלי ● קבוצת עורק שהיה ממייסדיה, אחראית למיזם "דפי זהב" ולהקמת אמדוקס ● את מרבית הונו עשה עם הנפקת אמדוקס, ומאז תרם רבות לפעילות פילנתרופית

טובי שמלצר מבעלי שלמה ביטוח / צילום: עזרא לוי

הערכות בענף: שלמה ביטוח תונפק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

לגלובס נודע כי שלמה ביטוח מתכננת להנפיק 20%-25% ממניותיה, לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● אם החברה תצליח לגייס את הסכום הזה, השווי הפעם יהיה גבוה ב-56% לעומת השווי בו ביקשה להנפיק בגל ההנפקות של שנת 2021, אך נסוגה ממנו בסופו של דבר

גם זה קרה פה / צילום: יח''צ, נקסט ויז'ן

מעל 20 מיליארד שקל: החברה הביטחונית שעקפה בשווי את שטראוס, תשובה וליאורה עופר

נקסט ויז'ן מפתיעה אפילו את עפרה שטראוס ● משרד הכלכלה מוכיח שגם ללא דגלים או שגרירויות, אפשר לקיים מסחר ● וחברות הנדל"ן שכחו כלל חשוב ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ח''כ גלית דיסטל אטבריאן יו''ר ועדת התקשורת, נועה בירן דדון מנהלת הוועדה, ואלעד מקדסי מנכ''ל משרד התקשורת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

כאוס, פגמים ודהירה קדימה: תמונת מצב מוועדת התקשורת החדשה

שבע פעמים התכנסה ועדת חוק השידורים שיצאה החודש לדרך, והבעיות נערמות: פגמים מהותיים בתהליך, מתקפה על פקידים, מטרות לא ברורות לחוק והיעדר החלטות מהותיות

נמל אילת / צילום: שלומי יוסף

המדינה דוחה את בקשת נמל אילת להארכת תקופת ההפעלה

מנכ"לי משרדי התחבורה והאוצר שלחו מכתב תגובה להנהלת נמל אילת, ובו דחו את בקשתה להארכת תקופת ההסמכה להפעלה פרטית - בשל אי-עמידה ביעדי הפעילות ● המכתב מנגיעה בעקבות הפנייה אתמול של הנהלת נמל אילת, בה נטען כי המדינה מתעלמת מנסיבות חריגות של הנמל כגון משבר השיט בים האדום ותקיפות החות'ים

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

תרחיש לא צפוי: המדינות שהורידו ריבית, ועכשיו בדרך להעלות אותה בחזרה

המגמה הגלובלית בחצי השני של 2025 הייתה של הורדת ריבית, אולם כעת בשוק יש כבר מי שמתמחרים העלאות ריבית מחודשות ב־2026 בכלכלות שונות ● בין הסיבות: עלייה בביקושים שיכולה לחמם בחזרה את האינפלציה, וכן סוגיות כמו המכסים והגבלות הגירה

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קרנות הנאמנות לא מסתפקות ברווחים שזינקו ושוב מעלות את דמי הניהול

בכ-200 קרנות נאמנות הודיעו על העלאת דמי הניהול, כולל קרנות כספיות שבהן כל פרומיל מהווה שיקול חשוב בהשקעה ● הסיטואציה הופכת את הלקוחות לשבויים: העברת הכסף לקרן זולה יותר כרוכה ב"אירוע מס", שלעתים הופך את המהלך ללא כדאי

הקמפוס המתוכנן של אנבידיה בקריית טבעון. איך העובדים יגיעו? / הדמיה: באדיבות אנבידיה

הקמפוס אושר, אבל איך העובדים יצליחו להגיע למרכז החדש של אנבידיה בטבעון?

