אייל לפידות / צילום: תמר מצפי
משבר הקורונה אינו נותן את אותותיו בחברת הנדל"ן והתשתיות שיכון ובינוי, שמגזריה השונים לא סבלו מהותית מהשפעותיו וחלקם אפילו נהנו מפירותיו. החברה, שבשליטת נתי סיידוף, סיימה את הרבעון הראשון של 2020 עם רווח נקי המיוחס לבעלים של 110 מיליון שקל, לאחר שב-2019 כולה רשמה רווח נקי לבעלים של 314 מיליון שקל.
שיכון ובינוי עוסקת בתחומים של אנרגיה, תשתיות, נדל"ן, וקבלנות ביצוע כמעט בכל העולם. לכל התחומים הללו רגישות מאוד נמוכה למשברים מהסוג של מגיפת הקורונה, או אפילו מתאם חיובי. כך למשל צבר העבודות של החברה בתחום הקבלנות נמצא בעלייה, והרווח הגלום שבתוכו עולה יחד איתו, הן בהיקף הרווח והן בשיעורו מההכנסות. הסיבה לכך היא קבלנים זרים עזבו את ישראל במהלך המשבר והסכמתה של החברה לקבל על עצמה את העבודות שהם נטשו, ובמחירים גבוהים יותר.
לדברי אייל לפידות מנכ"ל שיכון ובינוי, "שיכון ובינוי הוכיחה בתקופה זו איתנות עסקית הנובעת מחוזקת פעילויות הקבוצה וביניהן פעילות התשתיות המבוצעת על ידי סולל בונה, פעילות האנרגיה והנדל"ן למגורים. החברה ממשיכה ליישם את התוכנית האסטרטגית שפורסמה בנובמבר 2019, על מנת להשיא ערך לכלל בעלי המניות".
את עיקר הרווחים ברבעון הראשון השנה תרמו מגזרי סולל בונה, SBI, הנדל"ן בישראל והזכיינות. יש לציין כי את הרבעון הראשון אשתקד אומנם סיימה שיכון ובינוי עם רווח נקי גבוה יותר של 509 מיליון שקל, אולם הוא כלל אז רווח הון חד פעמי של 476 מיליון שקל שנבע אז ממכירת מניות השליטה בחברת איי.די.או גרופ.
את הרבעון הראשון סיימה שיכון ובינוי עם צמיחה של 10% בהכנסות ל-1.64 מיליארד שקל, לעומת הרבעון המקביל ועם צמיחה של 21% ברווח הגולמי ל-285 מיליון שקל (משקף רווחיות גולמית של 17.6% לעומת 15.9% ברבעון המקביל). צבר ההזמנות גדל ב-541 מיליון שקל בשלושת החודשים הראשונים של 2020 והסתכם ל-14.26 מיליארד שקל, כאשר סכום זה אינו כולל פרויקטים קבלניים נוספים בישראל ובחו"ל בהיקף של 1.9 מיליארד שקל, שהתקבלו וטרם נכנסו לצבר.
עם זאת, משבר הקורונה גם הביא לעלייה בהוצאות המימון (נטו) ל-111 מיליון שקל ברבעון הראשון, וזאת בשל שחיקה בשערי מטבעות זרים ובראשם הפזו הקולומביאני והניירה הניגרי, וכן עקב שערוך שלילי של הלוואות שניתנו לחברות כלולות.
תחום יזמות הנדל"ן בישראל, שמרוכז בחברה הבת שיכון ובינוי נדל"ן, הניב ברבעון הראשון צמיחה של 39% בהכנסות ל-341 מיליון שקל, כתוצאה בביצוע בפרויקט "אור ים". הרווח לפני מס של מגזר זה צמח ב-20% ל-55 מיליון שקל, כאשר במהלך הרבעון (ובעיקר בתחילתו) נמכרו 73 דירות.
יש לציין כי לאורך כל תקופת הסגר נמשכה העבודה באתרי הבנייה כסדרה, ולדברי החברה בשלב זה לא ניכרת ירידה משמעותית בקצב הביצוע ולא צפויים עיכובים משמעותיים במסירת דירות. עם זאת, הגבלות התנועה פגעו בפעילות הנכסים המסחריים שלה בתקופת הסגר.