הקמת מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה בקריית טבעון היא אחד המהלכים המשמעותיים ביותר לחיזוק התעסוקה בצפון בעשור האחרון ● אלא שהיעדר קישוריות למסילות הרכבת ותכנון ששם את הרכב הפרטי במרכז, מאיימים להשאיר את העובדים תקועים בכביש 6 ● האם המדינה תשכיל לייצר פתרון הוליסטי לפני שהקמפוס ייפתח ב־2031?

שדה התעופה בהרצליה / צילום: Shutterstock

אלפי דירות ייבנו במקום שדה התעופה הרצליה ושלישות רמת גן. כמה שילמו היזמים על הקרקעות?

8 מכרזים ל־991 דירות במתחם שדה התעופה בהרצליה נסגרו בהכנסות של כ־1.35 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של כ־1.4 מיליון שקל לקרקע לדירה ● במקביל, מכרזי רמ"י במתחם השלישות ברמת גן הניבו כ־1.23 מיליארד שקל

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

ויכוח על 185 מיליון שקל: הדרישה של רשות המסים והתגובה של פרטנר

בדיווח של החברה לבורסה, צוין כי רשות המסים דורשת מפרטנר מס בשיעור של 185 מיליון שקל, בגין מחלוקת סביב דיווח החברה בנוגע לציוד החברה ● להערכת פרטנר, לא צפויות לשומות אלו השלכות מהותיות על דוח רווח והפסד

זיו יעקובי, מנכ''ל אקרו נדלן / צילום: כדיה לוי

אקרו זכתה במכרז על מתחם חברת החשמל שבתל אביב ותקים מגדלי מגורים ותעסוקה

הקרקע נרכשה תמורת 255 מיליון שקל, מחיר הנמוך בכ-40 אחוז מהערכת השמאי של רמ"י, שעמדה על כ-430 מיליון שקל ● בהתאם לתכנון, תקים אקרו בשטח שלושה מגדלים ולהערכתה, שטח המגורים יעמוד על כ-12 אלף מ"ר, והשטחים המסחריים והתעסוקתיים יסתכמו לכ-36 אלף מ"ר

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: כדיה לוי

רשות המסים נגד ענקית הגז הישראלית: שלמו עוד 198 מיליון דולר

חברת הגז הישראלית ניו-מד אנרג'י, השותפה הגדולה ביותר במאגר לוויתן, נדרשת לשלם תוספת מס בשיעור כ-198 מיליון דולר לשנות המס 2019-2020 ● רשות המסים קבעה כי ההכנסה החייבת של החברה גבוה במאות מיליוני דולרים מההכנסות עליהן דיווחה

זום גלובלי / צילום: Reuters

בנגלדש הכריזה על יום אבל לאומי, והאיומים של סין מחריפים

נשיא סין מחריף טונים מול טייוואן ● אבל לאומי בבנגלדש על מות של ראש הממשלה הראשונה ● בארה"ב חוקרים פרסום על הונאת ענק של מעונות יום סומליים ● ובשווייץ השנה החדשה נפתחה בטרגדיה ● זום גלובלי, מדור חדש 

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הדיבידנד הענק שתחלק התעשייה האווירית למדינה

לגלובס נודע כי דירקטוריון התעשייה האווירית החליט על חלוקת דיבידנד בסך 242 מיליון דולר שייכנסו לקופת המדינה מרווחי 2024 ● הגידול המשמעותי בפעילות תע"א בשנים האחרונות נובע מהשפעות שינויים גאו־פוליטיים גלובליים ומהתגברות הצרכים הביטחוניים בארץ ובעולם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: איל יצהר

במסגרת המאבק בחשבוניות הפיקטיביות: הרף לאישור עסקאות בזמן אמת יורד ל-10,000 שקל

החל מ-1 בינואר 2026 עסקאות שסכומן עולה על 10,000 שקל יחייבו דיווח בזמן אמת לרשות המסים וקבלת אישור לעסקה ● עסקה שלא תאושר, לא תאפשר לעסק לקזז את המע"מ ששילם עבור הרכישות לצורכי העסק