מנגד, במגזר יזמות הנדל"ן באירופה, שמרוכז תחת SBE, נרשם קיטון של כ-47% בהכנסות ל-77 מיליון שקל בשלעיכוב באכלוס הדירות ומעבר להפסד לפני מס של כ-3 מיליון שקל, כתוצאה משחיקת המטבעות בפולין ובצ'כיה. על רקע משבר הקורונה אכלסה החברה ברעון הראשון רק 136 יחידות דיור, לעומת 235 יח"ד ברבעון המקביל.
לדברי החברה, החל מתחילת חודש מארס הורגשה האטה במכירת הדירות, כאשר היקף מכירת הדירות ברבעון הראשון עמד על 178 יח"ד לעומת 195 יח"ד אשתקד. הבנייה באתרים נמשכת כסדרה, ובשלב זה לא ניכרת ירידה משמעותית בקצב הביצוע ולא צפויים עיכובים משמעותיים במסירת דירות. עם זאת, פתיחתם של פרויקטים חדשים הוקפאה.
החברה הבת סולל בונה, שמרכזת את תחום קבלנות הבניה והתשתית, סיימה את הרבעון הראשון עם עלייה של 4% בהכנסות ל-790 מיליון שקל ועם רווח נקי לפני מס של 89 מיליון שקל, לעומת 23 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל.
הרווח הגולמי של סלל בונה גדל ב-120% ל-112 מיליון שקל בזכות התקדמות בסגירת חשבונות עם מזמיני עבודה, לרבות בפרויקט הרכבת הקלה בת"א. גם צבר ההזמנות עלה בשל כך בכ-20% ל-5.85 מיליארד שקל, בין השאר על רקע הסכמת סולל בונה להיכנס בנעליהם של קבלני תשתיות זרים, שעזבו את הארץ בעקבות משבר הקורונה, כאשר החברה המשיכה במהלך המשבר בפעילות כמעט מלאה באתריה.
בתחום קבלנות הבניה והתשתיות בחו"ל (ללא ארה"ב), שמרוכז בחברה הבת SBI, נרשמה ירידה קלה של 1% בהכנסות ל-318 מיליון שקל ועלייה של 23% ברווח הגולמי ל-71 מיליון שקל. עם זאת, הוצאות מימון גבוהות של כ-26 מיליון שקל כתוצאה משחיקת המטבעות בקולומביה וניגריה (בעיקר עקב הנפילה במחירי הנפט בעולם, שהן ממפיקותיו), הובילו לנפילה של 61% ברווח לפני מס של SBI ל-23 מיליון שקל.
לדברי החברה, בחודשים מארס ואפריל נרשמה האטה בפעילות במרבית המדינות, כאשר במהלך חודש מאי חלה הקלה הדרגתית בהנחיות שהוצאו על ידי מדינות בהן פועלת החברה. בהתאם לכך החברה החלה בחזרה מבוקרת להמשך ביצוע הפרויקטים תוך התחשבות במגבלות. עם זאת, בשיכון ובינוי הזהירו, כי ככל שהירידה במחירי הנפט תימשך לאורך זמן, הדבר עלול להביא לפיחות נוסף בשער המטבע בניגריה, עיכוב בתשלומי הממשלה והאטה אפשרית בפעילותה בניגריה.
שיכון ובינוי נסחרת היום לפי שווי של 5.4 מיליארד שקל, לאחר שמנייתה איבדה כ-16% מתחילת השנה וכ-32% מהשיא שקבעה בחודש פברואר. לחברה הון עצמי המיוחס לבעלים של 2.75 מיליארד שקל וברשותה מזומנים, שווה מזומנים ופיקדונות בשווי של כ-2.9 מיליארד שקל. אגרות החוב הארוכות של החברה מסדרה 8, בעלות משך חיים ממוצע של 6 שנים, נסחרות כיום בתשואה שנתית לפדיון של 3.2% בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן.